אנדרו אביר, המשנה לנגיד / צילום: דוברות בנק ישראל
תוכנית רכישות האג"ח הקונצרניות שעליה הכריז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לפני שבוע, הפתיעה את השווקים. לא בגלל הסכום שהבנק הקצה לכך - כ-15 מיליארד שקל, אלא בגלל העיתוי. לרגע נדמה היה כי הטלטלה העזה שפקדה את השווקים הפיננסיים עקב משבר הקורונה כבר מאחורינו, וכי סוגיית מחנק האשראי ירדה לפי שעה מהפרק.
אז מדוע בחר בנק ישראל להכריז בעיתוי הנוכחי על תוכנית ההרחבה הכמותית שלו בשוק האג"ח והאם לא מדובר בסוג של הטבה לחברות גדולות, שאין לה הצדקה כלכלית? בראיון ל"גלובס" מסביר ד"ר אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, כי מדובר במהלך שנועד להקדים תרופה למכה על רקע הערכות שמשבר הקורונה יתארך ואף יעמיק.
"המטרה שלנו היא לאפשר הנפקות אג"ח חדשות של חברות בשוק שיש בו הרבה אתגרים. אנחנו לא מדברים על כשל שוק, אבל ההערכה שלנו היא שצורכי החברות לחדש מימון ולהגדיל את יתרות המזומנים שלהן יעלו בתקופה הקרובה, ורצינו ליצור להן סביבה מאוד נוחה. אנחנו רוצים לאפשר למוסדיים למכור לנו סחורה בשוק המשני, כדי שהם יוכלו להשתתף במכרזים ולקנות אג"ח בהנפקות.
"הופתענו לחיוב ממהירות התגובה, כשראינו בימים האחרונים הרבה הנפקות חדשות של חברות שרצו לנצל את המצב הנוכחי. מי שמנפיק עכשיו זה מי שיש לו כבר תשקיף מוכן, אבל אני מניח שיש בתור עוד חברות שייכנסו עכשיו לתהליך הכנת תשקיף, כדי לנצל את ההזדמנות".
בבנק ישראל יודעים לספר שרכישות האג"ח הקונצרניות בשוק המשני החלו כבר ביום ההכרזה על התוכנית, אם כי היקף הרכישות ידווח רק חודש לאחריה.
נשמעה ביקורת רבה על כך שרכישת האג"ח כרוכה ב-Moral hazard (סיכון מוסרי). אתה אומר שאין היום מצוקת אשראי, אז למה בחרתם להתחיל ברכישות האג"ח הקונצרניות עכשיו ולתמוך בבעלי ההון הגדולים?
אביר: "זה נכון שאין מצוקה היום, אבל לא רצינו להגיע למצב שהשוק יהיה במצוקה ורק אז להפעיל את הכלים. רצינו להיות החלוץ לפני המחנה, לא לחכות שיהיה משבר שבו חברות לא יוכלו לגייס, ותהיה ריצה של משקיעים החוצה. רצינו להקדים את הבעיה ולא לחכות שתתעורר".
"שוק האג"ח הממשלתיות נרגע"
נכון לסוף 2019, שוק אג"ח החברות בבורסה בת"א עמד על כ-414 מיליארד שקל, כשההלוואות הפרטיות שמעמידים הגופים המוסדיים לסקטור העסקי המקומי, בהלוואות כמו-בנקאיות, עמדו על סך של כ-87 מיליארד שקל, נוסף לשוק האג"ח. עם זאת, תחום האשראי לעסקים לא מסתכם בסכומים האלה, שאינם לוקחים בחשבון את הבנקים. כך, בסוף 2019 הסתכמה יתרת האשראי העסקי בבנקים ב-468 מיליארד שקל.
רציתם גם להוריד לחץ מהמערכת הבנקאית?
"אין כאן מצב שאחד בא על-חשבון השני. לא הייתי אומר שרכישת האג"ח הקונצרניות היא התוכנית הכי חשובה שלנו. שלושת הצעדים המרכזיים שנקטנו הם הורדת הריבית לאפס, הרכישות של אג"ח ממשלתיות וההנחיות לבנקים להקל על לווים".
תוכנית האג"ח הממשלתיות שעליה מדבר אביר הושקה ב-23 למרץ, ממש בתחילת המשבר, ובמסגרתה התחייב הבנק לרכוש אג"ח בשוק המשני במח"מים משתנים, בהיקף כולל של 50 מיליארד שקל. בשבועיים הראשונים כבר רכש הבנק אג"ח בהיקף של 12 מיליארד שקל, אך מאז ירד קצב הרכישות על-רקע ההתייצבות בשווקים.
יש עדיין היצעים באג"ח הממשלתיות?
"לא. השוק מאוד נרגע".
אז הפסקתם רכישות שלהן?
"אנחנו קונים מדי פעם אבל בסכומים מאוד קטנים, כפי שנדווח בתחילת החודש הבא. השוק התייצב סביב 0.6%-0.65% תשואה ל-10 שנים. זו בעצם אבן הבניין העיקרית לתמחור אשראי, גם במשכנתאות וגם באג"ח הקונצרניות, ונראה לנו שהתוכנית הזו הייתה מאוד מוצלחת".
אין באמת מחנק אשראי בשוק, והנגישות לאשראי היא בטח לא הדאגה הכי גדולה היום של בעלי עסקים - כך שלא ברור כמה באמת הצעדים שלכם באשראי חיוניים?
"אני לא בטוח שזה נכון. יש חברות שצריכות לחדש קווי אשראי ויש להן פירעונות. כל חברה רוצה לוודא שיש לה מספיק מזומנים כדי לעבור את התקופה הנוכחית, כי מבינים שזה משהו שהולך להיות איתנו לפחות עד סוף השנה. אנחנו רוצים לספק תשתית וסביבה נוחה כדי לאפשר לחברות לגייס חוב, או לאנשים פרטיים לקבל משכנתאות חדשות. זה נכון שהמענה הוא קודם כל בריאותי ואחר כך פיסקאלי, והמענה המוניטרי הוא במקום השלישי".
ישנם צעדים נוספים שנמצאים על השולחן?
"כרגע אנחנו מאפשרים לאנשים לעכל את הצעדים שעשינו ולנצל אותם, ואז נבחן אם יש צורך בהגדלת המסגרות הקיימות, או נקיטה בצעדים נוספים".
"הצורך הדחוף ביותר - ודאות"
אתם דואגים לחברות שהנפיקו אג"ח בשוק ההון, אך האם לא הזנחתם את היצואנים? למרות שחזרתם להתערב במט"ח, בינתיים לא נראה שיש איזשהו שינוי בשער הדולר-שקל.
"זו לא הבעיה מספר אחת על השולחן. שער הדולר התייצב סביב 3.45-3.50 שקלים. הבעיה של היצואנים היום היא ירידת הביקושים בעולם. אנחנו מסתכלים על זה כדי למנוע קריסה בשער הדולר-שקל, אבל יש דברים הרבה יותר דחופים כרגע".
אז מה הכי דחוף כרגע?
"ודאות. הצורך לספק לכל השחקנים הכלכליים - מהחברות ועד למשפחות - איזושהי ודאות לגבי העתיד שלהם בחצי שנה-שנה הקרובה. הממשלה מנסה לעשות את זה עם התוכנית שהיא הוציאה. אנחנו מנסים לעשות את זה מול הבנקים ובפעילות שלנו בשווקים, שנועדה להקל את האפשרות לקבל אשראי ולעבור את התקופה הקרובה בשלום".
אתם מזהים עלייה במרווחי הריבית בהלוואות למשקי בית וחברות קטנות, בגלל העלייה בסיכון?
"אנחנו לא מזהים עלייה ניכרת במשכנתאות או לחברות הקטנות, שם כל האשראי אגב הוא במסגרת הקרנות (בערבות מדינה). אבל הבעיה היום היא לא הריבית על ההלוואות אלא האם יש לך גישה להלוואות. אנחנו רואים שהרבה אנשים לא הצליחו לקבל הלוואה".
בהקשר זה נציין כי הפיקוח על הבנקים פרסם מתווה שסוכם עם המערכת הבנקאית להארכת הלוואות קיימות לציבור הרחב ולעסקים, באמצעות דחיית תשלומי החזר למספר חודשים. המתווה האמור הורחב ושונה בימים האחרונים, והוא מאפשר בין היתר להגיש עד סוף אוקטובר 2020 בקשות לדחיית החזרים לתקופות של כחצי שנה. צעד זה צפוי לסייע לגופים רבים בהקלה על התזרים שלהם לפחות עד אזור סוף המחצית הראשונה של 2021.
האופק שלכם הוא 6 חודשים או עד יוני 2021, כמו של הממשלה?
"אנחנו מנסים להכניס כמה שיותר תוכניות לביצוע לפני שנראה החמרה במצב. אנחנו מסתכלים גם על המחצית הראשונה של 2021. התוכנית שלנו באג"ח הקונצרניות והתוכנית לקבל מבנקים משכנתאות כביטחונות להלוואות שייתנו - הן בוודאי גם למחצית 2021. זה יימשך עד שנראה חזרה לעבודה. כי בחודשים הקרובים נראה גידול במספר המובטלים".
מתי להערכתך נגיע לשיא המשבר?
"מספר האנשים שיצאו לחל"ת יורד, אבל מספר המפוטרים הולך לעלות לפחות עד סוף השנה. התאוששות, אם תבוא, תגיע רק ב-2021. אם קיווינו שתהיה התאוששות בתעסוקה ב-2020, נראה לי שהיינו קצת אופטימיים מדי".
הראל יוצאת להגנת בנק ישראל: "המשבר הנוכחי מחייב צעדים לא קונבנציונליים"
תוכנית רכישת האג"ח הקונצרניות של בנק ישראל עוררה לא מעט ביקורת. רבים תהו מדוע בחר הבנק לנקוט צעד כה מרחיק לכת דווקא כעת כשאין בעיית נזילות בשווקים, בוודאי שלא בקרב החברות הגדולות שמגייסות בשוק החוץ-בנקאי. בקבוצת הראל פיננסים יוצאים להגנת הבנק המרכזי ומפרטים בנייר עמדה מטעמם את יתרונות התוכנית.
מעבר לטיעוני בנק ישראל עצמו על חיזוק הוודאות בעולם האשראי, מציינים בהראל כי "התוכנית תאפשר לתמסורת המוניטרית להגיע גם לחברות הריאליות, שרואות ריבית הרבה יותר גבוהה מריבית בנק ישראל, ולתמוך בכלכלה הריאלית ובירידת שיעור האבטלה.
"בנוסף, התוכנית תעשה טוב גם לחיסכון של הציבור, ומכאן לצריכה, ותיצור כריות מזומנים אצל החברות למקרה של התארכות המשבר. לכן, הגם שיש בתוכנית בעיות, לדעתנו היתרונות שלה עולים באופן משמעותי על החסרונות".
בהראל מודעים לכך שזו "אמנם פעולה יוצאת דופן", אך "המשבר הנוכחי, שהוא החמור ביותר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, הראה שהוא מחייב צעדים לא קונבנציונליים. התוכנית איננה שונה מהצעדים שעשו כל הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, מארה"ב עד לסין, ואף מתונה יותר בהשוואה אליהם". כך למשל, בארה"ב, בהראל מציינים תוכנית דומה אשר "תרמה לגידול שיא בגיוסי אג"ח קונצרניות בדירוג השקעה. כך החברות הצטיידו במזומנים שיאפשרו להן לשרוד את המגפה גם בתרחישים הקיצוניים שלה.
"בנוסף, הרכישות נעשות ללא העדפה מסוימת של חברות (בדירוגים המתאימים), כך שהבנק מסייע גם לאותן חברות שאמנם עומדות בקריטריונים, אך הן 'על הקצה' ונמנעות מלבקש סיוע באופן פומבי, מחשש שהדבר יכול לגרום לסטיגמה שלילית ולבריחת משקיעים, ובכך ידרדר את מצבן עוד יותר מהמציאות".
"תומך בעקיפין גם במערכת הבנקאית"
בנוסף לכל אלה חוזרים בהראל על הטיעון שמשמיע אביר עצמו בראיון - של הקדמת תרופה למכה. "יש לזכור שהעלייה בשיעור פשיטות הרגל בעקבות משבר מגיעה בפיגור מסוים", הם מציינים, "ובנק ישראל רוצה שהכלים שיש לו כדי לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית, מניעת כשל שוק והבטחת נזילות בשווקים, כבר יהיו מוכנים כאשר שיעור פשיטות הרגל וההלוואות בפיגור יתחיל לעלות.
"בכך בנק ישראל תומך בעקיפין גם במערכת הבנקאית, שתצטרך להתמודד בזכות זאת עם פחות דחיות תשלומים ואף חדלויות פירעון של חברות גדולות, באופן שיתמרץ את הבנקים המסחריים להפנות את המשאבים לאשראי לשאר החברות ומשקי הבית.
"לדעתנו", מסכמים בהראל, "זוהי הקדמה לכך שבספטמבר בנק ישראל ינסה לעודד את הבנקים לאשר דחייה נוספת של תשלומי המשכנתאות. זו אחת מהסיבות להערכתנו לכך שבמקביל הבנק ישראל הגדיל גם את תוכנית ההלוואות האטרקטיביות לבנקים המסחריים, ואת מנגנון הערבות שיכלול גם משכנתאות".