גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התמותה העודפת התחילה בדיוק כשהגרף של נתניהו נגמר

ראש הממשלה התגאה בתרשים ב"פיינשל טיימס" שלפיו מספר המתים בישראל לא גדל בזמן הקורונה ● אבל בגרף חסרים נתוני שלושת החודשים האחרונים ● מתברר שבתקופה החסרה נרשמה תמותה גבוהה ב-10% מהממוצע

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מספר המתים מקורונה בישראל היה עד כה נמוך ביחס לעולם, אבל גרף ששיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תמונה ורודה מדי. נתניהו העלה לטוויטר תרשים של העיתון הבריטי "פייננשל טיימס", שמציג את העלייה בתמותה בחודשי המגפה ב-21 מדינות. "מאז ינואר 2020, ברוב המדינות יש שיעור תמותה עודף ביחס לממוצע בשנים קודמות", כתב נתניהו. "בין שלוש המדינות המוזכרות בדיווח שאין בהן תמותה עודפת נמצאת מדינת ישראל!".

ואכן, אלה היו הממצאים שפורסמו. ב"פייננשל טיימס" שרטטו שתי עקומות לכל מדינה - אחת למספר הנפטרים השבועי ב-2020 מכל סיבות המוות; והשנייה למספר הנפטרים הממוצע בשנים קודמות. ההפרש בין שתי העקומות הוא התמותה העודפת. נורבגיה, איסלנד וישראל היו המדינות היחידות שלצדן נכתב במפורש "אין תמותה עודפת".

אבל קוראים שהתעמקו בנתונים גילו דבר מוזר: הגרף של ישראל נגמר הרבה לפני יולי. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קפץ מיד על המציאה, והגדיר את השיתוף של נתניהו "חרטא". "מדובר בשקר אחד גדול", לפיד כתב בטוויטר, "כי הגרף של ישראל מסתיים באורח פלא בחודש אפריל".

לפיד צודק. כיוון שאנשי הנתונים של "פייננשל טיימס" קפדנים מאוד ושקופים מאוד, הם צירפו לכתבה המקורית קישורים לכל מקורות המידע שלהם. אם תורידו את הגיליון האלקטרוני ששימש אותם, תגלו שסדרת הזמן של ישראל נקטעת ב-22 באפריל, בעוד שרוב העקומות בתרשים מגיעות עד 13 ביולי. את הסיבה לכך לא הצלחנו לברר, ומאנשי "פייננשל טיימס" עוד לא קיבלנו תשובה. הדוחות האפידמיולוגיים השבועיים של משרד הבריאות, ש"פייננשל טיימס" הסתמך עליהם, עדיין מתפרסמים באינטרנט באופן סדיר.

מספרים מתים גבוה מהממוצע

אבל האם זה משנה? ההנחה הראשונית שלנו הייתה שלא. רוב המתים מקורונה בישראל הלכו לעולמם בין מחצית מרץ למחצית אפריל. רק מיעוטם נפטרו בתקופה שחסרה בגרף. יתר על כן: דווקא בימים שהתמותה מקורונה בישראל הייתה בשיאה נצפתה בישראל תופעה מוזרה. שיעור התמותה הכללי צנח ביותר מ-10% יחסית לשנה הקודמת.

האפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ' הסביר אז לעיתון "זמן ישראל" שהחיסכון במקרי מוות עשוי להיות תוצאה של ביטול טיפולים רפואיים לא-דחופים בשל ההגבלות והסגר. ובכן, אם בין ינואר לאמצע אפריל התמותה העודפת בישראל הייתה קרובה לאפס - למה שהיא תגדל דווקא עכשיו?

הבדיקה שעשינו הפתיעה אותנו מאוד. נעזרנו בנתונים המקוריים של "פייננשל טיימס", והשלמנו את המידע החסר מתוך הדוחות העדכניים של משרד הבריאות. אחר כך חישבנו את התמותה העודפת בשבועות שלא הופיעו במקור, בין סוף אפריל עד 4 ביולי - מועד הדוח האחרון. המסקנות מופיעות בגרף המצורף.

תמותה עודפת בישראל / אינפוגרפיקה: גלובס

מתברר שכמעט בכל שבוע לאורך התקופה הזאת, מספר המתים בישראל ב-2020 היה גבוה מהממוצע הרב-שנתי. לפעמים הפער עמד על יותר מ-20%. שיעור התמותה העודפת לאורך התקופה כולה היה 10% בערך - רחוק מאוד מהמצב במדינות מוכות-קורונה כמו בלגיה ובריטניה, אבל דומה לכמה מדינות אחרות בתרשים שנתניהו שיתף.

איך מסבירים את העובדה הזאת? אנחנו לא יודעים. התמותה הישירה מקורונה לא יכולה לתרץ את הפער. האם הייתה עלייה בתמותה מסיבות עקיפות? ואולי הנתונים עצמם משובשים? אין לנו תשובה. אין לנו גם יסוד להניח שנתניהו או אנשי הסושיאל שלו יצרו הטעיה מכוונת. ייתכן שהם לא שמו לב שההשוואה המחמיאה, שפורסמה בעיתון מכובד, התבססה על נתונים חלקיים. אבל המספרים מדברים בעד עצמם, והם מחכים להסבר.

לקריאה נוספת:

"מעקב קורונה: הנתונים המעודכנים עם פתיחת הסגר במדינות העולם" - פייננשל טיימס
"הפתעה: ירידה חדה בתמותה בארץ בחודש מרץ" - זמן ישראל
נתונים על מגפת הקורונה במדינות העולם - וורלדומטר
דוחות אפידמיולוגיים שבועיים ותקופתיים - משרד הבריאות

עוד כתבות

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

לאחר ההסכמות על יצוא הגז: ניו מד ורציו מזנקות בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

עסקת הענק עומדת לצאת לדרך: הושגו הסכמות על מתווה יצוא הגז למצרים

השותפות במאגר לוויתן ומשרד האנרגיה הגיעו להסכם סופי שיאפשר יצוא גז למצרים בתמורה ל-35 מיליארד דולר ● ראש הממשלה נתניהו צפוי לחתום על ההסכם ביממה הקרובה ● לגלובס נודע כי טראמפ ובכירים נוספים בממשל האמריקאי היו מעורבים בניסיונות להביא את ההסכם לאישור

עמוד חשמל / צילום: Shutterstock

החל מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-1.5%

תעריף החשמל יעלה ב-1.5% - שיעור מתון ביחס לטווח שרשות החשמל הגדירה ● הספקים עדיין מחכים למסמכי ההרכב המדויק של תעריף החשמל, שישפיע על רווחיותם ● מעתה, תעריף החשמל ייקבע פעם בחצי שנה במקום פעם בשנה

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים