ארגון אמנסטי הגיש את העתירה לביטול הרישיון לאחר שטען כי חברת NSO עקבה אחר פעיל זכויות אדם של הארגון ● השופטת קבעה כי הארגון לא הגיש תשתית ראייתית לכך ● השופטת: שוכנעתי כי הפיקוח על רישיונות היצוא מבוצע בקפדנות
בניין קבוצת NSO / צילום: AP Photo, AP
בית המשפט המחוזי בת"א דחה עתירה לבטל את רישיון היצוא הביטחוני שקיבלה חברת NSO ממשרד הביטחון. העתירה הוגשה על ידי ארגון זכויות האדם אמנסטי, שטען כי הטכנולוגיה שפיתחה NSO שימשה למעקב אחר פעילים שמשתייכים לארגון. הדיונים בנוגע לעתירה התקיימו בדלתיים סגורות, למרות עתירות לבית המשפט בנושא.
השופטת רחל ברקאי ציינה בפסק הדין כי שוכנעה שתהליך הפיקוח והטיפול בבקשות לרישיון שיווק וייצוא ביטחוני "הינו תהליך רגיש וקפדני במסגרתו נבחנות בקשות הייצוא באופן מעמיק". עוד היא ציינה כי גם לאחר מתן הרישיון, מתבצע פיקוח ומעקב צמוד, וכאשר קיימת פגיעה בזכויות אדם - ננקטים הליכי ביטול או התליית הרישיון".
עתירת אמנסטי הוגשה לבית המשפט במאי 2019 ונכתב בה כי "נעשה ניסיון, שייתכן שהתממש", להשתלט באמצעות מערכת מעקב מסוג פגסוס על סמארטפון של איש צוות אמנסטי. בעתירה גם נכתב כי "על בית המשפט לחזק את משרד הביטחון ולהציב גבולות ברורים לקבוצת NSO שיצאה משליטה ומהווה סכנה ממשית בתחום הסייבר לפעילי זכויות אדם ואף מכתימה את מוניטין 'אומת הסטארט-אפ' הישראלית בעולם".
עם זאת, השופטת קבעה כי "העותרים לא הניחו תשתית ראייתית אשר יש בה כדי לבסס את הטענה ולפיה בוצע ניסיון מעקב אחר פעיל זכויות אדם, באמצעות ניסיון חדירה למכשיר הטלפון שלו, וגם לא כי ניסיון זה נעשה על ידי המשיבה 5 (חברת NSO . ע"ז)".
ב-NSO מתמודדים עם ביקורת עולמית
NSO מייצאת את התוכנה שלה תחת רישיון לסחר בנשק שניתן לה על ידי משרד הביטחון ומשרד החוץ הישראלי ועושה זאת על פי חוק. חוק יצוא הנשק הישראלי לא כולל כל התייחסות לאיסור מכירת נשק למדינות המפרות זכויות אדם, אלא מתיר מכירה לכל גוף מדיני אשר עיסוקו לחימה בטרור.
החברה הישראלית נוסדה ב-2010 והיא מייצרת מוצרי סייבר התקפי שהידוע בהם הוא תוכנת פגסוס - תוכנה המסווגת ככלי ביטחוני, המאפשרת לפרוץ לטלפונים ניידים ולמחשבים ולהאזין להם בלא ידיעת בעליהם. לאורך השנים, שמה של NSO נקשר בשורה של פרשיות, במסגרתן נחשף כי התוכנה שימשה לכאורה לריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר במשטרים אפלים בעולם בהם מקסיקו וסעודיה. ב-NSO נוהגים להסיר אחריות מהשימוש בטכנולוגיה שלה על ידי לקוחותיה. לפני כשנה הודיעה NSO כי תתאים את פעילותה לכללים המנחים של האו"ם בנוגע לזכויות אדם.
באחרונה פרסם ארגון אמנסטי דוח שבו טען כי ממשלת מרוקו ריגלה אחרי העיתונאי המרוקאי עומאר ראדי באמצעות תוכנת פגסוס. מ-NSO נמסר אז כי הם מתייחסים לטענות ברצינות וכי יפתחו בבדיקה שלהן.
"נטל הוכחה בלתי אפשרי על החברה האזרחית"
מארגון אמנסטי נמסר בתגובה: "אנחנו מקבלים בצער את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלתפישתנו היא מבישה, אם כי אינה מפתיעה: משרד הביטחון מעניק חסינות להפרות של זכויות אדם כבר שנים רבות ובית המשפט משמש כחותמת גומי לחסינות זו. פסק הדין, שמתעלם מהר הראיות שהגשנו להפרת זכויות האדם באמצעות מוצרי הריגול של NSO , מצטרף לשורה של החלטות ולמדיניות ארוכת שנים של ממשלות ישראל להיות שותפה לפשע, באמצעות יצוא נשק למשטרים חשוכים, תחת מעטה של "ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.
"בשום נקודה המדינה לא טענה שפתחה בחקירה לגופן של הטענות, אף על פי שקבוצת NSO טענה שיש לה רשימה של הלקוחות מהתקופה המדוברת. משרד הביטחון רק טען - ולא הוכיח - כי הוא 'עוקב באופן קפדני, צמוד, ורגיש אחר רישיונות הייצוא הביטחוני', ולפי השופטת - 'במיוחד כשמדובר בהפרות זכויות אדם'. זו טענה תמוהה שמתעלמת מהטענות ומהראיות ומהעדויות ההפוכות בכל רחבי העולם, הן בהקשר של NSO והן בהקשר של הייצוא הביטחוני הישראלי בכללותו.
"בכך, בית המשפט הטיל בפסיקה המביכה הזו נטל הוכחה בלתי אפשרי על החברה האזרחית: להביא פירוט מדויק וספציפי של הקשר בין חברות ביטחוניות הפועלות באישור ובחיסיון משרד הביטחון לבין משטרים שמפירים זכויות אדם. כלומר, משתמע שבית המשפט דורש מהחברה האזרחית להציג את רישיון הייצוא הספציפי, שנתון תחת חיסיון ביטחוני גורף".
עו"ד איתי מק, שייצג את אמנסטי בעתירה, ציין בשיחה עם "גלובס" כי הארגון לא מתכוון לערער על ההחלטה. "פסק הדין לא כלל הרבה נימוקים כי רוב המידע ניתן במעמד צד אחד, בין השופטת למדינה. לכן קשה לערער על תיקים כאלה", אמר מק. בנוגע לקביעת השופט כי הארגון לא הציג תשתית ראייתית לכך שנעשה שימוש בטכונולוגיה למעקב אחר אחד הפעילים של הארגון, אמר מק: "אנחנו מתמודדים עם מערכת בה הכול סודי ואין שום שקיפות מצידם, ולכן אין לנו כמעט יכולת להתמודד עם הדברים. יש גבול למה שפעילי זכויות אדם יכולים לעשות".