ישראל צריכה להיכנס לסגר מלא בהקדם האפשרי, כך משוכנע ד"ר יניר בר-ים: "כמה שיותר מהר יותר טוב, כמה שיותר חזק יותר טוב". המטרה של הסגר הזה צריכה להיות ברורה ושאפתנית: לא "לשטח את העקומה" ולהוריד את מספר מקרי ההדבקה או החולים הקשים לרמה נשלטת - אלא למגר את הקורונה. להגיע לאפס מקרים. ולדבריו אפשר לעשות את זה.
ד"ר בר-ים, העומד בראש "מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות" בקיימברידג', מסטצ'וסטס, מנסה בחודשים להעביר את המסר הזה למקבלי ההחלטות בישראל בשלל אפיקים, וגם הצטרף ל"קבינט הקורונה האזרחי" שהקים נפתלי בנט.
האסטרטגיה שלו למיגור הקורונה, שאותה הוא מפרט עכשיו בראיון ל-G, היא פשוטה. סגר נוקשה, שאחריו המדינה תיפתח מחדש, בחלוקה גיאוגרפית ל"אזורים ירוקים", נקיים מהמחלה. עד שבסופו של דבר, כל המדינה תהיה ירוקה. זה יהיה סגר שהמטרה שלו היא להיפטר מהמחלה: "יש רק פעולה אחת נכונה שאפשר לנקוט. המחלה היא נוראית, ואנחנו יודעים את זה. כל מי שאומר אחרת ממציא פנטזיות. זו מחלה שצומחת במהירות, והיא מאוד מידבקת. כדי לעצור אותה צריך לנקוט צעדים מאוד חזקים. אבל אפשר לעצור אותה - וישראל כבר עצרה אותה. היא פעלה מספיק חזק על מנת להשיג דעיכה מהירה של המחלה. ואז הם שחררו".
"המתמטיקה ברורה: זה תהליך של הכפלה"
אחד משותפיו של בר-ים ומי שחולק איתו את ההשקפה הזו הוא פרופ' נאסים טאלב, הפיננסייר והפילוסוף שטבע את המונח "ברבור שחור", ומזהיר בעקביות מקוצר הרואי שלנו לגבי אירועי קיצון. ב-26 בינואר השנה, כשהקורונה עדיין נתפסה כבעיה סינית בעיקרה, בר-ים וטאלב (יחד עם עמיתו של בר-ים במכון, ג'וזף נורמן), הזהירו שהצעדים הסטנדרטיים לא יספיקו הפעם לבלימת המגפה, וקראו לפעולות נחרצות יותר, כולל שימוש בסגרים והגבלות תנועה.
"כתבנו שחייבים לפעול", אומר בר-ים. "היו הרבה אזהרות. והעובדה שלא פעלנו בחוזקה בזמנו היא הסיבה לכך שאנחנו סובלים קשות מאז. והעובדה שאנחנו לא פועלים עכשיו בחוזקה, למרות שהדינמיקה צפויה לחלוטין, היא בעיה ששייכת לתחום הפסיכולוגיה".
בר-ים בעצמו פעל בחודשים האחרונים רבות: הוא פרסם שטף של ניירות עמדה, ניתוחים, הצעות לחדשנות טכנית. יחד עם טאלב, הוא ביקר למשל את מדיניות ממשלת בריטניה, וקרא לה לשנות כיוון בדחיפות. במקביל, הוא הקים אתר, Endcoronavirus, שמרכז נתונים והמלצות בתחום. קרוב לעשרת אלפים מתנדבים, הוא אומר, כבר נרתמו למאמץ.
התובנות וההמלצות אותן הוא שוטח בראיון איתו, הוא אומר, מתבססות לא רק על המודלים, אלא גם על הניסיון. "המתמטיקה ברורה: זה תהליך של הכפלה, כך שהמסקנות בהירות אם חושבים בשפה הזאת. והן גם עקביות עם העבודה שלי על מגפות ב-15 השנים האחרונות. והן לחלוטין עקביות על כל מה שראינו בעולם מאז תחיל ההתפרצות הנוכחית. הכל עקבי".
לשאוף למספר אחד: אפס חולים
מגפה כמו הקורונה בהכרח גוררת אותנו לפעולה, מסביר בר-ים. זה עניין של מתמטיקה. "אפשר להסתכל על המכפיל: לאיזה מספר מקרים יוביל מספר המקרים שיש לך כיום. בגדול, המכפיל הוא פי 10 בשבוע. אם יש לך חמישה מקרים ביום אחד, שבוע אחרי זה יהיו לך 50, שבוע אחרי זה 500, שבוע אחרי זה 5,000, וכן הלאה. ברור שמהר מאוד זה הופך למשהו שאינו בר קיימא. חוץ אולי מאשר בשבדיה, ששם הם משוגעים. בשלב מסוים, תידרש פעולה - ואם כך למה לא לפעול מוקדם ככל האפשר? זה נעשה במדינה אחרי מדינה אחרי מדינה. ב-50 מדינות שונות. אתה ממגר את המחלה בתוך שבועות".
במילים אחרות, לפי ברי-ים, ישראל הייתה צריכה לשאוף למספר אחד: אפס חולים חדשים. והוא מפרט שורה של מדינות שאימצו אסטרטגיה דומה בהצלחה - מסין, דרך ניו זילנד ועד אירלנד. "זה הפתרון היחידי שיש בו היגיון. אין אחר. כל פתרון אחר יגבה יותר חיים, ויהיו לו יותר השלכות כלכליות", הוא אומר.
בר-ים כופר גם בתפישה לפיה יש לאזן בין הצורך הבריאותי לצורך הכלכלי: "אנשים לא הולכים לבקר במסעדות אם הסכנה של הליכה למסעדה תהיה מוות. הם לא הולכים להעמיד פנים שהכל בסדר, להוציא כסף, ולגמור מאושפזים לשבועות בבית חולים. זה פשוט לא עובד ככה. יש הרבה מחקרים שמראים את זה. אבל איכשהו הרעיון של תחרות בין המחלה לכלכלה נתקע לאנשים בראש. הם אומרים 'הי, כבר עשינו סגר וזה עלה לנו כל כך הרבה כסף'. זה מגוחך. מה שאי אפשר לעשות הוא לשלם את המחיר שאתם משלמים עכשיו. המחיר שאתם משלמים עכשיו הוא לתמיד".
מה לגבי בתי ספר?
"בתי הספר הם אחד המקומות האחרונים שצריך לפתוח. זה אתר הדבקת-על. אם היו עושים את הדבר הנכון עכשיו, אפשר היה לפתוח בספטמבר את בתי הספר. אולי לא בתחילת ספטמבר, אבל אחרי החגים. אין 'אי אפשר לעשות את זה' - כי אנחנו עדיין יכולים לעשות את זה, זה נעשה ב-50 מדינות. וישראל כבר עשתה את זה!".
ד"ר יניר בר-ים
בן 62, בן להורים ישראלים שהיגרו לארה"ב, עומד בראש מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות, אותו ייסד בשנת 1997 ● בר-ים הוא בעל דוקטורט לפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), שימש חוקר במעבדות IBM ובמכון ויצמן וכיהן כפרופ’ להנדסה באוניברסיטת בוסטון ● משתף פעולה במחקריו בין היתר עם נאסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", ומעביר איתו סמינרים ● ייעץ לשורת גופים בממשל האמריקאי, ובהם הפנטגון, המועצה לביטחון לאומי, והמרכז לבקרת מחלות
הראיון המלא עם ד"ר בר-ים יתפרסם מחר במוסף G