שף עמוס שיאון, מבעלי מסעדת הלנה בנמל, קיסריה / צילום: בועז לביא
מסעדת השף "הלנה בנמל", בבעלות השף עמוס שיאון ושותפיו, ממוקמת באחד המקומות היפים בארץ: נמל קיסריה, על קו החוף, אל מול עתיקות וגלים. בדרך כלל, בימי הקיץ המסעדה מלאה. "בחודשי הקיץ המחזורים שלנו גבוהים, והם מפצים על כל השנה", הוא מספר. "המשבר התחיל במרץ, אחרי שעברנו חורף קשה עם הכנסות מועטות. היינו צריכים להתחיל את העונה, ובמקום זה היינו סגורים עד סוף מאי. זו מכה קשה".
עם פתיחת המסעדה, נדמה היה שהעסקים חוזרים לשגרה. אנשים נכנסו ונרשמו הזמנות, אך ברמה נמוכה יותר מבדרך כלל. "ביוני הייתה לנו ירידה של 28%-30% במחזור מול יוני שנה שעברה. אנחנו מושפעים מאוד מהיעדר תיירים ומהיעדר תיירות עסקית, כי הרבה חברות כמו אלביט, ביוסנס, מלנוקס, טבע ואחרות היו מארחות אצלנו אנשים מחו"ל באופן קבוע".
ביולי המצב הידרדר, ולהערכת שיאון, הגרוע ביותר עוד לפניהם. "חששתי שהירידה תהיה יותר דרסטית ביוני, אבל אחרי חודשיים של סגר אנשים רצו לצאת החוצה, ופרגנו לעצמם את היציאה למסעדה. עמדנו ביוני על 60% מהפעילות, אבל ביולי, עם ההיסטריה וההפחדה, וגם המצוקה הכלכלית של אנשים, כבר אין את הפרגון הזה. אנחנו נכנסים למשבר יותר עמוק".
לפני המשבר העסיק שיאון במסעדה 35 עובדים, אשר יצאו לחל"ת ב-15 במרץ, ורובם חזרו בסוף מאי לעבודה, מלבד עשרה שהחליטו לעזוב (שיאון: "הם החליטו לא לחזור וזה שירת גם אותי, כי לא יכולתי להחזיר את כולם"). המגבלות החדשות על מסעדות מאיימות גם על העסקת העובדים שנותרו. "להגיד 'תכניסו 20 אנשים בפנים ו-30 אנשים בחוץ' לעסק שמכיל 200 מקומות ויושב על 500 מ"ר, זה לא כלכלי. היה עדיף שהממשלה תגיד למסעדנים 'תשלחו את העובדים לחל"ת, תסגרו את העסקים ותפוצו בסוף היום'. כי להפעיל עסק כזה גדול בחלוקה כזו, גורר הפסדים כל יום. אם ההחלטה היא כלכלית גרידא, עדיף כבר לסגור את המסעדות".
שיאון אינו מבין מדוע חודשים אל תוך המשבר, המדינה עדיין מתייחסת לענף המסעדות כגוף אחד, שבו כל המסעדות זהות, מבלי לעשות אבחנות שיסייעו להן לשמור את הראש מעל המים. "היה מספיק זמן להתארגן לזה נכון יותר. כולנו ידענו שגל שני בפתח. כולם העריכו שזה מה שיהיה. התחושה היא שהפעולות נעשות מתוך פאניקה, ולא מתוך מחשבה נכונה ובונת אמון בין בעלי העסקים לממשלה והאוצר. לקבוע שמסעדה כמו שלנו תעבוד כמו מסעדה שיש לה 100 מ"ר - אין בזה שום מחשבה.
"יש לי שני מפלסים במסעדה, חדר גדול, חלל נפרד ומרפסת. אני יכול לשמור על הכללים, ואפילו להחמיר יותר את המרחק בין השולחנות, ועדיין להכיל יותר מ-20 סועדים בפנים ו-30 בחוץ, אבל לא הייתה פה שום מחשבה על כמה מושיבים אל מול גודל המקום. היה עדיף שיסגרו אותנו ויתמכו בנו, אבל הבעיה היא שגם התמיכה שנותנים לא ממש תומכת. הבטחה אחרי הבטחה רשומות על הקרח. אמון זה לא יוצר".
קיבלת את הסיוע מהמדינה?
"אני לא עבדתי ולא משכתי משכורת ממרץ עד מאי, וקיבלתי רק 10,500 שקל על שלושת החודשים הללו. קיבלנו גם סכום כסף בפעימה השלישית, וזה קצת עזר לכסות הוצאות, לא באופן מלא. אבל אי אפשר לומר שהמדינה מסייעת לענף. אני יודע מקולגות שמענקים של עד 150 אלף שקל שוחררו לשוק, ומענקים גבוהים יותר הם בסטטוס של בירור כבר חודשיים, ונתנו לחלקם רק 20% על החשבון".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il