גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלונות פתוחים וכיול המזגן: כך תפחיתו את הסיכון להידבק במשרד

מה המדע יודע על סיכויי ההידבקות בקורונה מווירוס שנישא באוויר ● מדוע מומחים לבריאות הציבור מעריכים שזו לא דרך ההדבקה העיקרית ● ואיך בכל זאת בנייני משרדים יכולים להפחית את הסיכונים

מערכת מיזוג במשרד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מערכת מיזוג במשרד / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

רק לפני כמה חודשים, הדיון החם סביב נגיף הקורונה עסק בשאלה כמה זמן הוא שורד על משטחים ועל אילו משטחים. ארגון הבריאות העולמי ובכירים במערכת הבריאות הישראלית אמרו אז שהתשובה לא ידועה עדיין, אבל "זו לא דרך ההדבקה העיקרית". כלומר, מנקודת המבט של אנשי בריאות הציבור, נכון יותר להשקיע את משאבי ההסברה והלוגיסטיקה באפיקים אחרים, כמו ריחוק חברתי וחקירה אפידמיולוגית. מנקודת מבטו של האדם הפרטי, שרוצה לדעת אם לחטא משטחים לפני שהוא נוגע בהם, זה פחות מספק. 

כך או כך, כעת מתקיים דיון דומה סביב השאלה אם וירוס הקורונה נישא באוויר. ארגון הבריאות העולמי הצהיר השבוע כי לא ניתן לשלול שהווירוס נישא באוויר באופן שמהווה סכנת הדבקה במקומות צפופים, סגורים ובלתי מאווררים. גם במקרה הזה, נראה שזו לא דרך ההדבקה העיקרית. מנקודת הבט של אנשי בריאות הציבור, נשיפה של הווירוס ישירות לתוך הפנים של אדם אחר ממרחק קרוב היא עדיין צורת ההדבקה שמניעתה תביא הכי הרבה תועלת ביחס לעלות. אבל מה יעשו האדם הפרטי, או המעסיק הפרטי, או חברת הנהלה של בניין עם הידיעה שהווירוס נישא באוויר?

כמה נוזל וירוס צריך כדי לשרוד

ראשית, מה המשמעות של הקביעה שהווירוס נישא באוויר? הרי הווירוס אינו יכול לשרוד באוויר ממש, אלא חייב להתקיים בתוך מעט רטיבות. עד כה, ההערכה הייתה שהווירוס חייב לשם הישרדותו להיות עטוף בכמות נוזל כבדה מספיק, כך שכשהיא נפלטת עם הבל הפה, או בשיעול או עיטוש, היא תיפול לרצפה בקשת בליסטית שאורכה לרוב לא יותר משני מטרים. ואכן, מחקרים מראים שכשמחפשים את שאריות הוירוס בחדר של חולה מאושפז, רוב הוירוס מפוזר ברדיוס של עד שני מטר סביבו.

ההשערה שנבחנת כעת היא שיכול להיות שהווירוס שורד גם בטיפות הרבה יותר קטנות, שלא נופלות מיד לקרקע בקשת בליסטית, אלא ממשיכות לרחף באוויר זמן מה. ההערכה הנוכחית היא שאם נכניס חולה קורונה ואדם שאינו חולה לתוך חדר סגור ואטום, נשמור על מרחק של שני מטרים ויותר ביניהם והם ישהו שם זמן מספיק, החדר יתמלא ברסיסי נשימתו של החולה המרחפים באוויר. אחרי שיעבור מספיק זמן, חברו לחדר ינשום את כמות הווירוס הקריטית להדבקה ויהפוך לנשא או לחולה קורונה בעצמו.

תפתחו חלון

כל חדר סגור הוא מסוכן?

העדויות לכך שהווירוס נישא באוויר מתקבלות בין היתר מכמה אירועי הדבקה המונית שהגיעו לתקשורת ולכתבי העת המדעיים. למשל, הסיפור על "מקהלת הקורונה" במדינת וושינגטון בארה"ב. שירת המקהלה נמשכה שעתיים וחצי, בחדר סגור ללא ריחוק וללא מסכות, שלא נדרשו אז. תחקיר האירוע העלה כי 52 זמרים (87% מהקהל) נדבקו מחולה אחד. לו הוירוס לא היה נישא באוויר כלל, היינו מצפים כי רק מי שעמד סמוך לזמר החולה יידבק.

הסיפור מסובך יותר כי נראה שהזמרים החליפו מקומות כמה פעמים, עמדו ושרו במעגל וגם נשנשו מאותו שולחן כיבוד. אולם זו עדיין דוגמה לסוג האירוע שממנו ממליצים כעת להימנע.

אירועים אחרים שהעלו את הסברה כי הווירוס מופץ באוויר היו למשל הידבקות במסעדה, גם בשולחנות רחוקים מהחולה המקורי (הסבר חלופי הוא שמערכת האוורור דווקא דחפה את טיפות הנוזל עם הווירוס לכיוון השולחנות המרוחקים ולא נתנה להם ליפול לרצפה), וכן משחקי ספורט חורף המתקיימים באולם, כמו הוקי. הידבקויות נוספות אירעו במפעלי בשר. ייתכן שהטמפרטורה הקרה מעבה את הבל הפה, והשילוב שלהם בסביבה אטומה, חשוכה (קרינת השמש עוזרת בהרג הווירוס), שבה אנשים מתנשמים בכבדות בגלל עבודה פיזית וגם מתקרבים זה לזה כדי לשוחח בגלל הרעש, משלימה את התמונה לשיעורי ההדבקה הגבוהים.

האם זה אומר שכל שהייה בחדר סגור עם חולה גוררת הדבקה? נראה שלא. ארגון הבריאות העולמי מדבר על סיטואציות ספציפיות של צפיפות וחוסר אוורור שבהן אנשים מבלים יחד זמן רב. רוב החולים המאומתים במקומות סגורים כמו בתי ספר או מקומות עבודה אינם מדביקים היום את כל הבניין או אפילו את כל הכיתה.

מה עושים בבנייני משרדים?

אם כך, מה ההמלצה עבור בנייני משרדים? אחד הסיפורים המפורסמים הוא לגבי מוקד שירות לקוחות שבו 94 מתוך 216 עובדים נדבקו. אולם, הדוגמה הזו לא שוכפלה בכל מוקדי השירות ברחבי העולם שבהם היה חולה מאומת. אולי האוורור או הצפיפות באותו מתחם היו מוגבלים במיוחד. אולי העובדים החליפו ביניהם מיקרופונים לבישים.

העובדים באותו מוקד שירות כמעט לא הדביקו עובדים ממקומות אחרים, אף שכולם השתמשו באותה מעלית - גם היא חלל סגור וצפוף. זה לא אומר בהכרח שאין הדבקה במעליות, ותועד אפילו מקרה אחד שבו אישה הדביקה את שכנתה לאותו בניין בלי שנפגשו, כנראה דרך המעלית. אבל כנראה לא כל המעליות חושפות את המשתמשים בהן באותה מידה.

אז מה המסקנה? הסיכוי למנוע הידבקות הוא גדול יותר ככל שהמשרד מאוורר יותר - עדיף בחלונות פתוחים, עם שמש ישירה, כמה שפחות עובדים יחד, שמירה על מרחק ועטיית מסכות. גם עדיף שלא יצערו לחלל האוויר. אבל כמה אוורור, כמה אנשים, כמה הפרדה זה מספיק? על כך אין תשובות עדיין.

שמש ישירה וחלון פתוח אינם התשובה ליום עבודה ארוך בקיץ הישראלי, ובמשרדים רבים החלונות כל כך קטנים ולא נגישים, שאי שימוש במזגן פירושו שהאוויר פשוט יעמוד במקום. כלל לא בטוח שזה יותר טוב ממזגן.

מתנגדי המזגן מביאים אמנם כדוגמה את ספינת הדיאמונד פרינסס, שבה האורחים בודדו בחדרים ובכל זאת רבים נדבקו - כנראה בגלל מערכת האוורור שפיזרה את הוירוס בין החדרים. אולם לא כל מערכת מיזוג פועלת כך. מערכת מזגן ידידותית לקורונה היא כזו שמחליפה אוויר בין הפנים לחוץ, אך בלי לערבב את האוויר בין החדרים (בעיקר אם באחד מהם יש חולה או חשוד), וכוללת פילטרים מחטאים שהורגים את הווירוס בכל מעבר שלו דרך המזגן עצמו.

מומחים מציעים רעיון מעניין - להפעיל את המזגן ובו זמנית לפתוח חלון. לחשבון לחברת החשמל נדאג במועד אחר. המלצה נוספת היא לעבוד בטמפרטורה קצת יותר גבוהה מזו שאליה הייתם מכוונים את המזגן בימים רגילים, מאחר שהיובש והחום תורמים להרג הווירוס. 

הסטארט-אפ שפיתח שיטה לחיטוי האוויר

אם אפשר היה לחטא את החללים שבהם אנחנו נמצאים כך שהאוויר לא יכיל וירוסים, לא היינו מוטרדים מכך שהווירוס נישא באוויר. אבל אין דרך לחטא את כל האוויר בחדר גדול. או שאולי יש?

חברת הילה פארמה, שהוקמה ב-2016 על ידי מאיר דהאן, פיתחה חומר חיטוי שמתפזר באוויר, וכיום מייצרת אותו חברה סינית בשם פיזה טכנולוגיות. 

דהאן, שהיה מנהל החברה הפרמצבטית בקריה למחקר גרעיני בשורק, עסק בכל מה שקשור לרפואה גרעינית והתמחה בטיהור של מים ואוויר בחדרים "נקיים", וכך לבסוף הגיע לפיתוח שלו. 

צבי דהאן, שהצטרף אל אחיו לאחר הקמת הילה פארמה, מספר שהיא ייבאה מוצרים בתחום הרפואה הגרעינית, וגם מוצרי חיטוי כמו דו תחמוצת הכלור, המשמש בעיקר לחיטוי של מים. נעשו ניסיונות להשתמש בו כחומר חיטוי לאוויר, אולם הם נתקלו בקשיים עקב בעיית פיזור החומר ברחבי הבניין - החומר לא הגיע לחלק מהמקומות ובאחרים הוא הצטבר בריכוזים רעילים.

הפיתוח של מאיר דהאן אמור לפתור זאת. "מבחינת הרעילות לבני האדם, החומר מתפזר בריכוז שהוא נמוך מכדי להוות סכנה", אומר צבי. "לעומת זאת, אחרי 24 שעות מהרגע שהחומר החל להתפזר באוויר, כמות הווירוסים (לאו דווקא קורונה) שנמצאה בחדרים הייתה אפס. כך מצאנו בבדיקה של מעבדות אמינולאב.

"ברגע שהחומר נמצא באוויר, אם מישהו באותו רגע מתעטש, החומר פוגע בממברנה של הווירוס. אנחנו חושבים שאם מישהו התעטש ישר לפנים שלך, באופן שבו הווירוס הגיע ישירות לתוך מערכת הנשימה שלך, זה לא יעזור, אבל אם הווירוס נמצא באוויר עצמו או על הבגדים והגוף שלך, הוא יגיב מיידית".

ישנם פתרונות נוספים הנבחנים בעולם כמטהרי אוויר מווירוסים, וביניהם קרינה אולטרה סגולה, חומרים מבוססי גליקול, חומרים מבוססי אוזון ועוד. בבתי חולים המטפלים בחולים עם מחלות זיהומות, נהוג להשתמש בלחץ אוויר שלילי כדי להוציא את הווירוסים מן החדר ולפזר אותם לעולם הגדול בריכוזים לא מסוכנים.

"ההבדל המהותי בינינו לבין המתחרים הוא הפשטות של המוצר", אומר צבי דהאן. "זהו מוצר קטן בגודל של כף יד, ללא צורך בתפעול, ללא צורך בסוללות ו/או חשמל".

השאלה לגבי כל חומרי החיטוי, כמו במקרה של דו תחמוצת הכלור, היא אם ניתן להגיע לריכוזים אפקטיביים המפוזרים בכל הבניין בלי שייווצרו ריכוזים רעילים. בעתיד, אולי נצטרך לשאול את עצמנו מהי ההשפעה של חיים בסביבה סטרילית על הבריאות שלנו.

עוד כתבות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי