מתחם היבדק וסע. ישראל לא מאפשרת בדיקות לצורכי תיירות / צילום: דוברות מד"א
התפרצות הקורונה הובילה מדינות רבות ברחבי העולם להקים מערכים רפואיים אד-הוק, בכדי לנהל את ההתפרצות ולשטח את עקומת הנדבקים. דוח חדש של מרכז המידע והידע למערכה בקורונה, קובע כי בזמן שמערכי חקירות אפידמיולוגיות בעולם חוזקו, כמרכיב מרכזי בהכלת התפרצויות מקומיות ובניתוק שרשראות הדבקה, ישראל מדשדשת הרחק מאחור ועקומת התחלואה מטפסת.
לפי דוח מרכז המידע והידע, שהוקם תחת אמן בכדי לנתח את מגמות התחלואה בישראל, מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל מצומצם ביחס למדינות אחרות בעולם. בזמן שבישראל יחס חוקרים-אזרחים עומד על חוקר אפידמיולוגי אחד ל-300 אלף בני אדם (לפני תגבור עתידי של כוח אדם) ומקצוע המקור של החוקרים הינו אחיות אפידמיולוגיות, אחיות וסטודנטים, בסינגפור היחס עומד על 1 ל-40 אלף והמתחקרים הם רופאים ואנשי צבא; בגרמניה היחס עומד על חוקר אחד ל-4,000 בני אדם כשהחוקרים הם אחיות וחוקרים אפידמיולוגיים; באנגליה עומד היחס על 1 ל-2,200 וכשליש מהעובדים מקורם בתחום הבריאות; במישיגן עומד היחס על 1 ל-1400, ובניו יורק עומד היחס על1 ל-6,200.
לפי הדוח, אם כן, מערך החקירות בישראל קטן פי עשרה ולפעמים יותר בהשוואה לעולם המערבי, וגם לאחר תגבורו הראשוני, לא יעמוד בקנה המידה האירופאי (תגבור כוח האדם המתוכנן יוביל לכך שבישראל היחס יעמוד על חוקר אחד ל-30 אלף בני אדם).
החקירות האפידמיולוגיות מתבצעות בכדי לברר את מסלול תנועותיו של אדם חולה, ולשרטט תמונת מגעים אפשרית, בכדי לאתר את מקום ההדבקה ואת האנשים שייתכן כי הדביק. המידע המצטבר יכול לסייע ביצירת תמונת מצב של פיזור התחלואה, והיקף ההתפרצות מהר מהרמה המקומית ועד לרמת המדינה.
כתלות במהירות ואיכות הביצוע, המידע מאפשר קבלת החלטות על בידוד מגעים ועל אופן המענה להתפרצות, וכך גם על הכוונת צוותי הבדיקה וצעדי הריחוק הפיזי הנדרשים. לכן, מערך אפידמיולוגי יעיל הינו קריטי לשם קטיעת שרשראות הדבקה וניהול "שגרת קורונה" שתאפשר פעילות סדירה של המשק, ככל הניתן.
כך לדוגמה, בגרמניה אחד המרכזים האפידמיולוגיים המחוזיים הצליח להכיל מקרה התפרצות בשכונת מגורים תוך שישה ימים בלבד. מפיץ העל זוהה במהירות, הוטל סגר זמני בשכונה, ובוצעו בדיקות לכלל הנחשפים וכן למעגל השני שלהם. מרכיב חיוני אשר תרם להצלחת המאמץ הוא שליחת בדיקות קורונה אל האזרחים במקום הסדרת הגעתם למרכזי הבדיקות. הבדיקות בוצעו בחניון בניין המגורים שבו מתגוררים מרבית הנדבקים כדי להעלות את אחוזי ההיענות.
דוגמה אחרת היא שיטת הניהול באנגליה ובאוסטריה, בהן קיים מערך ריכוזי ובראשו עומד גוף המרכז ומנתח את כלל הנתונים של החולים במדינה. המידע מגיע מגופים הפרושים בשטח כמו רופאים ורשויות מנהליות. הניהול האחוד של כלל החקירות מאפשר לנתח נתונים רבים וכך לגבש הבנה עמוקה ונרחבת יותר של ההידבקות במדינה וכן לגבש המלצות ברמה הלאומית. מנגד, שיטה זו יכולה להיות איטית יותר לעומת פריסת צוותי המחקר בשטח.
שיתוף פעולה גם עם הרשויות המקומיות
נקודה מעניינת נוספת העולה מן הדוח, היא שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, שבכוחו לגדוע שרשראות הדבקה ולהוות גורם משמעותי במאבק בקורונה. כך, במדינות המערב ובמזרח אסיה, מערכי המחקר האפידמיולוגים מקיימים שיתוף פעולה מוקדם והדוק ככל הניתן עם הרשויות המקומיות, ואף באמצעות צוותים מקומיים, המותאמים לסוגי אוכלוסייה, וכן עם צוותי בדיקה ניידים הנפרסים בשטח. מספר מדינות אף הקימו תשתיות מחקר ושיתוף נתונים בין הגופים השונים, ואמצעי חקירה מתקדמים לזיהוי מוקדי הדבקה.
דיגיטציה של ההליך אף היא מסייעת לזירוז איתור הנדבקים; בחלק ממדינות המערב ובמזרח אסיה, מתבצע שימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמת טופס דיגיטלי למילוי עצמאי; מידע מאפליקציות; פירוטי אשראי ; איכוני טלפוניה; ונתוני שימוש בתחבורה ציבורית. לצד זאת, יש גם כלים המאפשרים היתוך וחקירה של הנתונים, לטובת זיהוי מוקדי התפרצות פוטנציאלים.
כדי לשפר את מערך החקירות ולהתאימו לנעשה בעולם בזמן שהמחלה איננה דועכת, ממליצים החוקרים שלפני תחילת החורף ועומס נוסף שיוטל על מערך החקירות, יוגדל מספר החוקרים ותשופר כשירותם באמצעות קיום הכשרות ייעודיות ומתעדכנות, פיתוח ושימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וכן ארגון המידע וניצולו במערכת הצלבת נתונים. כמו כן, מומלץ לבחון את ארגון, מיקוד, ואופן מימוש השותפויות של גורמי החקירה האפידמיולוגית - כך שזיהוי ההתפרצויות והכלתן תהיה במוקד.