גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ישראל צריכה סגר מלא. מיד": ראיון עם המומחה העולמי שמאמין שאפשר לחסל את הקורונה בישראל בתוך שבועות

ד"ר יניר בר-ים ושותפו פרופ' נאסים טאלב מזהירים כבר חודשים כי הצעדים הסטנדרטיים לא יספיקו לבלימת הקורונה, והם קוראים לפעולות נחרצות ואגרסיביות ● בראיון ל-G שיפורסם בסוף השבוע מסביר בר-ים מדוע אבל גם נותן תקווה: "ישראל יכולה לחסל לחלוטין את המחלה בתוך שבועות ספורים"

ד”ר יניר בר–ים / צילום: יח"צ
ד”ר יניר בר–ים / צילום: יח"צ

ישראל צריכה להיכנס לסגר מלא בהקדם האפשרי, כך משוכנע ד"ר יניר בר-ים: "כמה שיותר מהר יותר טוב, כמה שיותר חזק יותר טוב". המטרה של הסגר הזה צריכה להיות ברורה ושאפתנית: לא "לשטח את העקומה" ולהוריד את מספר מקרי ההדבקה או החולים הקשים לרמה נשלטת - אלא למגר את הקורונה. להגיע לאפס מקרים. ולדבריו אפשר לעשות את זה.

ד"ר בר-ים, העומד בראש "מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות" בקיימברידג', מסטצ'וסטס, מנסה בחודשים להעביר את המסר הזה למקבלי ההחלטות בישראל בשלל אפיקים, וגם הצטרף ל"קבינט הקורונה האזרחי" שהקים נפתלי בנט.

האסטרטגיה שלו למיגור הקורונה, שאותה הוא מפרט עכשיו בראיון ל-G, היא פשוטה. סגר נוקשה, שאחריו המדינה תיפתח מחדש, בחלוקה גיאוגרפית ל"אזורים ירוקים", נקיים מהמחלה. עד שבסופו של דבר, כל המדינה תהיה ירוקה. זה יהיה סגר שהמטרה שלו היא להיפטר מהמחלה: "יש רק פעולה אחת נכונה שאפשר לנקוט. המחלה היא נוראית, ואנחנו יודעים את זה. כל מי שאומר אחרת ממציא פנטזיות. זו מחלה שצומחת במהירות, והיא מאוד מידבקת. כדי לעצור אותה צריך לנקוט צעדים מאוד חזקים. אבל אפשר לעצור אותה - וישראל כבר עצרה אותה. היא פעלה מספיק חזק על מנת להשיג דעיכה מהירה של המחלה. ואז הם שחררו".

"המתמטיקה ברורה: זה תהליך של הכפלה"

אחד משותפיו של בר-ים ומי שחולק איתו את ההשקפה הזו הוא פרופ' נאסים טאלב, הפיננסייר והפילוסוף שטבע את המונח "ברבור שחור", ומזהיר בעקביות מקוצר הרואי שלנו לגבי אירועי קיצון. ב-26 בינואר השנה, כשהקורונה עדיין נתפסה כבעיה סינית בעיקרה, בר-ים וטאלב (יחד עם עמיתו של בר-ים במכון, ג'וזף נורמן), הזהירו שהצעדים הסטנדרטיים לא יספיקו הפעם לבלימת המגפה, וקראו לפעולות נחרצות יותר, כולל שימוש בסגרים והגבלות תנועה.

"כתבנו שחייבים לפעול", אומר בר-ים. "היו הרבה אזהרות. והעובדה שלא פעלנו בחוזקה בזמנו היא הסיבה לכך שאנחנו סובלים קשות מאז. והעובדה שאנחנו לא פועלים עכשיו בחוזקה, למרות שהדינמיקה צפויה לחלוטין, היא בעיה ששייכת לתחום הפסיכולוגיה".

בר-ים בעצמו פעל בחודשים האחרונים רבות: הוא פרסם שטף של ניירות עמדה, ניתוחים, הצעות לחדשנות טכנית. יחד עם טאלב, הוא ביקר למשל את מדיניות ממשלת בריטניה, וקרא לה לשנות כיוון בדחיפות. במקביל, הוא הקים אתר, Endcoronavirus, שמרכז נתונים והמלצות בתחום. קרוב לעשרת אלפים מתנדבים, הוא אומר, כבר נרתמו למאמץ.

התובנות וההמלצות אותן הוא שוטח בראיון איתו, הוא אומר, מתבססות לא רק על המודלים, אלא גם על הניסיון. "המתמטיקה ברורה: זה תהליך של הכפלה, כך שהמסקנות בהירות אם חושבים בשפה הזאת. והן גם עקביות עם העבודה שלי על מגפות ב-15 השנים האחרונות. והן לחלוטין עקביות על כל מה שראינו בעולם מאז תחיל ההתפרצות הנוכחית. הכל עקבי".

לשאוף למספר אחד: אפס חולים

מגפה כמו הקורונה בהכרח גוררת אותנו לפעולה, מסביר בר-ים. זה עניין של מתמטיקה. "אפשר להסתכל על המכפיל: לאיזה מספר מקרים יוביל מספר המקרים שיש לך כיום. בגדול, המכפיל הוא פי 10 בשבוע. אם יש לך חמישה מקרים ביום אחד, שבוע אחרי זה יהיו לך 50, שבוע אחרי זה 500, שבוע אחרי זה 5,000, וכן הלאה. ברור שמהר מאוד זה הופך למשהו שאינו בר קיימא. חוץ אולי מאשר בשבדיה, ששם הם משוגעים. בשלב מסוים, תידרש פעולה - ואם כך למה לא לפעול מוקדם ככל האפשר? זה נעשה במדינה אחרי מדינה אחרי מדינה. ב-50 מדינות שונות. אתה ממגר את המחלה בתוך שבועות".

בסין הנגיף מוגר תוך כמה שבועות

במילים אחרות, לפי ברי-ים, ישראל הייתה צריכה לשאוף למספר אחד: אפס חולים חדשים. והוא מפרט שורה של מדינות שאימצו אסטרטגיה דומה בהצלחה - מסין, דרך ניו זילנד ועד אירלנד. "זה הפתרון היחידי שיש בו היגיון. אין אחר. כל פתרון אחר יגבה יותר חיים, ויהיו לו יותר השלכות כלכליות", הוא אומר.

בר-ים כופר גם בתפישה לפיה יש לאזן בין הצורך הבריאותי לצורך הכלכלי: "אנשים לא הולכים לבקר במסעדות אם הסכנה של הליכה למסעדה תהיה מוות. הם לא הולכים להעמיד פנים שהכל בסדר, להוציא כסף, ולגמור מאושפזים לשבועות בבית חולים. זה פשוט לא עובד ככה. יש הרבה מחקרים שמראים את זה. אבל איכשהו הרעיון של תחרות בין המחלה לכלכלה נתקע לאנשים בראש. הם אומרים 'הי, כבר עשינו סגר וזה עלה לנו כל כך הרבה כסף'. זה מגוחך. מה שאי אפשר לעשות הוא לשלם את המחיר שאתם משלמים עכשיו. המחיר שאתם משלמים עכשיו הוא לתמיד".

מה לגבי בתי ספר?
"בתי הספר הם אחד המקומות האחרונים שצריך לפתוח. זה אתר הדבקת-על. אם היו עושים את הדבר הנכון עכשיו, אפשר היה לפתוח בספטמבר את בתי הספר. אולי לא בתחילת ספטמבר, אבל אחרי החגים. אין 'אי אפשר לעשות את זה' - כי אנחנו עדיין יכולים לעשות את זה, זה נעשה ב-50 מדינות. וישראל כבר עשתה את זה!". 

ד"ר יניר בר-ים

בן 62, בן להורים ישראלים שהיגרו לארה"ב, עומד בראש מכון ניו אינגלנד למערכות מורכבות, אותו ייסד בשנת 1997 ● בר-ים הוא בעל דוקטורט לפיזיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס (MIT), שימש חוקר במעבדות IBM ובמכון ויצמן וכיהן כפרופ’ להנדסה באוניברסיטת בוסטון ● משתף פעולה במחקריו בין היתר עם נאסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", ומעביר איתו סמינרים ● ייעץ לשורת גופים בממשל האמריקאי, ובהם הפנטגון, המועצה לביטחון לאומי, והמרכז לבקרת מחלות

הראיון המלא עם ד"ר בר-ים יתפרסם מחר במוסף G

עוד כתבות

הפרשת הדופמין בעת הציפייה גורמת לנו להרגיש טוב, אפילו אם האירוע המספק עוד לא קרה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה קורה למוח כשאנחנו מצפים לדבר מה והאם גם אתם סובלים מתסמונת היומן הריק?

מה קורה במוח כשהוא מצפה לדבר מה • איך האושר קשור ליכולת לדמיין • ומדוע אובדן האפשרות לתכנן את העתיד מוביל לשחיקה • כך פוגעת מגפת הקורונה באחד המנגנונים הייחודיים לאדם - הציפייה

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי/ צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות ירדו בחצי אחוז, אך הציבור רוכש נכסים זולים

ברבעון הראשון שלה בישראל, הקורונה הביאה לירידת מחירים של חצי אחוז, אך בלטה בעיקר בהשפעתה על מחירי העסקאות שירדו ב-6%; הדבר מעיד על כך שהרוכשים כיום מתרחקים מנכסים יקרים

כיתה בבית ספר יסודי בתל אביב, מסודרת לשמירת מרחק בין תלמידים / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

"חסר ציוד היקפי ומחשבים ניידים - ואנחנו זקוקים לעזרה"

רכזת תקשוב בבית ספר במרכז הארץ מתארת את מצב ההיערכות בבית הספר שלה לקראת שנה הבאה ● מה יבוא על חשבון מה, ואיך אפשר לעזור

דונלד טראמפ בתצוגת בייסבול בבית הנשיא / צילום: Evan Vucci, Associated Press

האם ארה"ב תפסיק להיות המבוגר האחראי של המערב?

במשך 70 שנה ארה"ב הייתה הגננת והמטפלת של מדינות העולם המערבי והגנה על חרויותיהן ● מאז עלה טראמפ לשלטון, ולאחרונה ביתר שאת, היוצרות מתהפכים ● מי יגן על אמריקה?

נתניהו בסיור במפעל ופלים בבית שמש. שיעור התמיכה בו ובליכוד ירד בכ־20% בחודשים מאי־אוגוסט / צילום: רויטרס

בחירות בחורף הקרוב? 4 סיבות לכך שזה ממש לא בטוח

המצב של נתניהו בסקרים, חיזוק המנהיגות בכחול לבן, היצמדות החרדים לליכוד וחובות המיליונים של המפלגות ● לאף אחד בקואליציה אין אינטרס להיגרר שוב לקלפי. ולזה תוסיפו את ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

טראמפ מתרכך כלפי טיקטוק: נתן לבייטדאנס 90 יום למכור את הפעילות בארה"ב

צו נשיאותי חדש של טראמפ נותן לבייטדאנס, החברה הסינית המחזיקה בטיקטוק, 90 יום למכור או להעביר את פעילותה בארה"ב ● "יש ראיות שמובילות אותי לחשוב כי בייטדאנס עשויה לבצע פעולות שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארה"ב", כך לפי טראמפ בצו

מלון דוד המלך. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: יורם אשהיים

למה חודש יוני היה מצוין לקבלנים, וה"מכה" של המשקיעים. כותרות הנדל"ן

נתונים שפרסם האוצר לרבעון הראשון מספקים תמונה עגומה עבור משקיעי הנדל"ן ● את מי מינה השבוע השר דרעי לעמוד באחת מוועדות התכנון החשובות בישראל, איך במלון המלך דוד הירושלמי מתמודדים עם הקורונה, וב"כסף בקיר" קיימנו דיון סביב השאלה האם זה הזמן הנכון להשקיע בחנות

משרד הייטק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סקרים לא יגלו לכם מה שלום העובדים. אז מה כן?

מדוע ארגונים צריכים לדאוג לרווחת העובדים, ואילו כלים טכנולוגיים יכולים לסייע בכך

פורטנייט / צילום: shutterstock

"פורטנייט" נגד אפל וגוגל: תובעת את ענקיות הטק על שהסירו את המשחק מהחנויות שלהן

פורטנייט הציעה למשתמשיה שירות שיאפשר להם לשלם ישירות לחברה, תוך כדי מעקף של גוגל ואפל, ובתגובה החברות הורידו את המשחק מחנויות האפליקציות ● בתגובה, החברה יצאה לקמפיין ברשתות החברתיות ותובעת את ענקיות הטק

משנים את הקודים / עיצוב: גלובס

משנים את הקודים: מצמיחים את ההייטק בחברה הערבית

שיעור עובדי ההייטק הערבים אמנם בעלייה, אבל עדיין נמוך ביחס לחלקם בשוק העבודה ● היכן מתחילים הפערים, ואיך נכון לטפל בהם? ● ועידת "גלובס" וארגון צופן תתקיים ב-24 באוגוסט ותועבר בשידור חי באתר ובעמוד הפייסבוק

אבי גבאי ורן גוראון / צילום: כדיה לוי ושלומי יוסף, גלובס

המכרז עבר בשלום אבל הדם הרע בין המפעילים יישאר עוד הרבה זמן

מכרז הדור החמישי הסתיים בתוצאה סבירה בהחלט, אך סלקום שמשלמת הרבה יותר יקר מכולם יודעת בדיוק מי שיחק נגדה מלוכלך בעוד היא, שיכלה לפעול בצורה דומה, נמנעה מכך

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

בונים מחדש האתגרים של ענף הנדלן / צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב, שאטרסטוק

הבעיות הבוערות של שוק הדיור: איך לטפל בתחום ההשכרה ומה עושים עם קרקעות חקלאיות

איך ייראו הבתים במציאות שבה אנשים רבים יעבדו מהבית, האם ההבטחות על קידום הפריפריה יהפכו למציאות ואיך ניתן להזרים מזומנים למשק בעזרת הגדלת מינוף ● בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן, כתבה חמישית ואחרונה בסדרה

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

מכשול בעסקת סלקום גולן בשל דרישת מש' התקשורת לערבות

המשרד דורש מגולן להחזיר לו 75 מיליון שקל בגין אגרות תדרים כתנאי להעברת השליטה לסלקום

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום

כשלוקחים ממך קוראים לזה ביטוח, כשנותנים - קוראים לזה סיוע

הדרמה הנוכחית על סוגיית התקציב מבהירה שזאת תמיד אותה שיטה: שנים שמכריחים אותנו להתנהג כפושטי יד מול הממשלה; גורמים לנו להיות חסרי ודאות, קצרי נשימה, להתחרות זה בזה על הפרוסה האחרונה ● דרור פויר קיבל כיסא חדש במתנה שגרם לו להרהר על השיטה

מסעדה בתל אביב. חלק ניכר ממקומות הישיבה בחוץ / צילום: Amir Cohen, רויטרס

הגבלות חדשות: עד 10 אנשים במסעדות קטנות

המגבלות החדשות מתירות התקהלויות של עד כ-30 אנשים במקומות פתוחים, ובמקומות סגורים הגדולים מ-80 מ"ר מגדילה את המגבלה מ-10 ל-20 בני אדם ● התקהלות במקומות קטנים שגודלם עד 80 מ"ר עדיין תוגבל ל-10 אנשים בלבד

קניון TLV בתל אביב סגור בתקופת הקורונה. רבע מהמ”ר של מרכזי המסחר בישראל פתוח בשבת / צילום: איל יצהר, גלובס

הגבלות חדשות על המסעדות, שטוענות מצדן ל"מחטף פוליטי"

על רקע ההודעה החדשה שתאפשר התקהלות של עד 10 אנשים בשטח של עד 80 מ"ר, המסעדנים זועמים וטוענים שלהחלטה אין דבר וחצי דבר עם שמירה על בריאות הציבור  ● "ההחלטה מנוגדת להסכמות שלנו עם פרופ׳ גמזו על מתווה שיגובש בשקיפות ותוך כדי התייעצות מולנו"

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד