גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה האינטרנט בישראל כל כך איטי ואיך זה קשור לתיק 4000?

הסגר בקורונה חשף לעיני כל את מה שהמומחים מתריעים מפניו שנים: האינטרנט בישראל איטי מאוד ● איך קרה שדווקא אומת הסטארט־אפ מדשדשת בתחום תשתיות הרשת, איך זה קשור לרפורמת הסלולר של כחלון - והאם בקרוב משהו ישתנה? ● "הצוללת של גלובס" עושה סדר ● האזינו

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס
פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס

כל מי שעבד מהבית בחודשים האחרונים, בעיקר בימי הסגר, הבחין שמשהו לא עובד כמו שצריך: הזום נתקע, וכך גם הלמידה מרחוק, הטלוויזיה משובשת והאינטרנט מקרטע. הסיבה לכך פשוטה: תעבורת האינטרנט לא עמדה בעומס. וזה לא מפתיע: ישראל מדורגת במקום ה-33 בעולם במהירות הגלישה באינטרנט הביתי ובדירוג הסלולר אנחנו במקום ה-86.

כיצד ייתכן שהסטארט-אפ ניישן מדשדשת הרחק מאחור בכל מה שקשור לרשתות התקשורת? וכיצד קשור האינטרנט האיטי לרפורמה בסלולר של 2011, לתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ואפילו לסיבים האופטיים? הנה 15 שאלות ותשובות שיבהירו את העניין ומספרות את הסיפור, מההתחלה.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם

העולם מתקדם במהירות הגלישה

1. האם האינטרנט היה תמיד כל כך גרוע בישראל?

התשובה על כך פשוטה: לא. האינטרנט בישראל דווקא היה די מוצלח. בזק הייתה חברה שהכניסה את האינטרנט המהיר בצורה יחסית מהירה ובהצלחה אדירה בשנות האלפיים. זה קרה אחרי שבמשך שנים החברה הייתה מונופול ממשלתי והופרטה ב-2005.

הקבוצה שרכשה את בזק הייתה אייפקס-סבן-ארקין - שותפות של חיים סבן, קרן אייפקס ומורי ארקין. היא ביצעה תהליך משמעותי של התייעלות בחברה - והשיפור הורגש כמעט בכל המדדים. על אף שבתחום הטלפוניה הקווית בזק נותרה מונופול - בתחום האינטרנט קמה לה מתחרה, קבוצת התקשורת הוט - וכך נוצר בארץ דואופול של תשתיות ושירותי תקשורת שהיה דווקא יעיל עד לפני כעשור. אז התחילו הקלקולים.

2. מה השתבש בעשור האחרון?

האיזון בשוק הופר בעיקר משום שהרגולטור, משרד התקשורת, שם דגש רב על קידום רפורמות ותחרות בשוק הסלולר, שנחשב לשוק עם רווחיות עצומה. זו הייתה רפורמה נדרשת וחשובה והתוצאות שלה היו מוצלחות: שלוש החברות - סלקום, פלאפון ופרטנר - נכנסו לתחרות חזיתית ועזה, המחירים ירדו ונכנסו לשוק עוד שחקנים. אלא שבינתיים הוזנחו קווי התקשורת של האינטרנט. הסיבה: התחרות בתחום הסלולר הפכה כל כך עזה שלחברות פשוט לא היה פנאי עסקי וניהולי ובעיקר לא משאבים כספיים להתחרות ביניהן בתחום קווי האינטרנט. ובתחום כזה אם אין השקעה נאותה בתשתיות, לא רק שאין התקדמות - יש נסיגה לאחור. והאינטרנט בישראל הפך איטי. והיו עוד סיבות, שיפורטו בהמשך.

3. ובגלל זה הוחלט לבצע את רפורמת השוק הסיטונאי?

נכון. בשנת 2015 המדינה הבינה שנוצר כשל והכריזה על רפורמת השוק הסיטונאי שתכליתה הייתה הגדלת התחרות ומהירות הגלישה באינטרנט. הרעיון מאחורי הרפורמה הוא פשוט: כל קבוצות התקשורת יוכלו להציע חבילות לצרכן (באנדל): גם סלולר, גם אינטרנט וגם טלוויזיה. כמו שעושות היום סלקום tv ופרטנר TV. בצד היתרונות שהרפורמה הביאה - למשל, ניתן כעת לרכוש חבילת תקשורת ממקור אחד בלבד, היו לה גם השפעות שליליות.

