גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה האינטרנט בישראל כל כך איטי ואיך זה קשור לתיק 4000?

הסגר בקורונה חשף לעיני כל את מה שהמומחים מתריעים מפניו שנים: האינטרנט בישראל איטי מאוד ● איך קרה שדווקא אומת הסטארט־אפ מדשדשת בתחום תשתיות הרשת, איך זה קשור לרפורמת הסלולר של כחלון - והאם בקרוב משהו ישתנה? ● "הצוללת של גלובס" עושה סדר ● האזינו

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס
פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס

כל מי שעבד מהבית בחודשים האחרונים, בעיקר בימי הסגר, הבחין שמשהו לא עובד כמו שצריך: הזום נתקע, וכך גם הלמידה מרחוק, הטלוויזיה משובשת והאינטרנט מקרטע. הסיבה לכך פשוטה: תעבורת האינטרנט לא עמדה בעומס. וזה לא מפתיע: ישראל מדורגת במקום ה-33 בעולם במהירות הגלישה באינטרנט הביתי ובדירוג הסלולר אנחנו במקום ה-86.

כיצד ייתכן שהסטארט-אפ ניישן מדשדשת הרחק מאחור בכל מה שקשור לרשתות התקשורת? וכיצד קשור האינטרנט האיטי לרפורמה בסלולר של 2011, לתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ואפילו לסיבים האופטיים? הנה 15 שאלות ותשובות שיבהירו את העניין ומספרות את הסיפור, מההתחלה.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם

העולם מתקדם במהירות הגלישה

1. האם האינטרנט היה תמיד כל כך גרוע בישראל?

התשובה על כך פשוטה: לא. האינטרנט בישראל דווקא היה די מוצלח. בזק הייתה חברה שהכניסה את האינטרנט המהיר בצורה יחסית מהירה ובהצלחה אדירה בשנות האלפיים. זה קרה אחרי שבמשך שנים החברה הייתה מונופול ממשלתי והופרטה ב-2005.

הקבוצה שרכשה את בזק הייתה אייפקס-סבן-ארקין - שותפות של חיים סבן, קרן אייפקס ומורי ארקין. היא ביצעה תהליך משמעותי של התייעלות בחברה - והשיפור הורגש כמעט בכל המדדים. על אף שבתחום הטלפוניה הקווית בזק נותרה מונופול - בתחום האינטרנט קמה לה מתחרה, קבוצת התקשורת הוט - וכך נוצר בארץ דואופול של תשתיות ושירותי תקשורת שהיה דווקא יעיל עד לפני כעשור. אז התחילו הקלקולים.

2. מה השתבש בעשור האחרון?

האיזון בשוק הופר בעיקר משום שהרגולטור, משרד התקשורת, שם דגש רב על קידום רפורמות ותחרות בשוק הסלולר, שנחשב לשוק עם רווחיות עצומה. זו הייתה רפורמה נדרשת וחשובה והתוצאות שלה היו מוצלחות: שלוש החברות - סלקום, פלאפון ופרטנר - נכנסו לתחרות חזיתית ועזה, המחירים ירדו ונכנסו לשוק עוד שחקנים. אלא שבינתיים הוזנחו קווי התקשורת של האינטרנט. הסיבה: התחרות בתחום הסלולר הפכה כל כך עזה שלחברות פשוט לא היה פנאי עסקי וניהולי ובעיקר לא משאבים כספיים להתחרות ביניהן בתחום קווי האינטרנט. ובתחום כזה אם אין השקעה נאותה בתשתיות, לא רק שאין התקדמות - יש נסיגה לאחור. והאינטרנט בישראל הפך איטי. והיו עוד סיבות, שיפורטו בהמשך.

3. ובגלל זה הוחלט לבצע את רפורמת השוק הסיטונאי?

נכון. בשנת 2015 המדינה הבינה שנוצר כשל והכריזה על רפורמת השוק הסיטונאי שתכליתה הייתה הגדלת התחרות ומהירות הגלישה באינטרנט. הרעיון מאחורי הרפורמה הוא פשוט: כל קבוצות התקשורת יוכלו להציע חבילות לצרכן (באנדל): גם סלולר, גם אינטרנט וגם טלוויזיה. כמו שעושות היום סלקום tv ופרטנר TV. בצד היתרונות שהרפורמה הביאה - למשל, ניתן כעת לרכוש חבילת תקשורת ממקור אחד בלבד, היו לה גם השפעות שליליות.

4. מהן ההשפעות השליליות?

הרפורמה מחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן ליתר החברות ולהגיע לכל בית בישראל, מצב לא טבעי בשוק תחרותי. הדרישה מהן הייתה לאפשר לשאר החברות גם שימוש בסיבים אופטיים, שעליהם יכולה לעבור תעבורת אינטרנט במהירות גבוהה מאוד. הן סירבו בתחילה לפרוש סיבים אופטיים בתצורה הזו. גם מכיוון שנדרשו לפרוש את הסיבים בכל הארץ, לרבות במקומות שאין בהם כדאיות כלכלית בעבורן, וגם מכיוון שההשקעה בתשתיות הפכה לכלי תחרותי בידי מתחרותיהן. לכן פיתוח התשתיות התעכב מאוד.

5. איך זה קשור להפרדה מבנית ומה זה בעצם?

כדי לעודד את בזק והוט לסייע למתחרות שלהן המדינה הבטיחה להן סוכריה: בתמורה לאספקת תשתיות הן יקבלו הקלות שיאפשרו להן למזג ולהתאחד עם חברות הבנות שלהן - דבר שהמדינה מנעה כדי לא לאפשר לחברות לצבור כוח לא מידתי. לזה קוראים ביטול ההפרדה המבנית.

במקרה של בזק המשמעות של ביטול הפרדה מבנית היא שהחברה תוכל להתאחד עם החברות הבנות שלה, בזק בינלאומי, יס וכן הלאה. אלא שהמדינה סברה כי בזק לא עומדת בצד שלה בהסכם - אספקת תשתיות למתחרות בלי להערים קשיים - ולפיכך לא קיימה את חלקה בהסכם ולא איפשרה לה את המיזוגים. גם להוט לא.

6. מה היו ההשלכות?

הדבר הוביל את בזק להתנהלות שאפשר להגדירה לכל הפחות כמאוד בעייתית מבחינה תאגידית. תיק 4000 הוא כמובן חלק מהסיפור: שאול אלוביץ’, בעל השליטה הקודם בבזק, שענייניו יתבררו בקרוב בבית המשפט, מואשם בין היתר בכך שניסה להטות את הסיקור לטובת ראש הממשלה נתניהו דרך אתר וואלה, שגם הוא שייך לקבוצת בזק. והכול במטרה שנתניהו יעזור לו עם ביטול ההפרדה המבנית.

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי, גלובס

7. הרפורמה נכשלה בגלל שהיא עודדה את בזק לחתור לביטול ההפרדה המבנית?

לא רק. זה מודל בעייתי מאוד מפני שמראש הוא דורש מהמתחרים לרכוש תשתית ממונופול. זה גם מקשה על התחרות וגם לא מאפשר לשחקנים לבדל את עצמם: אם כולם מספקים את אותה מהירות ואותו רוחב פס - איפה התחרות? ולמה שהמונופול ישאף לשפר את התשתיות שלו?

8. הבעיה באמת כל כך גדולה? בימי שגרה דווקא נראה שהגלישה בסדר

זה בדיוק מסוג הדברים שקשה להבין עד שהמצב לא משתנה - לרעה. כאשר רוחב הפס גדל, הדבר מאפשר לספק יותר ויותר שירותים בקצב מהיר. כבר היום, בבית ממוצע בעולם יש 15 התקנים המחוברים לאינטרנט. עם הזמן זה רק ילך ויגדל, הטכנולוגיה משתפרת ואנשים צורכים יותר ויותר מוצרים מבוססי אינטרנט. כבר לא רק טלוויזיה ומחשב, אלא גם חיישנים, אזעקות, מצלמות ואפילו מקררים, מכונות כביסה ושואבי אבק. לצורך זה נדרש רוחב פס.

9. וזה מה שקרה בסגר?

בדיוק. הקורונה סיפקה לנו הצצה לעולם בו רוחב הפס פשוט לא יעמוד בעומס. הסגר חשף את כל הכשלים בשוק התקשורת. מגזרים שלמים שנדרשו לשירותי תקשורת לא הצליחו לקבל אותם: המדינה גילתה שאין תקשורת רחבת פס באלעד וגם בשכונות חרדיות לפתע התגלה הצורך באינטרנט שלא קיבל מענה. הבעיה הייתה חמורה עד כדי כך שמדינת ישראל נאלצה לפנות בזמן הסגר ליוטיוב ולנטפליקס בבקשה שיפחיתו את איכות השידורים כדי שלא נגיע למצב של קריסת השרתים. אגב, ישראל לא הייתה המדינה היחידה שביקשה זאת. צרת רבים.

10. אז מה קורה עכשיו? נגזר עלינו לגלוש באיטיות?

לא, להפך. בימים אלה אנחנו לקראת מהפכת הסיבים האופטיים. מדובר בתשתיות אינטרנט מתקדמות בהרבה מאלה שאנחנו מכירים היום. השיפור המשמעותי הוא במהירויות הגלישה וביציבות. אם עד היום התרגלנו לאינטרנט קווי במהירות של 100 מגה בייט לשנייה, במקרה הטוב, בסיבים האופטיים אנחנו מדברים על מהירות גבוהה פי 10 לפחות - 1,000 מגה בייט לשנייה, וזו רק ההתחלה.

זה יאפשר מגוון רחב של שירותים שאת חלקם אפשר רק לדמיין כרגע. החל מטלוויזיה באיכות טובה הרבה יותר ובלי קפיצות וניתוקים, דרך משחקי רשת כבדים יותר ועד לעבודה משרדית יעילה.

11. מתי הנס הזה צפוי לקרות?

למעשה חלק מהצרכנים כבר נהנים מאינטרנט המושתת על סיבים אופטיים: סלקום ופרטנר התחילו לפרוש סיבים אופטיים לבתים. אבל עדיין מדובר על מעטים בעיקר בגלל מודעות נמוכה וביקושים נמוכים: מתוך מיליון בתי אב בישראל שיש להם נגישות לסיבים, רק 160 אלף מהם באמת משתמשים בהם. אך מעבר לכך, העיכוב המשמעותי הוא העובדה ששני השחקנים החשובים בשוק הזה - בזק והוט - התמהמהו בחיבור לסיבים האופטיים.

זה קרה גם בגלל שחייבו אותם לפרוש סיבים בכל מקום בישראל (פרישה אוניברסאלית) וגם בגלל כדאיות כלכלית נמוכה לתת למתחרות להשתמש בסיבים, כפי שהסברנו קודם.
בסופו של דבר, ולאחר שנים של דיונים וויכוחים בין הצדדים, גיבש משרד התקשורת את המתווה שזכה לשם "מתווה הסיבים האופטיים". על פי המתווה, הוט קיבלה פטור מחובת הפריסה האוניברסלית לסיבים אופטיים, ובזק לא תחויב בפריסה אוניברסלית אלא תוכל לבחור ולהודיע מראש באילו אזורים היא מתכוונת להפעיל רשת של סיבים אופטיים.

באזורים שיוותרו מחוץ למפה של בזק, יתר המפעילים, כמו פרטנר וסלקום, יקבלו סובסידיה מקרן השקעות שתמומן על ידי כל חברות התקשורת ותנוהל על ידי המדינה. המטרה של המהלך היא לגשר על העלויות הכבדות שכרוכות בפרישת תשתיות ולתת תמריצים למפעילים. המתווה הזה נמצא כעת בטיוטת חוק ההסדרים של משרד האוצר.
השורה התחתונה היא שרפורמת הסיבים יכלה לקרות הרבה קודם, אך נסחבה והתעכבה, והמפסיד העיקרי מכך הוא הציבור. זו סיבה משמעותית לכך שהאינטרנט בישראל איטי.

12. עכשיו יש שר תקשורת חדש, יועז הנדל, משהו ישתנה?

נראה שכן. יועז הנדל נחוש לקדם שתי רפורמות: את רפורמת הסיבים האופטיים, וכן את הרפורמה שתביא לכאן מהירות גלישה מהדור החמישי בסלולר. גם בתחום זה אנחנו מפגרים אחרי העולם. הנדל הגיע בתזמון מופלא לעשות את זה: הרפורמות בשלות למימוש. למעשה, פקידי משרד התקשורת עבדו עליהן והכשירו את הקרקע בנושא בשנים האחרונות. כעת הנדל רק צריך לבעוט אל שער. הוא מעוניין להשלים את המלאכה כדי להטביע חותמו ולחולל שינוי חיובי בשוק התקשורת.

13. מה עם המיזוג בין סלקום לגולן טלקום? הוא יקרה ואיך הוא ישפיע על האינטרנט?

כן, העסקה תקרה בסבירות גבוהה, כי רשות התחרות ומשרד האוצר כבר אישרו את המהלך. היא תהפוך שוק של שש חברות סלולר - סלקום, פלאפון, פרטנר, הוט מובייל, אקספון, וגולן טלקום - לשוק של חמש חברות. בכך תהפוך סלקום לקבוצת התקשורת הגדולה בישראל. למעשה, העסקה הזו מבטאת את העובדה שרוב חברות התקשורת בישראל מדשדשות מבחינה כלכלית, ואין תוחלת בקיום של כולן.

14. אם מצבן של חברות התקשורת גרוע, תהיה להן בעיה להשקיע בתשתיות?

נכון. לחברות יש בעיה אמיתית, כי אם אין להן מנועי צמיחה אמיתיים. הן באמת יתקשו להשקיע בתשתיות וכבר ראינו שאת המחיר של ההזנחה הזו כולנו משלמים. השבוע התארח ב"גלובס" מנכ"ל פלאפון רן גוראון והוא דיבר על כך ששיעור הרווחיות שהיה מנת חלקן של חברות הסלולר לפני עשור לא יחזור עוד. אבל יש גם קרן אור. הציפייה היא שכניסת טכנולוגיית הדור החמישי בסלולר לישראל - טכנולוגיה שמאפשרת העברת נתונים במהירות שיא - תביא עימה גם מנועי צמיחה חדשים.

15. האם אנחנו צריכים לחשוש מעלייה דרסטית במחירי הסלולר?

המחירים עשויים לעלות, אך לא בצורה דרמטית. עדיין יש בתחום הסלולר תחרות לא מבוטלת, והחברות צריכות למצוא את הדרך להרוויח מצד אחד, ולהעניק לנו שירות טוב ומחירים הוגנים ותחרותיים, מצד שני. 

***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר פתיחת משפטם, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות

למה הגלישה שלנו כל כך מתסכלת?

בגלל רפורמת הסלולר של 2011
מחירי הסלולר נחתכו דרמטית בעקבות כניסה של עוד שתי שחקניות לשוק. המצב הכלכלי הקשה של החברות מנע מהן להשקיע סכומים מהותיים בתשתיות

בגלל מחסומים רגולטוריים
רפורמת השוק הסיטונאי שמחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן, לצד הדרישה של משרד התקשורת להגיע לכל בית בישראל, גרמו למחלוקות רבות בין משרד התקשורת לבין החברות ולעיכוב בפיתוח התשתיות, בעיקר סיבים אופטיים

בגלל הפרדה מלאכותית בין תשתית לספק אינטרנט
בישראל קיים מצב ייחודי לעולם, שבו חברה אחת מספקת את תשתית התקשורת וחברה אחרת מספקת את השירותים. הסיטואציה הזאת עלולה לגרום לקשיים בגלישה

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שביטלה עסקת רכישת דירות ב־97 מיליון שקל והשיא של רפאל

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: רפאל מסכמת שנה עם שיא בהכנסות ובצבר ההזמנות, הרווח של מיטרוניקס בירידה ומשק אנרגיה עברה לרווח של 1.6 מיליון שקל בזכות פרויקט יכיני, אזורים Living ביטלה רכישת 48 דירות בפרויקט בבני ברק וחברת הביטוח איילון עברה לרווח ● מדור חדש

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

השופט עוזי פוגלמן. דחה בקשה לדיון נוסף שהגישה המדינה / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

המדינה התנגדה לפצות אדם שקנה דירה ממתחזה - ונדחתה פעמיים בעליון

המדינה הגישה באופן חריג בקשה לדיון נוסף, בטענה כי הדרישה להציג צו ירושה מקורי תשפיע באופן שלילי על שוק הנדל"ן ● בשבוע שעבר בית המשפט העליון דחה את בקשתה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

דורי נאוי / צילום: איל יצהר

דורי נאוי על ישראכרט: "צריכים להחליט אם להכניס שותף או לוותר"

לאחר שבנק ישראל הבהיר לחברת אחים נאוי כי לא תוכל לשלוט בחברת כרטיסי האשראי עם פחות מ-30% מהמניות, בעל השליטה אומר כי "לא תם המשחק מבחינתנו; ישראכרט יכולה להמריא ולייצר תחרות אם יתנו לה את הכלים המתאימים"

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

עידן וולס, מנכ''ל קבוצת דלק / צילום: רון קדמי

העסקה שתגדיל את פוטנציאל הנפט של קבוצת דלק ב-100 מיליון חביות

הקבוצה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות של 12.3 מיליארד שקל, צמיחה של 2.8% אבל הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ירד ב-60% ● החברה הבת איתקה צפויה להתמזג עם חברת נפט הפועלת בים הצפוני ● התגמולים לשלושת בכירי קבוצת דלק הסתכמו ב-2023 בעלות מצרפית של כמעט 50 מיליון שקל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

"נעביר את ההתייקרויות ללקוחות": בדיפלומט מזהירים מאפשרות של העלאות מחירים

יבואנית המזון והטואלטיקה פרסמה את תוצאותיה לשנת 2023 ולרבעון האחרון והציגה צמיחה בהיקפי הפעילות בישראל וכן בפעילותה העולמית ● למרות זאת - החברה הזהירה, שוב, מפני אפשרות להעלאת מחירים בהמשך השנה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

בנייה חדשה בירושלים / צילום: Shutterstock

תל אביב מול ירושלים: הגרפים שמראים איפה שוק הנדל"ן צומח יותר

לפי נתוני הלמ"ס, אחת משש דירות שהחלה בנייתן אשתקד נמצאה בערים תל אביב או ירושלים, כשבאחרונה מדובר בהיקף שיא של 2.5% מהדירות הקיימות ● אבל כשברקע מגמת ההאטה הכללית, תל אביב הידרדרה למקום חמישי במספר העסקאות, בעוד שירושלים מובילה בבטחה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הדולר היה השנה מקלט בטוח ופתאום איבד גובה / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

שני המטבעות האלו נחשבים למקלט בטוח, אז למה אחד צונח והשני ממריא?

הין היפני בשפל של 34 שנים והדולר מתחזק מול כל המטבעות ● קובי לוי ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי: "הין במגמת פיחות חדה, במקביל להחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית לטריטוריה חיובית, הדולר התחזק על רקע נתוני מאקרו טובים"

שופט בית המשפט העליון חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

נציב התלונות על השופטים מצא תלונה נגד השופט חאלד כבוב כמוצדקת

בשנת 2019 השופט חאלד כבוב נתן שתי החלטות, במסגרת בקשות לצווים במעמד צד אחד, הקשורות לתיק בו ארבעת ילדיו היו מעורבים בעקיפין ● הנציב אורי שהם ציין כי תמוה שכבוב לא ידע על הדבר, שכן שמותיהם הופיעו בחלק מנספחי התיק, אך כבוב טען כי הנתונים נמצאו בשולי הנספחים, שכללו 200 עמודים