פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר
ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לתשתיות אינטרנט מהירות יש תועלות כלכליות רבות, לרבות צמיחה כלכלית, הגדלת הפריון ועידוד תעסוקה - נקודה שיש לה משמעות מיוחדת בעיצומו של משבר הקורונה.
המסמך הוכן לבקשת ח"כ עידן רול לקראת דיון שיתקיים היום בנושא תשתיות האינטרנט שיזם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ יעקב מרגי. הבוקר ב-9:30 תדון ועדת הכלכלה בנושא תשתיות התקשורת, בישיבה בהשתתפות שר התקשורת יועז הנדל.
כמו כן מצוין במסמך כי במחקר שבדק את ההשפעות של תשתיות אינטרנט, בחלוקה לתשתית נייחת ותשתית ניידת, עלה כי גידול של אחוז בחדירה של תשתית נייחת מוביל לגידול של 0.08% בתוצר, וגידול של אחוז בחדירה של תשתית ניידת מוביל לגידול של 0.15% בתוצר. עוד עלה כי ההשפעה של תשתית נייחת על הצמיחה חזקה יותר במדינה מפותחות ואילו ההשפעה של תשתית ניידת חזקה יותר במדינות מתפתחות.
המסמך מעלה כי ישראל נמצאת בתחתית הטבלה בהשוואת שיעור חדירת המנויים לתשתית סיבים אופטיים למדינות אחרות. נכון ליוני 2019 עמד שיעור המנויים בישראל לסיבים אופטיים עד הבית, או עד הבניין, ל-2% מכלל המחוברים לאינטרנט בפס הרחב. זאת בהשוואה לכ-26.8% בממוצע מדינות ה-OECD.
שיעור המנויים בישראל ביוני 2019 היה השלישי הנמוך, לאחר יוון (%0.2) ובלגיה (1%), בעוד המדינות המובילות הן קוריאה (81.7%), יפן (79%), ליטא (74.6%) ושבדיה (68.9%).
עוד נמצא כי ישראל מצויה גם בתחתית טבלת המדינות מבחינת מהירות הגלישה באינטרנט הסלולרי, עם מהירות של 21.8 מגה ביט לשנייה, בעוד שבמהירות האינטרנט הקווי נמצאת ישראל קרוב לממוצע מדינות OECD עם מהירות של 99.7 מגה ביט לשנייה לעומת ממוצע OECD שעומד על 102.3 מגה ביט לשנייה.
רול אמר כי "משבר הקורונה הוא הזדמנות להשקיע היכן שממשלות ישראל בעשור האחרון לא השקיעו. כולם מדברים על פריון ואנחנו רואים בעצמנו סטרטאפ ניישן, אך בפועל אין במדינת ישראל פריסה מלאה של אינטרנט, ובטח לא אינטרנט מהיר.
"פריסה של סיבים אופטיים ורשת דור חמש בסלולר ברחבי הארץ תעזור בחיבור הפריפריה ואוכלוסיות מוחלשות לתעשיית ההיי טק. רק לאחרונה החליט שר התקשורת על הפחתת חובת פריסת הסיבים של הוט. זה צעד בכיוון הלא נכון שמעכב את ההתפתחות של ישראל בתחום ועשוי להשאיר אותנו מאחור, שכבר כיום ישראל ממוקמת נחיל מאוד במדד תשתיות האינטרנט בין מדינות ה-OECD .