גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וואווי מגורשת מבריטניה: מהלומה כואבת לתקוותיה הטכנולוגיות והמסחריות של סין

סין אינה מאבדת רק חוזים אלא גם אמון ורצון טוב ● התנהגותה בהונג קונג, בשינג׳יאנג ובים סין הדרומי מעניקה תזכורות ותירוצים למבקריה במערב לשמור מרחק, או להגדיל אותו ● צריך ״אנרגיה חיובית״, אומר שר החוץ הסיני. אבל מאיפה בדיוק היא תבוא?

בוריס ג'ונסון, דונלד טראמפ, שי ג'ינפינג  / צילום: Associated Press
בוריס ג'ונסון, דונלד טראמפ, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press

האם סין מודאגת? לא בטוח. היא חוזרת ומברכת את עצמה על הצלחותיה הדיפלומטיות בעידן הקורונה, ומציירת את יחסיה עם העולם החיצון כרצף של גילויי רצון טוב וידידות.

אבל סין יודעת שיש לה סיבות לדאוג. גם אם יחסיה עם איראן מתהדקים, וברית של ״25 שנה״ ביניהן מסתמנת והולכת (לפי איראן), סין מאבדת אמון במקומות די חשובים. ארה״ב, למשל, או הודו, או קנדה, או יפן.

אתמול הודיע השר הבריטי לעניינים דיגיטיליים (יש כזה) לפרלמנט בלונדון, שממשלתו החליטה לסלק את ענקית הטכנולוגיה וואווי מכל עניין הנוגע ל־G5, הלוא הוא העתיד הסלולרי. חברות הטלפונים והתשתיות נצטוו לחדול לקנות ממנה עד סוף השנה, וקיבלו ארכה של שבע שנים להוציא את כל רכיביה מרשתותיהן. ״עד הבחירות הבאות (ב־2024 - י.ק)״, אמר השר הבריטי, ״אנחנו נתווה דרך בלתי־הפיכה להרחקת וואווי מרשת ה־G5 שלנו״.

וואווי חשודה שהיא מרגלת על לקוחותיה בשירות המשטר הקומוניסטי, או לפחות מוכנה לרגל. היא מוחה, ואומרת שלא היו דברים מעולם; אבל החוק הסיני אכן מחייב חברות סיניות למלא את דרישות המדינה בעניינים של ביטחון לאומי.

וואווי טוענת להגנתה, שהיא חברה פרטית, אבל פרטיותה מועמדת בימים האלה במבחן חוזר. המשטר בבייג׳ינג תובע את עלבונה בתוקף השמור למדינה המגינה על נכסיה שלה, לא על נכסים פרטיים. ממילא, בעלות פרטית היא עניין יחסי בארץ שבה הכול כפוף לרצונותיה של המפלגה הקומוניסטית ולגחמותיה.

השר הבריטי הודה, כי יש קשר כלשהו בין ההחלטה לשלח את וואווי הביתה לבין אזהרת ארה"ב שהיא תטיל עיצומים אם וואווי תישאר.

בריטניה שלאחר ברקזיט פגיעה במיוחד ללחץ כזה. היא להוטה לכונן אזור סחר חופשי עם ארה"ב, והיא אינה יודעת איזה נשיא יישבע אמונים בוושינגטון בינואר הבא. אם זה יהיה הדייר הנוכחי, הניסיון מלמד שהוא עלול לנקום ולנטור.

כל עיצומי טראמפ

סין בוודאי כבר שמה לב לתכונות האלה, ואם הספיקה לשכוח, היא קיבלה תזכורות נוספות ב־24 השעות האחרונות: ביום ב' ארה"ב הודיעה שהיא לא מכירה בלגיטימיות של תביעותיה הטריטוריאליות של בייג׳ינג בים סין הדרומי; וביום ג׳ הנשיא טראמפ חתם על חוק להענשת סינים המעורבים בדיכוי הדמוקרטיה של הונג קונג. הקונגרס אימץ את החוק בתחילת החודש על דעת שתי המפלגות. הנשיא גם חתם על צו מינהלי, השולל מהונג קונג את יתרונות הסחר, שארה״ב העניקה לה לפני 22 שנה, לאחר שהפכה למחוז אוטונומי.

סין עצמה הספיקה לאסור השבוע את כניסתם של שורת אישים אמריקאים, לאחר שארה״ב מצידה אסרה את הכניסה על סינים המעורבים בדיכוי האויגורים. אלה האחרונים הם מיעוט אתני ודתי, טורקי ומוסלמי, בחבל שינג׳יאנג בצפון מערב סין. סין גם הטילה עיצומים על לוקהיד־מרטין, התעשייה האווירית הענקית, מפני שמכרה נשק לטייוואן.

סין הייתה רוצה לבלוע את טייוואן כדרך שבלעה את הונג קונג. אמנם ארה״ב אינה מכירה רשמית בטייוואן, אבל היא מרשה לחברות אמריקאיות לצייד את צבאה.

כדי להיזכר אימתי היחסים בין סין למערב היו גרועים יותר צריך לחזור אל שנות ה־60 של המאה ה־20, כאשר סין שעמדה בעיצומו של בולמוס מהפכני מוטרף (״מהפכת התרבות״), הייתה סגורה ומסוגרת מפני העולם החיצון, והתוצר המקומי הגולמי שלה לא הגיע אפילו אל עשירית התמ״ג של ארה״ב.

כשטראמפ אמר לשי: ״עניין פנימי״

בסוף 2019, דונלד טראמפ ויועציו עדיין דיברו ברוח של אופטימיות על עתיד יחסי ארה״ב עם סין. טראמפ הודיע שהסינים עומדים להתחייב לרכוש מוצרים אמריקאיים ברבע טריליון דולר. הוא לא נהג להזכיר את הונג קונג, או את האויגורים של שינג׳יאנג; הוא גם בקושי דיבר על וואווי, ועורר את הרושם שהסתייגויותיו מפניה לא היו אלא קלף מיקוח בעסקה מתגבשת והולכת.

ג׳ון בולטון, שהיה בימים ההם יועץ הנשיא לביטחון לאומי, מגלה בספר חדש שכתב לאחר פיטוריו, כי טראמפ הניח את כל הקלפים על השולחן. לפי בולטון, נשיא ארה״ב ביקש את עזרת שי ג׳ינפינג, הדיקטטור של סין, במערכת הבחירות שלו. סין יכולה לעזור, הוא אמר לשי, אם היא תרכוש תוצרת חקלאית אמריקאית.

לפי בולטון, טראמפ עודד את שי להוסיף ולהקים מחנות־ריכוז לאויגורים. לפי פרסומים בשורה של כלי תקשורת מערביים, בשנים האחרונות בערך מיליון מוסלמים נשלחו למחנות לחינוך מחדש, שנועדו להקנות להם רגשי פטריוטיות סינית ולעקור מהם את אמונותיהם הדתיות.

״זה בדיוק הדבר הנכון לעשות״, החמיא טראמפ לשי, על פי בולטון. (דוברי הנשיא ולפחות אחד מחברי הקבינט שלו הכחישו).

בולטון גם מספר, כי לפני שנה, יוני 2019, טראמפ אמר לשי בשיחת טלפון, כי הונג קונג היא ״עניין פנימי סיני״, והוא הורה ליועציו שלא לדבר עליה בפומבי בכל צורה שהיא. ״שי היה מלא הערכה״, מספר בולטון.

ביידן כסוכן קומוניסטי סיני

מה השתנה אפוא? מדוע הונג קונג ושינג׳יאנג חדלו להיות ״עניין פנימי״? נראה שאת ההסבר צריך לבקש בענייניה הפנימיים של ארה״ב. טראמפ גמר אומר להפוך את סין לנושא מרכזי במערכת הבחירות שלו. אמנם לפני זמן לא רב הנשיא יצא מגדרו להחמיא לדיקטטור הסיני (״מלך סין״, הוא קרא לו בהתפעלות), דיבר על ידידותם האישית האמיצה, והבטיח יחסי סחר של תועלת הדדית. אבל עכשיו הוא להוט להוכיח לבוחרים שהוא עומד על משמר אמריקה נגד סין שוחרת המזימות; והוא טוען כי הוא מחמיר עם סין יותר מכל קודמיו.

הטון כלפי סין התחיל להשתנות עוד בינואר, כאשר מזכיר המדינה מייק פומפיאו תיאר את ״המפלגה הקומוניסטית הסינית״ כ״איום הגדול יותר של זמננו״. התפרצות הקורונה בארה״ב החריפה את הטון, והניבה חילופי האשמות על מקור הנגיף ועל אופן התפשטותו.

יועצו הכלכלי רב ההשפעה של הנשיא, פיטר נאבארו, הכריז השבוע שסין הפכה את נגיף הקורונה ל״כלי נשק״, והפיצה אותו בארה״ב. הוא גם הוסיף, למרבה הנוחיות, שג׳ו ביידן, הטוען הדמוקרטי לנשיאות, הוא ״מועמד המפלגה הקומוניסטית של סין״, לא פחות.

״אימפריה ימית״

אשר לתביעותיה הטריטוריאליות של סין בים סין הדרומי, ארה״ב מעולם לא תמכה בהן, אבל גם לא התכחשה להן במפורש. זה השתנה. ״העולם לא יניח לסין לנהוג בים סין הדרומי כמו היה האימפריה הימית שלה״, אמר פומפיאו ביום ב׳ השבוע.

המלים האלה פגעו בעצב סיני רגיש. מסורת רטורית רבת שנים של המשטר הקומוניסטי היא להטעים, כי סין אינה שוחרת הגמוניה בשום מקום.

אבל בימים האלה, ההתיימרות האנטי־הגמונית נשמעת חלולה במיוחד, כאשר סין מציתה את גבולה עם הודו (20 חיילים הודיים נהרגו בחודש שעבר), כאשר היא מאיימת על אוסטרליה (לאחר שהאוסטרלים קראו לחקירה בינלאומית של התפשטות נגיף הקורונה), וכאשר היא מהלכת אימים באופן שיטתי על שכנותיה הימיות הקטנות והחלשות בהרבה.

מפחדים מסין

טראמפ או לא טראמפ, חינה של סין פחת מאוד בדמוקרטיות המערביות בחודשים האחרונים. לפני הקורונה ולפני הברוטליות של הדיכוי בהונג קונג, בריטניה למשל הייתה נכונה בהחלט להמרות את פי ארה״ב, ולעשות עסקים עם וואווי. את זה אמר ב־28 בינואר ראש הממשלה בוריס ג׳ונסון עצמו. העיתונות הביאה מפי ״מקורות ממשלתיים״ את ההסבר ש״איסור מלא על וואווי יעלה לכלכלת בריטניה עשרות מיליארדי לירות סטרלינג ויעכב את פריסת ה־G5 אולי בחמש שנים״ (דיילי אקספרס, 29 בינואר)

אכן, העולם כולו השתנה בששת החודשים האחרונים. ללמדך מה רבים השינויים כדאי לבדוק את תכיפות השימוש במלים ״מלחמה קרה חדשה״, כדי לציין את הידרדרות היחסים בין סין למערב. אתמול מצאתי אותן בפרשנויות בשלושה כלי תקשורת מרכזיים בארה״ב.

ביום א׳, עיתון בריטי הכריז בכותרת ראשית, כי שרי הממשלה ״מפחדים מפני התקפת סייבר סינית בנוסח 11 בספטמבר״. מנגד, בצד השני, עיתון סיני, ׳גלובל טיימס׳, המדבר מגרונה של ממשלתו, שואל בכותרת, ״האם וושינגטון רוצה עימות בים סין הדרומי?״ משרד החוץ הסיני מכריז, כי ארה״ב היא ״הורסת השלום״.

אבל זה אינו הקול היחיד הבוקע משם. שר החוץ הסיני נאם בשבוע שעבר על הצורך לצקת ״אנרגיה חיובית״ אל היחסים עם ארה״ב. יהיה מעניין לראות אם סין חושבת שיש לה מה לתרום לפיתוח אנרגיה כזאת.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://www.globes.co.il/news/

ציוצים ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים