הפגנת עובדי ענף התיירות מול משרד האוצר / צילום: יוסי זמיר
מסתמן: המדינה תציג תוכנית ייעודית לתמיכה בסוכני הנסיעות הגדולים. לפי ההערכות כ-30 משרדים וחברות נסיעות המגלגלים מחזור של 100 מיליון שקל ויותר בשנה, אמונים על 80% מהפעילות בכלל הענף. לעסקים הללו, לא ניתן כל סיוע עד כה.
יודגש כי מדובר בפתרון נקודתי שעדיין לא נותן מענה לעסקים אחרים עם מחזור של 100 מיליון שקל שנכון לעכשיו לא יקבלו שום סיוע. מדובר גם על עסקים בתחום ההפקות והבידור, בתחום התיירות הנכנסת ועוד.
תרחיש הייחוס של משרד האוצר הוא במידה רבה תרחיש האימים של הענף ולפיו יש צורך בפתרון לתקופה של שנה. כלומר שבתרחיש הזה עד לסוף יוני 2021 לא צפויה פעילות משמעותית בענף התיירות והנסיעות.
במשרד האוצר מבינים שפתרונות נקודתיים הם בבחינת פלסטר חסר תועלת לפצע העמוק שנפער, ולכן מעתה הראייה היא לטווח רחוק. בדרך מודעים לכך שאם יימצא בשלב מוקדם יותר פתרון, בדמות חיסון או בדיקה מהירה לקורונה, ענף התיירות יוכל להתעורר בהדרגה עוד לפני כן, אלא שהאופטימיות הזו היא דמיונית בשלב זה.
ההסתכלות של הצורך בפתרונות לשנה קדימה מבחינת האוצר מיועדת למפות בעיות עבור עצמאיים, שכירים ועבור בעלי עסקים. כעת מנסים לגבש תוכנית ייעודית לענף סוכני הנסיעות והתיירות, שבועיים אחרי מחאה שבה השתתפו אלפי עובדי הענף מול משרד האוצר בירושלים.
הבעיה שהציפו אנשי הענף מול משרד האוצר מתייחסת כאמור למשרדים הגדולים שמחזיקים ב-80% מכלל הפעילות. התוכנית שמסתמנת תציע לעסקים לקבל הלוואה מהקרן לעסקים גדולים בערבות מדינה בשיעור של 75%. מתכונת דומה לזו שהוצעה לישראייר ולארקיע ולשיעור הערבות מהמדינה שתקבל גם אל על במתווה הסיוע שהיא בחרה (הכולל הלוואה של 250 מיליון דולר וגיוס הון דרך הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר). ישראייר סיכמה עם שני בנקים מלווים להלוואה בהיקף של 140 מיליון שקל וארקיע עדיין בתהליך.
"אין ענפים שניזוקו כמונו"
האם הלוואה היא הפתרון לענף הגווע של סוכני הנסיעות? "אנחנו לא רוצים הלוואות", אומרת טלי לאופר-אפשטיין, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות. "הלוואה זה אלמנט משלים למענק שיכול לאפשר להחזיק את העסק. אני לא בטוחה שהעסקים אצלנו רוצים ויכולים ליטול הלוואה. אין ענפים שניזוקו כמונו. זה ענף שסגור ב-95% מהרגע הראשון וזה תקף קדימה לתקופה הבאה כש-80% ממנו לא קיבל שקל".
לאופר-אפשטיין מחדדת כי "בהגדרה של 30 החברות שהמחזור שלהן הוא גבוה מ-100 מיליון שקל, יש חברות שמגלגלות 110 מיליון שקל ויש גם שמגלגלות 700 מיליון שקל - בשני המקרים, נכון להיום החברות הללו לא זכאיות לשקל. לא מדובר בחברות עשירות וענקיות, זה ענף שמבנה העלויות שלו הוא של מחזורים גבוהים עם שיעורי עמלות ורווחיות מאוד נמוכים. זה שעסק מגלגל 200 מיליון שקל לא בהכרח יותר רווחי מדוכן פלאפל". לדבריה במתווה הסיוע האחרון נוצר אבסורד: "עסק שיש לו מחזור של 99 מיליון מקבל עד 500 אלף שקל כל חודשיים (במסגרת המענקים שקובעים רף של עד 250 אלף שקל לחודש). לעומתו עסק שמגלגל 101 מיליון שקל לא מקבל דבר. וזה הבדל בין לחיות או למות עבור העסקים. איפה ההיגיון? מי גוזר את דינם של העסקים? למה עסקים עם מחזור של יותר מ-100 מיליון נידונו למוות?".
לפי לאופר-אפשטיין, "אם המצב יימשך כפי שהוא תוך שבועיים שלושה נראה עוד עסקים שסוגרים. בהיגיון של המדינה 80% מהענף קיבל אפס שקלים מענק וככל שזה יימשך קריסה של עסקים היא בלתי נמנעת. במצב כזה המדינה תפסיד עשרות מיליארדי שקלים (הכנסות ממסים ומתיירות נכנסת) ועשרות אלפי עובדים. לממן חל"ת לשנה זה בסדר, אבל לאן יחזרו העובדים הללו? המדינה תצטרך להמשיך לממן אותם במקום לתת סיוע לאותן חברות. הנזקים יהיו נרחבים בהרבה משום שזה יהרוג את התיירות הנכנסת וחברות זרות ייכנסו בנעלינו ולא ישלמו מסים, לא יעסיקו עובדים מקומיים ולא יעניקו שירות לצרכנים".
לאופר-אפשטיין מדגישה את הצורך במענקים על פני הלוואות. "קחי משרד סוכני נסיעות גדול שיש לו הוצאות קבועות של 800 אלף שקל בחודש. המשרד הזה סגור מאז חודש מרץ וזה הכסף שהוא מפסיד כל חודש. מי ירצה לקחת הלוואה במצב כזה? ביום שישי ישבתי אצל נתניהו יחד עם שר האוצר שהסתכל לי בעיניים והקשיב קשב רב. התרשמתי שיש כוונה לגבש מתווה אמיתי".
לפי פתאל, התוכנית המוצעת מותירה את עשר החברות המובילות בהבאת תיירים לישראל מחוץ לגדר התוכנית ובפעול ייגזר דינם. גם פתאל גורס כי מחזור הפעילות אינו משקף את היקף ההכנסות נטו המורכב מעמלות "מזעריות". "נבקש כי החרגת חברות שעיקר עיסוקם בתיירות נכנסת (מעל 51% מהעסקאות במע"מ 0) מהגבלת מחזור הפעילות של 100 מיליון שקל ולאפשר להם לקבל הטבות ללא הגבלת מחזור הפעילות - עלות מוערכת לחצי שנה כ-50 מיליון שקל. התיירות הנכנסת לישראל מהווה עוגן משמעותי של הכנסות למדינה, חברות אלו שאנו מבקשים להחריג יישארו עם 0 הכנסות עוד חודשים ארוכים ולכן משמעות הצלתם היא הצלת 35% מהתיירות המאורגנת לישראל".
השבתת ענף האירועים עד קיץ 2021?
בתוך כך, התרחיש לפיו באוצר לוקחים בחשבון תקופה של שנה שבה הפעילות תהיה מושבתת תקף גם לענף האולמות וגני האירועים. מתוך כך אפשר להקיש גם על תחום ההופעות ומועדוני הלילה כשהדגש הוא על מקומות בהם הקהל לא יכול לשמור על מרחק במהלך ריקודים. בעלי האולמות אף קיבלו הצעה - להשאיר את העסקים שלהם פתוחים תוך התחייבות ליישום התו הסגול במלואו כאשר בדיל כזה אם הם יפרו את הוראות הצו הם ייסגרו מידית ולא יוכלו לדרוש פיצוי. באותה מידה שבעלי העסקים בענף שואפים להישאר פתוחים הם גם יודעים שלא יוכלו לעמוד בהתחייבות כזו ועל כן הדיל לא ייושם.
בתוך כך, בלשכת מארגני תיירות נכנסת קוראים לביטול קביעת רף ה-100 מיליון שקל לעסקים הזכאים למענק על פי התכנית הכלכלית. טענה שמעלה מנכ"ל הלשכה יוסי פתאל, במכתב ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ היא שקביעת הרף היא "שרירותית ביורוקרטית רובוטית של אנשי אגף התקציבים שמסתפקים בתירוץ כי צריך "לחתוך" היכן שהוא... ההחלטה הקפריזית לקבוע את רף ה-100 אינה מנומקת כלל ולכן אנו פונים אליכם בבקשה כי תעמדו על משמר חיי עסקים רבים טרם יחרץ הדין".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה:"צעדי הסיוע והשפעתם על ענף התיירות הנכנסת והיוצאת נבחנים בימים אלה במשרד האוצר. כל שינוי במדיניות הסיוע יפורסם לציבור".
9,000 - מספר העובדים בענף סוכני הנסיעות
40 אלף - מספר העובדים שהענף מפרנס
15-20 אלף - מספר העובדים במעגל העקיף
80% - שיעור העסקים בענף שלא קיבלו כל סיוע
95% - שיעור עובדי הענף שנמצאים בחל"ת
40 מיליארד שקל - התרומה השנתית המוערכת למשק (כולל תיירות נכנסת, יוצאת, מיסוי וכד')