רמי אוחנה, בעלים של שני הוסטלים ובית מלון / צילום: בן רוטשטיין
רגע לפני המשבר השקיע רמי אוחנה, אז בעלים של הוסטל בירושלים (פוסט הוסטל) ומלון בזכרון יעקב (עדן אין), 36 מיליון שקל בפתיחת הוסטל חדש בנמל תל אביב (ספוט הוסטל). המשבר תפס אותו בדיוק כשההשקעה החלה להניב פירות, והוא נהנה מתפוסה של כ-85%. גם בירושלים ובזכרון נרשמה תפוסה גבוהה יחסית.
"סיימנו את 2018-2019 ברווח מצוין, ותפוסות מעולות. התפללתי שב-2020 יהיה אותו דבר, לא רציתי יותר. אבל הקורונה הפכה את הקערה על פיה. ב-15 במרץ סגרנו, ובן לילה החזרנו מקדמות במאות אלפי שקלים למזמינים בהוסטלים ובמלון", מספר אוחנה.
בזירת ההוצאות ניסה אוחנה לעצור את כל התשלומים. "למזלנו, הבנקים עצרו את החזרי ההלוואות, ואנחנו עצרנו את כל תשלומי השכירות ואת כל התשלומים לספקים. ביטלנו בבת אחת סריות שלמות של צ'קים, והתחלנו לנהל משא ומתן עם כל בעלי הנכסים על התשלומים". אבל היו גם הוצאות שלא עצרו. "רק החשמל באחד ההוסטלים הסגורים הגיע ל-8,000 שקל בחודש. היו עשרות אלפי שקלים הוצאות. וזה כשאנחנו סגורים לחלוטין".
הדבר הבא שאוחנה עשה היה לבקש הלוואות בערבות המדינה מהבנקים שבהם מתנהלים חשבונות העסקים. "בהוסטלים בירושלים ובתל אביב אני עובד עם הפועלים, וביקשנו מהם הלוואות בשווי 16% מהמחזור בערבות מדינה. הם אישרו את שתי ההלוואות מאוד מהר, בסך כולל של כ-2.7 מיליון שקל. עם הכסף הזה שילמנו מהר לספקים. הם גם דחו לנו את כל החזרי ההלוואות, והאריכו את תקופת הדחייה בלי שביקשנו.
"בזכרון החשבון שלנו בבנק אחר, ומתוך 2.7 מיליון שקל שביקשנו אישרו לנו רק מיליון שקל, ומתוכם גם ביקשו שנכסה חלק מהמסגרת בחשבון. לא יכולתי לשלם להרבה ספקים, בגלל שהסכום היה נמוך. בנוסף, הבנק מבקש שכבר עכשיו נתחיל לפרוע הלוואות. זה מכניס אותנו לברוך. הם לא מבינים לא את האירוע ולא את המצב".
ובכלל, לדברי אוחנה, ההלוואות בערבות המדינה פספסו בהרבה את היעד שלהן. "בשלב מסוים יצאו בהלוואות בערבות המדינה של 60% ו-24% מהמחזור, אבל הבנק לא מסכים לתת לנו הלוואה, כי קיבלנו את ההלוואה הראשונה. מה ההיגיון בלחסום אותנו? מי שקיבל בהלוואה הראשונה יותר מ-5% מהמחזור לא יכול לבקש בהלוואה המטיבה יותר. אני קיבלתי 5.9% אז אני חסום.
"הבעיה חמורה יותר, כי בנקים אחרים שאין לי חשבונות אצלם לא מסכימים לתת הלוואות בערבות המדינה. 20 שנה אני לוקח הלוואות בערבות המדינה, ותמיד הקפדתי לקחת בבנק שאין לי חשבון בו. ודווקא עכשיו, כשהמצב כל כך קשה, פתאום הם לא מוכנים לתת למי שאין לו חשבון. כולם סירבו. אף אחד לא מצליח לקבל את ההלוואה הזאת. זה חלם אמיתי של מדינת ישראל".
קיבלת סיוע אחר מהמדינה?
"הגשנו בקשות למענקים לכל בתי המלון. יש במענקים הללו שיטת חישוב שצריך להיות פרופסור כדי לפענח אותה. רק היום אנחנו מגישים את המענק של תל אביב בגלל שזה מלון חדש, ולקח זמן לוודא את כל המסמכים והמספרים. הסכום גם יוצא אבסורדי: רק 106 אלף שקל. לא מעניין אותם שהמחזור נפל לאפס, ושהשקענו שם 36 מיליון שקל. זה לא מכסה אפילו את הארנונה. זו בדיחה עצובה.
"בהוסטל בירושלים המענק עומד על 240 אלף שקל. הגשנו את הבקשה לפני חודש וחצי, ועד עכשיו קיבלתי 90 אלף שקל בשתי פעימות, כשמדובר במענק מרץ-אפריל. בזכרון המענק היה צריך להיות 400 אלף שקל, קיבלנו מקדמה ראשונה 80 אלף שקל והשנייה 60 אלף.
"שלשום רואה החשבון שלי קיבל מכתב מרשות המסים שנעביר להם מאזן מבוקר ל-2019, 'אחרת לא נוכל לתת לכם את שאר המענק'. אבל עוד לא הכנו מאזן מבוקר, ועוד לא היינו צריכים. השתוללתי. כתבתי מיילים להתאחדות בתי המלון, והם טיפלו בזה מול האוצר ואמרו לי שעוד כמה ימים אקבל את הכסף, 'סידרנו לך את זה', בינתיים קיבלתי עוד איזה פירור. אני אומר: תעבירו את הכסף, ואחר כך תבדקו ותתחשבנו אתנו בסוף השנה. למה מחזיקים את הכסף?".
מה מצבכם מאז הפתיחה?
"ההוסטל בתל אביב עדיין סגור, המחזור בירושלים ביוני עמד על 15% מהמחזור של יוני 2019, ובזכרון סיימנו את מאי-יוני ב-35% בהשוואה ל-2019. ביולי זה יהיה כנראה 50%. זה רחוק מאוד ממצב שגרה. אני מפסיד כסף כל יום. כל בוקר בשש אני פותח את כל החשבונות בבנקים כדי לראות איך אני עובר את היום. אתה לא יודע לאיזה יום אתה קם".
כמה זמן תוכלו לשרוד כך?
"המלונאות כיום בתל אביב וירושלים זו לא מלונאות שיכולה להחזיר הלוואות או לשלם שכירות. אם הבנקים יחליטו שנחזיר להם הלוואות לפני 2021, תהיה קריסה. אם הם לא יהיו סבלניים, ובעלי הנכסים שאנחנו שוכרים לא יהיו סבלניים, לא נוכל לשרוד. עד סוף 2021 אין מצב שנהיה רווחיים. אולי אחר כך יתחילו לחזור התיירים, אבל כרגע אני לא רואה היתכנות של תיירות שיכולה להחזיק את ההוסטלים שלי, למרות שאני עובד בעלויות נמוכות מאוד בהוסטלים.
"אני לא מצליח להבין את המדינה. קולגות שלי בגרמניה, בארה"ב ובכל המדינות המתקדמות נהנו מהלוואות בערבות מדינה של 60%-70%, ובאירופה לא שלחו את העובדים לחל"ת. שיפו את המעסיקים על הוצאות שכר ושכירות. נתנו להם 85% מעלות העובדים, העיקר שלא יהיה חל"ת ופיטורים. החל"ת לא עולה לישראל פחות. הם פשוט נותנים את הכסף בצורה עקומה, והעסקים נאלצו לסגור".
כבר בחודש ספטמבר, עוד לפני פרוץ המשבר, החלטנו כאן ב"גלובס" לייחד מדור יומי לקשיים של עסקים קטנים ושל מגזר העצמאים בישראל. חשבנו אז כפי שאנחנו סבורים גם היום שמדובר במגזר שיש לו חלק משמעותי בהנעת גלגלי הכלכלה אך אינו מקבל די הכרה וסיוע ביחס לחלקו. כעת, בחסות הקורונה הוסת חלק מהזרקור הציבורי לבעיה, אולם ככל שמתברר עומק הבור אליו נקלעים עצמאים ועסקים קטנים מתחוור בהתאם עד כמה המדינה לא ערוכה לסייע. בנסיבות הללו החלטנו להרחיב את המדור ולהקדיש מעתה ומדי יום חלק ניכר מהשער האחורי שלנו, כדי להביא את האנשים ואת הקולות שמאחורי הקשיים, בניסיון להניע עיתונות פתרונית, להציף פערים של שנים ובתקווה שזה יהיה חלקנו הצנוע בחזרה לשגרה, אבל אחרת.
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il