גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הממשלה תוציא סכומים אדירים בכל מקרה. עדיף שזה יהיה במשכורות, ולא בדמי אבטלה"

לפצות גם עסקים עם מחזור שנתי מעל 100 מיליון ש', ליצור תוכניות למשיכת דיבידנדים כלואים, ולאפשר לאנשים לדווח על הון שלא דווח בלי הליך פלילי ● "גלובס" מארח פאנל מומחים בניסיון לסגור את הוואקום ולסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום, מדור יומי חדש 

אלפים בהפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אלפים בהפגנת העצמאים בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

"הממשלה הציגה חצי תוכנית כלכלית. אין שימור עסקים ואין מנועי צמיחה"

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים

רון תומר,  נשיא התאחדות התעשיינים / צילום: יוסי אלוני

1. לפצות כמו במלחמת לבנון השנייה

"הממשלה הציגה חצי תוכנית כלכלית. היא נותנת רשת ביטחון להרבה אנשים שמצאו עצמם בלי מקום עבודה, בין אם מדובר בשכירים ובין אם מדובר בעצמאים. החצי הזה הוא טוב. אבל יש שני דברים משמעותיים שחסרים - שימור עסקים ועובדים, והיעדר מנועי צמיחה. בלי צמיחה לא נצמצם את הגירעון ולא נשקם את שוק העובדה.

"בנוגע לעסקים, האוצר הבין שהוא צריך להזרים כסף לעסקים, אבל הוא הציב מדרגה מאוד נמוכה - פיצוי רק לעסקים שמחזורם השנתי הוא עד 100 מיליון שקל. מיליון עובדים במשק מועסקים בחברות עם מחזור גבוה יותר. החברות האלה לא קיבלו כמעט כלום מהמדינה עד כה. אם נסתכל על חברה שהמחזור שלה הוא 300 מיליון שקל והמכירות שלה ירדו ב-100 מיליון, חברה כזו תמשיך לדמם. בהתחלה היא תפטר עובדים, ובשלב הבא היא פשוט תמות, כי הקורונה לא עומדת להיעלם. חייבים להשלים פיצוי גם לעסקים כאלה.

"חייבים ללכת על מנגנון פיצוי כמו במלחמת לבנון השנייה. אז נתנו פיצוי לכל חברה ללא קשר לגודלה, ומ-25% פגיעה במחזור, ולא 40% כמו היום. תעשייה היא לא חנות שיכולה לפתוח, לסגור וחוזר חלילה. הממשלה תוציא סכומים אדירים כך או כך. עדיף שהם יגיעו לעובדים דרך משכורות, ולא דרך דמי אבטלה. לכן צריך לעזור לעסקים, ולעצור את המשך הדעיכה של המשק".

2. לרכוש תוצרת הארץ בפרויקטים לאומיים

"חשוב להשקיע בפרויקטים של תשתית, אבל עם דגש על רכש סחורה מתוצרת הארץ, כדי לייצר מקומות עבודה חדשים לאנשים. לדוגמה, המכרז על הקו הסגול של הרכבת הקלה לא כולל היום דרישה לרכש גומלין. זה נכון גם לגבי הדור החמישי בסלולר שמתקדם כעת - הממשלה צריכה לדרוש רכש מקומי, ולא לרוץ לקנות את הציוד מעבר לים. זה נכון גם לגבי רכש קיים, גופים נתמכים כמו תאגידים עירוניים והאוניברסיטאות לא מחויבים לקנות תוצרת כחול לבן".

3. לאמץ את המודל הגרמני בשוק העבודה

"בגרמניה מנהיגים מודל שמאפשר העסקת עובדים במשרה חלקית, וכדאי לאמץ את זה גם פה. אצלנו מעסיק שלא יכול לשלם לעובד על משרה מלאה נאלץ להיפרד ממנו, ודרך המודל הגרמני יש פתרון גמיש שמצמצם את הפגיעה בעובד, וגם מפחית את תשלום דמי האבטלה של המדינה. הורדת עלויות מעסיק זו גם אפשרות שצריך לשקול, במקביל להחלת המודל הגרמני".

4. להגדיל הכשרות במימון המדינה

"יש פער לא נתפס בין מאות אלפי אנשים שיושבים בבית, לבין עשרות אלפי משרות שיש כרגע במשק. חסרים, למשל, המון רתכים, מפעילי מלגזות ומפעילי מערכות מחשוב. קשה לשכור עובדים, כי יש מחסור בעובדים במקצועות האלה. צריך לבנות שיטה כזו: המעסיק יקלוט עובד עוד בזמן ההכשרה, המדינה תשלם על ההכשרה ותשתתף גם בשכר העובד, וכך ייווצר קשר מחייב בין העובד למעסיק".

"במקום הלוואות ומענקים אפשר להאריך את מועד תשלום המסים"

מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה

מיקי בלומנטל  / צילום: איל יצהר, גלובס

1. לצאת במצבע גילוי מרצון

"הנוהל שמאפשר לאנשים לדווח על הון שלא דווח, ולדלג על ההליך הפלילי, נעשה בעבר בשני סבבים והכניס עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה. אפשר לעשות את זה שוב, ולהגדיל את הכנסות המדינה בתקופה שבה הגירעון מזנק. זה הליך פשוט, קיים ומוכר, שרק צריך להפעיל אותו פעם נוספת".

2. לדחות תשלומי מסים

"המטרה של התוכנית הכלכלית היא, בין היתר, לדאוג שהכסף יגיע למעסיקים. כדי לאפשר לאנשי עסקים תזרים מזומנים נוח יותר, ניתן לקבוע מנגנון שמאריך את מועדי תשלום המסים.

"ראינו שהעסקים מתקשים לקבל את הכסף שמובטח להם מהמדינה, בין אם מדובר בהלוואות ובין אם מדובר במענקים. המשמעות בפועל של דחיית מועדי התשלומים השונים למס הכנסה ולמע"מ, לדוגמה דחייה ב-90 יום למשך השנתיים הקרובות, היא מתן הלוואות תוך כדי דילוג על המנגנונים הבעייתיים. זה פתרון מצוין ומעשי לאנשי עסקים שזקוקים לאשראי".

3. להקל על משיכת דיבידנדים

"בעבר היו תוכניות מיוחדות למשיכת דיבידנדים כלואים מחברות בשיעור מוטב, וכדאי לעשות את זה שוב - בפעם האחרונה שעשו זאת, והסתיימה בינואר האחרון, זה הצליח מאוד.

"כיום המס על הדיבידנד מחברה ליחיד הוא 33%, ובפעם שעברה הפחיתו את המס ל-25%. זה טוב לשני הצדדים - המדינה תגבה סכומי כסף מהותיים, ומצד שני האזרח משלם פחות כסף על משיכת הדיבידנד. לאזרח תהיה תחושה שהוא חוסך כסף, כי הוא משלם מס מופחת על הדיבידנד שהוא מושך.

"גם במקרה הזה, מדובר במנגנון קיים שניתן להפעיל בקלות. האזרח ייצא מרוצה, והמדינה תעשיר את הקופה".

4. לסלק מחלוקות מס מוקדם

"פעמים רבות קיימים פערים בין מה שנישומים מדווחים לבין הסכומים שמס הכנסה דורש. מדובר בפרשנות ובגישה אחרת, ולא בהליכים פליליים. בפערים האלה מסתתרים סכומים עצומים, וגם פה ניתן לעשות מעין מבצע שמגשר על הפער, ומאפשר לאנשים לשלם חלק מהסכום ולסיים את ההליך.

"לממשלה ולרשות המסים זה ישתלם מאוד. המדינה תקבל הרבה כסף בתוך זמן קצר, במקום הליכים המתמשכים לאורך שנים רבות בבתי משפט. בנוסף, לאדם הפרטי שיחתום על הסדר כזה זה ישתלם, כי הוא ‘קונה’ את הסיכון שלו לשלם יותר בעתיד, במקרה שיפסיד בהליך המשפטי מול רשות המסים.

"יש פה ווין-ווין - גם נחסוך את ההליך המשפטי, גם המדינה תקבל את הכסף, וגם האזרח ישלם סכומים מופחתים לעומת מה שרשות המסים התכוונה שהוא ישלם במקור". 

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

מאי.די.בי, דרך טבע ועד פאלו אלטו: איך להרוויח מתחלופת המניות בצמרת הבורסה בת"א​

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה ● גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה בת"א על פני יותר משלושה עשורים ● גילעד אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וצבי סטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם - איזו חברה פספסה הבורסה בת"א, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

מפקד הצבא האמריקאי במזה"ת תדרך את טראמפ על תקיפה באיראן

שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● בכיר איראני: "האווירה עם ארה"ב הייתה חיובית" ● עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר