גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

4 לקחים מהסגר הקודם: כך אפשר לסגור את המשק בלי לגרום לקריסתו

הזינוק בהיקף התחלואה מקרב את הממשלה להחלטה על הטלת סגר נוסף, אבל מחייב אותה לקחת בחשבון את המצב הרעוע של המשק • הלקחים המרכזיים: פתיחה חלקית או מלאה של כל ענף שאינו גורר התקהלות, פיצוי מלא לאלו שייאלצו לסגור, והקמת גוף מקצועי לא-פוליטי שינהל את האירוע

מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס
מחסום משטרתי בתל אביב. המשטרה פרסה מחסומים ברחבי הכבישים בערים כדי לפקח על הגבלות התנועה של הממשלה בצל הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מאה אלף מובטלים נוספים והפסד תוצר של יותר מ-40 מיליארד שקל - זהו המחיר של סגר נוסף של ארבעה שבועות, לפי הערכות בנק ישראל. מדובר בסגר בעוצמה של שני שלישים מהסגר שהוטל במרץ-אפריל.

המחיר הכבד הזה אינו מוביל למסקנה שאסור להטיל סגר בעקבות העלייה בנתוני התחלואה, כי השאלה הנכונה איננה המחיר אלא האלטרנטיבה: אם מגפת הקורונה תמשיך להתפשט ולהשתולל ללא שליטה - המחיר הכלכלי עשוי להיות הרבה יותר גבוה.
בריאות וכלכלה הולכים בסופו של דבר יחד, כפי שנוהג לומר נגיד בנק ישראל. רק שבעוד שלסגר נוסף יש תג מחיר יחסית ידוע, איש לא יכול להעריך מה יקרה למשק בתרחישים של אובדן שליטה על נגיף הקורונה, אם חלילה תקרוס מערכת הבריאות תחת מאות או אלפי חולים קשים.

הגל הראשון של התפרצות הקורונה גבה מהמשק מחיר כלכלי כבד. 1.1 מיליון ישראלים מצאו את עצמם ללא עבודה, הגירעון זינק מ-4% לסביבות 11%, והצמיחה של המשק צללה מקצב של 4% לצמיחה שלילית של 5% ויותר. מדובר על אובדן של מעל 120 מיליארד שקל במונחי תוצר.

אלא שאז הגיעה ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה, שתפסה את הגופים הכלכליים בממשלה לא מוכנים. האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה העריכו כי לא צפוי גל שני של קורונה לפני הסתיו, ורק החלו לחשוב על תוכניות מגירה כלכליות. לנגיף כאמור היו תכניות משלו, והמחדלים הממשלתיים סייעו לו לממש אותן. האפשרות הממשית של סגר נוסף כעת מחייבת הערכת מצב מהירה.

שיעור החולים הקשים

החדשות הרעות הן שסגר נוסף יפגוש את המשק הישראלי במצב אחר לחלוטין. זה כבר לא משק בריא עם אבטלה אפסית וגירעון נשלט, אלא משק עם מחלות רקע ובסיכון לקריסה. משום כך, האינטרס העליון של מקבלי ההחלטות הוא לצמצם למינימום את הפגיעה הכלכלית.

החדשות הטובות הן ששילמנו כבר את שכר הלימוד. אנחנו יכולים להפיק לקחים מניסיון הגל הראשון - מה עובד, מה אפקטיבי מה יעיל ומה אסור לעשות. משיחות של "גלובס" עם גורמים שליוו את המשבר בגל הראשון, עולים מספר לקחים שכדאי לקחת בחשבון - לקראת אפשרות של סגר נוסף.

1. לפתוח כל מה שלא מתקהל

הגל הראשון של התפרצות הקורונה גרם לממשלה להטיל מגבלות על התנועה של ישראלים שהחלו בהגבלת הטיסות מסין בסוף ינואר. ההחמרה במגבלות הייתה הדרגתית והגיעה בשיאה לסגר מלא בתקופת חג הפסח ויום העצמאות. בין ה-25 למרץ וה-19 באפריל שרר בישראל סגר חלקי שכלל הגבלות על יציאה מהבית, השבתת התחבורה הציבורית וכל ענפי המשק למעט שירותים ומפעלים שהוגדרו חיוניים. בהמשך הותרה נוכחות של 30% ממצבת העובדים במקומות העבודה. התוצאה הכלכלית של הצעדים אלה ונוספים (ושל אווירת חרדה ציבורית) היו ירידה של כמעט 9 אחוזים בתוצר.

באוצר אומרים, שהלקח הראשון שנלמד מגל התחלואה הראשון הוא חשיבות ההקפדה על עיקרון איסור ההתקהלות. הכלל הזה הוא חוק היסוד של התמודדות עם המגפה, ויש ליישם אותו ככל הניתן וללא פשרות. הצד החיובי של שמירה על העיקרון הזה הוא שניתן, ואפילו חייבים, לאפשר לעסקים בענפי השירותים והתעשייה לעבוד, גם תחת סגר מלא.
בדיעבד, מודים באוצר, כי אחת הטעויות הגדולות שנעשו בגל הראשון הייתה ההסכמה להוריד את שיעור הנוכחות של עובדים במגזרים הלא-חיוניים ל-30%.

באשר לענפי המסחר, באוצר סבורים כעת כי אפשר להפעיל אותם בכפוף לתנאי התו הסגול גם בתקופת סגר. מדובר אומנם בעסקים שעובדים עם קהל מתחלף, אך ניתן למנוע בהם את ההתקהלויות ולהבטיח שהלקוחות עוטים מסיכות ושומרים על ריחוק של 2 מטרים.

2. להחיל סגר על ענפים "בעיתיים"

מצד שני, על פי אותו עיקרון של מניעת התקהלות - המסקנה היא כי יש לסגור כל מקום שמעצם הפעלתו הוא גורר להתקהלות. למשל, במסעדות, בתי קפה וברים אין אפשרות לאכול ולשתות מבלי להוריד את המסיכות? ענפים אלו ייסגרו.

החרגה יכולה להינתן עבור ענף המסעדנות שיוכל לתת שירות בטייק אווי; כנ"ל לגבי אירועים - בעלי אולמות וגני אירועים שנפגשו לאחרונה עם שר האוצר ישראל כ"ץ הודו בפניו שאין להם יכולת למנוע הדבקות במהלך אירוע או שמחה משפחתית, מאחר ואירועים אלו באופיים כוללים קירבה מסוימת (ריקודים, קבלת פנים וכו’). על פי הכלל של מניעת התקהלות, ענפים אלו ייסגרו.

כדי למנוע ויכוחים ודיונים ארוכים כל "למה העסק הזה כן פתוח והעסק ההוא לא"- עיקרון חוסר ההתקהלות חייב להיות מיושם בצורה אחידה ושוויונית: אי אפשר לפתוח את חדרי כושר והמועדונים, ולדרוש סגירת ישיבות.

הענפים שייסגרו, לפי ההצעות האלו, מהווים בין 5% ל-6% מהפעילות הכלכלית של המשק. מדובר באסון עבור אותם ענפים, אבל פגיעה שלא מאיימת על יציבות המשק כולו. ורחוק מאוד מהשבתה של 35% מהמשק בגל התחלואה הראשון.

3. פיצויים מלאים כמו במלחמה

גם בתחום הפיצויים שולמו כבר דמי לימוד כבדים. לקצב הביצוע של תקציבי החירום עד כה מגיע ציון "נכשל", או לפחות "בלתי מספיק". באוצר, ברשות המסים ובשאר המשרדים האחראיים, מבטיחים שהשתפרו והתייעלו - אבל זה לא מספיק.

חבילות הפיצוי הנוכחיות רחוקות מלפצות על הנזק לבעלי עסקים שכוח עליון אילץ אותם לסגור את פעילותם לחודשים ארוכים. הפקת הלקחים מהסגר הראשון מאפשרת לצמצם משמעותית את היקף הענפים שייסגרו בסגר נוסף, משום כך ניתן גם להגדיל את היקף הפיצוי ולהציע לבעלי עסקים ולעובדים בענפים האלה (וגם למי שמתפרנסים מהם בעקיפין) חבילת פיצוי מקיפה הרבה מעבר למענקים שהמדינה מציעה כיום לכלל השכירים, העצמאים ובעלי העסקים. במליםן אחרות - להקטין את כמות המגזרים שהסגר יכלול אותם, אבל לשפות ביד רחבה את אלו שכן נפגעים.

המודל הסביר היחיד הוא קרן פיצוי כמו זו שהמדינה הפעילה באירועי לחימה בשנים האחרונות. מדובר בפיצוי בגובה הירידה במחזור העסקי של אותם עסקים, כפי שנעשה למשל בעקבות מלחמת לבנון השנייה. לרשות האוצר עומדת גם קרן מס רכוש, היכולה לשמש מקור לפיצוי בגין אירוע כוח עליון.

4. מנגנון לא-פוליטי, שיקצר תהליכים

המדינות הממשלתית חייבת להיות מלווה בפיקוח, אכיפה והסברה נמרצים ויעילים - כדי לחזק את תחושת החירום בציבור, שהיא המפתח לאמון במערכת ולציות לכללים המגבילים.

מעבר לכך, גורמים שעסקו במשבר הקורונה הקודם מעלים על נס את החשיבות של מינוי פרויקטור או סוג אחר של מנגנון קבלת החלטות מקצועי. לאחרונה פורסם כי האלוף במיל’ רוני נומה סרב להצעה לשמש פרויקטור לאחר שלא התקבלה דרישתו שלא להיות כפוף למנכ"ל משרד הבריאות. גורמים שעסקו שמבר הקורונה בגל הראשון מצדיקים לחלוטין את החלטתו לדבריהם, יש חשיבות קריטית למנגנון מקצועי א-פוליטי שיהנה ממעמד עצמאי וידווח ישירות לראש הממשלה (ולראש הממשלה החלופי).

בגל הקודם היו אלה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, ראש המועצה לביטחון לאומי אברהם בן-שבת, ומנכ"ל האוצר שי באב"ד - הם היו אלה שהמליצו לראש הממשלה בחדר הסגור מה לעשות והוויכוחים ביניהם הסתיימו לאחר שיצאו מהחדר והתקבלה הכרעה.

בממשלה הנוכחית, כל המלצה של דרג מקצועי צריכה לעבור מסלול ארוך עד לקבלת החלטה ובדרך היא לובשת גוון פוליטי. התוצאה: אובדן אמון של הציבור במערכת, מתוך תפיסה שמדובר בהחלטות שהמניע העיקרי שלהן הוא פוליטי ולא מקצועי.

ההיערכות לסגר מחייבת את מקבלי ההחלטות להרים את הראש מעל הקרבות היומיומיים, למשל, סביב פתיחתם של חדרי הכושר והבריכות הציבוריות. הפתרונות הנקודתיים אינם מצליחים לעצור את התפשטות הקורונה, משום שהם חשופים מדי ללחצים של גורמים פוליטיים וקבוצות אינטרסים. ההחלטה הגורפת על סגר הולכת ונעשית בלתי נמנעת. השאלות הרלבנטיות הן כבר לא "אם", אלא "מתי" ובעיקר "איך". 

בדרך לסגר? המספרים מראים שכן | שני אשכנזי

חולים - נחצה קו ה-20 אלף

מספר החולים המאומתים עומד נכון לתחילת השבוע על יותר מ-21,000, אחרי שרק לפני חודש עמד שיעור המאומתים הפעילים על קצת יותר מ-3,000 חולים.

בדיקות חיוביות - נתון שיא של 6.5%

לפני חודשיים עמד שיעור הבדיקות החיובית על 0.4%, והשבוע - 6.5%. במלים אחרות, מתוך כל 15 בדיקות אחת היא חיובית - נתון שיא מאז פרץ הנגיף לחיינו.

חולים קשים - עלייה של 600% בחודש

נכון לתחילת השבוע ישנם 177 חולים קשים, ו-55 בני אדם מונשמים - מדובר בזינוק של 600% במספר החולים הקשים מאז 8 ביוני, ו-131% במספר המונשמים.

בידוד - צוותים רפואיים שוב בבית

2,894 אנשי צוות רפואי נמצאים נכון לתחילת השבוע בבידוד. זאת, לעומת 1,050 מבודדים ב-23 ביוני. החשש: היעדר צוות רפואי בכמות מספקת שיתמודד עם התחלואה.

עוד כתבות

ח"כ תהילה פרידמן / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"צאו לכמה בחירות שתרצו - אף אחד לא יעלם": נאום הבכורה שמסעיר את הכנסת והרשת

"יש בעולם שלי המון אמת ויופי. אבל לא כל האמת. לא כל היופי. אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות אני" ● תהלה פרידמן, ח"כ מכחול לבן, נשאה השבוע במשך 11 דקות נאום בכורה יוצא דופן בכנסת שכולו בעד קירוב לבבות ואחדות ● למעלה ממיליון איש כבר צפו

מה נמכר לאחרונה באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות באזור עמק יזרעאל בפחות ממיליון שקל

