גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא לשכת יועצי המס: "הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות"

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי אומר כי הכשלים והקשיים הטכניים שהעמיסה המדינה על התוכנית לעידוד החזרת עובדים לעבודה יעכבו את יישומה והכסף לא יגיע למעסיקים בקרוב ● רו"ח איריס שטרק: "אנשי שירות התעסוקה אף פעם לא עשו פרויקט כזה"

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

"הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות במענק לעידוד החזרת עובדים לעבודה" - כך אומר היום (ג') נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שסבור כי הכשלים והקשיים הטכניים והביורוקרטיים שהעמיסה המדינה על התוכנית יעכבו את יישומה בפועל, והכסף לא יגיע לאף אחד מהמעסיקים בקרוב. "הם לא יצליחו להפעיל את התוכנית החל ממחר כמו שצריך", העריך גינדי.

מחר אמורה להיכנס לתוקף התוכנית הממשלתית למאבק באבטלה ולעידוד העסקת עובדים במשק, אשר כוללת מענק בסך 7,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחופשה ללא תשלום החל מה-1 ביוני, ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מהחל"ת החל מה-19 באפריל. עוד נקבע בתוכנית, כי המענק לא יוגבל במספר עובדים וישולם עבור כל עובד ששכרו מעל 3,300 שקל. המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות, כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף.

הביורוקרטיה תנצח את התמריץ

ערב תחילת יישום התוכנית, צופים ראשי מאבק העצמאים והלשכות המקצועיות, כי העסקים לא יצליחו להגיע לכסף המיוחל בזמן הקרוב, בשל הכשלים בתוכנית. בין היתר נטען, כי המעסיק נדרש למלא ידנית פרטים רבים מדי, שחלקם אינם מצויים בידיו כלל; הוא תלוי בעובדיו, שגם הם נדרשים להיכנס לאתר ולמלא פרטים רבים והצהרות על עצמם; המענק ישולם על ידי רשות המסים, אף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה, מה שמייצר פינג-פונג מיותר בין הרשויות ופוטנציאל לסחבת וכשלים; ולא ברור איך יתפקד מוקד סיוע שרשות התעסוקה תיאלץ לפתוח עכשיו על מנת לטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים.

יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס

לדברי גינדי, "הביורוקרטיה שוב תנצח את התמריץ. לפי שלבי תהליך הבקשה והקובץ שהמעסיקים ידרשו למלא והאישור שהעובד יידרש לבצע באתר שירות התעסוקה נראה כי לא יישומו עקרונות מהירות התשלום ופשטות הביצוע, תכלית החוק לא תיושם ותייצר ביורוקרטיה וסרבול.

"ברור לנו שמחר (היום הראשון להגשת המענק - א.ל.ו) אף מעסיק לא יצליח לדווח שום דבר פשוט כי אין בידיהם את כל הפרטים שדורש שירות התעסוקה, וחלקם כלל אינם נדרשים על פי החוק".

בין הדוגמאות לביורוקרטיה שתקשה על הגשת הבקשות, נמצאת הדרישה לרשום את שם העובד כפי שהוא נרשם בלשכת האוכלוסין. גינדי: "המשמעות היא שהחסרת י' או ו' או שם אמצעי תדחה את קבלת הקובץ כולו למעסיק, ותיקון יצטרך להתבצע באמצעות מוקד טלפוני. מדוע לא להסתפק במספר תעודת זהות? הרי העובד שפרטיו ימולאו כבר נרשם בעצמו בלשכת התעסוקה".

דוגמה נוספת היא הדרישה למילוי נתונים רבים שאינם נדרשים על פי חוק, בהם מספר השעות שעבד העובד, סוג העיסוק וכתובת המייל שלו. "מדובר בנתונים שכלל אינם נדרשים בחקיקה, ואינם נמצאים בידי המעביד ולעיתים אף ישנם עובדים שאין להם כתובת דוא"ל", אומר גינדי.

אחת הבעיות המרכזיות בתוכנית המענק היא העובדה כי העובדים והמעסיקים צריכים להזין באופן ידני עשרות נתונים, בכל חודש מחדש. גינדי: "ההזנה של הנתונים היא ידנית. תתארו לכם מעסיק של מאות עובדים שטעות טכנית בהקלדה תשלול את הזכאות שלו למענק. מדוע לא להיערך להפקת קובץ מבתי התוכנה הגדולים בארץ שמפיקים מיליוני תלושים?".

עוד על פי התוכנית, לאחר הזנת הקובץ על ידי המעסיק, העובדים נדרשים להיכנס אישית לאתר שירות התעסוקה, למלא פרטים ולהצהיר הצהרות. "חלק מהנתונים אינם נמצאים בידם והועברו לשירות התעסוקה ע"י המעסיק וניתנים לאימות מול שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי. במקום לייצר תהליכים פשוטים, יעילים ומהירים הנצחת הביורוקרטיה תביא לכך שמעסיקים רבים לא יצליחו להגיש ולקבל את התמריץ. מדובר בתהליכים שנוצרו על ידי מי שלא העסיקו עובד או הפיקו תלוש שכר בחייהם וזו התוצאה", אומר גינדי.

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה בחודש האחרון לשירות התעסוקה בבקשה להסדיר את הכשלים בתוכנית. לדבריה, "התוכנית כפי שהיא היום תכשיל מעסיקים ולא תאפשר להם לקבל את זכויותיהם".

ים של פרטים שצריך למלא

לדברי שטרק, "אנשי שירות התעסוקה משקיעים ומתאמצים אבל הם אף פעם לא עשו פרויקט כזה. הם העבירו לנו אקסל עם ים של פרטים שצריך למלא שחלקם לא רלוונטיים וחלקם לא דרישות לפי החוק. אין להם שום ממשקים עם בתי התכנה שמייצגים את מרבית החברות והגופים במשק, והם לא יוכלו להפיק ולהיות מוכנים בזמן הקרוב ובשום דרך לדיווח הזה".

איריס שטרק / צילום: כדיה לוי

שטרק לא מבינה מדוע בשנת 2020 צריך לעבוד עם טפסים למילוי ידני, ולא למשוך אוטומטית את כל המידע מהמערכות הקיימות, ובעיקר מדוע דורשים מהעובדים למלא פרטים ומידע בעצמם ולא מסתפקים בהצהרת המעסיק. "כל עובד צריך להיכנס לאזור האישי ולאשר שהוא זכאי. זה מטורף. למה לא מספיק שהמעסיק יחתים את כל העובדים ויאשר שכולם חתמו. הם לא מוכנים ודורשים שכל עובד יכנס בעצמו לאזור האישי במשך 4 חודשים ויאשר. רוב המשק, עסקים קטנים ובינוניים, לא יוכלו להיעזר ברואי החשבון שלהם שיטפלו להם בזה, ויהיה כאוס גדול".

מחר עתיד שירות התעסוקה לפרסם סימולטר של מסלולי המענק הקיימים, הכוללים מסלול פיצוי אחד למעסיקים שהחזירו עובדים ב-19 באפריל, או במאי ויוני, ומסלול שני למעסיקים שהחזירו עובדים החל מה-1 ביולי. המעסיקים יוכלו לבחון באמצעות הסימולטור איזה מסלול עדיף להם. אך לדברי שטרק הנטל הביורוקרטי יקשה עליהם לעשות זאת. "כמות הנתונים שצריך להזין היא לא נורמלית, והעובדה שאי אפשר לעשות את הדברים אוטומטית זה נטל ביורוקרטי מאוד גדול. הם עולים מחר עם טופס שלא מתחבר לבתי התכנה וכל המעסיקים יצטרכו לשבת ולמלא ידנית. אם אני היום יכולה באמצעות בית תכנה להוציא דוח של כל עובד חדש שחזר מחל"ת אז למה לא לפשט את התהליך? תחשבו על שמעסיק 100 עובדים וצריך להחתים כל עובד ולוודא שכל עובד ייכנס לאזור האישי ויעדכן שחזר מחלת ואת כל התנאים המזכים. אם העובד לא עושה את זה אז המעסיק לא יקבל שקל. והמעסיק עצמו צריך למלא חודש חודש מלא פרטים. יש פה עבודה מרובה, ויש פה תלות בעובדים".

הבעיה עם התלות בעובדים מתפצלת לשלל בעיות אפשרויות: למשל מקרים שהעובדים עובדים בשטח ולא במשרדים מול מחשבים, מקרה שהעובד לא בקיא בטפסים אינטרנטיים ועוד. "עובד ניקיון ועובד אבטחה בשטח יודעים להיכנס לאזור האישי ולהתחיל למלא פרטים? הם לא יודעים איך למלא את זה. יש לי לקוחות עם עשרות ומאות עובדים, שלא יהיה קל להתחיל לרדוף אחרי כל אחד מהם שייכנס לאזור האישי שלו וימלא הצהרות. זו ביורוקרטיה מטורפת. זו מציאות בעייתית. צריך לעשות מהלך של הורדת ביורוקרטיה כי אחרת יהיה כאוס ועסקים לא יראו את הכסף שלהם. הבנו שיש כאן ברוך כשהלכו ונתנו לשירות התעסוקה, שבכלל לא מחובר לעסקים ומחובר רק לעובדים, לטפל בבקשות של העסקים. זה כסף שאמור להיות כסף גדול, אבל הוא יתעכב אם לא יורידו את הנטל הטכני-ביורוקרטי".

עוד מלינה שטרק על כך שאף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה המענק בפועל ישולם דרך רשות המסים. "מדובר בסרבול מיותר וכפול שידרוש התאמות נוספות מול גוף משלים", אומרת שטרק.

לדבריה, העובדה שאין לרואי חשבון יכולת לסייע ללקוחותיהם, גם תעכב את המעסיקים. "בירורים ושאלות מקצועיות כגון השגות בדרך כלל נעשות על ידי בעלי מקצוע בשירות התעסוקה (בניגוד לרשות המסים וביטוח לאומי), אבל אין כלי שמזהה מייצגים לבעלי עסקים ולכן לא ברור כיצד ניתן יהיה לפנות ולבקש סיוע או השגות".

באשר למוקד הסיוע אומרת שטרק, כי "רשות התעסוקה תיאלץ לפתוח מוקד שיטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים (כאמור מייצגים לא יוכלו לפנות). איך זה ייראה? מי יתמודד עם גל פניות כה רב? מי אנשי המקצוע שיענו על שאלות? אין להם יכולת להתמודד עם זה".

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "על אף מורכבותו של החוק, הצליח שירות התעסוקה להקים אתר ייעודי בכפוף לחוק, שמנגיש בצורה הטובה והברורה ביותר את כל סעיפיו השונים, כל זאת בזמן אפס. אנו גאים בתוצר הסופי ונמשיך לעשות הכול כדי לסייע בתהליך עידוד החזרת העובדים לתעסוקה".

לגבי מוקד הסיוע נמסר, כי "שירות התעסוקה גיס כמאה מוקדנים והכשיר אותם למענה טלפוני. המוקד ייתן מענה לכל שאלה או בעיה שעלולה לעלות בתהליך הגשת המענק".

לגבי הממשק מול רשות המסים: "למעסיק ולעובד יש רק כתובת אחת והיא האתר הממשלתי שהוקם במיוחד בהתאמה לחוק. אנו לא רואים בכך סחבת מיותרת".

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

הלקחים והמציאות העכשווית בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס