ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press
אי אפשר להתעלם מהאבסורד, המדינה מחלקת כסף לאנשים שישבו בבית כשהמגזר הציבורי, הפרטי והחברתי משוועים לידיים עובדות. במקום לחלק כסף, המדינה יכולה להעסיק את המובטלים\ות, במגוון רחב של מקצועות שאינם דורשים הכשרה ממושכת. אם אפשר להעסיק חיילים וחיילות בפעילות יזומה בבני ברק אפשר להעסיק יוצאי ויוצאות צבא, בוגרי ישיבות ובוגרות אולפנה מחוסרי עבודה, כאלו שממילא תיכף יקבלו צ'ק.
מצחיק ב-2020 לדבר על הדיל החדש, כמהלך החדשני, שחייב להיעשות אם רוצים לצאת ממשבר הקורנה הכלכלית של 2020. הדיל החדש, התוכנית שהוציא לפועל הנשיא האמריקאי פרנקלין רוזבלט בעקבות משבר 1929, איננה ישימה ברמה של העתק הדבק אבל העקרונות המנחים רלוונטיים היום כפי שהם היו אז:
Relief = הקלה במצבם של המובטלים והעניים.
Recovery = שיקום הכלכלה והחזרתה לרמת הפעילות אליה הורגלנו.
Reform = רפורמה והתאמה של הסביבה העסקית לשינויים המהירים שחלו ובסביבתנו במגוון תחומים. בשנות ה - 30 הרפורמה העיקרית שנדרשה הייתה במערכת הפיננסית. כיום נדרש לחשוב על היבטים נוספים.
המוטיב החוזר בין תחילת המאה הקודמת למאה הזו היא חוסר האיזון במשק כתוצאה משינויים דרמטיים בשוק התעסוקה שהובילו לגידול בלתי סביר בפערים הכלכליים והחברתיים. אז כמו היום, בישראל כמו בארה"ב מפתח בסיסי לשינוי הנדרש הוא אספקה מידית של יותר שירותים חברתיים ותוכנית הכשרה מקצועית נרחבת. ב-2020 כדאי אולי לממשלת ישראל, זו שרוצה לדאוג לא רק לפנות את המחאות מהרחוב אלא גם לעתידנו, לחשוב על כל שקל כהשקעה, הוצאה היום שתניב ערך מוסף מחר.
6 מיליארד שקל - אקמול לדלקת ראות
על פי התוכנית האחרונה שהציג אתמול בערב ראש הממשלה, כל משפחה שלה ילד אחד תקבל 2,000 שקל, כל משפחה עם שני ילדים תקבל 2,500 שקל ומשפחות עם שלושה ילדים ומעלה יקבלו 3,000 שקל. כל אזרח אחר מעל גיל 18 יקבל 750 שקל. עלות התוכנית הכוללת נאמדת בשישה מיליארד שקל. יש אנשים שממש ממש צריכים את גלגל ההצלה הזה אבל להם זה מעט מידי ולכולנו זה 6 מיליארד שקל שלא יקנו לנו שירותים נחוצים מידיים או עתיד בטוח יותר.
בארה"ב, הקימו שכונות, סללו כבישים, הקימו תשתיות מים, חשמל ותקשורת. בישראל 2020 אנשים שונים יגדירו צרכי תשתית שונים כגון: הרבה יותר התקנות בבתים פרטיים ומבני ציבור של פאנלים סולריים, פריסה מהירה של G5, סיום מהיר יותר של פרויקטי התשתית הנמצאים בתהליך, הרחבת האפשרויות לרפואה ביתית, הרחבת מסלולי הלמידה ומסגרות החינוך והטיפול בילדים. כל משרד ממשלתי ותיק, יכול כנראה להגדיר שורה של משימות לא מקצועיות, שהוא היה שמח להיות מסוגל להפעיל, על מנת לשחרר את הצוות המקצועי להתמקד במה שרק הוא יודע\ת לבצע. לא עדיף שהמובטלים והמובטלות ימלאו את החסרים הללו במקום להסתפק ב 2,000 שקל ולשבת בבית?
יש ברשימה תחומים הדורשים הכשרה מקצועית ארוכה, ויש שההכשרה להם קצרה. חלקם יניבו הכנסה עתידית וחלקם יניבו חיסכון עתידי. כולם דורשים הבניה של תוכנית עסקית וכלכלית מסודרת ולא שליפה מהמותן.
מדינת ישראל עדיין במצב כלכלי טוב
יש לא מעט ענפים יציבים שאינם בסכנה מידית אבל עלינו על שרטון ובפני קברניטי המשק עומדות כמה בחירות לא פשוטות. הם צריכים לשמור שהספינה תישאר יציבה, הם צריכים להציל כמה שיותר אנשים שנפלו למים, הם צריכים לדאוג לכשירות ספינת הכלכלה, כשהסערה תשקוט וניתן יהיה לחזור לשייט בים והם חייבים לסנכרן בין הפעילויות הללו.
היה מועיל לדעת שיש צוות שפועל לטווח ארוך, שעסוק בתכנון מתווה היציאה מהמשבר של המשק. שיש צוות מקצועי שדואג לצד הביקוש לכך, שהצריכה הפרטית במשק, זו האחראית לכ- 50% מהתוצר, לא תעלם בסבך הבירוקרטי המקשה על אנשים לקבל תמיכה וללכת איתה לחנות. שלא תסתמך על הנדבות שראש הממשלה משליח מחלון מכונית השרד. שיש צוות שדואג לצד ההיצע לכך שחברות לא יפשטו רגל אלא ימשיכו לעבוד ולספק מוצרים ושירותים למשק.
יש מדינות שהצטיינו במבחן: מדינות שבהן נתנו מענקים למעסיקים להמשיך לפרנס את העובדות והעובדים, יש בהן היום פחות מובטלים ומובטלות, ויהיו בהן כנראה יותר מועסקים בתום המשבר. מדינות שבהן נתנו הלוואות לכל דורש\ת ודחו בהן את מבחן הזכאות לעתיד כשהכל יתייצב ולא בלב הסערה כשהכל מתנדנד. במדינות הללו יש פחות פשיטות רגל וניתן להעריך שתהיה בהן יותר המשכיות עסקית.
בינתיים אנחנו נכשלים במבחן, עדיין לא ירדנו כיתה אבל הציון בלתי מספיק שולט בתעודה של המחצית הראשונה. ייתכן והמחצית השנייה תהיה קלה יותר אבל עדיף שלא לומר חיוני להיערך לתסריט של מורכבות גדלה לצד משאבים מתדלדלים.
הכותבת היא יו"ר שדולת הנשים ו-IBI קרנות נאמנות