פרופ’ יעקב נחמיאס / צילום: דניאל חנוך
בימים האחרונים ניכרת תחושה של התעוררות בתחום הטיפולים והחיסונים לקורונה. שתי הקבוצות המסתמנות כמובילות במרוץ לחיסון, פייזר יחד עם ביונטק וחברת מודרנה, מחממות מנועים לקראת כניסה לניסויי ענק מכריעים, ומעזות לדבר מועד לתחילת יצור מסחרי - עד סוף השנה.
במקביל, האוניברסיטה העברית פרסמה השבוע כי תרופה ותיקה, מאושרת לשימוש לטיפול בעודפי שומנים בדם, עשויה להיות יעילה לטיפול בקורונה. התרופה נמצאת בשלב הרבה יותר מוקדם מן החיסונים המדוברים. היא נבחנה עד כה בהצלחה רק בדגימת תאים, ועדיין לא בבני אדם. אולם, המדענים שזיהו את פעילות התרופה, פענחו לצורך כך, לטענתם, כמה מנגנונים משמעותיים לגבי פעילות הנגיף. אלה יכולים, בנוסף לכך שהם מכוונים אותנו להשתמש תרופה הנוכחית, גם לקרב אותנו להבנת המחלה, לשיפור הטיפול ואולי לפיתוח תרופות נוספות.
התרופה המדוברת נקראת Fenofibrate (או Ticor בשם מסחרי). ההתוויה הרשמית שלה היא הורדת כולסטרול ורמות שומנים בדם, אבל היא הוחלפה במידה רבה על ידי הסטטינים. מה הקשר בין כולסטרול לקורונה? הקשר האפשרי שמתאר פרופ' יעקב נחמיאס מן האוניברסיטה העברית, יכול להסביר גם מדוע מחלות רקע כמו השמנה, כולסטרול גבוה וסוכרת, מובילות להחמרת המחלה.
"אנחנו רואים בווירוסים רבים, כי הווירוס גורם לשיתוק המיטוכונדריה בתא, חלק בתא שאחראי על יצור של אנרגיה מסוכר. כאשר המיטוכונדריה משותקת, התא מיד מתחיל לצרוך הרבה סוכר, וזה טוב לווירוס כי הוא זקוק לסוכר כדי לבנות את החומר הגנטי שלו. הוא מייצר מן הסוכר את הריבוז, שהוא חלק מהאר-אן-איי.
"אבל כשהתא צורך יותר מידי סוכר, הוא מפיק ממנו גם כמויות גדולות של שומן. כל שינוי קטן ברמת הסוכר בתא, יוצרת שינוי גדול בכמות השומן שהוא מפיק. הווירוס שמח, כי הוא צריך גם את השומן. הוא צריך שומן בקצה של כל זיז ("ספייק") שמעגן אותו לדופן התא, והוא גם צריך שומן כדי לבנות מעין אתרי התרבות, מעין פסי יצור שבהם מתקיים תהליך הסרט הנע של יצור עוד ועוד וירוסים בתוך תאי הריאה. המפעל הזה בנוי משומן".
נחמיאס מספר כי בגוף הבריא, קיים חלבן בשם PPAR alpha, שמעודד שריפת שומנים בגוף. "מה שאנחנו רואים בקורונה, זה שהווירוס שיתק את מנגנון ה-PPAR-alpha. הוא מונע מן הגוף לשרוף שומן, כי הוא צריך אותו למפעל שלו".
נחמיאס מציין כי ב-2016 הוציאה קבוצת המחקר שלו מאמר, שבו הראתה כי בצהבת נגיפים מסוג C קורה אותו דבר, אבל הפוך. מנגנון ה-PPAR-alpha אינו משותק, והוא כנראה נלחם בווירוס והופך אותו לפחות קטלני. כלומר, מדובר במנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד וירוסים, אך הקורונה משתקת אותו.
"אז אחרי שאנחנו יודעים את כל זה, אנחנו יכולים לנסות לתקוף את המנגנון הזה בכמה נקודות. אפשר לעכב כניסת סוכר לתא. אפשר לעכב את היצירה של כולסטרול בתא, או את היצירה של שומנים אחרים בתא, או לעודד את מנגנון ה-PPAR-alpha, זה בדיוק מה שעושה תרופת ה-Fenofibrate. היא מעודדת את הגוף לשרוף את השומנים, והווירוס נשאר בלי המפעל שלו, הוא פשוט מתקפל ונעלם, ומופיעות במקומות טיפות שומן קטנות בתוך התאים. יצור הווירוס מופסק בתאים האלה כמעט לחלוטין".
נחמיאס מדגיש אמנם כי מדובר בניסויי תאים בלבד, וכי ניסויי תאים לעתים רחוקות מניבים תרופה אמיתית לשיווק. אולם, הוא מדגיש: "לעומת מחקרים אחרים שבהם מראים השפעה של תרופה על תאי חיה במעבדה או על תאים סרטניים של בני אדם, כי קל לשכפל אותם, אנחנו הראינו את הפעילות של התרופה על תאי ריאה אמיתיים שנלקחו מחולים".
