גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר הישראלי שרוצה להפוך את הקורונה להצטננות מגלה: כך עובד מנגנון ההתפשטות של הנגיף

מודרנה האמריקאית דיווחה על הצלחה בשלב המוקדם של הניסוי לחיסון נגד קורונה ● בעורפה נושפות גם פייזר וביונטק ● ובינתיים באונ' העברית מדווחים על תרופה שיכולה להפוך את הקורונה להצטננות

פרופ’ יעקב נחמיאס  / צילום: דניאל חנוך
פרופ’ יעקב נחמיאס / צילום: דניאל חנוך

בימים האחרונים ניכרת תחושה של התעוררות בתחום הטיפולים והחיסונים לקורונה. שתי הקבוצות המסתמנות כמובילות במרוץ לחיסון, פייזר יחד עם ביונטק וחברת מודרנה, מחממות מנועים לקראת כניסה לניסויי ענק מכריעים, ומעזות לדבר מועד לתחילת יצור מסחרי - עד סוף השנה.

במקביל, האוניברסיטה העברית פרסמה השבוע כי תרופה ותיקה, מאושרת לשימוש לטיפול בעודפי שומנים בדם, עשויה להיות יעילה לטיפול בקורונה. התרופה נמצאת בשלב הרבה יותר מוקדם מן החיסונים המדוברים. היא נבחנה עד כה בהצלחה רק בדגימת תאים, ועדיין לא בבני אדם. אולם, המדענים שזיהו את פעילות התרופה, פענחו לצורך כך, לטענתם, כמה מנגנונים משמעותיים לגבי פעילות הנגיף. אלה יכולים, בנוסף לכך שהם מכוונים אותנו להשתמש תרופה הנוכחית, גם לקרב אותנו להבנת המחלה, לשיפור הטיפול ואולי לפיתוח תרופות נוספות.

התרופה המדוברת נקראת Fenofibrate (או Ticor בשם מסחרי). ההתוויה הרשמית שלה היא הורדת כולסטרול ורמות שומנים בדם, אבל היא הוחלפה במידה רבה על ידי הסטטינים. מה הקשר בין כולסטרול לקורונה? הקשר האפשרי שמתאר פרופ' יעקב נחמיאס מן האוניברסיטה העברית, יכול להסביר גם מדוע מחלות רקע כמו השמנה, כולסטרול גבוה וסוכרת, מובילות להחמרת המחלה.

"אנחנו רואים בווירוסים רבים, כי הווירוס גורם לשיתוק המיטוכונדריה בתא, חלק בתא שאחראי על יצור של אנרגיה מסוכר. כאשר המיטוכונדריה משותקת, התא מיד מתחיל לצרוך הרבה סוכר, וזה טוב לווירוס כי הוא זקוק לסוכר כדי לבנות את החומר הגנטי שלו. הוא מייצר מן הסוכר את הריבוז, שהוא חלק מהאר-אן-איי.

"אבל כשהתא צורך יותר מידי סוכר, הוא מפיק ממנו גם כמויות גדולות של שומן. כל שינוי קטן ברמת הסוכר בתא, יוצרת שינוי גדול בכמות השומן שהוא מפיק. הווירוס שמח, כי הוא צריך גם את השומן. הוא צריך שומן בקצה של כל זיז ("ספייק") שמעגן אותו לדופן התא, והוא גם צריך שומן כדי לבנות מעין אתרי התרבות, מעין פסי יצור שבהם מתקיים תהליך הסרט הנע של יצור עוד ועוד וירוסים בתוך תאי הריאה. המפעל הזה בנוי משומן".

נחמיאס מספר כי בגוף הבריא, קיים חלבן בשם PPAR alpha, שמעודד שריפת שומנים בגוף. "מה שאנחנו רואים בקורונה, זה שהווירוס שיתק את מנגנון ה-PPAR-alpha. הוא מונע מן הגוף לשרוף שומן, כי הוא צריך אותו למפעל שלו".

נחמיאס מציין כי ב-2016 הוציאה קבוצת המחקר שלו מאמר, שבו הראתה כי בצהבת נגיפים מסוג C קורה אותו דבר, אבל הפוך. מנגנון ה-PPAR-alpha אינו משותק, והוא כנראה נלחם בווירוס והופך אותו לפחות קטלני. כלומר, מדובר במנגנון הגנה טבעי של הגוף נגד וירוסים, אך הקורונה משתקת אותו.

הדרך הארוכה לחיסון

"אז אחרי שאנחנו יודעים את כל זה, אנחנו יכולים לנסות לתקוף את המנגנון הזה בכמה נקודות. אפשר לעכב כניסת סוכר לתא. אפשר לעכב את היצירה של כולסטרול בתא, או את היצירה של שומנים אחרים בתא, או לעודד את מנגנון ה-PPAR-alpha, זה בדיוק מה שעושה תרופת ה-Fenofibrate. היא מעודדת את הגוף לשרוף את השומנים, והווירוס נשאר בלי המפעל שלו, הוא פשוט מתקפל ונעלם, ומופיעות במקומות טיפות שומן קטנות בתוך התאים. יצור הווירוס מופסק בתאים האלה כמעט לחלוטין".

נחמיאס מדגיש אמנם כי מדובר בניסויי תאים בלבד, וכי ניסויי תאים לעתים רחוקות מניבים תרופה אמיתית לשיווק. אולם, הוא מדגיש: "לעומת מחקרים אחרים שבהם מראים השפעה של תרופה על תאי חיה במעבדה או על תאים סרטניים של בני אדם, כי קל לשכפל אותם, אנחנו הראינו את הפעילות של התרופה על תאי ריאה אמיתיים שנלקחו מחולים".

קצת כמו אימונותרפיה של סרטן, שבה אנחנו משחררים את מערכת החיסון מ"ברקסים" שהסרטן משית עליה והיא כבר יודעת מה לעשות לבד.
"זה שונה מהבחינה שזה סרטן וזה וירוס, אך באמת דומה מהבחינה שאנחנו מאפשרים לגוף להשתמש טוב יותר במנגנון הגנה קיים. הגוף שלנו אכן יודע לחסל את הווירוס, אבל השאלה היא מה קורה בדרך. אם אנחנו יכולים למזער את הנזק תוך כדי המחלה, קנינו את עולמנו".

הפתרון שלכם נבדק לגבי שכפול של וירוסים בריאה, אבל אומרים שקורונה היא מחלה מאוד רב מערכתית.
"הווירוס משתכפל בלא מעט מקומות בגוף, ברמות שונות של הצלחה. ידוע שהוא גורם להצטברות של שומנים בכבד. ידוע שהצטברות של שומנים בכליות גורמת נזק. גם קרישיות יכולה להיגרם מהצטברות של שומנים. מנגנון כזה הוא הגיוני, אבל לא מוכח".

מה הקשר בין המנגנון שתיארתם לבין מחלות הרקע?
"ישנו סיכון מוגבר כאשר הסוכר בדם גבוה. אז קל לווירוס למשוך אותו לתוך התא ולהפוך אותו לשומן. כלומר אנחנו צופים שנראה מחלה חמורה יותר גם אצל קדם סוכרתיים עם סוכר גבוה בדם, אבל לא אצל סוכרתיים שהמחלה אצלם מנוהלת היטב. אבל זו גם השערה ראשונית שדורשת הוכחה".

נחמיאס מציין כי האוניבסיטה העברית הגישה פטנט על המוצר, ונערכת לכניסה לניסוי קליני.

מודרנה מתכוננת לניסוי ענק

ובגזרת החיסונים: חברת מודרנה פרסמה השבוע לראשונה את התוצאות המלאות מן הניסוי שערכה ב-45 מתנדבים בריאים, לקראת ניסוי ענק, ב-30,000 מתנדבים, אליו היא מתכננת להיכנס עד סוף יולי. השוק שפט את המידע שהתווסף כחיובי, והביא לעליה של 4.5% במניית מודרנה, וכעת החברה נסחרת לפי שווי של 29 מיליארד דולר.

התוצאות המלאות חושפות כי כל 45 הנבדקים הציגו נוגדנים מנטרלים, ולא רק השמונה עליהם פורסם כבר לפני כחודשיים. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות האם הנוגדנים הללו אכן מגנים בפועל על המתחסן מפני הידבקות. לאחרונה עולה גם החשש שאולי הם לא נשמרים בגוף לאורך זמן, ואז יהיה צורך לחדש את הזריקה, אפילו כל כמה חודשים. אלה הדברים שמודרנה תבחן בניסוי הענק שלה.

לא היו תופעות לוואי חמורות, אולם נבדקים רבים סבלו מתופעות לוואי כמו עייפות, חום, כאבי שרירים וכאב ראש. החברה ציינה כי התופעות הללו היו חולפות ולא חמורות. הן גם חלילה לא מעידות על הדבקה בקורונה - החיסון אינו וירוס מוחלש אלא רצף אר-אן-איי שמתחפש לווירוס ומשכנע את הגוף ליצור נוגדנים, אולם בשל כך הוא מעורר פעילות מסוימת של מערכת החיסון, המתבטאת בתופעות הלוואי. אולם, אם יידרש חיסון יותר מחד פעמי, ייתכן שתופעות הלוואי יהיו מרתיעות.

ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הבכיר לקורונה של ממשלת ארה"ב, אמר השבוע כי מספר חיסונים צפויים להיכנס לניסויים מתקדמים במהלך הקיץ. המשמעות היא שאם אחד מהם יצליח בניסוי, הוא יכול להיות מוכן ליצור מסחרי כבר בסוף השנה. אין ודאות כי המוצרים הללו אכן יעברו בהצלחה את הניסויים וגם יצור מסחרי עדיין אין פירושו שאנחנו כאן בישראל נוכל להתחסן באופן מיידי.

בין החברות שמתחרות על הצגת מניעת הדבקה אצל מתנדב אנושי, מה שטרם קרה: מודרנה, פייזר יחד עם ביונטק הגרמנית, Sinovac הסינית, אסטרהזנקה ואוניברסיטת אוקספורד, Innovio האמריקאית, Clover הסינית יחד עם GSK, מוצר שפותח באימפיריאל קולג' בבריטניה יחד עם חברת Morningside, חברת Zudus ההודית ועוד.

כדי לעבור את ניסוי שלב 3 החברות תצטרכנה להראות כי הן מפחיתות את סיכון ההדבקה ב-50% לפחות לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול דמה. כמו כן, בניסויים הגדולים ימשיכו להיבחן תופעות הלוואי של החיסון. 

עוד כתבות

התעלומה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הסחיטה, היחסים הסודיים והמכתב שהוסתר מתחת לכיסא

ד"ר שחאדה נפגש עם מנכ"ל הבנק ומציע לו פיילוט חדשני שכולל שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ של עומר לרנר ● במקביל פונה לשחאדה אנדריי אומנסקי ומציע פיילוט משלו ● במשרדו של ניר לאון מתגלה מכתב מבוהל שמיועד לראם סבאג ● התעלומה: חידה בלשית בהמשכים

שיגור הלוויין של איחוד האמירויות / צילום: AP Photo, AP

עם לוויין בדרך למאדים ועם כור גרעיני חדש ונוצץ, האמירויות אומרות שלום

על סף יום הולדתו ה-50, איחוד האמירויות מפתח יומרות גלובליות נועזות ● הוא נוסד כדי להציל שבע נסיכויות חלשלשות, עכשיו הוא מנסה להציל את המזרח התיכון מאיראן ומבעלי בריתה

להפריד בין פייק לניוז

מרוב זיופים לא רואים את היער: מה מנסים האחראים על הפייק ניוז להשיג?

"חשדות כזב" הן התגובה שפיתחנו ל"חדשות כזב" ועלולות לגרום לנו להתעלם מעובדות נכונות ● סרטונים שפורסמו לאחרונה - כמו ההתקפה על העיתונאי אבישי בן חיים - לוו באינספור ניסיונות להוכיח שהם "פייק" ● לחשדנות יש תופעות לוואי שליליות ● המשרוקית של "גלובס" 

פרופ' רוני גמזו צילום: איל יצהר

רוני גמזו הניח על שולחן הקבינט תוכנית אסקלציה לסגר

על אף שפרויקטור הקורונה מצדד בהצמדות לניסיון להפחית את התחלואה בהתנהלות הנוכחית, פרופ' גמזו התבקש להכין תוכנית לאפשרות של סגר ● גמזו הניח על שולחן הקבינט 3 תוכניות, בהן סגר חלקי ומלא

אולם בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו

השופט מזוז, פלא סטטיסטי ואיוולת הימין

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא ● אלא שהדרישה הזו היא איוולת ● אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

בכירים בענף התעופה באמירויות על רקע מטוס אייר אמירייטס / צילום: Kamran Jebreili, AP

קו תל אביב - דובאי: כמה תעלה טיסה ואיך יראה העידן החדש בעולם התיירות הישראלי

הישראלים כבר מדמיינים את יעד התיירות החדש שנפתח להם עם מלונות הפאר שקיימים בנסיכויות ● בעולם התעופה אופטימיים ומצפים לטיסות מת"א לאמירויות כבר בשנה הקרובה ● ויש פוטנציאל מעניין בהחלט גם לתיירות נכנסת ● צ'ק אין לסופ"ש

השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק / צילום: כדיה לוי, גלובס

השופט בדימוס עודד מודריק: "לנתניהו יש סיכוי לזיכוי לפחות בתיק אחד, ההאשמות נגד ליאת בן ארי לא יועילו"

השופט בדימוס עודד מודריק, שהרשיע את יגאל עמיר ברצח רבין, זיכה את אולמרט בפרשת החשבוניות הפיקטיביות ולאחרונה השתתף לפרק זמן קצר בצוות ההגנה של נתניהו מדבר בראיון גלוי על הביקורת כלפי הפרקליטות, מערכת המשפט ואפילו על תיקי רה"מ

דונלד טראמפ / צילום: Patrick Semansky, AP

טראמפ מתרכך כלפי טיקטוק: נתן לבייטדאנס 90 יום למכור את הפעילות בארה"ב

צו נשיאותי חדש של טראמפ נותן לבייטדאנס, החברה הסינית המחזיקה בטיקטוק, 90 יום למכור או להעביר את פעילותה בארה"ב ● "יש ראיות שמובילות אותי לחשוב כי בייטדאנס עשויה לבצע פעולות שיסכנו את הביטחון הלאומי של ארה"ב", כך לפי טראמפ בצו

מלון דוד המלך. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: יורם אשהיים

למה חודש יוני היה מצוין לקבלנים, וה"מכה" של המשקיעים. כותרות הנדל"ן

נתונים שפרסם האוצר לרבעון הראשון מספקים תמונה עגומה עבור משקיעי הנדל"ן ● את מי מינה השבוע השר דרעי לעמוד באחת מוועדות התכנון החשובות בישראל, איך במלון המלך דוד הירושלמי מתמודדים עם הקורונה, וב"כסף בקיר" קיימנו דיון סביב השאלה האם זה הזמן הנכון להשקיע בחנות

קניות בשוק הכרמל בימי קורונה  / צילום: בר לביא, גלובס

מדד המחירים לצרכן עקף במעט את התחזיות: עלייה של 0.2% ביולי

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הפירות והירקות והתרבות והבידור ● מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו כמעט 6%

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

מתחמם הקרב בין רוכשי הדירות לרשות המסים: עד מתי ניתן לתקן שומת מס שבח?

בבתי המשפט נידונים כמה מקרים הקשורים למגבלת הזמנים לתיקון שומות מס שבח ומס רכישה ● החוק קובע ארבע שנים, רשות המסים יכולה להאריך, אבל לרוב בוחרת שלא

שביל הסלט / צילום: מיטל סטרז

רק החודש, הכול בעשר: פסטיבל תיירות בנגב, ברוח התקופה

סיורים חקלאיים וקטיף עצמי, סדנאות אצל אומנים, מרכזי מבקרים וחוות, פעילויות ספורט וטיולים מודרכים

פרויקט הולילנד הנוכחי. עוד שבעה בניינים יצטרפו לפרויקט / צילום: אלבטרוס

המקרה של הולילנד: מספר העסקאות צנח בעקבות הקורונה אבל המחירים לא יורדים

פרויקט הולילנד התפרסם בגלל ההסתבכות הפלילית של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ● ברבעון השני של השנה נמכרה בכל המתחם דירה אחת בלבד, אבל המוכרים לא ממהרים להתפשר ●  בונים מחדש - האתגרים של ענף הנדל"ן 

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי/ צילום: תמר מצפי

מחירי הדירות ירדו בחצי אחוז, אך הציבור רוכש נכסים זולים

ברבעון הראשון שלה בישראל, הקורונה הביאה לירידת מחירים של חצי אחוז, אך בלטה בעיקר בהשפעתה על מחירי העסקאות שירדו ב-6%; הדבר מעיד על כך שהרוכשים כיום מתרחקים מנכסים יקרים

ראש הממשלה בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ועם יורש העצר של איחוד האמירויות / צילום: קובי גדעון, לע"מ

משרד החוץ של עומאן: מברכים על ההסכם בין ישראל לאמירויות

בהודעה שפורסמה בטוויטר, נכתב שהיא מקווה שהמהלך יוביל להסכם "מקיף, צודק ובר-קיימא ולשגשוג בכל המזרח התיכון" ●  בראיון לרשת ב' הודיע יועצו של מלך בחריין כי "עד סוף שנת 2020 יהיו עוד מדינה או שתיים שיחתמו על הסכמים על ישראל, וההסכם יוביל לאפקט דומינו"

בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

פרשת בן-ארי: חייבים לפרסם את המידע, אך גם את התמונה המלאה

הפרסומים בנושא עבירת הבנייה, לכאורה, של בן ארי, הם חלק מקמפיין מתוזמר שמתנהל דווקא עכשיו נגד הפרקליטות ובכיריה העוסקים בתיקי נתניהו • התקשורת חייבת לתת גם את ההקשר הרחב לפרשה

אבו דובאי, עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות / צילום: שאטרסטוק

כלכלה, פוליטיקה וחברה: 6 דברים שכדאי לדעת על איחוד האמירויות

מי ה"פאוור-קפל" של האיחוד, כמה גדולים באמת מצבורי הנפט, ומה היחס לנשים שם? ● "גלובס" מציג בקצרה את השותפה החדשה של ישראל

הפרשת הדופמין בעת הציפייה גורמת לנו להרגיש טוב, אפילו אם האירוע המספק עוד לא קרה / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מה קורה למוח כשאנחנו מצפים לדבר מה והאם גם אתם סובלים מתסמונת היומן הריק?

מה קורה במוח כשהוא מצפה לדבר מה • איך האושר קשור ליכולת לדמיין • ומדוע אובדן האפשרות לתכנן את העתיד מוביל לשחיקה • כך פוגעת מגפת הקורונה באחד המנגנונים הייחודיים לאדם - הציפייה

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

מכשול בעסקת סלקום גולן בשל דרישת מש' התקשורת לערבות

המשרד דורש מגולן להחזיר לו 75 מיליון שקל בגין אגרות תדרים כתנאי להעברת השליטה לסלקום

יו"ר הרשות אבו מאזן וראש הממשלה הפלסטינית ראמי חמדאללה/  צילום: רויטרס: Mohamad Torokman

נשארו מחוץ להסכם: הפלסטינים יאלצו לשנות פרדיגמה

המסר היוצא מוושינגטון הוא ברור: לא מספיק להטיל סנקציות כלכליות על איראן, אלא יש לבסס ולחזק את הציר בין ישראל למדינות ערביות מתונות וזאת כדי להחליש את ציר הקיצוניים ● בינתיים, הפלסטינים לומדים לקח כואב - העולם הערבי לא מחכה להם לעד