רוכב אופניים על רקע זיהום בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
סגר הקורונה ברחבי העולם השבית מפעלים תעשייתיים, הפחית נסיעות רבות על הכבישים, וניקה, ולו במעט, את זיהום האוויר בערים רבות. אך עם היציאה מן הסגר, זיהום האוויר חזר לסורו. בסין דווח לאחרונה כי זיהום האוויר אף הפך חמור יותר מזה שאליו הורגלו התושבים טרום תקופת הקורונה. במרכז לחקר האנרגיה והאוויר הנקי (CREA) מצביעים על כך שהנתונים עלולים לסמן כי התאוששות סין מהקורונה היא "התאוששות מלוכלכת", שבה התעשיות המזהמות מובילות את הדרך החוצה מהמשבר, בזמן שהפיקוח הסביבתי דומם.
מחלת הקורונה מסוכנת, אך בזמן שלבני אדם ישנם אמצעים אישיים לצמצום סיכויי ההדבקה וההשפעה שלה, דוגמת הסתגרות, ריחוק פיזי ושימוש במסכות, השפעתו של זיהום אוויר על הבריאות היא הרסנית. לפרט הבודד קשה להתגונן מפניה ללא פעולת והגנת הרשויות, כשכל מי שמהלך בעיר סופג ונושם את הזיהום. לפי ארגון הבריאות העולמי, זיהום אוויר אחראי לכ-7 מיליון מקרי מוות בעולם מדי שנה. בישראל, כך על פי נתוני ה-OECD, מוצאים את מותם בשל נזקי זיהום אוויר כ-2,500 בני אדם בשנה, כשהנזק למשק נאמד בכ-24 מיליארד שקל, הכוללים ימי אשפוז ממושכים ונטל רב על מערכת הבריאות.
מחקרים חדשים, שפורסמו באחרונה, מצביעים על קשר בין תחלואת קורונה קשה לבין חשיפה לזיהום אוויר. לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה, זיהום אוויר מגביר משמעותית את זיהומי הווירוס, את האשפוזים בבתי החולים ואת מקרי המוות.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו בהולנד עד ה-5 ביוני, גם באזורים כפריים קטנים יותר המושפעים מזיהום שיוצרת חקלאות בעלי חיים, ולא רק בערים גדולות. החוקרים בחנו יותר מ-20 גורמים שונים, בהם צפיפות אוכלוסייה ממוצעת, גיל, גודל משק בית, עיסוק ונטייה להשמנה. התוצאות מצביעות על כך שחשיפה גבוהה וארוכת טווח לחלקיקי זיהום אוויר, ולו באחוזים בודדים, מעלה את הסיכוי להידבקות ואשפוז בכ-10% ולמקרי מוות ב-15%.
מחקר קודם שנערך באוניברסיטת הרווארד, מצא עלייה של 8% במקרי המוות בשל עלייה של יחידה אחת בחלקיקים נשימתיים הנגרמים בשל זיהום אוויר. עם זאת, יש לציין כי המחקר התרכז בערים גדולות יותר מהמחקר שהתבצע בהולנד.
שירותי הבריאות הלאומיים בבריטניה לא נותרו אדישים. נציגים רבים בשירות פנו לממשלה במכתב, והזהירו כי איכות האוויר הגרועה ושינוי האקלים מהווים איום גדול יותר על בריאותם של אנשים והכלכלה מאשר וירוס הקורונה. כחלק מ"התאוששות בריאה" מהווירוס, הם קוראים לממשלה לתעדף סוגיות סביבתיות ירוקות, ולמדענים להיות מעורבים בפיתוח המדיניות הכלכלית, תוך "עידוד הליכה ורכיבה על אופניים בערים, הגדלת כמות האנרגיה המתחדשת, והתניית מענקים לעסקים בצמצום צריכת האנרגיה וצמצום פסולת".
להפסיק לגרור רגליים
בישראל נראה כי דווקא נושא סביבתי קריטי, הקשור באופן הדוק לבריאות האדם, נזנח לצד הדרך בזמן שהמיקוד הממשלתי כולו מרוכז במאבק אד-הוק במגפת הקורונה. אם לא די בכך, קידומה של תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר נותר תקוע. חוק אוויר נקי, שעבר בכנסת ב-2011, קבע כי אחת לחמש שנים תונח על שולחן הכנסת תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר. התוכנית ראשונה הונחה בשנת 2013, רק לאחר בג"צ שהגיש ארגון אדם טבע ודין. ב-2018 אמור היה המשרד להגנת הסביבה לקדם תוכנית חדשה, אך הדבר לא התבצע עד כה.
"מה שצריך לעשות כדי להגן עלינו מפני נזקי זיהום האוויר אינו סגר קבוע או הפסקה מוחלטת של פעילות תחבורתית ותעשייתית, אלא ליצור מערכות תעשייתיות ותחבורתיות נקיות ובנות קיימא", אומר ד"ר אריה ונגר ראש תחום זיהום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין. "צריך להתבסס על רכב חשמלי ועל אנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח.
"כדי להתמודד עם הקורונה, שצפויה ללוות אותנו לזמן מוגבל, המדינה מקבלת החלטות מהירות, ובצדק. על מנת להתמודד עם זיהום האוויר שמלווה אותנו עשרות שנים, המדינה גוררת רגליים. על מנת להתמודד עם הקורונה ועם המשבר הכלכלי שהיא גרמה, המדינה מקצה עשרות מיליארדי שקלים, ועל מנת להתמודד עם זיהום האוויר המדינה אינה מאשרת תוכנית לאומית שעל פי החוק כבר הייתה צריכה להתקבל ולהיות מתוקצבת".
ונגר קורא למדינה להפנות קשב לקשר בין הקורונה לזיהום האוויר. "קורונה היא מחלה חדשה הפוגעת במערכות רבות בגוף, ובהן מערכת הנשימה, תוך שהיא גורמת לעיתים לדלקות ריאה ולצורך בהנשמה. זיהום אוויר, לעומת זאת, הוא בעיה ישנה הפוגעת במערכת הנשימה ובריאות (ובמערכות נוספות בגוף), וגורמת לתחלואה נשימתית ולעיתים למוות מוקדם.
"במקרים של זיהום אוויר חמור וחריג במיוחד, הפגיעה, התחלואה והמוות הם אקוטיים ומהירים, כמו באירוע של לונדון בשנת 1952, שבו מתו בתוך שבוע 4,000 איש מהזיהום. למזלנו, במרבית הזמן מרבית האנושות לא נחשפת לזיהום אוויר אקוטי, ואולם אנחנו כן נחשפים באופן קבוע לזיהום אוויר כרוני, שפוגע בבריאותנו גם בריכוזים נמוכים יותר, ולמותם של מיליונים בשנה ברחבי העולם".
שיקולים אנטי סביבתיים
בתוך כך, השבוע יונח על שולחן הממשלה חוק ההסדרים, הקובע שורה ארוכה של רפורמות ושינויים, שארגוני הסביבה חוששים כי יפגעו ביישום חוק אוויר נקי, וכי יובילו להקלות מרחיקות לכת עבור המזהמים. המשרד להגנת הסביבה מצוי בדיונים עם משרד האוצר על הדברים, כשהוא מתנגד נחרצות לרפורמה ברישוי עסקים, שבמסגרתה דורש האוצר להקים ועדה מייעצת שתפקיע סמכויות בנושאי סביבה ובריאות מהרגולטורים הרלוונטיים ומהרשויות המקומיות. לפי גורמים במשרד, "הרפורמה מעקרת את מהות רישוי העסקים, ותייצר פגיעה משמעותית ביכולת של הרגולטורים, עד כדי פגיעה ביכולתם להגן על הציבור".
יחד עם זאת, ארגוני הסביבה חוששים כי במסגרת הרפורמה, שיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה יצומצם ויוכפף לשיקולים כלכליים של שרים אחרים - במסגרת "מנגנון השגה" מיוחד שיוקם מעל הדרג המקצועי, ושיהיו שותפים בו משרדים נוספים להם נוגעות החלטות המשרד להגנת הסביבה. כך ייכלא המשרד בין שיקולים מקצועיים לבין הצורך לאזן את האינטרסים של המזהמים.
גם השבוע נמשכים הדיונים בין המשרדים, כאשר לגבי חלק מהסעיפים ישנה הסכמה. עמדת המשרד להגנת הסביבה לא פורסמה באופן רשמי, אך על הסיכונים שבהתערבות שיקולים אנטי סביבתיים ניתן ללמוד דווקא ממכתב שהגיע לידי "גלובס", אותו שלח סגן יו"ר ועד עובדי המשרד להגנת הסביבה, פרופ' סטליאן גלברג, למשרד ראש הממשלה בספטמבר. דבריו של גלברג נכתבו בתגובה לדרישות להקים ועדה מעל המשרד להגנת הסביבה. לאורך השנים נהדפו ניסיונות כאלה לייצר רגולטור-על מעל המשרד, אך לא מן הנמנע כי עוד ישובו לאחר חוק ההסדרים.
"אין הצדקה במימון עוד גוף ממשלתי להגנת התעשייה, ואין הצדקה למימון עוד גוף ממשלתי שיעסוק בהצדקת המפגעים ולא במניעתם", כתב גלברג. "במשרד ראש הממשלה רוצים להיות עם המשרד להגנת הסביבה רק בתנאי שמרגישים לגמרי בלי".
גלברג הסביר כי "הציבור לא יקבל לאורך זמן משרד שעוסק לא בהגנה על הסביבה, אלא בחיפוש אחרי נקודת האיזון בין צרכי הסביבה וצרכי הפוגעים בה". זאת, בדיוק כשם ש"משרד הבריאות לא נדרש לקבוע בעצמו נקודת איזון בין שיקולים בריאותיים לשיקולים של קופות הפנסיה, משרד התחבורה לא נדרש לקבוע בעצמו נקודת איזון בין קידום תחבורה ציבורית יעילה לצרכי יבואני הרכב הפרטי, והמשרד לביטחון פנים לא נדרש לקבוע בעצמו נקודת איזון בין מניעת הפשע לצרכי הפושעים".
האם רגולציה סביבתית חלשה משמעותה רווח גדול יותר לכלכלה? לצד חוק אוויר נקי הישראלי, שעד היום חסך למשק 115 מיליארד שקל, מחקרים בעולם מעידים על כך שהרווח מיישום רגולציה סביבתית מחמירה הינו גבוה. בבדיקה שביצע "המכון לשגשוג חכם" באוניברסיטת אוטווה התגלה כי עלות תקנות סביבתיות מחמירות איננה גבוהה כפי שממשלות סבורות, וכי הן מייצרות יתרונות כלכליים. כך, למשל, לפי דוח הקונגרס האמריקאי ב-2017, 39 חוקים שהעבירה הסוכנות להגנת הסביבה במשך עשור עלו בין 54.1 ל-64.8 מיליארד דולר, בעוד הרווח מהיישום הגיע לבין 195.8 מיליארד דולר ל-705.7 מיליארד דולר בשנה.