גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשיא לשכת יועצי המס: "הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות"

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי אומר כי הכשלים והקשיים הטכניים שהעמיסה המדינה על התוכנית לעידוד החזרת עובדים לעבודה יעכבו את יישומה והכסף לא יגיע למעסיקים בקרוב ● רו"ח איריס שטרק: "אנשי שירות התעסוקה אף פעם לא עשו פרויקט כזה"

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

"הביורוקרטיה שהייתה עד היום זאת קייטנה לעומת מה שהולך להיות במענק לעידוד החזרת עובדים לעבודה" - כך אומר היום (ג') נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שסבור כי הכשלים והקשיים הטכניים והביורוקרטיים שהעמיסה המדינה על התוכנית יעכבו את יישומה בפועל, והכסף לא יגיע לאף אחד מהמעסיקים בקרוב. "הם לא יצליחו להפעיל את התוכנית החל ממחר כמו שצריך", העריך גינדי.

מחר אמורה להיכנס לתוקף התוכנית הממשלתית למאבק באבטלה ולעידוד העסקת עובדים במשק, אשר כוללת מענק בסך 7,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מחופשה ללא תשלום החל מה-1 ביוני, ו-3,500 שקל עבור כל עובד שהוחזר מהחל"ת החל מה-19 באפריל. עוד נקבע בתוכנית, כי המענק לא יוגבל במספר עובדים וישולם עבור כל עובד ששכרו מעל 3,300 שקל. המענק ישולם בארבע פעימות חודשיות, כדי להבטיח שהמעסיקים אינם קולטים את העובד רק כדי לקבל את הכסף.

הביורוקרטיה תנצח את התמריץ

ערב תחילת יישום התוכנית, צופים ראשי מאבק העצמאים והלשכות המקצועיות, כי העסקים לא יצליחו להגיע לכסף המיוחל בזמן הקרוב, בשל הכשלים בתוכנית. בין היתר נטען, כי המעסיק נדרש למלא ידנית פרטים רבים מדי, שחלקם אינם מצויים בידיו כלל; הוא תלוי בעובדיו, שגם הם נדרשים להיכנס לאתר ולמלא פרטים רבים והצהרות על עצמם; המענק ישולם על ידי רשות המסים, אף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה, מה שמייצר פינג-פונג מיותר בין הרשויות ופוטנציאל לסחבת וכשלים; ולא ברור איך יתפקד מוקד סיוע שרשות התעסוקה תיאלץ לפתוח עכשיו על מנת לטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים.

יועץ המס ירון גינדי / צילום: יונתן בלום, גלובס

לדברי גינדי, "הביורוקרטיה שוב תנצח את התמריץ. לפי שלבי תהליך הבקשה והקובץ שהמעסיקים ידרשו למלא והאישור שהעובד יידרש לבצע באתר שירות התעסוקה נראה כי לא יישומו עקרונות מהירות התשלום ופשטות הביצוע, תכלית החוק לא תיושם ותייצר ביורוקרטיה וסרבול.

"ברור לנו שמחר (היום הראשון להגשת המענק - א.ל.ו) אף מעסיק לא יצליח לדווח שום דבר פשוט כי אין בידיהם את כל הפרטים שדורש שירות התעסוקה, וחלקם כלל אינם נדרשים על פי החוק".

בין הדוגמאות לביורוקרטיה שתקשה על הגשת הבקשות, נמצאת הדרישה לרשום את שם העובד כפי שהוא נרשם בלשכת האוכלוסין. גינדי: "המשמעות היא שהחסרת י' או ו' או שם אמצעי תדחה את קבלת הקובץ כולו למעסיק, ותיקון יצטרך להתבצע באמצעות מוקד טלפוני. מדוע לא להסתפק במספר תעודת זהות? הרי העובד שפרטיו ימולאו כבר נרשם בעצמו בלשכת התעסוקה".

דוגמה נוספת היא הדרישה למילוי נתונים רבים שאינם נדרשים על פי חוק, בהם מספר השעות שעבד העובד, סוג העיסוק וכתובת המייל שלו. "מדובר בנתונים שכלל אינם נדרשים בחקיקה, ואינם נמצאים בידי המעביד ולעיתים אף ישנם עובדים שאין להם כתובת דוא"ל", אומר גינדי.

אחת הבעיות המרכזיות בתוכנית המענק היא העובדה כי העובדים והמעסיקים צריכים להזין באופן ידני עשרות נתונים, בכל חודש מחדש. גינדי: "ההזנה של הנתונים היא ידנית. תתארו לכם מעסיק של מאות עובדים שטעות טכנית בהקלדה תשלול את הזכאות שלו למענק. מדוע לא להיערך להפקת קובץ מבתי התוכנה הגדולים בארץ שמפיקים מיליוני תלושים?".

עוד על פי התוכנית, לאחר הזנת הקובץ על ידי המעסיק, העובדים נדרשים להיכנס אישית לאתר שירות התעסוקה, למלא פרטים ולהצהיר הצהרות. "חלק מהנתונים אינם נמצאים בידם והועברו לשירות התעסוקה ע"י המעסיק וניתנים לאימות מול שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי. במקום לייצר תהליכים פשוטים, יעילים ומהירים הנצחת הביורוקרטיה תביא לכך שמעסיקים רבים לא יצליחו להגיש ולקבל את התמריץ. מדובר בתהליכים שנוצרו על ידי מי שלא העסיקו עובד או הפיקו תלוש שכר בחייהם וזו התוצאה", אומר גינדי.

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, פנתה בחודש האחרון לשירות התעסוקה בבקשה להסדיר את הכשלים בתוכנית. לדבריה, "התוכנית כפי שהיא היום תכשיל מעסיקים ולא תאפשר להם לקבל את זכויותיהם".

ים של פרטים שצריך למלא

לדברי שטרק, "אנשי שירות התעסוקה משקיעים ומתאמצים אבל הם אף פעם לא עשו פרויקט כזה. הם העבירו לנו אקסל עם ים של פרטים שצריך למלא שחלקם לא רלוונטיים וחלקם לא דרישות לפי החוק. אין להם שום ממשקים עם בתי התכנה שמייצגים את מרבית החברות והגופים במשק, והם לא יוכלו להפיק ולהיות מוכנים בזמן הקרוב ובשום דרך לדיווח הזה".

איריס שטרק / צילום: כדיה לוי

שטרק לא מבינה מדוע בשנת 2020 צריך לעבוד עם טפסים למילוי ידני, ולא למשוך אוטומטית את כל המידע מהמערכות הקיימות, ובעיקר מדוע דורשים מהעובדים למלא פרטים ומידע בעצמם ולא מסתפקים בהצהרת המעסיק. "כל עובד צריך להיכנס לאזור האישי ולאשר שהוא זכאי. זה מטורף. למה לא מספיק שהמעסיק יחתים את כל העובדים ויאשר שכולם חתמו. הם לא מוכנים ודורשים שכל עובד יכנס בעצמו לאזור האישי במשך 4 חודשים ויאשר. רוב המשק, עסקים קטנים ובינוניים, לא יוכלו להיעזר ברואי החשבון שלהם שיטפלו להם בזה, ויהיה כאוס גדול".

מחר עתיד שירות התעסוקה לפרסם סימולטר של מסלולי המענק הקיימים, הכוללים מסלול פיצוי אחד למעסיקים שהחזירו עובדים ב-19 באפריל, או במאי ויוני, ומסלול שני למעסיקים שהחזירו עובדים החל מה-1 ביולי. המעסיקים יוכלו לבחון באמצעות הסימולטור איזה מסלול עדיף להם. אך לדברי שטרק הנטל הביורוקרטי יקשה עליהם לעשות זאת. "כמות הנתונים שצריך להזין היא לא נורמלית, והעובדה שאי אפשר לעשות את הדברים אוטומטית זה נטל ביורוקרטי מאוד גדול. הם עולים מחר עם טופס שלא מתחבר לבתי התכנה וכל המעסיקים יצטרכו לשבת ולמלא ידנית. אם אני היום יכולה באמצעות בית תכנה להוציא דוח של כל עובד חדש שחזר מחל"ת אז למה לא לפשט את התהליך? תחשבו על שמעסיק 100 עובדים וצריך להחתים כל עובד ולוודא שכל עובד ייכנס לאזור האישי ויעדכן שחזר מחלת ואת כל התנאים המזכים. אם העובד לא עושה את זה אז המעסיק לא יקבל שקל. והמעסיק עצמו צריך למלא חודש חודש מלא פרטים. יש פה עבודה מרובה, ויש פה תלות בעובדים".

הבעיה עם התלות בעובדים מתפצלת לשלל בעיות אפשרויות: למשל מקרים שהעובדים עובדים בשטח ולא במשרדים מול מחשבים, מקרה שהעובד לא בקיא בטפסים אינטרנטיים ועוד. "עובד ניקיון ועובד אבטחה בשטח יודעים להיכנס לאזור האישי ולהתחיל למלא פרטים? הם לא יודעים איך למלא את זה. יש לי לקוחות עם עשרות ומאות עובדים, שלא יהיה קל להתחיל לרדוף אחרי כל אחד מהם שייכנס לאזור האישי שלו וימלא הצהרות. זו ביורוקרטיה מטורפת. זו מציאות בעייתית. צריך לעשות מהלך של הורדת ביורוקרטיה כי אחרת יהיה כאוס ועסקים לא יראו את הכסף שלהם. הבנו שיש כאן ברוך כשהלכו ונתנו לשירות התעסוקה, שבכלל לא מחובר לעסקים ומחובר רק לעובדים, לטפל בבקשות של העסקים. זה כסף שאמור להיות כסף גדול, אבל הוא יתעכב אם לא יורידו את הנטל הטכני-ביורוקרטי".

עוד מלינה שטרק על כך שאף שהאחריות על כל התהליך הינה מול שירות התעסוקה המענק בפועל ישולם דרך רשות המסים. "מדובר בסרבול מיותר וכפול שידרוש התאמות נוספות מול גוף משלים", אומרת שטרק.

לדבריה, העובדה שאין לרואי חשבון יכולת לסייע ללקוחותיהם, גם תעכב את המעסיקים. "בירורים ושאלות מקצועיות כגון השגות בדרך כלל נעשות על ידי בעלי מקצוע בשירות התעסוקה (בניגוד לרשות המסים וביטוח לאומי), אבל אין כלי שמזהה מייצגים לבעלי עסקים ולכן לא ברור כיצד ניתן יהיה לפנות ולבקש סיוע או השגות".

באשר למוקד הסיוע אומרת שטרק, כי "רשות התעסוקה תיאלץ לפתוח מוקד שיטפל בכמויות אדירות של בעלי עסקים (כאמור מייצגים לא יוכלו לפנות). איך זה ייראה? מי יתמודד עם גל פניות כה רב? מי אנשי המקצוע שיענו על שאלות? אין להם יכולת להתמודד עם זה".

משירות התעסוקה נמסר בתגובה: "על אף מורכבותו של החוק, הצליח שירות התעסוקה להקים אתר ייעודי בכפוף לחוק, שמנגיש בצורה הטובה והברורה ביותר את כל סעיפיו השונים, כל זאת בזמן אפס. אנו גאים בתוצר הסופי ונמשיך לעשות הכול כדי לסייע בתהליך עידוד החזרת העובדים לתעסוקה".

לגבי מוקד הסיוע נמסר, כי "שירות התעסוקה גיס כמאה מוקדנים והכשיר אותם למענה טלפוני. המוקד ייתן מענה לכל שאלה או בעיה שעלולה לעלות בתהליך הגשת המענק".

לגבי הממשק מול רשות המסים: "למעסיק ולעובד יש רק כתובת אחת והיא האתר הממשלתי שהוקם במיוחד בהתאמה לחוק. אנו לא רואים בכך סחבת מיותרת".

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק