גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר הישראלי שרוצה להפוך את הקורונה להצטננות מגלה: כך עובד מנגנון ההתפשטות של הנגיף

מודרנה האמריקאית דיווחה על הצלחה בשלב המוקדם של הניסוי לחיסון נגד קורונה ● בעורפה נושפות גם פייזר וביונטק ● ובינתיים באונ' העברית מדווחים על תרופה שיכולה להפוך את הקורונה להצטננות

פרופ’ יעקב נחמיאס  / צילום: דניאל חנוך
פרופ’ יעקב נחמיאס / צילום: דניאל חנוך

בימים האחרונים ניכרת תחושה של התעוררות בתחום הטיפולים והחיסונים לקורונה. שתי הקבוצות המסתמנות כמובילות במרוץ לחיסון, פייזר יחד עם ביונטק וחברת מודרנה, מחממות מנועים לקראת כניסה לניסויי ענק מכריעים, ומעזות לדבר מועד לתחילת יצור מסחרי - עד סוף השנה.

במקביל, האוניברסיטה העברית פרסמה השבוע כי תרופה ותיקה, מאושרת לשימוש לטיפול בעודפי שומנים בדם, עשויה להיות יעילה לטיפול בקורונה. התרופה נמצאת בשלב הרבה יותר מוקדם מן החיסונים המדוברים. היא נבחנה עד כה בהצלחה רק בדגימת תאים, ועדיין לא בבני אדם. אולם, המדענים שזיהו את פעילות התרופה, פענחו לצורך כך, לטענתם, כמה מנגנונים משמעותיים לגבי פעילות הנגיף. אלה יכולים, בנוסף לכך שהם מכוונים אותנו להשתמש תרופה הנוכחית, גם לקרב אותנו להבנת המחלה, לשיפור הטיפול ואולי לפיתוח תרופות נוספות.

התרופה המדוברת נקראת Fenofibrate (או Ticor בשם מסחרי). ההתוויה הרשמית שלה היא הורדת כולסטרול ורמות שומנים בדם, אבל היא הוחלפה במידה רבה על ידי הסטטינים. מה הקשר בין כולסטרול לקורונה? הקשר האפשרי שמתאר פרופ' יעקב נחמיאס מן האוניברסיטה העברית, יכול להסביר גם מדוע מחלות רקע כמו השמנה, כולסטרול גבוה וסוכרת, מובילות להחמרת המחלה.

"אנחנו רואים בווירוסים רבים, כי הווירוס גורם לשיתוק המיטוכונדריה בתא, חלק בתא שאחראי על יצור של אנרגיה מסוכר. כאשר המיטוכונדריה משותקת, התא מיד מתחיל לצרוך הרבה סוכר, וזה טוב לווירוס כי הוא זקוק לסוכר כדי לבנות את החומר הגנטי שלו. הוא מייצר מן הסוכר את הריבוז, שהוא חלק מהאר-אן-איי.

"אבל כשהתא צורך יותר מידי סוכר, הוא מפיק ממנו גם כמויות גדולות של שומן. כל שינוי קטן ברמת הסוכר בתא, יוצרת שינוי גדול בכמות השומן שהוא מפיק. הווירוס שמח, כי הוא צריך גם את השומן. הוא צריך שומן בקצה של כל זיז ("ספייק") שמעגן אותו לדופן התא, והוא גם צריך שומן כדי לבנות מעין אתרי התרבות, מעין פסי יצור שבהם מתקיים תהליך הסרט הנע של יצור עוד ועוד וירוסים בתוך תאי הריאה. המפעל הזה בנוי משומן".

נחמיאס מספר כי בגוף הבריא, קיים חלבן בשם PPAR alpha, שמעודד שריפת שומנים בגוף. "מה שאנחנו רואים בקורונה, זה שהווירוס שיתק את מנגנון ה-PPAR-alpha. הוא מונע מן הגוף לשרוף שומן, כי הוא צריך אותו למפעל שלו".

נחמיאס מציין כי ב-2016 הוציאה קבוצת המחקר שלו מאמר, שבו הראתה כי בצהבת נגיפים מסוג C קורה אותו דבר, אבל הפוך. מנגנון ה-PPAR-alpha אינו משותק, והוא כנראה נלחם בווירוס והופך אותו לפחות קטלני. כלומר, מדובר במנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד וירוסים, אך הקורונה משתקת אותו.

הדרך הארוכה לחיסון

"אז אחרי שאנחנו יודעים את כל זה, אנחנו יכולים לנסות לתקוף את המנגנון הזה בכמה נקודות. אפשר לעכב כניסת סוכר לתא. אפשר לעכב את היצירה של כולסטרול בתא, או את היצירה של שומנים אחרים בתא, או לעודד את מנגנון ה-PPAR-alpha, זה בדיוק מה שעושה תרופת ה-Fenofibrate. היא מעודדת את הגוף לשרוף את השומנים, והווירוס נשאר בלי המפעל שלו, הוא פשוט מתקפל ונעלם, ומופיעות במקומות טיפות שומן קטנות בתוך התאים. יצור הווירוס מופסק בתאים האלה כמעט לחלוטין".

נחמיאס מדגיש אמנם כי מדובר בניסויי תאים בלבד, וכי ניסויי תאים לעתים רחוקות מניבים תרופה אמיתית לשיווק. אולם, הוא מדגיש: "לעומת מחקרים אחרים שבהם מראים השפעה של תרופה על תאי חיה במעבדה או על תאים סרטניים של בני אדם, כי קל לשכפל אותם, אנחנו הראינו את הפעילות של התרופה על תאי ריאה אמיתיים שנלקחו מחולים".

קצת כמו אימונותרפיה של סרטן, שבה אנחנו משחררים את מערכת החיסון מ"ברקסים" שהסרטן משית עליה והיא כבר יודעת מה לעשות לבד.
"זה שונה מהבחינה שזה סרטן וזה וירוס, אך באמת דומה מהבחינה שאנחנו מאפשרים לגוף להשתמש טוב יותר במנגנון הגנה קיים. הגוף שלנו אכן יודע לחסל את הווירוס, אבל השאלה היא מה קורה בדרך. אם אנחנו יכולים למזער את הנזק תוך כדי המחלה, קנינו את עולמנו".

הפתרון שלכם נבדק לגבי שכפול של וירוסים בריאה, אבל אומרים שקורונה היא מחלה מאוד רב מערכתית.
"הווירוס משתכפל בלא מעט מקומות בגוף, ברמות שונות של הצלחה. ידוע שהוא גורם להצטברות של שומנים בכבד. ידוע שהצטברות של שומנים בכליות גורמת נזק. גם קרישיות יכולה להיגרם מהצטברות של שומנים. מנגנון כזה הוא הגיוני, אבל לא מוכח".

מה הקשר בין המנגנון שתיארתם לבין מחלות הרקע?
"ישנו סיכון מוגבר כאשר הסוכר בדם גבוה. אז קל לווירוס למשוך אותו לתוך התא ולהפוך אותו לשומן. כלומר אנחנו צופים שנראה מחלה חמורה יותר גם אצל קדם סוכרתיים עם סוכר גבוה בדם, אבל לא אצל סוכרתיים שהמחלה אצלם מנוהלת היטב. אבל זו גם השערה ראשונית שדורשת הוכחה".

נחמיאס מציין כי האוניבסיטה העברית הגישה פטנט על המוצר, ונערכת לכניסה לניסוי קליני.

מודרנה מתכוננת לניסוי ענק

ובגזרת החיסונים: חברת מודרנה פרסמה השבוע לראשונה את התוצאות המלאות מן הניסוי שערכה ב-45 מתנדבים בריאים, לקראת ניסוי ענק, ב-30,000 מתנדבים, אליו היא מתכננת להיכנס עד סוף יולי. השוק שפט את המידע שהתווסף כחיובי, והביא לעליה של 4.5% במניית מודרנה, וכעת החברה נסחרת לפי שווי של 29 מיליארד דולר.

התוצאות המלאות חושפות כי כל 45 הנבדקים הציגו נוגדנים מנטרלים, ולא רק השמונה עליהם פורסם כבר לפני כחודשיים. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות האם הנוגדנים הללו אכן מגנים בפועל על המתחסן מפני הידבקות. לאחרונה עולה גם החשש שאולי הם לא נשמרים בגוף לאורך זמן, ואז יהיה צורך לחדש את הזריקה, אפילו כל כמה חודשים. אלה הדברים שמודרנה תבחן בניסוי הענק שלה.

לא היו תופעות לוואי חמורות, אולם נבדקים רבים סבלו מתופעות לוואי כמו עייפות, חום, כאבי שרירים וכאב ראש. החברה ציינה כי התופעות הללו היו חולפות ולא חמורות. הן גם חלילה לא מעידות על הדבקה בקורונה - החיסון אינו וירוס מוחלש אלא רצף אר-אן-איי שמתחפש לווירוס ומשכנע את הגוף ליצור נוגדנים, אולם בשל כך הוא מעורר פעילות מסוימת של מערכת החיסון, המתבטאת בתופעות הלוואי. אולם, אם יידרש חיסון יותר מחד פעמי, ייתכן שתופעות הלוואי יהיו מרתיעות.

ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לקורונה של ממשלת ארה"ב, אמר השבוע כי מספר חיסונים צפויים להיכנס לניסויים מתקדמים במהלך הקיץ. המשמעות היא שאם אחד מהם יצליח בניסוי, הוא יכול להיות מוכן ליצור מסחרי כבר בסוף השנה. אין ודאות כי המוצרים הללו אכן יעברו בהצלחה את הניסויים וגם יצור מסחרי עדיין אין פירושו שאנחנו כאן בישראל נוכל להתחסן באופן מיידי.

בין החברות שמתחרות על הצגת מניעת הדבקה אצל מתנדב אנושי, מה שטרם קרה: מודרנה, פייזר יחד עם ביונטק הגרמנית, Sinovac הסינית, אסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, Innovio האמריקאית, Clover הסינית יחד עם GSK, מוצר שפותח באימפיריאל קולג' בבריטניה יחד עם חברת Morningside, חברת Zudus ההודית ועוד.

כדי לעבור את ניסוי שלב 3 החברות תצטרכנה להראות כי הן מפחיתות את סיכון ההדבקה ב-50% לפחות לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול דמה. כמו כן, בניסויים הגדולים ימשיכו להיבחן תופעות הלוואי של החיסון. 

עוד כתבות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים