גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אגף המודיעין: מערך החקירות אפידמיולוגיות בישראל מדשדש אחרי העולם

לפי דוח של מרכז המידע והידע למערכה נגד הקורונה, יחס החוקרים האפידמיולוגיים בישראל עומד על 1 ל-300 אלף - נמוך בפי עשרה ואף יותר מהמקובל בעולם המערבי ● איתור מהיר של חולים ובידודם מוביל לקטיעה של שרשראות ההדבקה

מתחם היבדק וסע. ישראל לא מאפשרת בדיקות לצורכי תיירות  / צילום: דוברות מד"א
מתחם היבדק וסע. ישראל לא מאפשרת בדיקות לצורכי תיירות / צילום: דוברות מד"א

התפרצות הקורונה הובילה מדינות רבות ברחבי העולם להקים מערכים רפואיים אד-הוק, בכדי לנהל את ההתפרצות ולשטח את עקומת הנדבקים. דוח חדש של מרכז המידע והידע למערכה בקורונה, קובע כי בזמן שמערכי חקירות אפידמיולוגיות בעולם חוזקו, כמרכיב מרכזי בהכלת התפרצויות מקומיות ובניתוק שרשראות הדבקה, ישראל מדשדשת הרחק מאחור ועקומת התחלואה מטפסת.

לפי דוח מרכז המידע והידע, שהוקם תחת אמן בכדי לנתח את מגמות התחלואה בישראל, מערך החקירות האפידמיולוגיות בישראל מצומצם ביחס למדינות אחרות בעולם. בזמן שבישראל יחס חוקרים-אזרחים עומד על חוקר אפידמיולוגי אחד ל-300 אלף בני אדם (לפני תגבור עתידי של כוח אדם) ומקצוע המקור של החוקרים הינו אחיות אפידמיולוגיות, אחיות וסטודנטים, בסינגפור היחס עומד על 1 ל-40 אלף והמתחקרים הם רופאים ואנשי צבא; בגרמניה היחס עומד על חוקר אחד ל-4,000 בני אדם כשהחוקרים הם אחיות וחוקרים אפידמיולוגיים; באנגליה עומד היחס על 1 ל-2,200 וכשליש מהעובדים מקורם בתחום הבריאות; במישיגן עומד היחס על 1 ל-1400, ובניו יורק עומד היחס על1 ל-6,200.

לפי הדוח, אם כן, מערך החקירות בישראל קטן פי עשרה ולפעמים יותר בהשוואה לעולם המערבי, וגם לאחר תגבורו הראשוני, לא יעמוד בקנה המידה האירופאי (תגבור כוח האדם המתוכנן יוביל לכך שבישראל היחס יעמוד על חוקר אחד ל-30 אלף בני אדם).

החקירות האפידמיולוגיות מתבצעות בכדי לברר את מסלול תנועותיו של אדם חולה, ולשרטט תמונת מגעים אפשרית, בכדי לאתר את מקום ההדבקה ואת האנשים שייתכן כי הדביק. המידע המצטבר יכול לסייע ביצירת תמונת מצב של פיזור התחלואה, והיקף ההתפרצות מהר מהרמה המקומית ועד לרמת המדינה.

כתלות במהירות ואיכות הביצוע, המידע מאפשר קבלת החלטות על בידוד מגעים ועל אופן המענה להתפרצות, וכך גם על הכוונת צוותי הבדיקה וצעדי הריחוק הפיזי הנדרשים. לכן, מערך אפידמיולוגי יעיל הינו קריטי לשם קטיעת שרשראות הדבקה וניהול "שגרת קורונה" שתאפשר פעילות סדירה של המשק, ככל הניתן.

כך לדוגמה, בגרמניה אחד המרכזים האפידמיולוגיים המחוזיים הצליח להכיל מקרה התפרצות בשכונת מגורים תוך שישה ימים בלבד. מפיץ העל זוהה במהירות, הוטל סגר זמני בשכונה, ובוצעו בדיקות לכלל הנחשפים וכן למעגל השני שלהם. מרכיב חיוני אשר תרם להצלחת המאמץ הוא שליחת בדיקות קורונה אל האזרחים במקום הסדרת הגעתם למרכזי הבדיקות. הבדיקות בוצעו בחניון בניין המגורים שבו מתגוררים מרבית הנדבקים כדי להעלות את אחוזי ההיענות.

דוגמה אחרת היא שיטת הניהול באנגליה ובאוסטריה, בהן קיים מערך ריכוזי ובראשו עומד גוף המרכז ומנתח את כלל הנתונים של החולים במדינה. המידע מגיע מגופים הפרושים בשטח כמו רופאים ורשויות מנהליות. הניהול האחוד של כלל החקירות מאפשר לנתח נתונים רבים וכך לגבש הבנה עמוקה ונרחבת יותר של ההידבקות במדינה וכן לגבש המלצות ברמה הלאומית. מנגד, שיטה זו יכולה להיות איטית יותר לעומת פריסת צוותי המחקר בשטח.

שיתוף פעולה גם עם הרשויות המקומיות

נקודה מעניינת נוספת העולה מן הדוח, היא שיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות, שבכוחו לגדוע שרשראות הדבקה ולהוות גורם משמעותי במאבק בקורונה. כך, במדינות המערב ובמזרח אסיה, מערכי המחקר האפידמיולוגים מקיימים שיתוף פעולה מוקדם והדוק ככל הניתן עם הרשויות המקומיות, ואף באמצעות צוותים מקומיים, המותאמים לסוגי אוכלוסייה, וכן עם צוותי בדיקה ניידים הנפרסים בשטח. מספר מדינות אף הקימו תשתיות מחקר ושיתוף נתונים בין הגופים השונים, ואמצעי חקירה מתקדמים לזיהוי מוקדי הדבקה.

דיגיטציה של ההליך אף היא מסייעת לזירוז איתור הנדבקים; בחלק ממדינות המערב ובמזרח אסיה, מתבצע שימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמת טופס דיגיטלי למילוי עצמאי; מידע מאפליקציות; פירוטי אשראי ; איכוני טלפוניה; ונתוני שימוש בתחבורה ציבורית. לצד זאת, יש גם כלים המאפשרים היתוך וחקירה של הנתונים, לטובת זיהוי מוקדי התפרצות פוטנציאלים.

כדי לשפר את מערך החקירות ולהתאימו לנעשה בעולם בזמן שהמחלה איננה דועכת, ממליצים החוקרים שלפני תחילת החורף ועומס נוסף שיוטל על מערך החקירות, יוגדל מספר החוקרים ותשופר כשירותם באמצעות קיום הכשרות ייעודיות ומתעדכנות, פיתוח ושימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וכן ארגון המידע וניצולו במערכת הצלבת נתונים. כמו כן, מומלץ לבחון את ארגון, מיקוד, ואופן מימוש השותפויות של גורמי החקירה האפידמיולוגית - כך שזיהוי ההתפרצויות והכלתן תהיה במוקד.

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"