4. מהן ההשפעות השליליות?

הרפורמה מחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן ליתר החברות ולהגיע לכל בית בישראל, מצב לא טבעי בשוק תחרותי. הדרישה מהן הייתה לאפשר לשאר החברות גם שימוש בסיבים אופטיים, שעליהם יכולה לעבור תעבורת אינטרנט במהירות גבוהה מאוד. הן סירבו בתחילה לפרוש סיבים אופטיים בתצורה הזו. גם מכיוון שנדרשו לפרוש את הסיבים בכל הארץ, לרבות במקומות שאין בהם כדאיות כלכלית בעבורן, וגם מכיוון שההשקעה בתשתיות הפכה לכלי תחרותי בידי מתחרותיהן. לכן פיתוח התשתיות התעכב מאוד.

5. איך זה קשור להפרדה מבנית ומה זה בעצם?

כדי לעודד את בזק והוט לסייע למתחרות שלהן המדינה הבטיחה להן סוכריה: בתמורה לאספקת תשתיות הן יקבלו הקלות שיאפשרו להן למזג ולהתאחד עם חברות הבנות שלהן - דבר שהמדינה מנעה כדי לא לאפשר לחברות לצבור כוח לא מידתי. לזה קוראים ביטול ההפרדה המבנית.

במקרה של בזק המשמעות של ביטול הפרדה מבנית היא שהחברה תוכל להתאחד עם החברות הבנות שלה, בזק בינלאומי, יס וכן הלאה. אלא שהמדינה סברה כי בזק לא עומדת בצד שלה בהסכם - אספקת תשתיות למתחרות בלי להערים קשיים - ולפיכך לא קיימה את חלקה בהסכם ולא איפשרה לה את המיזוגים. גם להוט לא.

6. מה היו ההשלכות?

הדבר הוביל את בזק להתנהלות שאפשר להגדירה לכל הפחות כמאוד בעייתית מבחינה תאגידית. תיק 4000 הוא כמובן חלק מהסיפור: שאול אלוביץ’, בעל השליטה הקודם בבזק, שענייניו יתבררו בקרוב בבית המשפט, מואשם בין היתר בכך שניסה להטות את הסיקור לטובת ראש הממשלה נתניהו דרך אתר וואלה, שגם הוא שייך לקבוצת בזק. והכול במטרה שנתניהו יעזור לו עם ביטול ההפרדה המבנית.

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי, גלובס

7. הרפורמה נכשלה בגלל שהיא עודדה את בזק לחתור לביטול ההפרדה המבנית?

לא רק. זה מודל בעייתי מאוד מפני שמראש הוא דורש מהמתחרים לרכוש תשתית ממונופול. זה גם מקשה על התחרות וגם לא מאפשר לשחקנים לבדל את עצמם: אם כולם מספקים את אותה מהירות ואותו רוחב פס - איפה התחרות? ולמה שהמונופול ישאף לשפר את התשתיות שלו?

8. הבעיה באמת כל כך גדולה? בימי שגרה דווקא נראה שהגלישה בסדר

זה בדיוק מסוג הדברים שקשה להבין עד שהמצב לא משתנה - לרעה. כאשר רוחב הפס גדל, הדבר מאפשר לספק יותר ויותר שירותים בקצב מהיר. כבר היום, בבית ממוצע בעולם יש 15 התקנים המחוברים לאינטרנט. עם הזמן זה רק ילך ויגדל, הטכנולוגיה משתפרת ואנשים צורכים יותר ויותר מוצרים מבוססי אינטרנט. כבר לא רק טלוויזיה ומחשב, אלא גם חיישנים, אזעקות, מצלמות ואפילו מקררים, מכונות כביסה ושואבי אבק. לצורך זה נדרש רוחב פס.

9. וזה מה שקרה בסגר?

בדיוק. הקורונה סיפקה לנו הצצה לעולם בו רוחב הפס פשוט לא יעמוד בעומס. הסגר חשף את כל הכשלים בשוק התקשורת. מגזרים שלמים שנדרשו לשירותי תקשורת לא הצליחו לקבל אותם: המדינה גילתה שאין תקשורת רחבת פס באלעד וגם בשכונות חרדיות לפתע התגלה הצורך באינטרנט שלא קיבל מענה. הבעיה הייתה חמורה עד כדי כך שמדינת ישראל נאלצה לפנות בזמן הסגר ליוטיוב ולנטפליקס בבקשה שיפחיתו את איכות השידורים כדי שלא נגיע למצב של קריסת השרתים. אגב, ישראל לא הייתה המדינה היחידה שביקשה זאת. צרת רבים.

10. אז מה קורה עכשיו? נגזר עלינו לגלוש באיטיות?

לא, להפך. בימים אלה אנחנו לקראת מהפכת הסיבים האופטיים. מדובר בתשתיות אינטרנט מתקדמות בהרבה מאלה שאנחנו מכירים היום. השיפור המשמעותי הוא במהירויות הגלישה וביציבות. אם עד היום התרגלנו לאינטרנט קווי במהירות של 100 מגה בייט לשנייה, במקרה הטוב, בסיבים האופטיים אנחנו מדברים על מהירות גבוהה פי 10 לפחות - 1,000 מגה בייט לשנייה, וזו רק ההתחלה.

זה יאפשר מגוון רחב של שירותים שאת חלקם אפשר רק לדמיין כרגע. החל מטלוויזיה באיכות טובה הרבה יותר ובלי קפיצות וניתוקים, דרך משחקי רשת כבדים יותר ועד לעבודה משרדית יעילה.

11. מתי הנס הזה צפוי לקרות?

למעשה חלק מהצרכנים כבר נהנים מאינטרנט המושתת על סיבים אופטיים: סלקום ופרטנר התחילו לפרוש סיבים אופטיים לבתים. אבל עדיין מדובר על מעטים בעיקר בגלל מודעות נמוכה וביקושים נמוכים: מתוך מיליון בתי אב בישראל שיש להם נגישות לסיבים, רק 160 אלף מהם באמת משתמשים בהם. אך מעבר לכך, העיכוב המשמעותי הוא העובדה ששני השחקנים החשובים בשוק הזה - בזק והוט - התמהמהו בחיבור לסיבים האופטיים.

זה קרה גם בגלל שחייבו אותם לפרוש סיבים בכל מקום בישראל (פרישה אוניברסאלית) וגם בגלל כדאיות כלכלית נמוכה לתת למתחרות להשתמש בסיבים, כפי שהסברנו קודם.
בסופו של דבר, ולאחר שנים של דיונים וויכוחים בין הצדדים, גיבש משרד התקשורת את המתווה שזכה לשם "מתווה הסיבים האופטיים". על פי המתווה, הוט קיבלה פטור מחובת הפריסה האוניברסלית לסיבים אופטיים, ובזק לא תחויב בפריסה אוניברסלית אלא תוכל לבחור ולהודיע מראש באילו אזורים היא מתכוונת להפעיל רשת של סיבים אופטיים.

באזורים שיוותרו מחוץ למפה של בזק, יתר המפעילים, כמו פרטנר וסלקום, יקבלו סובסידיה מקרן השקעות שתמומן על ידי כל חברות התקשורת ותנוהל על ידי המדינה. המטרה של המהלך היא לגשר על העלויות הכבדות שכרוכות בפרישת תשתיות ולתת תמריצים למפעילים. המתווה הזה נמצא כעת בטיוטת חוק ההסדרים של משרד האוצר.
השורה התחתונה היא שרפורמת הסיבים יכלה לקרות הרבה קודם, אך נסחבה והתעכבה, והמפסיד העיקרי מכך הוא הציבור. זו סיבה משמעותית לכך שהאינטרנט בישראל איטי.

12. עכשיו יש שר תקשורת חדש, יועז הנדל, משהו ישתנה?

נראה שכן. יועז הנדל נחוש לקדם שתי רפורמות: את רפורמת הסיבים האופטיים, וכן את הרפורמה שתביא לכאן מהירות גלישה מהדור החמישי בסלולר. גם בתחום זה אנחנו מפגרים אחרי העולם. הנדל הגיע בתזמון מופלא לעשות את זה: הרפורמות בשלות למימוש. למעשה, פקידי משרד התקשורת עבדו עליהן והכשירו את הקרקע בנושא בשנים האחרונות. כעת הנדל רק צריך לבעוט אל שער. הוא מעוניין להשלים את המלאכה כדי להטביע חותמו ולחולל שינוי חיובי בשוק התקשורת.

13. מה עם המיזוג בין סלקום לגולן טלקום? הוא יקרה ואיך הוא ישפיע על האינטרנט?

כן, העסקה תקרה בסבירות גבוהה, כי רשות התחרות ומשרד האוצר כבר אישרו את המהלך. היא תהפוך שוק של שש חברות סלולר - סלקום, פלאפון, פרטנר, הוט מובייל, אקספון, וגולן טלקום - לשוק של חמש חברות. בכך תהפוך סלקום לקבוצת התקשורת הגדולה בישראל. למעשה, העסקה הזו מבטאת את העובדה שרוב חברות התקשורת בישראל מדשדשות מבחינה כלכלית, ואין תוחלת בקיום של כולן.

14. אם מצבן של חברות התקשורת גרוע, תהיה להן בעיה להשקיע בתשתיות?

נכון. לחברות יש בעיה אמיתית, כי אם אין להן מנועי צמיחה אמיתיים. הן באמת יתקשו להשקיע בתשתיות וכבר ראינו שאת המחיר של ההזנחה הזו כולנו משלמים. השבוע התארח ב"גלובס" מנכ"ל פלאפון רן גוראון והוא דיבר על כך ששיעור הרווחיות שהיה מנת חלקן של חברות הסלולר לפני עשור לא יחזור עוד. אבל יש גם קרן אור. הציפייה היא שכניסת טכנולוגיית הדור החמישי בסלולר לישראל - טכנולוגיה שמאפשרת העברת נתונים במהירות שיא - תביא עימה גם מנועי צמיחה חדשים.

15. האם אנחנו צריכים לחשוש מעלייה דרסטית במחירי הסלולר?

המחירים עשויים לעלות, אך לא בצורה דרמטית. עדיין יש בתחום הסלולר תחרות לא מבוטלת, והחברות צריכות למצוא את הדרך להרוויח מצד אחד, ולהעניק לנו שירות טוב ומחירים הוגנים ותחרותיים, מצד שני. 

***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר פתיחת משפטם, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות

למה הגלישה שלנו כל כך מתסכלת?

בגלל רפורמת הסלולר של 2011
מחירי הסלולר נחתכו דרמטית בעקבות כניסה של עוד שתי שחקניות לשוק. המצב הכלכלי הקשה של החברות מנע מהן להשקיע סכומים מהותיים בתשתיות

בגלל מחסומים רגולטוריים
רפורמת השוק הסיטונאי שמחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן, לצד הדרישה של משרד התקשורת להגיע לכל בית בישראל, גרמו למחלוקות רבות בין משרד התקשורת לבין החברות ולעיכוב בפיתוח התשתיות, בעיקר סיבים אופטיים

בגלל הפרדה מלאכותית בין תשתית לספק אינטרנט
בישראל קיים מצב ייחודי לעולם, שבו חברה אחת מספקת את תשתית התקשורת וחברה אחרת מספקת את השירותים. הסיטואציה הזאת עלולה לגרום לקשיים בגלישה

עוד כתבות

מכונית חשמלית של ג'נרל מוטורוס / צילום: רויטרס

קליפורניה תאסור מכירות של מכוניות מונעות דלק החל משנת 2035

מושל המדינה אומר כי אימוץ נרחב של כלי רכב ללא פליטה יפחית את פליטת גזי החממה ויסייע במאבק בשינויי האקלים

פרויקט "המארג" בסינגפור / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עיר בתוך עיר: האם מתחמי הדיור שמספקים לנו הכל הם התשובה לאושר?

למקום המגורים חשיבות גדולה לתחושת האושר והרווחה, וגם האדריכלים נרתמים ליצירת סוגים חדשים של בנייה עירונית: קומפלקסים שיודעים לספק את כל הצרכים, ממגורים ועבודה ועד ספורט וטבע ● היתרונות של עיר קטנה בלי לוותר על העיר הגדולה ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

תיירות בים המלח / צילום: Shutterstock

"ככל שישראל תהיה מדינה פתוחה וירוקה נצליח להחזיר את מספרי התיירים"

אביטל קוצר-אדרי ונירה פישר ייצגו עד לאחרונה את ישראל כמנהלות לשכות התיירות באיטליה ובשבדיה בהתאמה ● כעת, לאחר שגויסו למטה השיווק במשרד התיירות, השתיים מתמודדות עם אחד האתגרים המורכבים בקריירה המקצועית שלהן: החזרת האירופאים ארצה, ועדיף בכמויות שלפני המשבר

חיילים צרפתים חוזרים ממשימה באפריקה / צילום: Fred Marie, רויטרס

תוכניות של הצבא האירופי נתקלות במציאות מלחמתית באפריקה

הדחיפה של נשיא צרפת להמעיט בהישענות של הצבא על ארה"ב, שזוכה לזלזול מהנשיא טראמפ, מתמודדת עתה עם מאבקים בסאהל

פרנצ'סקה פונטנה ואביה / צילום: Lucy Hewett for the Wall Street Journal

אבא עושה בושות: היא רצתה לדעת הכל על אבא שלה. העבריין

יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים על הורינו, ולעיתים אי הידיעה הזו נוחה ● אבל פרנצ'סקה פונטנה סירבה להרגיש בנוח ● היא רצתה לדעת את האמת המדויקת על אבא שלה, העבריין ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

ב.מ.וו פלאג-אין X1 / צילום: יח"צ

כוח ירוק: ב.מ.וו פלאג-אין החדשה מרגיעה את המצפון ומשמחת את הלב

גרסת הפלאג-אין החדשה של ה-X1 יכולה להרגיע את המצפון הסביבתי של מחבקי העצים, אך גם לספק הרבה הנעה והנאה למי ששילם כדי לקבל ב.מ.וו אמיתית

בתוך הדיימונד פרינסס / צילום: רויטרס - Kim Kyung Hoon

שיט בלהות: כך נראו שבועיים גורליים בין מסדרונות הדיימונד פרינסס

בפברואר השנה גילמה אוניית תענוגות אחת את הכוכבת הראשית במה שיהפוך למופע האימים של הנגיף בעולם כולו: שאננות, בידוד, פחד, תקווה ומוות ● לפנינו תיאור של השבועיים הגורליים שבהם שטה האונייה כפצצת זמן מתקתקת ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

רח’ הורוביץ 21, ראשון לציון / הדמיה: י.ב. ניר יזמות והשקעות בע”מ, גיל חלמיש

הריסה ובנייה בראשל"צ: 12 דירות במקום 4

הבניין מ-1956 ברחוב הורוביץ 21 נהרס, ובמקומו ייבנה בניין בן חמש קומות ● אילן תמיר, בעל הדירה: "בגרמניה אחי בגר בבניין בן 300 שנה, אבל כאן כנראה בונים אחרת"

איך מתנצלים כמו שצריך / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סליחה, אבל ככה לא מתנצלים: המחקרים שילמדו אתכם איך לעשות את זה נכון

מה זאת התנצלות אפקטיבית, מדוע בקשת סליחה מיוחלת משאירה אותנו לפעמים בהרגשה חמוצה ומה בני זוג באמת רוצים כשהם רבים • השאלה איך מתנצלים כמו שצריך מסעירה לא רק את הרשתות החברתיות • חמישה מחקרים עם תובנות

רחוב שומם בפריז בזמן הסגר באפריל. שיעורי תמותה נמוכים ביחס לתחלואה / צילום: BENOIT TESSIER, רויטרס

הגרף היומי: תוך כמה ימים הופך סגר לאפקטיבי ומה אפשר ללמוד מאירופה?

בניגוד לרצונה, ישראל הופכת למקרה בוחן עולמי להתמודדות עם גל שני של קורונה • באירופה עוקבים אחרי המודל ה"ייחודי" שגובש בארץ, ואחרי סיכויי ההצלחה שלו • במקביל מנסים האירופאים להימנע מסגר שני - וארגון הבריאות העולמי סבור שזה בהחלט אפשרי

הנשיא טראמפ ומועמדתו לבית המשפט העליון, איימי קוני בארט / צילום: Alex Brandon, AP

טראמפ הכריז על איימי קוני בארט כמועמדת שלו לביהמ"ש העליון

אם תמונה לתפקיד, איימי קוני בארט, בת ה-48, תהיה השופטת הצעירה בעליון, כך שתוכל להשפיע על צביונו ופסיקותיו במשך עשרות שנים ● אם הסנאט, שנשלט בידי הרפובליקאים, יאשר את המינוי, ידם של 6 השופטים השמרנים תהיה על העליונה כאשר מולם ניצבים 3 שופטים ליברלים בלבד

ג'ף בזוס / צילום: AP - Reed Saxon

בתוך הראש של האיש העשיר בעולם: תוכנית העל של ג'ף בזוס

בזוס לא מרבה להביע עמדות או לשתף בתוכניות ארוכות הטווח שלו ● כדי להבין אותו, כתב האטלנטיק הקדיש 5 חודשים לשיחות עם עובדים ומנהלים באמזון, עם עובדים בחברות מתחרות וגם עם חוקרי אקדמיה - וחזר עם מסמך מרתק ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

חיסון לקורונה / אילוסטרציה: Dado Ruvic, רויטרס

המרוץ לחיסון: נובהווקס תתחיל ניסוי שלב 3 ב-10 אלף איש בבריטניה

חברת התרופות האמריקאית הודיעה על כניסתה לשלב 3 של הניסויים הקליניים, ובאוקטובר היא צפויה להתחיל ניסוי ב-30 אלף חולים בארה"ב ● נובהווקס היא המתחרה החמישית שנכנסת לניסוי קליני מול רגולטור של מדינה מערבית

עליבאבא. חינכה את השוק מחדש / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כיצד Nike סגרה 5,000 חנויות והמשיכה להרוויח? הכירו את הדרוויניזם הדיגיטלי

הקורונה חילקה באופן אכזרי את העולם העסקי: ארגונים ללא נכסים דיגיטליים לעומת כאלו שציידו את עצמם מבעוד מועד ● לרגל השנה החדשה, שווה ללמוד מ-NIKE ,easy עלי באבא ואחרים אשר ניווטו את הארגון למקום הנכון ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

Wedding Part in Plotnitsa, 1931 ed   / צילום: תמונה פרטית

הימים הנוראים של פלוטניצה: השואה שלפני השואה

השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי ליהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד ● מלחמת השמד נגד היהודים התחוללה בכל מערב רוסיה המתמוטטת ● היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל שיטותיה, האידיאולוגיה שלה ומספר קורבנותיה הקדימו את השואה ב-20 שנה ורמזו על הבאות

האי המלאכותי Palm Jumeirah, המרינה של דובאי ומחוז JBR, דובאי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כמה עולה דירה בדובאי או בבחריין ואיזו תשואה צפויה למשקיעים

בלי מסים, עם תשואה שנעה בין 6% ל-8%, ויזמים בטוחים שתהיה עליית ערך, האם חצי האי ערב הוא היעד הנדל"ני הבא?

הבירוקרטיה בדרך להוצאת היתר בנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בירוקרטיה, סחבת, המתנה של שנים: למה לוקח כל כך הרבה זמן לקבל היתר בנייה

מגפת הקורונה? סגר כללי? מה שבאמת מטריד את אנשי המקצוע בענף הנדל"ן זה כמה קשה להוציא בישראל היתר בנייה ● פרויקט מיוחד

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב. "מקסימום 800 חולים קשים בגל הזה" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים

728 חולים מאושפזים במצב קשה בבתי החולים ברחבי הארץ ● במגזר החרדי ישנם 11 חולים ל-10 אלף נפש, לעומת 5 במגזר הכללי ו-4 במגזר הערבי ●  4,902 מאנשי הצוות הרפואי נמצאים בבידוד

צילום מתוך הסרט ‘מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית’. מתעלם במופגן ממנהלי החברות הגדולות  / צילום: נטפליקס

מה נטפליקס שכחה לספר לנו בסרט החדש והמדובר על הרשתות החברתיות

הסרט "The Social Dilemma" דן בבעיות אמיתיות שיצרו פייסבוק, טוויטר ודומותיהן, אך הוא מציג תמונה חד צדדית ומתעלם מאסטרטגיות ושיטות פעולה דומות שבהן נוקטת נטפליקס עצמה ● זהירות, ספוילרים

שופטי בית המשפט העליון בארה"ב, בתמונה רשמית מ-2018 / צילום: J. Scott Applewhite, Associated Press

"הפתעת אוקטובר": האם הקרב על בית המשפט העליון יציל את נשיאות טראמפ

לפני 47 שנה בית המשפט העליון פסק בזכות הפלות מלאכותיות ● זה היה אות הפתיחה להתגוששות ענקים על הרכב בית המשפט, שטילטלה את הפוליטיקה האמריקאית ● 38 יום לפני בחירות לנשיאות ולקונגרס, הנשיא ממנה שופטת ימנית צעירה ● הדמוקרטים חורקים שיניים, אבל הם חסרי אונים