מתחם גינדי TLV. אווירה קהילתית בתוך העיר הגדולה / צילום: חיים צינוביץ הפקות
הכתבה בשיתוף גינדי TLV
בשנים האחרונות הולך ומתפתח בעולם מודל הקהילתיות העירונית החדשה. בעבר, אנשים התלבטו בין חיים בעיר הגדולה, קרוב למקומות הבילוי והתעסוקה, לבין דגש חיי קהילה בפרברים ובאזורים כפריים יותר. כיום, יותר ויותר ערים גדולות בעולם מאמצות מודל של מתחם מגורים ענק בעירוב שימושים. מגדלים שמתנשאים לגובה רב, כוללים שטחי מסחר, פארקים ירוקים וגינות משחקים, כל זאת בקרבת מוסדות חינוך, תרבות וספורט. תוסיפו לכך חיי קהילה תוססים, לעיתים כאלה שמאורגנים על ידי התושבים עצמם, מפגשים משותפים, פעילויות שונות וקרבה למוקדי הפנאי והבילוי בעיר ותקבלו את מודל שלוקח את היתרונות מכל העולמות.
שניים מהמקומות הבולטים בעולם שבהם מודל הקהילתיות העירונית החדשה בא לידי ביטוי הם לונדון ומנהטן, ניו יורק. על פי נתונים של עיריית לונדון, כמחצית מתושבי העיר לא עוזבים את אזור המגורים שלהם ביום יום. הרחובות הראשיים, הן במרכז והן בפרברי העיר, מאופיינים במתחמי עירוב שימושים גדולים, שכוללים מגורים, מסחר, תעסוקה, חינוך, תרבות, בילוי ועוד. כשני שליש מתושבי העיר, על פי נתוני העירייה, מתגוררים באחד מ-600 הרחובות הראשיים הללו או במרחק של לא יותר מ-5 דקות מהם. Church Street בשכונת Westminster הלונדונית הוא דוגמה לאזור שכזה, שמאופיין גם בחיי קהילה רחבי היקף - תושבים שיושבים יחד בבתי הקפה, משפחות שנפגשות בפארקים באזור, רוכשות יחד בשווקים הפזורים לאורך הרחוב ועוד.
במנהטן, שבה הצפיפות גבוהה מלונדון, קיימים מתחמים רבים של גורדי שחקים בעירוב שימושים, לעיתים גם עם 20 דירות בקומה. כך, למשל, באזור צ'לסי מתנשא לו, ברחוב 17 שבשדרה ה-11 גורד שחקים בן 36 קומות, שבנייתו הושלמה רק השנה. הוא כולל בתוכו את כל המתקנים שקהילה צריכה, מחדר כושר וספא ועד למסעדה ואפילו בר. דבר שמעצים את חיי הקהילה הפנימיים והקשר בין השכנים.
"התחילה להיווצר קהילה בצורה אורגנית - פיתחנו את זה הלאה"
אחד המתחמים הייחודיים ביותר בהיבט של מודל הקהילתיות העירונית החדשה בישראל הוא מתחם גינדי TLV, הנמצא בפינת הרחובות החשמונאים וקרליבך. הפרויקט בנוי בצורה מעגלית, כשבצד אחד שלו נמצאים 10 בנייני מגורים בני 14 קומות כל אחד ובצדו השני ארבעה מגדלי מגורים בני 48 קומות - 385 דירות במגדל. לפני כחצי שנה החל איכולוסו של המגדל הראשון מתוך הארבעה ובימים אלו גם השני מתאכלס. "באמצע, בין לבין, יש פארק ענק, מתחת לפארק ממוקם קניון TLV, בתוכו נמצא קאנטרי של עיריית תל אביב. כמו כן, בית ספר יסודי וגני ילדים ממוקמים ממש מתחת לבניינים של שלב א' הנמוכים יותר. במגדלים עצמם יש חדר כושר גדול עם המכשירים היוקרתיים ביותר, מועדון ילדים מתקדם, לאונג' עסקים וחדר יינות המשמשים את דיירי שני המגדלים, המתחם קרוב למוסדות התרבות ומקומות התעסוקה ועוד", מתארת עידית פראתי, סמנכ"לית השיווק בחברת גינדי. לדבריה, "הייחודיות במתחם הזה הוא האופי הקהילתי - אנשים יורדים למטה לפארק ונפגשים, לוקחים יחד את הילדים לבית הספר וגן הילדים, מתאמנים בקאנטרי והולכים לחוגים המשותפים ואפילו בקניון כל הזמן רואים פנים מוכרות. המקום הפך להיות אידיאלי לחיי קהילה, לזוגות צעירים, למשפחות ועוד".
פראתי מספרת כי קצת לאחר איכלוס המתחם, החלה תופעה מאוד מעניינת שגרמה לה להבין את הפוטנציאל שלו בהתוויית מודל של קהילתיות בלב העיר הגדולה: "פתאום התחילה להיווצר במתחם קהילה בצורה אורגנית - נפתחו קבוצות וואטסאפ של הדיירים; אנשים הודיעו שהם נוסעים לחו"ל ושאלו אם מישהו רוצה בזמן הזה להשתמש בחנייה שלהם; נוצרה קבוצת 'אמהות מבשלות'; דיירת נוספת הקימה את 'מועדון ארוחת הבוקר' והחלה להזמין את השכנים להרצאות; התארגנו רשימות של אנשים וכיצד הם יכולים לתרום לקהילה. זה התחיל בקטן מאוד ואז מצאנו לנכון לפתח את זה הלאה".
גינדי TLV - לפרטים נוספים על מתחם המגורים והחוויה הקהילתית בלב ת"א, הקליקו כאן>>
כדי לקדם את נושא הקהילתיות, החליטו בחברת גינדי, באמצעות חברת הניהול של המתחם, לארגן את הדיירים. הם איתרו את תושבי המתחם שיכולים להוביל את הקהילה ולפתח אותה מבחינה תרבותית, ולאחר מכן יצרו פלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לדיירים לתקשר ביניהם, לארגן אירועים קהילתיים כשם שיוצרים אירועים בפייסבוק, להציע את שירותיהם, ולהתנדב כדי לסייע אחד לשני. הדיירים אף הקימו ועדת תרבות, שמתכנסת מדי שבוע.
לפרויקט אתר מלווה, Neighbors, שבו מגוללים דיירי המתחם את חוויית המגורים שלהם. כך, למשל, מספרים איתי הרמתי ושחר צוקר, בני זוג בשלב טרום הקמת המשפחה שגרים במגדל, על חשיבות הנגישות למקומות מרכזיים: "הכל מאוד קרוב ונוח. יש לנו חיי חברה, בתי קפה ומסעדות מתחת לבית ויש המון יתרונות בדירה החדשה, עד שברור לנו שלא נוכל לרדת ברמה". מתחם המגורים עצמו סגור רק לדיירי המגדלים, כאשר אורחים נדרשים להירשם באפליקציה. "זה מעניק תחושת מוגנות", אומרת צוקר לאתר Neighbors.
"אנשים צריכים את הקשר"
"עברתי לגור כאן לפני חמישה חודשים וכל יום אני פשוט אומרת איזה מזל שעשיתי את זה לפני שפרצה הקורונה", מספרת רותם כרמלי, שבימים כתיקונם היא שחקנית ושדרנית רדיו, ובמקביל, משמשת כחברה בוועדת התרבות של המתחם. "הייתי רגילה לגור בבניינים קטנים, בדירות קרקע. לא ידעתי למה לצפות וממש הופתעתי. זה ממש 'קיבוץ עירוני'", היא מוסיפה.
כרמלי מספרת כי מיד לאחר שהמתחם החל לפעול, קמו מספר רב של קבוצות דיירים בנושאים שונים. "יש פה ערבות הדדית נהדרת של הדיירים. למשל, בתחילת משבר הקורונה, כשאנשים התחילו להיכנס לבידוד הייתה התגייסות מרשימה של הדיירים האחרים לערוך עבורם קניות, להביא להם דברים מהסופר פארם ומה לא", אומרת כרמלי בהתייחסה לקבוצה. "לאנשים השתנתה המציאות בבת אחת, וממש היה מרגש לראות איך חיי הקהילה פה הולכים למקום של ערבות הדדית ועזרה אחד למען השני. כל אחד תרם את מרכולתו. למשל, מאמן כושר שגר בבניין התנדב בתקופת הסגר והעביר פעם-פעמיים בשבוע אימונים לדיירים בחינם ב-Zoom", היא מספרת.
כרמלי מרחיבה על הפעילות של ועדת תרבות במתחם: "אנחנו נפגשים לפחות אחת לשבוע. כרגע חזרנו ל-Zoom ובתקווה נחזור במהרה למפגשים פנים מול פנים. בנינו לוח פעילויות קדימה, שנשען על קבוצות הגיל השונות. עשינו פילוח של האנשים בבניין, של הילדים, של תחומי העניין. אנחנו מנסים לייצר פעילות לכל גיל על בסיס שבועי. אם זה בתחומים של כושר, אוכל, מוזיקה. נשמח שכל שכן/ה שיהיה מעוניין יוכל להרצות על תחום המומחיות שלו. התחלנו שלושה בוועדת תרבות ועכשיו אנחנו שבעה".
נושא הקהילה, שבמרכזה הילדים והמשפחה, מקבל ביטוי חזק מאוד במתחם. באתר Neighbors מספרים דן ומאיה רווה, הורים לילדים בגיל הרך, על יוזמה קהילתית של אחת מהאמהות במתחם שחלחלה הלאה: "אותה אמא ראתה שבחורף קשה למצוא פעילויות חברתיות. אז היא יזמה מפגש במועדון הדיירים של הבניין, כל יום שלישי אחרי הצהריים, עם צעצועים, פינת קפה וככה כולם הסתדרו פעם בשבוע עם פעילות מארבע ועד שש".
שירלי דלל, שעברה יחד עם בן זוגה וילדיהם למתחם, מספרת על יוזמה דומה שעלתה יפה: "כשהגעתי לגור כאן פרסמתי בקבוצת הוואטסאפ של הבניין 'היי, אני שירלי ויש לי ילדים. איך אפשר להיפגש?'. זה היה הדבר הראשון שעשינו". גם בני הזוג הרמתי וצוקר מבינים את הפוטנציאל של חיי המשפחה במתחם. "עלינו כאן ברמת החיים ובאיכות החיים. לאחר שנתחתן אנחנו רואים כאן עתיד מושלם למשפחה", הם משתפים באתר Neighbors.
כאשר היא נשאלת מה לדעתה מביא את הקהילה במקום לשגשג ולהתחבר, טוענת כרמלי כי מדובר בשילוב של שני גורמים. "קודם כל, אפשר לקרוא לזה, בטוב כמובן, 'רוח המפקד'. זה הגיע כיוזמה של גינדי וחברת הניהול שראו את הקהילה שמתחילה להתחבר כאן והציעו שנעשה את זה בצורה ממוסדת. מעבר לכך, "זה בא גם מהרצון של הדיירים. דווקא בגלל שמדובר בבניינים כל כך גדולים, הדיירים התחילו לחפש את הקשר האישי. לא להיות סתם אנשים שמהנהנים זה לזה ואומרים שלום במעלית; אנשים מבינים שאנחנו חלק משרשרת אנושית וצריכים את הקשר הזה".
"הפרויקט הזה הוא מאוד חדשני וייחודי", מסכמת פראתי. "בעידן שבו ערים נעשות צפופות ובמקביל אנשים מחפשים את חיי הקהילה, אין ברירה אלא לבנות בניינים גבוהים. עם כמות גדולה של דירות ודיירים בבניין, הרעיון האדריכלי של עירוב שיתופים, במהות שלו, יוצר את הקהילתיות. זאת כמובן עם קצת דחיפה של אנשים מהצד שמעוניינים לקדם את הנושא".
גינדי TLV - חוויית מגורים קהילתית בלב ת"א. לפרטים נוספים הקליקו כאן>>