גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלונות פתוחים וכיול המזגן: כך תפחיתו את הסיכון להידבק במשרד

מה המדע יודע על סיכויי ההידבקות בקורונה מווירוס שנישא באוויר ● מדוע מומחים לבריאות הציבור מעריכים שזו לא דרך ההדבקה העיקרית ● ואיך בכל זאת בנייני משרדים יכולים להפחית את הסיכונים

מערכת מיזוג במשרד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מערכת מיזוג במשרד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

רק לפני כמה חודשים, הדיון החם סביב נגיף הקורונה עסק בשאלה כמה זמן הוא שורד על משטחים ועל אילו משטחים. ארגון הבריאות העולמי ובכירים במערכת הבריאות הישראלית אמרו אז שהתשובה לא ידועה עדיין, אבל "זו לא דרך ההדבקה העיקרית". כלומר, מנקודת המבט של אנשי בריאות הציבור, נכון יותר להשקיע את משאבי ההסברה והלוגיסטיקה באפיקים אחרים, כמו ריחוק חברתי וחקירה אפידמיולוגית. מנקודת מבטו של האדם הפרטי, שרוצה לדעת אם לחטא משטחים לפני שהוא נוגע בהם, זה פחות מספק. 

כך או כך, כעת מתקיים דיון דומה סביב השאלה אם וירוס הקורונה נישא באוויר. ארגון הבריאות העולמי הצהיר השבוע כי לא ניתן לשלול שהווירוס נישא באוויר באופן שמהווה סכנת הדבקה במקומות צפופים, סגורים ובלתי מאווררים. גם במקרה הזה, נראה שזו לא דרך ההדבקה העיקרית. מנקודת הבט של אנשי בריאות הציבור, נשיפה של הווירוס ישירות לתוך הפנים של אדם אחר ממרחק קרוב היא עדיין צורת ההדבקה שמניעתה תביא הכי הרבה תועלת ביחס לעלות. אבל מה יעשו האדם הפרטי, או המעסיק הפרטי, או חברת הנהלה של בניין עם הידיעה שהווירוס נישא באוויר?

כמה נוזל וירוס צריך כדי לשרוד

ראשית, מה המשמעות של הקביעה שהווירוס נישא באוויר? הרי הווירוס אינו יכול לשרוד באוויר ממש, אלא חייב להתקיים בתוך מעט רטיבות. עד כה, ההערכה הייתה שהווירוס חייב לשם הישרדותו להיות עטוף בכמות נוזל כבדה מספיק, כך שכשהיא נפלטת עם הבל הפה, או בשיעול או עיטוש, היא תיפול לרצפה בקשת בליסטית שאורכה לרוב לא יותר משני מטרים. ואכן, מחקרים מראים שכשמחפשים את שאריות הוירוס בחדר של חולה מאושפז, רוב הוירוס מפוזר ברדיוס של עד שני מטר סביבו.

ההשערה שנבחנת כעת היא שיכול להיות שהווירוס שורד גם בטיפות הרבה יותר קטנות, שלא נופלות מיד לקרקע בקשת בליסטית, אלא ממשיכות לרחף באוויר זמן מה. ההערכה הנוכחית היא שאם נכניס חולה קורונה ואדם שאינו חולה לתוך חדר סגור ואטום, נשמור על מרחק של שני מטרים ויותר ביניהם והם ישהו שם זמן מספיק, החדר יתמלא ברסיסי נשימתו של החולה המרחפים באוויר. אחרי שיעבור מספיק זמן, חברו לחדר ינשום את כמות הווירוס הקריטית להדבקה ויהפוך לנשא או לחולה קורונה בעצמו.

תפתחו חלון

כל חדר סגור הוא מסוכן?

העדויות לכך שהווירוס נישא באוויר מתקבלות בין היתר מכמה אירועי הדבקה המונית שהגיעו לתקשורת ולכתבי העת המדעיים. למשל, הסיפור על "מקהלת הקורונה" במדינת וושינגטון בארה"ב. שירת המקהלה נמשכה שעתיים וחצי, בחדר סגור ללא ריחוק וללא מסכות, שלא נדרשו אז. תחקיר האירוע העלה כי 52 זמרים (87% מהקהל) נדבקו מחולה אחד. לו הוירוס לא היה נישא באוויר כלל, היינו מצפים כי רק מי שעמד סמוך לזמר החולה יידבק.

הסיפור מסובך יותר כי נראה שהזמרים החליפו מקומות כמה פעמים, עמדו ושרו במעגל וגם נשנשו מאותו שולחן כיבוד. אולם זו עדיין דוגמה לסוג האירוע שממנו ממליצים כעת להימנע.

אירועים אחרים שהעלו את הסברה כי הווירוס מופץ באוויר היו למשל הידבקות במסעדה, גם בשולחנות רחוקים מהחולה המקורי (הסבר חלופי הוא שמערכת האוורור דווקא דחפה את טיפות הנוזל עם הווירוס לכיוון השולחנות המרוחקים ולא נתנה להם ליפול לרצפה), וכן משחקי ספורט חורף המתקיימים באולם, כמו הוקי. הידבקויות נוספות אירעו במפעלי בשר. ייתכן שהטמפרטורה הקרה מעבה את הבל הפה, והשילוב שלהם בסביבה אטומה, חשוכה (קרינת השמש עוזרת בהרג הווירוס), שבה אנשים מתנשמים בכבדות בגלל עבודה פיזית וגם מתקרבים זה לזה כדי לשוחח בגלל הרעש, משלימה את התמונה לשיעורי ההדבקה הגבוהים.

האם זה אומר שכל שהייה בחדר סגור עם חולה גוררת הדבקה? נראה שלא. ארגון הבריאות העולמי מדבר על סיטואציות ספציפיות של צפיפות וחוסר אוורור שבהן אנשים מבלים יחד זמן רב. רוב החולים המאומתים במקומות סגורים כמו בתי ספר או מקומות עבודה אינם מדביקים היום את כל הבניין או אפילו את כל הכיתה.

מה עושים בבנייני משרדים?

אם כך, מה ההמלצה עבור בנייני משרדים? אחד הסיפורים המפורסמים הוא לגבי מוקד שירות לקוחות שבו 94 מתוך 216 עובדים נדבקו. אולם, הדוגמה הזו לא שוכפלה בכל מוקדי השירות ברחבי העולם שבהם היה חולה מאומת. אולי האוורור או הצפיפות באותו מתחם היו מוגבלים במיוחד. אולי העובדים החליפו ביניהם מיקרופונים לבישים.

העובדים באותו מוקד שירות כמעט לא הדביקו עובדים ממקומות אחרים, אף שכולם השתמשו באותה מעלית - גם היא חלל סגור וצפוף. זה לא אומר בהכרח שאין הדבקה במעליות, ותועד אפילו מקרה אחד שבו אישה הדביקה את שכנתה לאותו בניין בלי שנפגשו, כנראה דרך המעלית. אבל כנראה לא כל המעליות חושפות את המשתמשים בהן באותה מידה.

אז מה המסקנה? הסיכוי למנוע הידבקות הוא גדול יותר ככל שהמשרד מאוורר יותר - עדיף בחלונות פתוחים, עם שמש ישירה, כמה שפחות עובדים יחד, שמירה על מרחק ועטיית מסכות. גם עדיף שלא יצערו לחלל האוויר. אבל כמה אוורור, כמה אנשים, כמה הפרדה זה מספיק? על כך אין תשובות עדיין.

שמש ישירה וחלון פתוח אינם התשובה ליום עבודה ארוך בקיץ הישראלי, ובמשרדים רבים החלונות כל כך קטנים ולא נגישים, שאי שימוש במזגן פירושו שהאוויר פשוט יעמוד במקום. כלל לא בטוח שזה יותר טוב ממזגן.

מתנגדי המזגן מביאים אמנם כדוגמה את ספינת הדיאמונד פרינסס, שבה האורחים בודדו בחדרים ובכל זאת רבים נדבקו - כנראה בגלל מערכת האוורור שפיזרה את הוירוס בין החדרים. אולם לא כל מערכת מיזוג פועלת כך. מערכת מזגן ידידותית לקורונה היא כזו שמחליפה אוויר בין הפנים לחוץ, אך בלי לערבב את האוויר בין החדרים (בעיקר אם באחד מהם יש חולה או חשוד), וכוללת פילטרים מחטאים שהורגים את הווירוס בכל מעבר שלו דרך המזגן עצמו.

מומחים מציעים רעיון מעניין - להפעיל את המזגן ובו זמנית לפתוח חלון. לחשבון לחברת החשמל נדאג במועד אחר. המלצה נוספת היא לעבוד בטמפרטורה קצת יותר גבוהה מזו שאליה הייתם מכוונים את המזגן בימים רגילים, מאחר שהיובש והחום תורמים להרג הווירוס. 

הסטארט-אפ שפיתח שיטה לחיטוי האוויר

אם אפשר היה לחטא את החללים שבהם אנחנו נמצאים כך שהאוויר לא יכיל וירוסים, לא היינו מוטרדים מכך שהווירוס נישא באוויר. אבל אין דרך לחטא את כל האוויר בחדר גדול. או שאולי יש?

חברת הילה פארמה, שהוקמה ב-2016 על ידי מאיר דהאן, פיתחה חומר חיטוי שמתפזר באוויר, וכיום מייצרת אותו חברה סינית בשם פיזה טכנולוגיות. 

דהאן, שהיה מנהל החברה הפרמצבטית בקריה למחקר גרעיני בשורק, עסק בכל מה שקשור לרפואה גרעינית והתמחה בטיהור של מים ואוויר בחדרים "נקיים", וכך לבסוף הגיע לפיתוח שלו. 

צבי דהאן, שהצטרף אל אחיו לאחר הקמת הילה פארמה, מספר שהיא ייבאה מוצרים בתחום הרפואה הגרעינית, וגם מוצרי חיטוי כמו דו תחמוצת הכלור, המשמש בעיקר לחיטוי של מים. נעשו ניסיונות להשתמש בו כחומר חיטוי לאוויר, אולם הם נתקלו בקשיים עקב בעיית פיזור החומר ברחבי הבניין - החומר לא הגיע לחלק מהמקומות ובאחרים הוא הצטבר בריכוזים רעילים.

הפיתוח של מאיר דהאן אמור לפתור זאת. "מבחינת הרעילות לבני האדם, החומר מתפזר בריכוז שהוא נמוך מכדי להוות סכנה", אומר צבי. "לעומת זאת, אחרי 24 שעות מהרגע שהחומר החל להתפזר באוויר, כמות הווירוסים (לאו דווקא קורונה) שנמצאה בחדרים הייתה אפס. כך מצאנו בבדיקה של מעבדות אמינולאב.

"ברגע שהחומר נמצא באוויר, אם מישהו באותו רגע מתעטש, החומר פוגע בממברנה של הווירוס. אנחנו חושבים שאם מישהו התעטש ישר לפנים שלך, באופן שבו הווירוס הגיע ישירות לתוך מערכת הנשימה שלך, זה לא יעזור, אבל אם הווירוס נמצא באוויר עצמו או על הבגדים והגוף שלך, הוא יגיב מיידית".

ישנם פתרונות נוספים הנבחנים בעולם כמטהרי אוויר מווירוסים, וביניהם קרינה אולטרה סגולה, חומרים מבוססי גליקול, חומרים מבוססי אוזון ועוד. בבתי חולים המטפלים בחולים עם מחלות זיהומות, נהוג להשתמש בלחץ אוויר שלילי כדי להוציא את הווירוסים מן החדר ולפזר אותם לעולם הגדול בריכוזים לא מסוכנים.

"ההבדל המהותי בינינו לבין המתחרים הוא הפשטות של המוצר", אומר צבי דהאן. "זהו מוצר קטן בגודל של כף יד, ללא צורך בתפעול, ללא צורך בסוללות ו/או חשמל".

השאלה לגבי כל חומרי החיטוי, כמו במקרה של דו תחמוצת הכלור, היא אם ניתן להגיע לריכוזים אפקטיביים המפוזרים בכל הבניין בלי שייווצרו ריכוזים רעילים. בעתיד, אולי נצטרך לשאול את עצמנו מהי ההשפעה של חיים בסביבה סטרילית על הבריאות שלנו.

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח