חדר אשפוז לחולי קורונה בבית החולים שיבא / צילום: שאול גולן
באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il
"צריך לתמוך במעסיקים, במקום לשים דגש על חל"ת ודמי אבטלה"
עו"ד ענת בירן, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בדיני תכנון ובנייה ודיני מקרקעין
1. לסבסד מעסיקים
"הממשלה צריכה לתמוך במעסיקים, במקום לשים את הדגש על חל"ת ודמי אבטלה. לפני כמה חודשים העברנו עצומה לראש הממשלה ולשר האוצר שחתמו עליה הרבה בכירים במשק, אשר קוראת לסבסד מעסיקים בכדי שיוכלו להחזיר עובדים למעגל התעסוקה.
"במקום שעובד יקבל דמי אבטלה בגובה 6,000 או 7,000 שקל, הוא יקבל את הכסף הזה בתוספת מסוימת. ממילא הכסף יוצא מהקופה הציבורית, אז למה שאנשים לא יעבדו בשביל הכסף הזה? לצערי לא קיבלנו מענה, והמשק מתכווץ".
2. להסדיר את יחסי עובד-מעביד
"כל נושא שעות העבודה והמנוחה מוכרח להיות גמיש הרבה יותר בתקופה של הקורונה. צריך לתת גמישות רבה למעסיקים ולעובדים בכל הנוגע לעבודה מהבית. זה צורך מהותי, שיכול לסייע בהגברת האמון בין מעסיקים לעובדים שלהם. כך, למשל, יש לאפשר למעסיק שלא לשלם על שעות נוספות, כשאין בכך צורך.
"כשאתה אומר לאנשים שיעבדו מהבית, אתה רוצה לתגמל אותם על בסיס תפוקות ופחות על שעות עבודה. אלא שלפי החוק, המעסיקים חשופים לתביעות וקנסות, כי לעיתים צריכים לשלם 125% שכר, מה שלא תמיד בא לידי ביטוי. זו רק דוגמה, והתיקון כמובן צריך לחזק את המעמד של שני הצדדים. צריך להגמיש את הכללים, ולתת אפשרות לסכם את הדברים בין עובד למעביד".
3. לאפשר עבודה בכל מקום
"יש מקום, ואולי חוק ההסדרים הוא הנתיב שבו יש לפעול, להוראה שמתירה לאדם לעבוד בכל זמן מכל מקום. זו יכולה להיות הוראת שעה לתקופה מסוימת. כיום המצב הוא שאנשים עובדים בכל מיני מקומות, כולל מהבית, ולעיתים זה מנוגד לחוק.
"למשל, עבודה ממחסן איננה חוקית במקרים מסוימים, וכשאדם מבקש לבצע עבודה בצורה כזו הוא צריך להגיש בקשה לשימוש חורג. כך גם המצב לגבי מרתפים. צריך לאפשר עבודה בכל מקום, בדגש על שטחים שמוגדרים שטחי שירות ולא שטחים עיקריים".
4. לשחרר הליכי רישוי ועררים
"יש לנו בעיה בהליכי רישוי ועררים שמתמשכים ומתמשכים. בתקופת הקורונה הדברים מתחדדים ומעמיקים, ואם רוצים דווקא לחזק את המשק, ולתת זריקות מרץ, חייבים לשחרר את ההליכים הללו. זו הבירוקרטיה שאפילו ראש הממשלה דיבר עליה. לכן חייבים לקבוע כעת לוחות זמנים קצרים להליכי רישוי וטיפול בעררים, ואפילו לקבוע שאם אין מענה בתקופה הזו, הרי שהבקשה מאושרת אוטומטית.
"היום מגישים בקשה ויש תוכנית בינוי, אבל זה יכול לחכות ולחכות. הבעיה היא בעיקר ברשויות המקומיות, ולכן חיזוק של מחלקות ההנדסה על ידי תקציבים וכוח אדם יכול להיות המענה, לצד קביעת לוחות הזמנים".
"תעשיית ההייטק צריכה לעזור לשכבות החלשות"
ד"ר יוסי ורדי, יזם הייטק ואיש עסקים
1. להפקיד סמכויות אצל אדם אחד
"הדברים שאני אגיד פה הם מבחר של נקודות מיידיות לביצוע שנאמרו על ידי רבים וטובים, ואני רוצה לחזור ולחדד אותן. הממשלה צריכה לגבש מדיניות, הזמן הולך ואוזל, והיא לא מקבלת החלטות. מוטב שתמצא דמות אחת ושבידיה יופקדו כל הסמכויות, במקום שדברים יתנהלו בצורת קונצנזוס. יש שם 36 אנשים, לכל אחד מהם דעה אחרת. צריך לנהל את העניין הזה. אנשים קורסים, העסקים שלהם קורסים, ובזמן הזה אי אפשר לנהל ויכוחים. צריך מנהיג שיטפל בעניין מהצד המקצועי, מבוקר עד ערב, עם הסמכויות המתאימות.
"בגל הראשון ההתנהלות הייתה הרבה יותר ממוקדת, ובגל השני נכנסת יותר פוליטיקה שמשבשת את הדברים. שילמנו את המחיר של הגל הראשון, הציבור קיבל את הדברים, וחבל שהפירות של זה הולכים לאיבוד.
"עכשיו צריך להתנהל ברמה של תפעול, לא ברמה הפוליטית שבה נכנסים שיקולים ואינטרסים שלא מאפשרים להגיע לאופטימום. הקורונה לא יכולה להיות כדור משחק בין שרים ומפלגות. זה המשבר הכי גדול שהיה לנו".
2. להחליט על סגר מסוים
"הממשלה צריכה להתחיל להוציא לפועל את התוכנית שהיא כבר הבטיחה. הדילמה היא שבלי סגר כזה או אחר, לא יצליחו להתגבר על המחלה, ויש עלייה במספר החולים בכל יום. כדי להבטיח שהכלכלה תוכל להמשיך לפעול, צריך לבודד את החולים. לפי הנתונים, יותר מ-60% מהחולים נדבקים בבית. צריך לנתק את שרשראות ההדבקה ולבודד אותם, ובמקביל - לראות עד כמה אפשר לסגור. עצוב לראות את התקוות והעמל של אנשים שכל חייהם למדו כדי לעבוד או הקימו עסק קטן, פשוט נישאים ברוח".
3. להפוך רחובות למדרחובים
"בשטחים הפתוחים יש הרבה פחות הדבקות, ויש לנו עכשיו לפחות שלושה חודשים של מזג אוויר טוב. צריך להוציא כמה שיותר פעילויות החוצה, לתת יותר שטח חיצוני למסעדות, ולאפשר קיום אירועים באוויר הפתוח - חצרות, מגרשי חניה או גנים ציבוריים. צריך לסגור רחובות ולעשות מהם מדרחובים - זה יכול להיות התחליף לסגר".
4. לדאוג למחשב לכל ילד
"גם התעשייה שממנה אני מגיע, תעשיית ההייטק, צריכה לעזור לאחרים. מי שמשלם את המחיר הכי גבוה אלה השכבות החלשות, ולהן צריך לתת תעדוף. הפגיעה במשפחות החלשות היא פגיעה גם בחינוך של הילדים, וזה ייתן את אותותיו לשנים רבות. צריך להפנות לשם יותר סיוע ומשאבים, למשל בנושא המחשבים. כשאין מחשב לכל ילד, אי אפשר ללמוד מרחוק. זה ירחיב את פערי הידע וההשכלה, ואי אפשר יהיה לסגור אותם בהמשך. זה ייצור פערים חברתיים.
"כשהמשבר לא מנוהל היטב, מה שנשאר זו המערכת הסוציאלית שהציוויליזציה בנתה באלפי השנים האחרונות - המשפחה והחברים. על זה אנשים נשענים כעת. אני מצפה מהשרים לרמה גבוהה יותר של חמלה".