הסמל האהוד ביותר על האופטימיסטים של ענף הרכב הישראלי בימים אלה הוא האות V. לא בגלל שהיא מייצגת ניצחון, אלא בגלל שהיא מסמלת את הצורה הרצויה ביותר של עקומת ההתאוששות ממשבר הקורונה: חזרה חדה ומהירה לנקודת הפתיחה אחרי הצניחה לשפל.
לכאורה, נתוני מכירות הרכב של חודש יוני האחרון אכן מספקים תמיכה לסברה שהשוק נמצא כרגע בשלב ההתאוששות, אחרי "הרבעון האבוד" של הסגר. מעל 20 אלף כלי רכב חדשים נמכרו ביוני, נתון קרוב מאוד למכירות ביוני 2019, שכללו אז גם רכישה עונתית של חברות ההשכרה לכלי רכב עבור מגזר התיירות הנכנסת. למותר לציין, שאותם רכבי השכרה התאיידו השנה ביחד עם התיירות הנכנסת, ועם רוב המכירות לענף הליסינג החבול.
הוסיפו לכך דיווחים מהשטח על ביקוש ער מאוד לכלי רכב משומשים, וקיבלתם, כביכול, תמונה של התאוששות אופטימית, שעשויה אולי להוות אפילו סימן מקדים להתאוששות השוק כולו. זאת במיוחד לאור העובדה שרכישת רכב חדש, במיוחד בישראל, היא הוצאה הונית כבדה, שנשענת על תחושה של ביטחון כלכלי לטווח הארוך.
נתוני מאקרו קודרים
כדי להיות ריאליים, צריך לנתח את נתוני המאקרו שמספקים את התמונה הכלכלית הרחבה, ומשפיעים במוקדם, או במקרה שלנו במאוחר, על כלל הפעילות במשק, ובמיוחד על הצריכה הפרטית. בוודאי שזה נכון לצריכה של מוצר עתיר מיסוי ואשראי כמו רכב.
לא קל למצוא בימים אלה תחזיות רשמיות ועדכניות של האופק המאקרו-כלכלי. מאז נכנס לתפקידו שר האוצר, ישראל כ"ץ, השתתקו כל המקורות הפנימיים שלנו במשרד כאילו נפל עליהם מורא גדול. גם אגפים דעתניים וסמי-עצמאיים נכנסו לבונקר תקשורתי. אפילו הכלכלנים המלומדים של אגף הכלכלן הראשי באוצר, שאתר האינטרנט שלהם האיר את עינינו מדי שבוע עם ניתוחים חיוניים בזמן אמת, השתתקו. הסקירה האחרונה שלהם, בנושא "השפעת נגיף הקורונה על התוצר הגירעון והחוב", עלתה לאתר בחודש אפריל.
לפיכך, החיפוש אחרי התמונה הרחבה מוביל אותנו למקור הסמכות הכלכלי הרשמי האחרון שעדיין שומר על עצמאותו - בנק ישראל. וכך אמר נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, בתדרוך לעיתונאים אודות המדיניות המוניטרית ב-6 ביולי: "על פי התחזית המקרו כלכלית המעודכנת של חטיבת המחקר, הפגיעה בפעילות הכלכלית במשק תמשיך להיות משמעותית.
"העלייה בנתוני התחלואה בישראל מגדילה את אי הוודאות, וצפויה לעכב את חזרת הפעילות הכלכלית לשגרה. לכן, תחזית החטיבה לצמיחה בשנת 2020 עודכנה כלפי מטה: המשק צפוי להתכווץ ב-6%, לעומת 4.5% בתחזית שפורסמה במאי, ושיעור האבטלה כפי שהוא מדווח בסקר כוח האדם של הלמ"ס יגיע לכ-9% בסוף 2020.
"התחזית לצמיחה ב-2021 עודכנה קלות כלפי מעלה, מ-7% ל-7.5%, אולם המשק לא צפוי לחזור לפעילות מלאה עד סוף 2021, ושיעור האבטלה צפוי להישאר גבוה יחסית - 6% בסוף 2021".
התחזית העגומה הזו מקבלת משנה תוקף מהנתונים הגולמיים שמופיעים באומדן החודשי של "תקציב ההוצאות, גירעון הממשלה ומימונו", שאותו ממשיך האוצר לפרסם, בינתיים. בחודש יוני, שבו החלה הכלכלה הישראלית לצאת מהסגר, נמדד בפעילות התקציבית גירעון של כ-12.2 מיליארד שקל, לעומת 6.9 מיליארד ביוני אשתקד.
הגירעון המצטבר לחודשים ינואר-יוני 2020 עומד על כ-58.2 מיליארד שקל, יותר מהגירעון בכל 2019. בקיצור, אם בשנה שעברה היינו מוטרדים מהבור התקציבי, כעת אנחנו ניצבים בפני בולען הולך ומתרחב, שאת תחתיתו קשה לראות.
ענף הרכב דווקא "סגר פינה" החודש בחשבון ההוצאות וההכנסות של המדינה, עם עלייה של כ-27% בהכנסות ממס קנייה על יבוא, לעומת יוני אשתקד. אלא שלאור התחזית של בנק ישראל על התמשכות ההאטה עמוק לתוך 2021, ספק אם העלייה הזו תימשך לאורך זמן.
הגיוס של שלמה סיקסט
למזלו של שוק רכב הישראלי, הוא נכנס למשבר הקורונה עם שכבה עבה של שומן עסקי, שעשויה לסייע לו לצלוח את הדרך הזרועה במהמורות. השקל עדיין שומר על חוזקו מול מטבעות יבוא הרכב המרכזיים, כפי שהיה בשנתיים-שלוש האחרונות. ומכיוון ששערי המטבע הם הגורם הבודד המשפיע ביותר על התחרותיות והרווחיות בייבוא רכב, הם יוצרים בסיס יציב להנחות - שהן סם החיים של קידום מכירות רכב בעתות משבר. כל עוד, כמובן, שהאינפלציה תהיה מרוסנת.
בנוסף, המעבר המהיר של הכוח הצרכני בשוק הרכב מחברות הליסינג לצרכן הפרטי, שהונע על ידי המשבר, פותח כיום פתח תיאורטי לגילום ההנחות הנכבדות שמקבלים הלקוחות המוסדיים, עד 15%-20% בחלק מהדגמים, לתוך המחירים הרשמיים לצרכן של דגמים חדשים וקיימים. אם תרצו, הוא מאפשר ליבואנים להציע "מחירי אפס קילומטר", כאשר הרכב נרשם על שמו של הלקוח בתור "יד אפס". עד לאחרונה אקט כזה נחשב טאבו ובגידה בשוק המוסדי, אבל בעת מצוקה הכול פתוח.
בהערת אגב נציין שחלק מהשוק המוסדי ממשיך לשמור על פעילות. חברת הליסינג שלמה סיקסט, השחקנית הגדולה בשוק, יצאה השבוע לגיוס אג"ח בהיקף של קרוב ל-200 מיליון שקל - מה שאומר שעוד יש מקום לאופטימיות ביחס לחזרתו של שוק הליסינג למשחק. עם זאת, לא היינו בונים על כך שהנתיב בקרח שפילסה שלמה סיקסט יהיה פתוח עוד זמן רב לכל הענף, או אפילו לחלקו.
ולבסוף, נכון לאמצע יולי, תעשיית הרכב הבינלאומית עדיין רחוקה מלצאת מהמשבר. השוק הגרמני, למשל, שהוא הגדול באירופה, ממשיך להפגין חולשה מתמשכת, והשוק האמריקני מקרטע. זה אומר שהגישה האליטיסטית והבלתי מתפשרת של חלק מיצרני הרכב כלפי השוק הישראלי עשויה להתגמש בהמשך. כל זה, כמובן, בהנחה שלא נגיע ל"תרחיש ונצואלה" - שם הונהגה לדעת רבים מדיניות כלכלית פופוליסטית ולא אחראית, שהובילה לקריסה - שהציג אמש ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור.