גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה לא מתקנים את הוועדה לבחירת שופטים

בוועדה שבוחרת את השופטים התגלו בשנים האחרונות לא מעט קלקולים, שהגיעו לשיאם בפרשת אפי נוה • הח"כים ועורכי הדין אמנם בוחרים נציגים חדשים, אבל מפספסים הזדמנות לתיקון • אחת מנציגות הלשכה מתקופת נוה עדיין שם, מועמדים נוספים חוששים להביע ביקורת, וז רק ההתחלה

אילנה סקר, אוסנת מארק, צבי האוזר, ערן גולן / צילום:  רפי קוץ, שלומי יוסף, צילום עצמי
אילנה סקר, אוסנת מארק, צבי האוזר, ערן גולן / צילום: רפי קוץ, שלומי יוסף, צילום עצמי

1.

ב-26 בינואר 2015, ערב היבחרה לתפקיד נציגת לשכת עורכי הדין ב"ועדה לבחירת שופטים", ערכתי ראיון עם עו"ד אילנה סקר. סקר הייתה באותה עת עורכת דין ותיקה, אך די אנונימית שעצם מועמדותה לוועדה הפתיע רבים.

עורכי דין שהיו מעורים בפוליטיקה הפנימית של לשכת עוה"ד, טענו בפניי באותה עת, שסקר עומדת בסך-הכול להיות 'בובה על החוט' של ראש הלשכה דאז, עו"ד אפי נוה, בוועדה.

לכן, אחת השאלות ששאלתי את עו"ד סקר באותו ראיון הייתה - "האם את חוששת להיתפס כשליחתו של אפי נוה בוועדה לבחירת שופטים?". תשובת סקר הייתה ניצחת: "אפי נוה הוא לא אדם שמקיף עצמו באומרי הן, והוא לא ייתן לי הוראות". וסקר הוסיפה: "אני שליחה של האיגוד המקצועי שלי, ולא של פלגים בתוך האיגוד, אבל יותר מכול, אני שליחה של צו מצפוני שהוא מצפון פעיל".

הזמן שחלף מאז הוכיח, כי המצפון של סקר הוא כנראה דבר די גמיש. בניגוד להבטחתה, סקר פעלה בוועדה לבחירת שופטים כשליחה של נוה, לא פחות מאשר כשליחה של ציבור עוה"ד, שאותו נבחרה לייצג.

האופן שבו פעלה סקר בוועדה נחשף בחקירת פרשת מינויה לשיפוט של השופטת אתי כרייף. נזכיר, כי נוה מואשם בשוחד בכפוף להליך שימוע, בכך שפעל לקידומה של כרייף בזמן שניהל איתה מערכת יחסים אינטימית; וכרייף מואשמת בקבלת שוחד בכפוף לשימוע.

אילנה סקר לא ידעה על מערכת היחסים האינטימית בין נוה לכרייף, אבל החקירה חשפה איך היא פעלה כ"יס-מנית" של נוה בנוגע למינויה של כרייף. לפי כתב החשדות שהוגש בפברואר 2016, נגד כרייף ונוה, נכשלה כרייף בקורס המועמדים לשפיטה. היא קיבלה ציון נמוך יחסית, כזה שסיכן את האפשרות שהיא תמונה לשופטת.

לדברי הפרקליטות, לאחר הכישלון בקורס ולבקשת כרייף, פנה נוה מספר פעמים לסקר, וביקש ממנה כי תפעל לכך שכרייף תעבור את "ועדת המשנה השנייה", שבה השתתפה עו"ד סקר כנציגת לשכת עוה"ד, יחד עם עוד שני חברים בוועדה לבחירת שופטים.

בסופו של דבר, לפי כתב החשדות, בזכות התערבותו של נוה, ולמרות כישלונה בקורס, במרץ 2016, עברה כרייף את "ועדת המשנה השנייה" ברוב קולות של עוה"ד סקר וחברת- הכנסת נורית קורן, מול דעת המיעוט של השופט אליקים רובינשטיין. וכך נכנסה כרייף למאגר המועמדים לשפיטה.

לפי כתב החשדות, לבקשת כרייף, בהמשך הורה נוה לסקר לדאוג להכנסתה לרשימת המועמדים לשיפוט, שפורסמה באפריל 2016. סקר עשתה שוב כמצוותו של נוה.

תשובות דיפלומטיות ובעיקר סיסמאות

ההתנהלות הזו סללה את הדרך למינויה של כרייף לשופטת.

(הערת אגב, להערכתי, נוה וכרייף לא יורשעו בשוחד בפרשה הזאת, וספק רב אם בכלל, אחרי השימוע, יוגש נגדם כתב אישום בגין שוחד. סביר יותר שנוה יואשם בהפרת אמונים).

עכשיו עומדת לשכת עורכי הדין לבחור שוב בנציג לוועדה לבחירת שופטים, שהרכבה הולך ומתגבש. לא מדובר במחליף לאילנה סקר אלא במחליף לאפי נוה שנאלץ לפרוש מהוועדה אחרי מעצרו. כך, למרות התנהלותה הבעייתית של סקר, היא תכהן כחברת הוועדה עד ינואר 2021.

השבוע, פורסם ב"גלובס" ראיון שערכתי עם חמשת מועמדי הלשכה לתפקיד: עוה"ד מוחמד נעאמנה, דורון ברזילי, יצחק (יצי) גורדון, יצחק נטוביץ', וערן גולן. מטבע הדברים, אחת השאלות שהפניתי לכל אחד מהם, הייתה מה הן לדעתו המסקנות שצריכה הוועדה לבחירת שופטים להפיק מהקלקולים שהתגלו בעבודתה בשנים האחרונות, בתקופת כהונתו של אפי נוה כיו"ר לשכת עוה"ד.

התשובות של רובם, אני מודה, היו מפתיעות, ולא לטובה. תשובות דיפלומטיות, מתחמקות במידה מסוימת ובעיקר תשובות שהן סיסמאות. הם נמנעו מלבקר את נוה עצמו, או להציג תוכניות אופרטיביות שיכולות למנוע סיטואציות כפי שהתרחשו בוועדה בשנים האחרונות.

מסר למועצה: "לא זמן לפחדנות"

עו"ד ברזילי, יו"ר הלשכה לשעבר, ביקש "להמתין טרם נגבש מסקנות ונחרוץ גורלות". עו"ד נעאמנה, שמסומן כמועמד מוביל להיבחר לוועדה, אמר ש"על כל אחת ואחד מחברי הוועדה לשאוף לריחוק, לדיסקרטיות, להקפדה מחמירה, ולהימנע ממצב של ניגוד עניינים". עו"ד גורדון אמר, ש"נציג הוועדה לא אמור לשרת אינטרסים של פוליטיקאים. ועו"ד נטוביץ' טען, שהוועדה בכלל "פועלת בצורה טובה ומאוזנת, וככל שיתרחש אירוע חריג הוא יטופל עניינית".

המועמד היחיד מבין החמישה שהעז לצאת חזיתית נגד התנהלות נוה, וגם להציע רעיונות לתיקון המצב, הוא עו"ד גולן. "תקופת נוה אופיינה בשימוש לרעה בשררה, העדפת מקורבים במחשכים, והיעדר בלמים מצד יתר חברי הוועדה, שראו את הדברים מתרחשים בזמן אמת ולא בלמו את ההתנהלות".

מסקנתו של גולן היא, ש"יש להתקין כללים המונעים מחברי הוועדה להשתתף בהצבעות הנוגעות למקורבים, כגון חברים לסיעה פוליטית, קרובי משפחה של שותפים פוליטיים או שותפים לשעבר, ולהטיל חובות 'גילוי נאות' ברורות והגברת השקיפות, כך שהציבור יהיה מודע לאותן הצהרות של חברי הוועדה".

לפי רוב ההערכות ששמעתי, לערן גולן אין סיכוי לנצח בבחירות שייערכו החודש, ב-28 ביולי, ולגבור על ארבעת מתחריו. המועמדים המסומנים כמובילים הם עוה"ד נעאמנה, ברזילי, ואולי גם גורדון.

ייתכן שדווקא זה מה שמאפשר לגולן לצאת בפומבי ובחופשיות נגד נוה. אבל כשחברי המועצה הארצית של לשכת עוה"ד יבחרו באחד מחמשת המועמדים, מומלץ לחבריה להביא בחשבון גם את התשובות שהמועמדים נתנו ל"גלובס".

האופן שבו התנהלו נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בשנים האחרונות, לא מאיר באור חיובי, בלשון המעטה, את ציבור עורכי הדין בכללותו. זה לא זמן לפחדנות.

2.

השבוע, ביום רביעי, בחרה הכנסת את שני נציגיה ל"וועדה לבחירת שופטים". כצפוי, נפלה הבחירה על מועמדי הליכוד וכחול-לבן, הח"כים אוסנת מארק וצבי האוזר. מארק התראיינה למחרת, חמישי בבוקר, אצל אילנה דיין בגלי צה"ל, והצהירה שהיא רוצה לעשות שינוי במערכת המשפט, שיביא להגברת אמון הציבור במערכת.

ואיך בכוונת חברת הוועדה החדשה מהליכוד לבצע את השינוי המיוחל? לדבריה, מארק רוצה לראות בכל הערכאות השיפוטיות שופטים שמרנים ופחות אקטיביסטים.

האמירה הזאת היא די מוזרה. עד היום, הכינוי "אקטיביסטים", שהוא כמו סדין אדום בעיני מארק, הודבק בעיקר לשופטי ביהמ"ש העליון. זאת, בטענה שהם חורגים מסמכותם כשהם מבטלים חוקים שחוקקה הכנסת, יוצרים תקדימים משפטיים שמנוגדים לכאורה ללשון החוק, מרחיבים את זכות העמידה, או מתערבים בעבודת הרשויות בנימוקים של סבירות ומידתיות.

אבל עכשיו מתברר מדבריה של חברת-הכנסת מארק, שגם שופטים של הערכאות הנמוכות ימונו, או יקודמו, על-סמך מידת ה"שמרנות" או ה"אקטיביסטיות" שלהם.

וזה די מופרך. כי הרוב המוחלט של שופטי ישראל הם לא "שמרנים" ולא "אקטיביסטים". שופט שלום שדן בסכסוך כספי, שופטת מחוזית שדנה בתיק אונס, ושופטת משפחה שדנה בסכסוך גירושים, לא באים לעבודה עםם מחשבה שמרנית או אקטיביסטית. הם פשוט מכריעים בסכסוכים שמובאים בפניהם על-סמך העובדות, הראיות, הדין.

נכון, בהחלט ראוי לגוון את מערכת המשפט באמצעות מינוי וקידום שופטים שבאים מרקעים שונים וממקומות שונים בחברה ובמערכת המשפט. ראוי למנות עורכי דין פרטיים ופרקליטים, סנגורים ואקדמאים, נשים וגברים, דתיים וחילונים, יוצאי אתיופיה ומיעוטים אחרים, חרדים, מסורתיים, קיבוצניקים ומושבניקים, אשכנזים ומזרחיים. גיוון המערכת יגשים את האתוס ש"השופט בתוך עמו הוא יושב".

אבל השיח על שמרנות או אקטיביסטיות בערכאות נמוכות, הוא שיח תפל. וגם טפל. 

***חזקת חפות. ההליכים המשפטיים נגד אפי נוה ואתי כרייף הם בעיצומם. נוה וכרייף מכחישים את המיוחס להם בכתב החשדות ושמורה להם חזקת החפות

עוד כתבות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה