מטה אבוט. הצליחה להביא לשוק במהירות בדיקות לווירוס הקורונה ולנוגדנים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
ב-14 באפריל 2003 הסתיים מיפוי 99% מהגנום האנושי בדיוק של 99.99%. הפרויקט, שהתחיל מתקציבים ממשלתיים ומעבדות מחקר, התגלגל עד מהרה לגופים עסקיים שהבינו את הפוטנציאל הגלום בשיפור ובדיוק של תהליכי פיתוח תרופות, מכשור וטכנולוגיה המקצרים ומייעלים את עבודת גופי המחקר.
חברות שגייסו מאות מיליוני דולרים ממשקיעים סייעו בקידום תיעוש התהליכים לרמות שאנחנו מכירים היום. לקח כשני עשורים מסיום הפרויקט להבשלת הטכנולוגיה. זה אולי נראה איטי, אבל בפרספקטיבה של ההיסטוריה של המדע, זה מטורף.
ב-31 בדצמבר 2019 דווח לארגון הבריאות העולמי בסין על מקבץ חולים בנגיף חדש. ב-12 בינואר 2020 הרשויות בסין כבר יכלו לשתף את העולם ברצף הגנטי של הנגיף הספציפי, שזכה לשם SARS-CoV-2, והמחלה שהוא גורם, שזכתה לכינוי COVID-19.
ללא התקציב הממשלתי שהניע את פרויקט מיפוי הגנום האנושי ו-20 שנות מחקר שהתפתחו מהיוזמה הזו, לא ניתן היה לזהות את הנגיף ואת הרצף הגנטי שלו תוך פחות משבועיים במרכז סין. לא ניתן היה לפתח ולהביא לשוק ערכות בדיקה היכולות לדגום אלפי דגימות ביום תוך מספר שבועות נוספים, והיה הרבה יותר מסובך לפתח חיסונים ותרופות שיש לקוות שאכן יגיעו לשוק במהלך 2021.
הבשלה של טכנולוגיות ושל תהליכים פוליטים
בעקבות ה-Covid-19 והזעזוע שעבר העולם, צפו על פני השטח השינויים שעוברת תעשיית הביומד בשנים האחרונות מתחת לרדאר של רובנו. המגמות הבולטות הן שילוב בין הבשלה והסבה של טכנולוגיות שונות, לבין הבשלה של תהליכים חברתיים פוליטיים.
כבר הרבה שנים ברור לנו שעיבוד וניתוח המידע הרב שנצבר בתחום הבריאות יכולים לשפר את פרקטיקות הטיפול והאבחון. השיפורים בתחומי הדיגיטציה, איסוף וניהול מטה מידע, לצד ההתפתחויות ביכולת האנליזה שלו, מתחילים להביא כלים פרקטיים לשוק.
מספר האנשים שמנהלים כיום מעקב רציף אחרי רמות סוכר, חמצן, דופק, לחץ דם, איכות השינה וכדומה, גדל מיום ליום. הקפיצה ביכולות המדידה והתקשורת, לצד השכיחות של אנשים עם אובססיה לכושר מחד ושל חולי סוכרת, לב, וכדומה מאידך, פיתחו שווקים רחבים שמשכו ומושכים את התעשייה גם בלי עידוד תקציבי רגולציה.
מי שנשאר מאחור ללא המידע הרציף וללא הנוחות של תקשורת מרחוק היו דווקא הרופאים - אבל החודשים האחרונים עזרו גם לרופאים ולמערכות הבריאות להסתגל לשינוי ולחוות את יתרונותיו. הרופא בישראל, שכבר כיום רואה את ההיסטוריה הרפואית שלנו על מסך המחשב שלו, יוכל בקרוב לקבל קריאה של מגוון מדדים מרחוק, כמו חום, לחץ דם, EKG וכדומה, ובהמשך גם בדיקות נוספות שנוכל לעשות בזמן ההמתנה במרפאה או אפילו לפני כן.
הרעיון של תראנוס (Theranos) והיזמת האמריקאית אליזבת הולמס, שביקשה לעשות מהפכה בתחום בדיקות הדם, היה מוקדם מדי, שאפתני מדי ובוסרי מדי ב-2003, אבל עשוי להיות אפשרי ב-2025. אפשר כבר להניח שבתוך שנתיים-שלוש, מכונות, קצת יותר קטנות מבר מים, שיוצבו בקופות חולים, או אפילו בסניף של סופרמרקט או שדה התעופה, יאפשרו לנו לעשות מגוון רחב של בדיקות שעבורן נאלצנו לשבת בתור לאחות ולחכות יום-יומיים לתשובות.
