ניסו שחם / צילום: שלומי יוסף
הרכב בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של ניצב (בדימוס) ניסו שחם והותיר את עונש 10 חודשי המאסר שגזר עליו בית המשפט השלום בתל אביב.
בכוונת סנגוריו של שחם, עורכי הדין בעז בן-צור, דקלה סירקיס וכרמל בן-צור, להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההרשעה.
שחם, שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרה, הורשע בספטמבר 2019 בבית המשפט המחוזי ב-8 מעשי מרמה והפרת אמונים, בעקבות מכלול מעשיו במסגרת 8 פרשות שונות בהן ניהל קשרים לא ראויים עם שוטרות, רובן היו כפופות לו.
בפסק הדין נכתב כי "בניגוד לנטען על ידי ב"כ המערער, בגזר דינו של בית משפט קמא כלל לא נפלו שגיאות מהותיות; האמור בגזר הדין תואם את האמור בפסק דיננו הקודם; מתחם העונש ההולם הכולל שנקבע על ידי בית משפט קמא הוא ראוי; וגם מיקומו של העונש במרכז המתחם, הוא ראוי בנסיבות הכוללות. בית משפט קמא התחשב כדין בעיקר בעקרון ההלימה, לצד השיקול הראוי והמתחייב של הרתעת הרבים, ושקל היטב את מכלול הנסיבות הרלוונטיות של העבירות ואת מכלול הנסיבות המקלות, האישיות והמשפחתיות, של המערער".
עוד נכתב בפסק הדין כי "אכן, העונש שהושת על המערער אינו קל, אך הוא הולם את חומרת העבירות שבהן הורשע, את ריבוי מעשי העבירות, את מכלול הנסיבות של העבירות ואת התנהלותו הכוללת של המערער, לאורך מספר רב של שנים, כלפי שמונה שוטרות צעירות וזוטרות, בהיותו בדרגה בכירה ביותר במשטרה, האמונה על שמירת החוק - מבלי לקחת אחריות על מעשיו הפליליים ותוך ניסיון פסול להציג את מעשיו הפליליים ככשרים".
בסיום פסק הדין מתח השופט מרדכי לוי ביקורת על התנהלות ניסו שחם. "יש מקום לגנות את התקפותיו הבלתי מוצדקות של המערער, נאשם שהורשע בפלילים, על רשויות החקירה ואכיפת החוק, ואת ניסיונו הבלתי ראוי להפוך מנאשם-מורשע למאשים ואף לקורבן כביכול, וזאת במיוחד לאחר שנדחו בפסק דיננו הקודם טענתו בדבר חפותו וכן טענתו להגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית".
השופטים קבעו כי בגזר הדין של השופט שמואל מלמד בבית משפט השלום "אין טעויות מהותיות, כי אם שתי טעויות טכניות ושוליות שאחת מהן היא אף טעות סמנטית ".
השופט שמואל מלמד כתב בגזר דינו בבית משפט השלום כי למרות הזמן שחלף מביצוע העבירות משנת 2013, אין בכך כדי לטשטש את עוצמת העבירות וחומרתן. "לאור ריבוי המעשים יש פגיעה קשה בערך החברתי. הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו, ויש בכך פגיעה קשה באמון בשוטרים".
גזר הדין מתייחס לצורך לשים סוף לקשרים בין קצינים לבין פקודותיהם, וקובע כי "כל עובד ציבור צריך לדעת שיש להימנע מקשרים אינטימיים עם נשים שכפופות לו".
כאמור, בספטמבר האחרון הכריע בית המשפט המחוזי כי יש להרשיע את שחם בשורת עבירות. המחוזי ישב כערכאת ערעור על פסק דינו של השופט בני שגיא בבית המשפט השלום בתל-אביב, שזיכה את שחם ממרבית האישומים והרשיע אותו בעבירה אחת של מעשה מגונה בשוטרת. על-פי הכרעת הדין, בזמן שהשניים שהו ברכבו, נישק אותה שחם את השוטרת בניגוד לרצונה, ובהמשך ניסה לנשקה שנית. השופט שגיא גזר על שחם עונש קל במיוחד של 240 שעות לתועלת הציבור ו-6 חודשי מאסר על-תנאי.
הפרקליטות ושחם ערערו על הכרעת הדין. הפרקליטות טענה בערעור כי "התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו, ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגעה פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".
ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות
ערעור הפרקליטות התמקד בזיכויו של שחם מהעבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מכלול מעשיו ב-8 הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם 8 שוטרות שרובן היו כפופות לו. בערעור נכתב כי התנהלותו של שחם עלתה כדי דפוס פעולה, שעניינו ניצול מעמדו הרם לצורך מימוש מאוויו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת - טיפול בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן.
לטענת הפרקליטות, בית משפט השלום טעה בכך שהתעלם ממשמעות דפוס ההתנהלות האמור ומהפגיעה הקשה בערכים המוגנים באמצעות העבירה של מרמה והפרת אמונים, ובפרט - מהפגיעה שפגע הנאשם באמון הציבור ברשויות.
עוד גרסה הפרקליטות כי "מכלול התנהלותו של שחם בכל הפרשות כולן - בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן - פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט".
לפי הערעור, "המכלול השחית את מקום העבודה - הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד.
"המכלול פגע בכל הערכים המוגנים על-ידי העבירה של מרמה והפרת אמונים - קרי, אמון הציבור ברשויות, טוהר המידות של עובדי הציבור ותקינות המעשה המינהלי שעליו מופקד עובד הציבור", לשון הפרקליטות בערעור.
עו"ד רונן יצחק ועו"ד ליאת יונניאן מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה: "פסק הדין - הדוחה את הערעור - מהווה השלמה מתבקשת לאמור בפסק הדין הארוך והמנומק שקיבל את ערעור המדינה. כעת, בדחותו את הערעור על עונש המאסר העביר בית המשפט המחוזי מסר חד וברור לפיו יידע כל מפקד שניצול רום הדרגה והמעמד לצורך קשירת יחסים מיניים במקום העבודה גורם לפגיעה חמורה בכבוד האדם של העובדות בארגון ובשוויון הזדמנויות שלהן במקום עבודתן, כמו גם למעילה באמון הציבור בטוהר המידות של המשטרה - ודינו מאסר מאחורי סורג ובריח.
"בהזדמנות זו אנו מבקשים לחזק את ידי השוטרות שהתייצבו על דוכן העדים - למרות הקושי הרב הכרוך בכך, ואנו תקווה כי פסק הדין שניתן בעניינו של ניסו שחם יהווה תמרור אזהרה ואבן דרך משמעותית במאבק ליצירת סביבת עבודה בטוחה, שוויונית ומוגנת לשוטרות בפרט ולנשים בכלל".