נוסעים באוטובוס ברומא נדרשים לשמור על מרחק זה מזה / צילום: Remo Casilli, רויטרס
הצורך לשמור על ריחוק חברתי מצמצם את מספר הנוסעים שיכולים להשתמש בתחבורה הציבורית בעולם. משרד התעבורה בלונדון מעריך כי עם מרחק פיזי, הרכבת התחתית של לונדון תוכל לשאת 13%-15% אחוז מהנוסעים אותם היא משנעת בזמן שגרה. חברת מקינזי ניתחה את קווי הרכבת האזוריים בהולנד והסיקה שמרחק פיזי של כמטר וחצי בין נוסע לנוסע, ידרוש קיצוץ קיבולת של 20%-25%.
איך מתמודדים עם המצב, נאבקים בפקקים ומצמצמים את הזיהום? ממשלות רבות בעולם מעודדות עובדים לעבוד מהבית ומנסות לשכנע סטודנטים ללמוד מרחוק. וזה לא הכול: בצרפת ניתן להשתמש בתחבורה הציבורית בשעות העומס רק לנסיעות למקום העבודה וחזרה ממנו.
בטיוואן הנוסעים בכל אמצעי התחבורה, גם בתוך הערים, נדרשים להירשם מראש, ובדנמרק אפליקציה ייעודית מסייעת לציבור לקבל מידע על הצפיפות בקווי התחבורה הציבורית. האפליקציה זכתה להצלחה והעלתה את השימוש בתחבורה הציבורית ב-6% מיד לאחר הסגר. במספר מדינות, מפעילות של אמצעי תחבורה ציבורית הציבו מחסומים בין הנהג לנוסעים וכן בין הנוסעים עצמם. כדי לייצר ‘קפסולות’ על גבי האוטובוס ולמקסם את הריחוק הפיזי ככל האפשר, תוגברו הקווים בשעות העומס, ומדינות רבות הפכו עטיית מסכה לחובה - כפי שעשתה ישראל.