גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסתמן: המדינה תציג מתווה סיוע מיוחד לסוכני הנסיעות הגדולים

לפי ההערכות, כ-30 משרדים וחברות נסיעות, המגלגלים מחזור של 100 מיליון שקל ויותר בשנה, אמונים על 80% מהפעילות בכלל הענף ● לעסקים הללו, לא ניתן כל סיוע עד כה

הפגנת עובדי ענף התיירות מול משרד האוצר / צילום: יוסי זמיר
הפגנת עובדי ענף התיירות מול משרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

מסתמן: המדינה תציג תוכנית ייעודית לתמיכה בסוכני הנסיעות הגדולים. לפי ההערכות כ-30 משרדים וחברות נסיעות המגלגלים מחזור של 100 מיליון שקל ויותר בשנה, אמונים על 80% מהפעילות בכלל הענף. לעסקים הללו, לא ניתן כל סיוע עד כה. 

יודגש כי מדובר בפתרון נקודתי שעדיין לא נותן מענה לעסקים אחרים עם מחזור של 100 מיליון שקל שנכון לעכשיו לא יקבלו שום סיוע. מדובר גם על עסקים בתחום ההפקות והבידור, בתחום התיירות הנכנסת ועוד.

תרחיש הייחוס של משרד האוצר הוא במידה רבה תרחיש האימים של הענף ולפיו יש צורך בפתרון לתקופה של שנה. כלומר שבתרחיש הזה עד לסוף יוני 2021 לא צפויה פעילות משמעותית בענף התיירות והנסיעות.

במשרד האוצר מבינים שפתרונות נקודתיים הם בבחינת פלסטר חסר תועלת לפצע העמוק שנפער, ולכן מעתה הראייה היא לטווח רחוק. בדרך מודעים לכך שאם יימצא בשלב מוקדם יותר פתרון, בדמות חיסון או בדיקה מהירה לקורונה, ענף התיירות יוכל להתעורר בהדרגה עוד לפני כן, אלא שהאופטימיות הזו היא דמיונית בשלב זה.

ההסתכלות של הצורך בפתרונות לשנה קדימה מבחינת האוצר מיועדת למפות בעיות עבור עצמאיים, שכירים ועבור בעלי עסקים. כעת מנסים לגבש תוכנית ייעודית לענף סוכני הנסיעות והתיירות, שבועיים אחרי מחאה שבה השתתפו אלפי עובדי הענף מול משרד האוצר בירושלים.

הבעיה שהציפו אנשי הענף מול משרד האוצר מתייחסת כאמור למשרדים הגדולים שמחזיקים ב-80% מכלל הפעילות. התוכנית שמסתמנת תציע לעסקים לקבל הלוואה מהקרן לעסקים גדולים בערבות מדינה בשיעור של 75%. מתכונת דומה לזו שהוצעה לישראייר ולארקיע ולשיעור הערבות מהמדינה שתקבל גם אל על במתווה הסיוע שהיא בחרה (הכולל הלוואה של 250 מיליון דולר וגיוס הון דרך הנפקת מניות בהיקף של 150 מיליון דולר). ישראייר סיכמה עם שני בנקים מלווים להלוואה בהיקף של 140 מיליון שקל וארקיע עדיין בתהליך.

"אין ענפים שניזוקו כמונו"

האם הלוואה היא הפתרון לענף הגווע של סוכני הנסיעות? "אנחנו לא רוצים הלוואות", אומרת טלי לאופר-אפשטיין, מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות. "הלוואה זה אלמנט משלים למענק שיכול לאפשר להחזיק את העסק. אני לא בטוחה שהעסקים אצלנו רוצים ויכולים ליטול הלוואה. אין ענפים שניזוקו כמונו. זה ענף שסגור ב-95% מהרגע הראשון וזה תקף קדימה לתקופה הבאה כש-80% ממנו לא קיבל שקל".

לאופר-אפשטיין מחדדת כי "בהגדרה של 30 החברות שהמחזור שלהן הוא גבוה מ-100 מיליון שקל, יש חברות שמגלגלות 110 מיליון שקל ויש גם שמגלגלות 700 מיליון שקל - בשני המקרים, נכון להיום החברות הללו לא זכאיות לשקל. לא מדובר בחברות עשירות וענקיות, זה ענף שמבנה העלויות שלו הוא של מחזורים גבוהים עם שיעורי עמלות ורווחיות מאוד נמוכים. זה שעסק מגלגל 200 מיליון שקל לא בהכרח יותר רווחי מדוכן פלאפל". לדבריה במתווה הסיוע האחרון נוצר אבסורד: "עסק שיש לו מחזור של 99 מיליון מקבל עד 500 אלף שקל כל חודשיים (במסגרת המענקים שקובעים רף של עד 250 אלף שקל לחודש). לעומתו עסק שמגלגל 101 מיליון שקל לא מקבל דבר. וזה הבדל בין לחיות או למות עבור העסקים. איפה ההיגיון? מי גוזר את דינם של העסקים? למה עסקים עם מחזור של יותר מ-100 מיליון נידונו למוות?".

לפי לאופר-אפשטיין, "אם המצב יימשך כפי שהוא תוך שבועיים שלושה נראה עוד עסקים שסוגרים. בהיגיון של המדינה 80% מהענף קיבל אפס שקלים מענק וככל שזה יימשך קריסה של עסקים היא בלתי נמנעת. במצב כזה המדינה תפסיד עשרות מיליארדי שקלים (הכנסות ממסים ומתיירות נכנסת) ועשרות אלפי עובדים. לממן חל"ת לשנה זה בסדר, אבל לאן יחזרו העובדים הללו? המדינה תצטרך להמשיך לממן אותם במקום לתת סיוע לאותן חברות. הנזקים יהיו נרחבים בהרבה משום שזה יהרוג את התיירות הנכנסת וחברות זרות ייכנסו בנעלינו ולא ישלמו מסים, לא יעסיקו עובדים מקומיים ולא יעניקו שירות לצרכנים".

לאופר-אפשטיין מדגישה את הצורך במענקים על פני הלוואות. "קחי משרד סוכני נסיעות גדול שיש לו הוצאות קבועות של 800 אלף שקל בחודש. המשרד הזה סגור מאז חודש מרץ וזה הכסף שהוא מפסיד כל חודש. מי ירצה לקחת הלוואה במצב כזה? ביום שישי ישבתי אצל נתניהו יחד עם שר האוצר שהסתכל לי בעיניים והקשיב קשב רב. התרשמתי שיש כוונה לגבש מתווה אמיתי".

לפי פתאל, התוכנית המוצעת מותירה את עשר החברות המובילות בהבאת תיירים לישראל מחוץ לגדר התוכנית ובפעול ייגזר דינם. גם פתאל גורס כי מחזור הפעילות אינו משקף את היקף ההכנסות נטו המורכב מעמלות "מזעריות". "נבקש כי החרגת חברות שעיקר עיסוקם בתיירות נכנסת (מעל 51% מהעסקאות במע"מ 0) מהגבלת מחזור הפעילות של 100 מיליון שקל ולאפשר להם לקבל הטבות ללא הגבלת מחזור הפעילות - עלות מוערכת לחצי שנה כ-50 מיליון שקל. התיירות הנכנסת לישראל מהווה עוגן משמעותי של הכנסות למדינה, חברות אלו שאנו מבקשים להחריג יישארו עם 0 הכנסות עוד חודשים ארוכים ולכן משמעות הצלתם היא הצלת 35% מהתיירות המאורגנת לישראל".

השבתת ענף האירועים עד קיץ 2021?

בתוך כך, התרחיש לפיו באוצר לוקחים בחשבון תקופה של שנה שבה הפעילות תהיה מושבתת תקף גם לענף האולמות וגני האירועים. מתוך כך אפשר להקיש גם על תחום ההופעות ומועדוני הלילה כשהדגש הוא על מקומות בהם הקהל לא יכול לשמור על מרחק במהלך ריקודים. בעלי האולמות אף קיבלו הצעה - להשאיר את העסקים שלהם פתוחים תוך התחייבות ליישום התו הסגול במלואו כאשר בדיל כזה אם הם יפרו את הוראות הצו הם ייסגרו מידית ולא יוכלו לדרוש פיצוי. באותה מידה שבעלי העסקים בענף שואפים להישאר פתוחים הם גם יודעים שלא יוכלו לעמוד בהתחייבות כזו ועל כן הדיל לא ייושם.

בתוך כך, בלשכת מארגני תיירות נכנסת קוראים לביטול קביעת רף ה-100 מיליון שקל לעסקים הזכאים למענק על פי התכנית הכלכלית. טענה שמעלה מנכ"ל הלשכה יוסי פתאל, במכתב ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כ"ץ היא שקביעת הרף היא "שרירותית ביורוקרטית רובוטית של אנשי אגף התקציבים שמסתפקים בתירוץ כי צריך "לחתוך" היכן שהוא... ההחלטה הקפריזית לקבוע את רף ה-100 אינה מנומקת כלל ולכן אנו פונים אליכם בבקשה כי תעמדו על משמר חיי עסקים רבים טרם יחרץ הדין".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה:"צעדי הסיוע והשפעתם על ענף התיירות הנכנסת והיוצאת נבחנים בימים אלה במשרד האוצר. כל שינוי במדיניות הסיוע יפורסם לציבור". 

9,000 - מספר העובדים בענף סוכני הנסיעות

40 אלף - מספר העובדים שהענף מפרנס

15-20 אלף - מספר העובדים במעגל העקיף 

80% - שיעור העסקים בענף שלא קיבלו כל סיוע

95% - שיעור עובדי הענף שנמצאים בחל"ת

40 מיליארד שקל - התרומה השנתית המוערכת למשק (כולל תיירות נכנסת, יוצאת, מיסוי וכד')

עוד כתבות

הדפסת תלת־ממד של מסכות מגן נגד קורונה בצרפת / צילום: Moritz Thibaud/ABACA, רויטרס

הקורונה בשירות המהפכה התעשייתית הרביעית

הכורח למצוא פתרונות להתמודדות עם משבר הקורונה נתן דחיפה עצומה לטכנולוגיות פורצות דרך בשלל תחומים, שכמה מהן משנות את כללי המשחק גם לתקופה שאחרי המגפה ● כיצד נחשפים להשקעה בתחומים אלה?

רבקה ראם / צילום: "משורת הדין"

תביעת הדיבה שגרמה לפעילת BDS לנעול את הפייסבוק האישי שלה

ארגון שורת הדין הגיש השבוע תביעת דיבה ולשון הרע בסך 6 מיליון דולר נגד סוהיר נפאל, פעילה מרכזית בתנועת BDS, לאחר שזו הפיצה פרסומים שקריים בנוגע לחיילת צה"ל משוחררת

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 22 בספטמבר

אתמול באיכילוב: שבעה פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

החדר הנקי שבו מייצרים את השתל של V-Wave   / צילום: ארז רוזנפלד

V-Wave השלימה גיוס של 98 מיליון דולר מקבוצת משקיעים מובילים בתחום הביומד

החברה פיתחה דלף (שאנט) לבבי לטיפול באי ספיקת לב ולחץ דם ריאתי ● המוצר כבר נמצא בניסוי קליני מתקדם ולהערכת החברה הכסף שגויס יספיק עד לקבלת אישור FDA לשימוש במוצר

חיים כץ בועדת העבודה, הבריאות והרווחה / צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת

האוצר הסכים לדרישת כץ: המדינה תממן עלויות חורגות של אשפוז חולי הקורונה

המדינה תישא בעלויות אשפוז חולי קורונה של בתי החולים החורגות מתקרת התשלום הקבועה בחוק ולא תשולם על ידי הקופות ● מוקדם יותר משך נציג האוצר את הצעת החוק להסדרת ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים בשל דרישת חיים כץ להכניס הסתייגות לחוק

ינסן הואנג. החוק שלו יוכל לשפר הרבה בפרק זמן קצר יחסית / צילום: Chiang Ying ying, Associated Press

No More Moore? העולם עובר לחיות לפי החוק של מייסד אנבידיה

במשך עשורים הכלל החשוב בתעשיית השבבים היה "חוק מור", שהומצא על ידי מייסד אינטל, ומדגים את הזינוק הטכנולוגי שניתן להשיג בכל שנה וחצי ● עכשיו, לאחר שביצועי השבבים לבינה המלאכותית של אנבידיה השתפרו פי 317 מ-2012, אפשר לייסד את "חוק הואנג", על שם מנכ"ל החברה ● איך הכלל החדש משנה את חיינו ומה הקשר לרכישת הענק שביצעה אנבידיה באחרונה?

אלי אבידר, ישראל ביתנו / צילום: איל יצהר, גלובס

האם 27 אחיות עושות את כל התחקירים האפידמיולוגיים?

איך כמה עשרות חוקרים מתשאלים כל יום אלפי חולי קורונה? כי הם לא עובדים לבד ● המשרוקית של "גלובס"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. קצב רכישות האג”ח מעיד כי הבנק מתכנן להתערב בשוק עוד תקופה ארוכה / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

הנגיד חושף את השיטה: משרד האוצר מנפח אומדנים, והפוליטיקאים חוגגים

בדיון בממשלה הזהיר הנגיד אמיר ירון מפני שימוש בעייתי ביתרות שנוצרות ונתן רוח גבית לשר כ"ץ בוויכוח עם מרידור • במסגרת הדיון טען ירון שהאוצר מחלק רזרבות ללא דיון מקצועי

מגדלי מת"ם מזרח / צילום: ויו פוינט

חברת GE Healthcare תשלם 6 מיליון ש' לשנה תמורת 6,000 מ"ר בפרויקט מת"ם בחיפה

השטח ישמש את החברה המתמחה בתחום ההדמיה הרפואית המולקולרית למשרדים ולמרכז פיתוח הכולל מעבדות ● חברות נוספות המאכלסות את פארק מת"ם הן אינטל, אלביט מערכות, מייקרוסופט, DELL-EMC, אפל, אמזון, פיליפס, גוגל ויאהו

האזור המתוכנן לבניית מרכז העסקים יואב / צילום: מועצה אזורית יואב

הצלחת מכרז שטחי האחסנה במועצת יואב: בשל הנגישות התחבורתית

עשרות יזמים התחרו על קרקע שבמתחם התעסוקה החדש של המועצה שממוקם ליד צומת מסמיה (ראם) ● בסך הכל ישלמו היזמים למדינה 524 מיליון שקל בגין השטח

בנקאות בימי קורונה - דחיית הלוואות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

המדריך המלא: כל מה שצריך לבדוק כדי לשלם פחות לבנק שלכם

להתמקח על הריבית שאתם משלמים על המינוס, לקרוא ולהבין את תעודת הזהות הבנקאית ולא לשכוח שתמיד אפשר להחליף בנק • שני מומחים בתחום החינוך הפיננסי מסבירים איך אפשר לשלם לבנק פחות • כתבה שנייה בסדרה

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

עליות חדות בבורסות אירופה; הנפט והזהב מאבדים גובה

ה-PMI של סקטור השירותים בגוש האירו הגיע ל-47.6 נק' בספטמבר לעומת צפי כלכלנים לרמה של 51 נק' ● הזהב נחלש ל-1,877 דולר לאונקיה

משרדים של שלמה סיקסט  / צילום: כדיה לוי, גלובס

אניגמה בשוק הרכב: למה נבואות הזעם על המשבר בליסינג לא התממשו בינתיים

הירידה הצפויה בפעילותן, לצד המינוף הגבוה שבו הן פועלות, הובילו בשבועות הראשונים של המשבר לצניחה בערך האג"ח שהנפיקו חברות הליסינג הישראליות ● מאז חזרו האג"ח לתשואות חד-ספרתיות, והחברות רשמו רווחים במחצית השנה, למרות ירידה בהכנסות ● בעקבות הדוחות הרבעוניים

מפקדת השליטה של צה"ל למאבק בקורונה ברמלה. ממשיכים לעבות את המערך בחוקרים / צילום: דובר צה"ל

מנגנון מיושן של עט ונייר, שפה צבאית ונתונים חסרים: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה

באוגוסט עברה האחריות על מערך החקירות האפידמיולוגיות לצה"ל שהבטיח תוצאות "תוך ימים", אלא שאז התגלה מנגנון מיושן שעובד עם דף ונייר, נתונים אזרחיים שלא מדברים בשפה הצבאית וקושי להצליב נתונים עם השב"כ ומשרד הבריאות • שעת המבחן האמיתית מגיעה עכשיו: האם צה"ל יכול לנצח את הקורונה?

הצוות הרפואי במחלקת קורונה בבית חולים רמב"ם מתרגל טיפול בחולה קורונה עם מכונת הנשמה. הכניסה לגל השני הצריכה כוננות גבוהה מצד מחלקות הקורונה בישראל / צילום: Oded Balilty, Associated Press

שיא במספר הנדבקים מאז פרוץ מגפת הקורונה: 6,782 מאומתים ביממה

זאת מתוך 59,169 בדיקות שבוצעו ● 11.6% מהנבדקים אותרו כחיוביים - מהנתונים הגבוהים ביותר עד כה ● חשש מפני גל פטירות בחודשים הקרובים

אלדן / צילום: יחצ

חברות הליסינג סופגות אש, אבל בדוחות "הכול דבש"

אחת התעלומות הגדולות ביותר של ענף הרכב המקומי היא הדיווחים הטובים של ענף הליסינג בישראל ● רוב מקורות מימון החיצוניים התייבשו כליל מאז החל משבר הקורונה, ועדיין, השחקנים בענף טוענים שרמת הסיכון נותרה יציבה והענף חסון כתמיד

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עלות ימי הבידוד עבור המעסיקים עד כה: 3 מיליארד שקל

כך עולה מבדיקה שערך היועץ הכלכלי של לה"ב, ד"ר רובי נתנזון ● נתנזון: "יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל-12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל"

הטרמיט הפורמוסי. המזיק אשר מסב את הנזק הכלכלי הגבוה ביותר לאדם הפרטי ולמדינה / צילום: שאטרסטוק

לראשונה בישראל: הטרמיט המזיק ביותר בעולם התגלה בפתח תקווה

מדובר ב"טרמיט-על", בעל יכולות האכילה והרבייה הגבוהות ביותר מבין מיני הטרמיטים הידועים לאדם ● "הוא הורס אדני רכבת ועמודי טלפון. הוא פוגע בקווי תקשורת וחשמל תת קרקעיים וגורם להפסקות חשמל" ● השרה גילה גמליאל: "עם החרפת משבר האקלים, כניסת מינים פולשים לישראל תעלה"

המתחם ביהוד שהוקם במסגרת פינוי בינוי. פסק דין ליורשי המנוחה / צילום: איל יצהר, גלובס

הדיירת המוגנת שנפטרה לא זכתה להגנה מבית המשפט

דיירת מוגנת שדירתה הייתה חלק מפרויקט פינוי בינוי, נפטרה בטרם נהרסה הדירה ● בית המשפט המחוזי קבע שיורשיה לא יקבלו דירה חלופית

מעבדת שבבים בסין / צילום: רויטרס

30 שנה של דעיכה: ארה"ב איבדה את מעמדה בתחום ייצור השבבים. איך זה משפיע עליה?

בחברת הייעוץ BCG מציגים את מצבה העגום של ארה"ב בתחום, אך סבורים כי ניתן לשקם אותו ● ההצעה: תמריצים בהיקף של 50 מיליארד דולר, בניית 19 מפעלים ויצירת 70 אלף משרות