בסכום כזה אפשר למצוא דירות 4 חדרים בנוף הגליל, ביקנעם עילית, בעפולה ובמגדל העמק

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי, גלובס

תם ונשלם: אושרה עסקת המיזוג בין סלקום לגולן טלקום

שר התקשורת יועז הנדל אישר את העסקה בתנאים שישאירו את גולן טלקום כמפעיל וירטואלי

בצלאל מכליס / צילום: אלביט מערכות, יח"צ

עלייה של 65% ברווחי אלביט מערכות ברבעון השני

בשורה התפעולית הציגה אלביט עלייה של 47% ברווח שהגיע לרמה של כ-117 מיליון דולר ● החברה נהנתה מרווח הון בהיקף של כ-35 מיליון דולר בעקבות מכירת בניינים (ושכירתם מחדש) על ידי החברה הבת של אלביט בארה"ב

מפעל אבגול / צילום: איל יצהר

ללא עלייה במכירות ובזכות בהלת הקורונה: הרווח הנקי של אבגול זינק במאות אחוזים

ברבעון השני נרשם רווח חריג של 17.9 מיליון דולר, בזכות הביקוש הגובר לבדים לא ארוגים המשמשים למוצרי מיגון אישי, שצריכתם עלתה משמעותית ● החברה מדגישה כי רמות המחירים שמהן נהנתה לא יימשכו ברבעון השלישי

יורש העצר של איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד / צילום: AP

ההסכם עם איחוד האמירויות: פוטנציאל כלכלי ענק מול העולם הערבי כולו

הקשרים והיחסים שהתקיימו עד כה בין ישראל לבין העולם הערבי היו ברובם מתחת לפני השטח, ופה ושם יצאו לאור ● כעת, לאחר ההסכם עם איחוד האמירויות, האפשרויות הנפתחות בשווקים הערביים עבור החברות הישראליות הן עצומות ועשויות להגדיל באופן דרמטי את הייצוא הבינלאומי, ולכאן נכנס היתרון הכלכלי האמיתי של ההסכם

פיתוח תשתיות עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה ברחוב ארלוזורוב בת"א / צילום: כדיה לוי

תוכנית התשתיות הלאומיות 2020: עלות הקו הסגול בתל-אביב זינקה ב-2.4 מיליארד שקל

כך עולה מהדוח השנתי על תוכנית התשתיות הלאומית ● התחבורה צפויה למשוך את מירב ההשקעות בתשתיות בשנים הקרובות ● העלות הכוללת של התוכנית: 230 מיליארד שקל

ארומה סניף טאגור / צילום: שני מוזס, גלובס

ארומה ת"א ממשיכה בסגירת הסניפים: הפעם ברמת אביב

ל"גלובס" נודע כי ארומה ת"א סוגרת את סניף רמת אביב במרכז המסחרי טאגור ● הסגירה הנוכחית שמצטרפת לשלושה סניפים נוספים שנסגרו במהלך משבר הקורונה ● ברשת מציינים כי מדובר בסגירה שתוכננה עוד לפני השפעות משבר הקורונה על הענף

רה"מ בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: בן סטנסל, AP

הורידה 5,000 קורבנות: אנגליה שינתה את הגדרות התמותה מקורונה

באנגליה החליטו מעתה לא לספור במניין המתים מהמגפה אנשים שמתו לאחר יותר מ-28 יום לאחר שאובחנו לראשונה כחולי קורונה ● עכשיו עומד מספר המתים מקורונה בבריטניה כולה על 41,329 בני אדם

מאיר גורביץ', בעל השליטה בארזים / צילום: רוני שיצר

רוכש חדש מתעניין באל על: איש הנדל"ן מאיר גורביץ

גורביץ (65) הוא איש עסקים ישראלי-בריטי, ובעל פעילות עסקית חובקת עולם ● עיסוקו מתמקד בעיקר בנדל"ן מניב ● גורביץ לא העביר הצעת מחיר אולם פנה כאמור לרשות החברות לקבל היתר

ד"ר סיניה נתניהו / צילום: יוסי כהן

ד"ר סיניה נתניהו מונתה למנהלת התוכנית לסביבה והערכת השפעות בריאותיות בארגון הבריאות העולמי באירופה

ד"ר סיניה נתניהו תופקד על חיזוק ויצירת התשתית המקצועית בתחום הערכת השפעות בריאותיות כתוצאה מחשיפה לסיכונים סביבתיים, הערכת הסיכונים וניהול הסיכונים בכל היבשת האירופאית, וצפויה להתחיל את תפקידה במטה הארגון בבון בתחילת חודש ספטמבר

שטיפת מכוניות. רק להתקין חיישן ולהוריד אפליקציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

תשלומים אוטונומיים: כשהמכונית משלמת בעצמה עבור השטיפה

חברת Finn ההולנדית מפתחת מודלים של תשלומים אוטונומיים בין חפצים ● אחד המוצרים שלה, מערכת של Pay by Car, הופכת את הרכב לכלי תשלומים - שבאמצעות חיישנים יודע לשלם בעצמו, למשל, לכבישי אגרה או למתקנים לשטיפת רכב

שבי שמר / צילום: שלומי יצהר

בנק אגוד הקטין את ההוצאות בגין הפסדי אשראי ושיפר את הרווח הרבעוני

בדרך למיזוגו בתוך במזרחי טפחות ובמקביל להימשכות משבר הקורונה מציג אגוד גידול של 41% ברווח הרבעוני כשהוא נהנה מהכנסות בגין הפרשות קבוצתיות לצד רווח "משמעותי" בתיק ההשקעות שלו ● בשל ההפסד ברבעון הראשון הרווח במחצית הצטמק ב-94%

הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל עם צוות משרדו בהצהרה על נירמול היחסים  / צילום: Andrew Harnik, Associated Press

נתניהו: "רגע היסטורי של פריצת דרך לשלום במזרח התיכון"

ההסכם נחתם בשיחה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויורש העצר מוחמד בין זאיד ● נתניהו: "אני מחויב לריבונות לארץ ישראל ולעולם לא אוותר על זכותנו"

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-40, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

משה חוגג, מנהל קרן הון סיכון סינגולריטים / צילום: יונתן בלום

יצרנית הסמארטפונים פוקסקון תובעת את משה חוגג ומנהלי סירין ב-20.3 מיליון שקל בגין אי תשלום חובות

חברת FIH, מקבוצת ענקית האלקטרוניקה הטייוואנית פוקסקון, טוענת בתביעה כי סירין לאבס של חוגג, שפיתחה סמארטפון בלוקצ'יין, חייבת לה יותר מ-6 מיליון דולר על עבודות ייצור ופיתוח שביצעה בעבורה ב-2018

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

השמיים נפתחו? ישראלים שחוזרים מקרואטיה, בולגריה ויוון לא יחויבו בבידוד

השמיים נפתחים? משרד הבריאות אישר כי ישראלים שיגיעו מקרואטיה, בולגריה ויוון המוגדרות כירוקות לא יחויבו בבידוד של 14 יום ● רשימת המדינות תתעדכן כל שבועיים ובמידה ומדינה ירוקה תהפוך לאדומה, החוזרים ממנה יאלצו להיכנס לבידוד ● אלו המדינות שמהן לא תחול חובת הבידוד לשבים ארצה

 

ממתינים / צילום: כדיה לוי, גלובס

בריאותית ותעסוקתית: בני ה-50 פלוס נפגעים פעמיים מהקורונה

העובדים המבוגרים שפוטרו או הוצאו לחל"ת עלולים להיפלט ממעגל העבודה מוקדם מדי • מומחים טוענים שההכשרות המקצועיות לא מכוונות לפלח האוכלוסייה הזה, והתיוג שלהם כ"קבוצת סיכון" מרתיע מעסיקים • "המבוגרים, לא הצעירים, עלולים להיות הבעיה שנגרור אחרי שנצא מהמשבר"

שלמה אליהו / צילום: תמר מצפי

המערבולת במגדל לא נרגעת: דירקטור המקורב לשלמה אליהו מתפטר

הערכות: ההתפטרות כדי לפנות מקום למינוי דירקטור חדש, כנראה מוטי רוזן ● הדירקטור הפורש גבי פיקר הסביר כי התפטרותו הינה "נוכח חוסר אמון, שהחריף לאחרונה, בינו (ודירקטורים במגדל ביטוח) לבין יו"ר דירקטוריון מגדל ביטוח, ניר גלעד ועל רקע הוראת הממונה על שוק ההון"

קובי ריכטר / צילום: תמר מצפי

לא חיכתה לעסקה: מניית סומוטו זינקה ב-110% מתחילת השבוע שעבר

בעקבות הדיווח אתמול (ד') על עסקת מיזוג עם נוסטרומו הפועלת בתחום הלוהט של אגירת וניהול אנרגיה, זינקה מניית סומוטו ב-60% לשווי חברה של 230 מיליון שקל ● עוד לפני הדיווח אתמול קפצה סומוטו בכ-30% בתוך מספר ימים