ארה"ב: עוברים מביטוח פרטי לממשלתי
בצד הפוליטי, אפילו בארה"ב התקבעה התודעה שיש רמה בסיסית של שירותי בריאות שהמדינה חייבת לספק לכל תושביה, אם לא מטעמי מוסר אז מטעמי בריאות. בתקופה שבה שירותי בריאות מתקרבים לכ-20% מהתל"ג האמריקאי, זה לא טריוויאלי.
כיום יש כ-157 מיליון אמריקאים בביטוח בריאות פרטי, שהם 48% לערך מהאוכלוסייה. ההשפעה החריגה של הקורונה על הכלכלה מובילה להערכה שבהלימה להתפתחויות בשוק התעסוקה, 12-27 מיליון אנשים יפרשו מתוכניות הביטוח הפרטיות במהלך 2021, ו-6-17 מיליון אנשים יצטרפו לתוכנית הממשלתית Medicaid.
תסריט כזה יהפוך את ממשלת ארה"ב לגוף המימון הגדול בעולם לתרופות, ויהווה את חציית קו פרשת המים בין שוק הבריאות הפרטי לממשלתי בארה"ב. ההשלכה המיידית היא ירידה בהכנסות חברות הפארמה מתרופות, לצד נגישות של יותר אנשים לתרופות במחיר אפשרי. המגמה ברורה, אבל ממדיה תלויים הן בקורונה והן בתוצאות הבחירות, לא רק לבית הלבן אלא גם לסנאט.
כבר שנים רבות יש בישראל חברות שנהנות מהמגמות בשוק הבריאות העולמי. טבע הייתה כמובן פורצת הדרך, אבל כיום דווקא אופקו, על מרכזי הדיאגנוסטיקה שלה בארה"ב, היא אולי זו שנהנית מהמגמה יותר מאחרות.
לצדן יש לציין את קמהדע, המפתחת תרופה לקורונה על בסיס נוגדנים מהפלסמה של אנשים שהבריאו מהמחלה, ואת נובולוג, העוסקת במתן שירותי רפואה ותמיכה מבוססי טכנולוגיה בתחום הטיפול הביתי.
חברות שעשויות ליהנות מההתפתחויות
אחת החברות שעשויות ליהנות מהמגמות שתיארנו כאן היא חברת אבוט (ABT). אבוט היא מובילה בתחום הדיאגנוסטי והצליחה להביא לשוק מהר מאוד בדיקות הן לווירוס והן לנוגדנים לווירוס הקורונה. זוהי חברה ענקית עם מוצרים במגוון תחומים, המביאים אותה למכירות שנתיות של 31 מיליארד דולר, עם 107 אלף עובדים ושווי שוק הנושק ל-170 מיליארד דולר.
מוצר מבטיח שהחברה פיתחה ומשווקת בתחום האבחון ואיסוף המידע השוטף הוא Libre. זהו אחד המוצרים המובילים למדידה שוטפת של רמות הסוכר של חולי סוכרת. Medtronic, ענקית הציוד הרפואי, חברת Dexcom ואחרות, מתחרות גם הן בנישה הזו ההולכת ומשתכללת מיום ליום.
חברה אחרת המתחרה בתחום הדיאגנוסטיקה, כולל כמובן קורונה, היא חברת Roche הנסחרת במכפיל 21 לעומת ה-46 של Abbott. המכפיל הגבוה של אבוט נגזר מתחזית הצמיחה הגבוהה בהכנסות ל-2021, על אף שה-(Compound annual growth rate (CAGR החזוי למכירות של שתיהן די דומה, ונע סביב ה-5%.
לצד חברות אלה, שפעילותן מגוונת ומקיפה תחומים רבים והזדמנויות שונות בתחום הבריאות, אפשר למצוא חברות דיאגנוסטיקה ממוקדות,
כמו, Danaher Corporation ,Thermo Fisher ,Sysmex ,bioMerieux ,Ortho Clinical, Quidel ואחרות.
בתחום שירותי התוכנה, ניהול המידע והנגשתו, Veeva היא אחד השמות המובילים, עם תשואה של 72% מתחילת השנה, שווי שוק שנושק ל-37 מיליארד דולר, 3,500 עובדים ומכפיל רווח שהגיע ל-120.
העולם הופך מורכב יותר, ותחום הבריאות רחוק מלהיות מקשה אחת. בתוך התחום, אפשר לנתח מגמות ברורות, בקטגוריות השונות, שיכולות לסייע לקבל החלטות השקעה. בצד המתחזק כיום אפשר לשים תוכנה ואבחון, ובצד הנחלש תרופות, בתי חולים וחברות ביטוח.
לשמחתנו, אחרי כמה שנים של בצורת בתחום בבורסת תל אביב, יש כיום מגוון חברות מעניינות גם אצלנו.
הכותבת היא יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות. לאי.בי.אי בית השקעות בע"מ ו/או לחברות הקשורות לה עשויות להיות אחזקה ישירה/עקיפה במניות ובחברות המוזכרות בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או שיווק המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם