יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר התקשורת יועז הנדל אישר לבזק לבצע שדרוג טכנולוגי ברשת הקיימת שלה, כזה שיאפשר לה לספק קצבי גלישה של כ-200 מגה בייט בשניה. בזק בקשה לשדרג את הרשת כבר ב-2018, אך משרד התקשורת התנגד לשדרוג מכיוון שראה במהלך של בזק ניסיון להתחרות בפרטנר ובסלקום שהחלו בפריסת סיבים אופטיים. המשרד נקט בגישה כוחנית כלפי החברה והציב לה תנאים מחמירים להשקת השירות, מה שהפך את השירות ללא כדאי כלכלית מבחינתה.
באפריל השנה, הגישה בזק בקשה חוזרת למשרד התקשורת להשקת השירות. למשרד התקשורת כבר היה קשה לסרב, היות ובשנתיים האחרונות פרטנר וסלקום האיצו את פריסת הסיבים האופטיים שלהם והגיעו לפריסה יפה, מה שיצר תחרות לבזק. בנוסף הכניסה של שר תקשורת וממשלה חדשה, יצרו מציאות חדשה בשוק, שבאה לידי ביטוי בהכרה של הנדל ששם לו למטרה לחלץ את שוק תשתיות התקשורת מהמשבר בו הוא נמצא.
השירות החדש של בזק קם על גבי הרשת הקיימת, כלומר על גבי רשת הנחושת. מדובר בשדרוג שמבחינת בזק מחייב החלפות של כרטיסים בחלק מארונות התקשורת, ואינו כולל כמעט צורך בהחלפות נתבים בבית הלקוח. מחיר החבילה החדשה לא פורסם עדיין, אך הוא לא צפוי להיות יקר בהרבה מהנוכחי. יש להניח שקצב של 200 יעלה עד 20 שקלים יותר מאשר קצב של קצב של עד 100 מגה. על פי תיק השירות, בזק תגבה 100 שקלים מלקוחות שירצו לעבור לשירות החדש. זאת שערורייה בפני עצמה שלא ברור למה דווקא בזה משרד התקשורת לא התערב. המהלך כולו הותיר לא מעט שאלות פתוחות.
1. מדוע לקח למשרד התקשורת כל כך הרבה זמן לאשר את השירות?
כאמור, השירות הוטמע מזמן, אך המשרד סירב לאשר אותו מתוך הנחה שאם יאסור על בזק לשדרג את הרשת הקיימת, היא תרצה לעבור למגה פרויקט - החלפתה ברשת סיבים אופטיים שיתחברו לבתים. למעשה, המשרד רצה לאכוף על בזק בכוח להשקיע בסיבים בתנאים שלא היו כדאיים לה כלכלית, וסבר שככל שימנע ממנה לשדרג את הרשת הקיימת, החברה תיכנע ללחץ מצד מתחרותיה פרטנר וסלקום שפורסות סיבים בקצב נרחב.
התפיסה הזו כשלה כישלון חרוץ ובזק לא נכנעה ללחץ. לאחר שהמשרד הכיר בטעותו הוא הבין שהוא חייב לשנות את הדרישות שיאפשרו לבזק ללכת לפרויקט הסיבים האופטיים, בלא תלות בשדרוג. ההפנמה של המשרד שאין קשר בין שני הפרויקטים לקחה למעלה משנתיים, ועלתה למדינה ביוקר, כיוון שישראל הלכה והידרדרה יותר ויותר בהשוואה לעולם. ישראל ממוקמת היום במקום ה-31 בקצב הגלישה הממוצע ברשתות הנייחות (מקום 92 בסלולר).
2. מי באמת ייהנה מהשירות החדש?
למרבה הצער השירות של בזק מוגבל ל-250 אלף בתי אב בלבד. מדובר בסוגייה הנדסית שמאפשרת לבזק לשדרג רק חלק מארונות התקשורת שלה שכבר הוטמעה בהם הטכנולוגיה. כאן בא לידי ביטוי המחדל האדיר של משרד התקשורת: אילו היה מאשר אותו לפני שלוש שנים ייתכן ואפשר היה לאלץ את בזק לספק אותו ליותר בתי אב. היה ניתן לחייב את החברה ללכת למהלך יותר רחב של שדרוג אבל מה שקרה שהסירוב והדחיינות הביאו אותנו למצב שבו היום לבזק אין סיבה להרחיב את ה-B35 היות שבמקביל המשרד שהכיר בטעותו, עומד לאשר לחברה להיכנס לפרויקט סיבים אופטיים. נציין כי בזק משיקה את השירות ב-250 יישובים, מרכז ופריפריה, כאשר עדיין לא כל הארונות של בזק תומכים בשירות. זו אגב אחת הבעיות - אילו היו מאפשרים זאת לבזק לפני שלוש שנים, היא הייתה פורסת אותו ביותר ארונות.
3. האם פרטנר וסלקום בכלל ירצו לשווק את השירות החדש?
כידוע, בישראל הנהיג משרד התקשורת מדיניות של שוק סיטונאי שמחייבת את בזק להציע את הרשת שלה לשימוש מתחרותיה במחירים שקבע המשרד. המשמעות היא שכל שירות שבזק מציעה חייב להיות מונגש למתחרותיה, ולכן פרטנר וסלקום יוכלו לשווק ללקוחותיהן את השירות. זה היה ברור לבזק מלכתחילה והיא קיבלה את התנאי ללא ויכוח, אלא שלצד זה עומדת שאלה רחבה הרבה יותר - האם פרטנר וסלקום בכלל ירצו לשווק את השירות החדש. שתי החברות נמצאות בעיצומה של פריסת סיבים אופטיים ולכן הן מעדיפות לדחוף כמה שיותר את הסיבים על חשבון שימוש ברשתות בזק והוט.
במקביל מחייב משרד התקשורת את בזק שלא לבצע שדרוג ברשת מבלי שמתחרותיה מקבלות זמן להתארגנות. המשמעות היא שסלקום ופרטנר מקבלות עכשיו שהות של ארבעה חודשים להתארגן על השירות החדש מבחינת חבילות השיווק, הנתבים המתאימים, התאמות ברשת וכו'. השהות הזו קריטית מצד אחד, כי משרד התקשורת לא רוצה לאפשר לבזק יתרון תחרותי, אבל מצד שני יש בעיה אחרת והיא מה קורה עם מתחרותיה לא רוצות לשווק את השירות? האם במקרה כזה שווה לחכות ארבעה חודשים כשבפועל זה אומר שהשירות יושק כנראה רק לקראת סוף השנה, ולא יעזור להתמודדות עם פתיחת שנת הלימודים ולאפשרות שהלימוד מרחוק יחזור בהיקף נרחב. על כך, לא נתן משרד התקשורת מענה.
4. מהירות ההעלאה תלויה בבזק
כרגע בזק מסבירה שמהירות העלאת הקבצים בחבילות ה-200 לא תעלה מעל ל-5 מגה, כמו במהירות הקיימת בחבילות ה-100 מגה. הטכנולוגיה מאפשרת שיפור בקצב ההעלאה אך הדבר תלוי בבזק שחוששת שככל שתעלה את מהירות העלאת הנתונים בשוק הפרטי, יפגע הדבר בהכנסותיה בשוק העסקי מפני שיותר ויותר לקוחות יעדיפו לקחת שירות כדוגמת B35 שמשפר גם את מהירות העלאת הנתונים, במקום לקחת שירות עסקי ייעודי שלרוב הרבה יותר יקר.