מסים / אילוסטרציה: שאטרסטוק
התהליך המתמשך מצד רשויות המס של כרסום עקרון מס האמת, שהוא אבן יסוד בעולם המס, הקובע כי על המדינה לגבות רק את המס המגיע לה, קיבל לאחרונה חיזוק נוסף מבית המשפט בהחלטה מעניינת של ועדת ערר.
המקרה: חברה רכשה מקרקעין, ולאורך השנים נשאה בהוצאות משמעותיות רבות הקשורות אליהם. נקודת המחלוקת העיקרית מול רשות המסים נגעה לחובות ארנונה והיטלי תיעלו שרבצו על הנכס והתייחסו לתקופה שקדמה למועד הרכישה, אולם שולמו על ידי החברה. בהמשך, כאשר החברה מכרה את נכס המקרקעין, היא דרשה להפחית את ההוצאות הללו בעת חישוב המס שיוטל עליה.
ואולם, ועדת הערר נקטה עמדה מצמצמת מאוד וקבעה כי בעת מכירתה של זכות במקרקעין יש להתיר אך ורק הוצאות הקשורות במישרין לפעולת המכירה עצמה של הזכות במקרקעין (כגון פרסום, שכר טרחה של שמאי, עו"ד או מתווך, וכיו"ב) וביצע הפרדה, לעניות דעתי שגויה ומלאכותית, של הוצאות אשר המוכר מחויב לשאת בהן בהתאם לחוזה שעליו חתם, לבין הוצאות שלפי תפיסת הוועדה "התנדב" לשלם.
המשמעות: בעולם העסקים, להבדיל מתחום הפילנתרופיה, קשה לייחס לצד בעסקת נדל"ן תשלום מתוך "התנדבות" שכן אין רציונל לנדב סכומים אשר
אין חובה מעשית או כלכלית לשלם אלא לצורך קידום וביצוע העסקה.
לאחר ניתוח מעמיק, הוועדה הגיעה לכדי מסקנה אשר גוררת עימה תוצאה כלכלית קשה ומעוותת והיא הטלת מס שאיננה בגין התעשרות כלכלית אמיתית - וקובעת פה אחד כי ההוצאות שבהן נשאה החברה אינן רלוונטיות לצורך חישוב מס השבח שמוטל במכירה, זאת על אף שייתכן כי אלמלא הייתה החברה נושאת בהן כלל לא הייתה מתבצעת העסקה.
לא מן הנמנע כי להחלטה זו יהיו השלכות רוחב, למשל על ידי הרחבתה באופן שבעת חישוב רווחי הון לא יותרו הוצאות מסוימות ככל ותינקט פרשנות מצמצמת זו, ואף לעניין מס הכנסה ייתכן שיוחמר המבחן בעניין הזיקה בין הוצאות והכנסות לצורך ייצור ההכנסה.
לדעתי, כאשר רשות המסים אינה טוענת כי מדובר בהוצאה או בעסקה מלאכותית, כגון תשלום לצד קשור, שירות שלא ניתן בפועל או שהתמורה איננה משקפת את שווי השוק של הנכס או השירות, אזי אל לה לשלול מנישומים את האפשרות לנכות הוצאות אמיתיות שבהן נשאו. זאת, תחת ההנחה שעדיין יש משקל מסוים לעיקרון מס האמת, אשר בית המשפט העליון רואה בו עיקרון-על.
ו"ע 43873-12-18 קיסריה השקעות בע"מ נ’ מנהל מס שבח תל אביב
הכותב ממשרד פרופ’ ביין ושות’ עורכי דין