קצת כמו אימונותרפיה של סרטן, שבה אנחנו משחררים את מערכת החיסון מ"ברקסים" שהסרטן משית עליה והיא כבר יודעת מה לעשות לבד.
"זה שונה מהבחינה שזה סרטן וזה וירוס, אך באמת דומה מהבחינה שאנחנו מאפשרים לגוף להשתמש טוב יותר במנגנון הגנה קיים. הגוף שלנו אכן יודע לחסל את הווירוס, אבל השאלה היא מה קורה בדרך. אם אנחנו יכולים למזער את הנזק תוך כדי המחלה, קנינו את עולמנו".
הפתרון שלכם נבדק לגבי שכפול של וירוסים בריאה, אבל אומרים שקורונה היא מחלה מאוד רב מערכתית.
"הווירוס משתכפל בלא מעט מקומות בגוף, ברמות שונות של הצלחה. ידוע שהוא גורם להצטברות של שומנים בכבד. ידוע שהצטברות של שומנים בכליות גורמת נזק. גם קרישיות יכולה להיגרם מהצטברות של שומנים. מנגנון כזה הוא הגיוני, אבל לא מוכח".
מה הקשר בין המנגנון שתיארתם לבין מחלות הרקע?
"ישנו סיכון מוגבר כאשר הסוכר בדם גבוה. אז קל לווירוס למשוך אותו לתוך התא ולהפוך אותו לשומן. כלומר אנחנו צופים שנראה מחלה חמורה יותר גם אצל קדם סוכרתיים עם סוכר גבוה בדם, אבל לא אצל סוכרתיים שהמחלה אצלם מנוהלת היטב. אבל זו גם השערה ראשונית שדורשת הוכחה".
נחמיאס מציין כי האוניבסיטה העברית הגישה פטנט על המוצר, ונערכת לכניסה לניסוי קליני.
מודרנה מתכוננת לניסוי ענק
ובגזרת החיסונים: חברת מודרנה פרסמה השבוע לראשונה את התוצאות המלאות מן הניסוי שערכה ב-45 מתנדבים בריאים, לקראת ניסוי ענק, ב-30,000 מתנדבים, אליו היא מתכננת להיכנס עד סוף יולי. השוק שפט את המידע שהתווסף כחיובי, והביא לעליה של 4.5% במניית מודרנה, וכעת החברה נסחרת לפי שווי של 29 מיליארד דולר.
התוצאות המלאות חושפות כי כל 45 הנבדקים הציגו נוגדנים מנטרלים, ולא רק השמונה עליהם פורסם כבר לפני כחודשיים. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות האם הנוגדנים הללו אכן מגנים בפועל על המתחסן מפני הידבקות. לאחרונה עולה גם החשש שאולי הם לא נשמרים בגוף לאורך זמן, ואז יהיה צורך לחדש את הזריקה, אפילו כל כמה חודשים. אלה הדברים שמודרנה תבחן בניסוי הענק שלה.
לא היו תופעות לוואי חמורות, אולם נבדקים רבים סבלו מתופעות לוואי כמו עייפות, חום, כאבי שרירים וכאב ראש. החברה ציינה כי התופעות הללו היו חולפות ולא חמורות. הן גם חלילה לא מעידות על הדבקה בקורונה - החיסון אינו וירוס מוחלש אלא רצף אר-אן-איי שמתחפש לווירוס ומשכנע את הגוף ליצור נוגדנים, אולם בשל כך הוא מעורר פעילות מסוימת של מערכת החיסון, המתבטאת בתופעות הלוואי. אולם, אם יידרש חיסון יותר מחד פעמי, ייתכן שתופעות הלוואי יהיו מרתיעות.
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לקורונה של ממשלת ארה"ב, אמר השבוע כי מספר חיסונים צפויים להיכנס לניסויים מתקדמים במהלך הקיץ. המשמעות היא שאם אחד מהם יצליח בניסוי, הוא יכול להיות מוכן ליצור מסחרי כבר בסוף השנה. אין ודאות כי המוצרים הללו אכן יעברו בהצלחה את הניסויים וגם יצור מסחרי עדיין אין פירושו שאנחנו כאן בישראל נוכל להתחסן באופן מיידי.
בין החברות שמתחרות על הצגת מניעת הדבקה אצל מתנדב אנושי, מה שטרם קרה: מודרנה, פייזר יחד עם ביונטק הגרמנית, Sinovac הסינית, אסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, Innovio האמריקאית, Clover הסינית יחד עם GSK, מוצר שפותח באימפיריאל קולג' בבריטניה יחד עם חברת Morningside, חברת Zudus ההודית ועוד.
כדי לעבור את ניסוי שלב 3 החברות תצטרכנה להראות כי הן מפחיתות את סיכון ההדבקה ב-50% לפחות לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול דמה. כמו כן, בניסויים הגדולים ימשיכו להיבחן תופעות הלוואי של החיסון.