החברה הערבית והממשלה: ללמוד מהטעויות של תוכנית 922
השנה מסתיימת תוכנית החומש 922 לחברה הערבית. לדעתי, התוכנית החמיצה הזדמנות טובה לקידום הכלכלה בחברה הערבית, לכן יש ללמוד באופן מקצועי מהטעויות הרבות שנעשו במהלך יישום תוכנית זו כדי לא ליפול בהן פעם נוספת. למידה מהטעויות תסייע לנו לפוגג את האשליות שנטעו בנו משווקי התוכנית בצורה לא עניינית - אשליות אשר בסופו של דבר פגעו באינטרס של כלל החברה. כך נוכל להפיק לקחים לקראת תוכניות עתידיות.
אין ספק שכדי לסגור את הפערים הכלכליים האמיתיים בין יהודים לערבים ולהגיע למצב של שוויון מלא, נדרשת תוכנית כלכלית אמיתית והוליסטית שתגובש על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים אשר יובילו את המשא ומתן עם משרד האוצר. ארצה להתייחס לכמה טעויות בולטות בתוכנית האחרונה:
תוכנית 922 גובשה כתוצאה ממשא ומתן בין נציגי משרד האוצר לבין נציגי הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות. הטעות הראשונה של נציגי הוועד היא שלא הכינו מראש שום תוכנית כלכלית או אסטרטגית משכנעת שנותנת מענה לדרישות הכלכליות של החברה הערבית, ולא הצטיידו בשום כלים אופרטיביים לעצב תוכנית כזו. לרשות הוועד עמדו אמנם אקדמאים וחוקרים רבים מתחום הכלכלה, והוא אפילו השתמש בתוצאות מחקריהם בעת משא ומתן, אבל הוא לא ביסס את התוכניות ואת הדרישות שהגיש על תוצאות המחקרים האלה.
התנהלות נכונה יותר הייתה הכנת תוכנית כלכלית הוליסטית מבעלי מקצוע מובילים, שבנויה על סקר צרכים מעמיק. במקום זאת בחרו חברי הוועד להתעלם מהכלכלנים המובילים ומאנשי המקצוע, כנראה מחשש שיהיה עליהם לחלוק אִתם את "הקרדיט" בתקשורת על ההישג, והעדיפו להשתמש בשירותיה של חברה פרטית. התוצאה הייתה שהתוכנית שהם ניגשו עמה למשא ומתן הייתה חובבנית והכול הפסידו מכך.
הטעות השנייה היא שגם במהלך המשא ומתן עם משרד האוצר לא נעשתה עבודה עם צוותים מקצועיים אשר יוכלו להכין תוכנית כלכלית הוליסטית שתסייע לנציגי הועד מול אנשי האוצר. נהפוך הוא, שני הצדדים במשא ומתן הסתפקו בדיון בסעיפי התוכנית של החברה הפרטית. בשלב זה אפשר היה לצפות שגופים ממשלתיים רלוונטיים כגון "הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים" יתערבו ויגבשו תוכנית בעצמם, אך הדבר לא קרה. מוזר ומאכזב שאפילו עשר שנים לאחר הקמתה לא פיתחה רשות זו יכולת עצמאית להכין תוכניות כלכליות.
הטעות השלישית, ולדעתי החמורה שבהן, היא ההתמקדות הכמעט בלעדית של נציגי הוועד בתקציבים לרשויות המקומיות, על חשבון היבטים אחרים של פיתוח כלכלי. היבטים אלה כוללים פיתוח של התשתיות, שוק העבודה, אזורי התעשייה ושוק הדיור בחברה הערבית. לכאורה הגיוני שוועד הרשויות המקומיות יקדם בעיקר תקציבים לרשויות המקומיות, אך למעשה הוביל המבט הצר של נציגי הוועד למצב שבו התוכנית מיושמת בקושי ורק בחלקים קטנים. עקב זאת לא חל כל שינוי עקרוני שיוביל את החברה הערבית לצמיחה כלכלית בהווה או בעתיד.
במסגרת הפקת הלקחים מהטעויות צריכים נציגי הממשלה, בראש ובראשונה משרד האוצר, לשתף לגורמים נוספים בחברה הערבית ולהקשיב לבם. בראש הגורמים הללו עומדת הרשימה המשותפת, שיש לה תפקיד חשוב בימים אלה בעצירת התנהלותו של הוועד הארצי ובהובלתה של תוכנית כלכלית רצינית יותר לקידום החברה הערבית.
האינפלציה התקשורתית של שיווק ה"הישגים" על חשבון ביקורת בונה של התוכנית גרמה להרבה בלבול אצל התושבים, שלא הבחינו כלל בהישגים ששווקו להם. התנהגות זו של הוועד הארצי של הרשויות המקומיות הערביות תוביל לבעיות נוספות בעתיד, ותרחיק אותנו מהשגת שוויון הזכויות.
ההחלטה לתת אורכה בעוד לתוכנית החומש לעוד שנה (שישית) מצביע על ליקויים חמורים ביישום התוכנית שלדעתי לא רק חייבים ללמוד מה אלא גם הרשימה המשותפת חייבת להתנגד לאורכה הזו ולדחוף במהירות תוכנית כלכלית יותר מקצועית שתעזור באמת גם ביציאה מהמשבר הקורונה.
הכותב הוא חוקר בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל־אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי
