גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התמותה העודפת התחילה בדיוק כשהגרף של נתניהו נגמר

ראש הממשלה התגאה בתרשים ב"פיינשל טיימס" שלפיו מספר המתים בישראל לא גדל בזמן הקורונה ● אבל בגרף חסרים נתוני שלושת החודשים האחרונים ● מתברר שבתקופה החסרה נרשמה תמותה גבוהה ב-10% מהממוצע

בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מספר המתים מקורונה בישראל היה עד כה נמוך ביחס לעולם, אבל גרף ששיתף ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג תמונה ורודה מדי. נתניהו העלה לטוויטר תרשים של העיתון הבריטי "פייננשל טיימס", שמציג את העלייה בתמותה בחודשי המגפה ב-21 מדינות. "מאז ינואר 2020, ברוב המדינות יש שיעור תמותה עודף ביחס לממוצע בשנים קודמות", כתב נתניהו. "בין שלוש המדינות המוזכרות בדיווח שאין בהן תמותה עודפת נמצאת מדינת ישראל!".

ואכן, אלה היו הממצאים שפורסמו. ב"פייננשל טיימס" שרטטו שתי עקומות לכל מדינה - אחת למספר הנפטרים השבועי ב-2020 מכל סיבות המוות; והשנייה למספר הנפטרים הממוצע בשנים קודמות. ההפרש בין שתי העקומות הוא התמותה העודפת. נורבגיה, איסלנד וישראל היו המדינות היחידות שלצדן נכתב במפורש "אין תמותה עודפת".

אבל קוראים שהתעמקו בנתונים גילו דבר מוזר: הגרף של ישראל נגמר הרבה לפני יולי. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד קפץ מיד על המציאה, והגדיר את השיתוף של נתניהו "חרטא". "מדובר בשקר אחד גדול", לפיד כתב בטוויטר, "כי הגרף של ישראל מסתיים באורח פלא בחודש אפריל".

לפיד צודק. כיוון שאנשי הנתונים של "פייננשל טיימס" קפדנים מאוד ושקופים מאוד, הם צירפו לכתבה המקורית קישורים לכל מקורות המידע שלהם. אם תורידו את הגיליון האלקטרוני ששימש אותם, תגלו שסדרת הזמן של ישראל נקטעת ב-22 באפריל, בעוד שרוב העקומות בתרשים מגיעות עד 13 ביולי. את הסיבה לכך לא הצלחנו לברר, ומאנשי "פייננשל טיימס" עוד לא קיבלנו תשובה. הדוחות האפידמיולוגיים השבועיים של משרד הבריאות, ש"פייננשל טיימס" הסתמך עליהם, עדיין מתפרסמים באינטרנט באופן סדיר.

מספרים מתים גבוה מהממוצע

אבל האם זה משנה? ההנחה הראשונית שלנו הייתה שלא. רוב המתים מקורונה בישראל הלכו לעולמם בין מחצית מרץ למחצית אפריל. רק מיעוטם נפטרו בתקופה שחסרה בגרף. יתר על כן: דווקא בימים שהתמותה מקורונה בישראל הייתה בשיאה נצפתה בישראל תופעה מוזרה. שיעור התמותה הכללי צנח ביותר מ-10% יחסית לשנה הקודמת.

האפידמיולוג פרופ' נדב דוידוביץ' הסביר אז לעיתון "זמן ישראל" שהחיסכון במקרי מוות עשוי להיות תוצאה של ביטול טיפולים רפואיים לא-דחופים בשל ההגבלות והסגר. ובכן, אם בין ינואר לאמצע אפריל התמותה העודפת בישראל הייתה קרובה לאפס - למה שהיא תגדל דווקא עכשיו?

הבדיקה שעשינו הפתיעה אותנו מאוד. נעזרנו בנתונים המקוריים של "פייננשל טיימס", והשלמנו את המידע החסר מתוך הדוחות העדכניים של משרד הבריאות. אחר כך חישבנו את התמותה העודפת בשבועות שלא הופיעו במקור, בין סוף אפריל עד 4 ביולי - מועד הדוח האחרון. המסקנות מופיעות בגרף המצורף.

תמותה עודפת בישראל / אינפוגרפיקה: גלובס

מתברר שכמעט בכל שבוע לאורך התקופה הזאת, מספר המתים בישראל ב-2020 היה גבוה מהממוצע הרב-שנתי. לפעמים הפער עמד על יותר מ-20%. שיעור התמותה העודפת לאורך התקופה כולה היה 10% בערך - רחוק מאוד מהמצב במדינות מוכות-קורונה כמו בלגיה ובריטניה, אבל דומה לכמה מדינות אחרות בתרשים שנתניהו שיתף.

איך מסבירים את העובדה הזאת? אנחנו לא יודעים. התמותה הישירה מקורונה לא יכולה לתרץ את הפער. האם הייתה עלייה בתמותה מסיבות עקיפות? ואולי הנתונים עצמם משובשים? אין לנו תשובה. אין לנו גם יסוד להניח שנתניהו או אנשי הסושיאל שלו יצרו הטעיה מכוונת. ייתכן שהם לא שמו לב שההשוואה המחמיאה, שפורסמה בעיתון מכובד, התבססה על נתונים חלקיים. אבל המספרים מדברים בעד עצמם, והם מחכים להסבר.

לקריאה נוספת:

"מעקב קורונה: הנתונים המעודכנים עם פתיחת הסגר במדינות העולם" - פייננשל טיימס
"הפתעה: ירידה חדה בתמותה בארץ בחודש מרץ" - זמן ישראל
נתונים על מגפת הקורונה במדינות העולם - וורלדומטר
דוחות אפידמיולוגיים שבועיים ותקופתיים - משרד הבריאות

עוד כתבות

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הבקשות להיתרי בנייה חדשים צנחו: היזמים העדיפו לחכות להגדלת הממ"דים

מדוח הרשות להתחדשות עירונית עולה כי בשנה שהסתיימה כמות הדירות המוצעות בהיתרי בנייה פחתה לעומת זו שלפניה ● ברשות מעריכים כי הסיבה המרכזית לירידה בהיקף טמונה בהאטה הכללית במכירות ב־2025 ● הפריפריה שוב משתרכת מאחור במספר הפרויקטים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הדואליות זינקו, מדד הביטוח ירד ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4%, מדד הביטוח ב-1.4% ● אורמת עלתה בכ-4% בעקבות הסכם למכירת חשמל לחברת סוויץ' לתקופה של 20 שנה ● גילת עלתה בעקבות הזינוק אתמול בוול סטריט ● מניית מבטח שמיר ירדה ב-4.5%, קבוצת אקרשטיין ב-3.8%

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ופז / צילום: יח''צ

את ממדאני הוא כבר ניצח: האם ההימור של זוהר לוי על נדל"ן בניו יורק ישתלם?

ראש עיריית ניו יורק ניסה לנצל את זכיית סאמיט של לוי במכרז לרכישת 5,100 יח"ד, כדי לעורר את סוגיית הדיור המפוקח ● האם הרכישה והורדת הריבית בארה"ב יצדיקו את השקעות הענק?

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי דחה בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברות הפועלות במפרץ חיפה

לאחר יותר מעשור של הליכים, השופט דורון חסדאי קיבל את עמדת החברות הנתבעות בהן פז, חיפה כימיקלים וסונול, ולפיה לא הוכחו זיהום חריג, תחלואה עודפת או קשר סיבתי לפעילות החברות ● נקבע כי התיאוריות המדעיות שעליהן נסמכה הבקשה - נדחו בעבר ונמצאו חסרות ביסוס

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

450 מיליון דולר ל"מוצר מוחשי": כך מנסה רשות החדשנות לעודד יזמים לוותר על חלום הסייבר

השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים ● כעת מודיעה רשות החדשנות כי הפעילה בשנה באחרונה תוכנית לעידוד השקעה בחברות שמייצרות מוצרים מוחשיים

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אינטל זינקה ב-7%, מובילאיי נפלה ב-6%

קצב האינפלציה בארה"ב עמד על 2.7%, כצפוי, אך מדד הליבה נמוך מהצפוי ● עונת הדוחות: ירידה ברווח הנקי של ג'יי.פי מורגן בגלל עסקת אפל, דלתא איר ליינס עקפה את הצפי, צופה שנה חזקה ● נעילה מעורבת באירופה ● מחירי הנפט עלו על רקע הסיכון הגיאו פוליטי, טראמפ ביטל את כל הפגישות שלו והכריז: "עזרה בדרך"

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ־בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● רוני נתנזון, היו"ר והמייסד, משלים אקזיט מוצלח

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

לפי שווי דמיוני: סבב הגיוס של ואסט דאטה מתל אביב יוצא לדרך

לגלובס נודע כי החברה המעסיקה כ־500 עובדים בישראל נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיוס הון ● מדובר על היקף של מיליארד דולר, לפי שווי של כ־25 מיליארד דולר ● בנוסף, ימכרו העובדים והמייסדים מניות במאות מיליוני דולרים בסבב סקנדרי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

ההכנסות ממסים עלו, הגירעון הפתיע לטובה והנתון שמדאיג את האוצר

דוח ביצוע התקציב ל–2025 הציג גירעון נמוך מהתחזית - 4.7% ● בין הסיבות להפתעה: ההכנסות ממסים הסתכמו השנה בכ־520 מיליארד שקל, מעל הצפי המוקדם ● מנגד, יחס החוב-תוצר עדיין אינו חוזר למתווה ירידה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; ה-S&P 500 והדאו ג'ונס בשיאים חדשים

הנאסד"ק עלה בכ-0.2% ● פתיחת החקירה נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול מעוררת חששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● מניות הבנקים רשמו ירידות, לאחר שהנשיא טראמפ קרא להגביל את הריביות של חברות האשראי ל-10% ● הדולר נחלש ברחבי העולם עקב החששות לעצמאות הפדרל ריזרב ● עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בארה"ב

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאותת לישראל: ויתור על הסיוע האמריקאי בתמורה להקלה במכסים

נתניהו הפתיע השבוע כשהכריז על שאיפה לוויתור הדרגתי על הסיוע הביטחוני האמריקאי ● באפריל האחרון, טראמפ כבר רמז על קשר בין הסיוע להקלות בהיקף המכסים בין ישראל לארה"ב ● ההכרזה התקבלה ללא עבודת מטה באוצר, ושם מזהירים: "המהלך יוביל להעלאת מסים או הפחתת הוצאה ציבורית במקום אחר"

אריק קילמן, מנכ''ל קבוצת TSG / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 300% בשנה: החברה הביטחונית שמגייסת 192 מיליון שקל

בחסות הגאות בסקטור הביטחוני, חברת התוכנה טיאסג'י משלימה גיוס הון פרטי שני תוך חודשיים ● תשואות חלומיות גם בשתי הנפקות נוספות של חברות טכנולוגיה ביטחוניות בת"א

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ראשי הבנקים המרכזיים בעולם: "עומדים בסולידריות מלאה עם ג'רום פאוול"

11 נגידי בנקים מרכזיים פרסמו הצהרה תמיכה ביו"ר הפד האמריקאי בעקבות איום של ממשל טראמפ להעמיד לדין ● הנגידים הדגישו כי עצמאות הבנקים המרכזיים חיונית לשמירה על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

רונאל פישר בבית המשפט המחוזי, אוק' 24 / צילום: רפי קוץ

לאחר עשור: איזה עונש יקבל רונאל פישר?

הפרקליטות דורשת לגזור על רונאל פישר 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, בעוד ההגנה מבקשת להסתפק בימי שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● עשור לאחר שהתפוצצה - סדרת הפרשות שחשפה רשת של סחר במידע מודיעיני וקשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי, מגיעה להכרעה

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח