המגזר הערבי נפגע קשות במשבר הקורונה – על הממשלה לתת על כך את הדעת
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי ובעקבותיה חל שיפור במצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה. עם זאת, ובלי קשר למשבר הקורונה, המצב הכלכלי במגזר הערבי רחוק עדיין מהממוצע הארצי במשק. שלושה נתונים מרכזיים מעידים על כך בצורה מובהקת: השכר החודשי הממוצע של גברים בשנת 2018 שעמד על 14,206 שקל, גבוה בכ-70% מהשכר החודשי הממוצע של גברים ערבים, שעמד על 8,829 שקל; שיעור התעסוקה של נשים ערביות שעומד על 37% נמוך בהשוואה לממוצע הארצי שהוא 77% ; וכמו כן, כ-50% מהמשפחות הערביות חיות מתחת לקו העוני. בעת משבר הקורונה, הנתונים הבסיסיים הללו מקשים עוד יותר על מצב התעסוקה והעסקים במגזר הערבי.
לצד אלה, גם העלייה בשיעור הנדבקים במגזר הערבי עלולה לפגוע קשות בכלכלה המקומית. פגיעה אשר תבוא לידי ביטוי בשל אובדן הלקוחות הפוטנציאלים בשווקים, בחנויות ובמרכזי התיירות, ובשל הסגר שהוטל בתקופה האחרונה על כמה שכונות וכפרים ערביים.
משבר הקורונה אשר גרם למשבר כלכלי כלל-עולמי, גרם, בין היתר, לעלייה בשיעור המובטלים. ארגון העבודה העולמי מזהיר מפני אובדן של 5.3 מיליון משרות בתרחיש האופטימי, ומספר גדול פי חמישה בתרחיש הפסימי. כך גם האבטלה במשק הישראלי זינקה מ-5% ל-26.1%, ולמרות תוכנית היציאה מההסגר ופתיחת המשק, התחזית היא כי האבטלה לא תחזור לשיעורה ערב הכניסה למשבר אלא תישאר בשיעור דו ספרתי של כ-11%.
על פי הנתונים המצביעים על הפגיעה של משבר הקורונה במגזר הערבי, מספר דורשי התעסוקה בחודשים מרץ-אפריל 2020 עמד על 189,000, כ-18.5% מכלל דורשי התעסוקה החדשים כאשר הנפגעים העיקריים מהמשבר הם גברים צעירים. בנוסף, עסקים רבים נפגעו פגיעה משמעותית בשל הקושי לגייס אמצעי מימון ולגשר על הפער בתזרים המזומנים בתקופת המשבר.
נתונים אלה הם נתונים מדאיגים במיוחד לחברה הערבית שסובלת מחולשה כלכלית גם בימי שגרה. לכן נדרשת פעילות רחבה ומשולבת בין ההנהגה הארצית, השלטון המקומי, וארגוני החברה האזרחיים, שיפעלו יחד לשמירה על בריאות הציבור, למניעת שיעורי תחלואה גבוהים, לגיבוש תוכנית תמיכה בעסקים מהמגזר הערבי ותוכנית הלוואות בערבות המדינה מיוחדת אשר תסייע לעסקים קטנים ובינוניים לעבור את המשבר הנוכחי.
עם החשש הגובר לפריצתו של גל שני, יש לפעול נמרצות להעלאת המודעות בקרב הציבור הערבי להקפדה על הנחיות משרד הבריאות למניעת הדבקה. פעולות אלה נעשות כבר בשטח על ידי ארגוני החברה האזרחית במגזר הערבי באמצעי התקשורת השונים. אולם סיכויי ההצלחה יהיו חלקיים בלבד ללא תמיכה של משרדי הממשלה והתערבות משמעותית של השלטון המקומי, להעלאת המודעות ולאכיפת הכללים, בעיקר בקרב בעלי עסקים נותני שירותים או ספקי מוצרים.
הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית ספיר
