יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד פרסם פוסט ארוך על הטיפול באבטלה, שהיא לדעתו הבעיה הדוחקת ביותר שיצר משבר הקורונה. כדי להוסיף לעצותיו אמינות הוא הזכיר את ההצלחות שנחל כשר אוצר ב-2013. "גם במצבי משבר אפשר להוריד את האבטלה", הוא קבע. "כשנכנסתי למשרד האוצר האבטלה הייתה בקו עלייה תלול, ועברה כבר את ה-6.8%. התחלתי תהליך אגרסיבי של טיפול בבעיה. ב-2014 האבטלה ירדה ל-5.9%, והירידה המשיכה גם אחר כך עד שהגיעה לשפל היסטורי של פחות מ-4%".
לפיד מרבה להתרפק על ימיו הקצרים באוצר, אבל לעלילות הגבורה שלו משתרבבות לפעמים גוזמאות. "קו העלייה התלול" שאותו הוא כופף, כביכול, לא היה ולא נברא.
תזכורת: בתחילת 2010, בעקבות משבר האשראי העולמי, שיעור האבטלה בישראל טיפס ל-10%. בעשר השנים הבאות הוא הלך והצטמק בעקביות מרשימה, עד שבאה הקורונה. לפי הנתונים ההיסטוריים, ב-12 החודשים שקדמו לכניסת לפיד לאוצר, האבטלה ירדה מ-7.3% ל-6.8%. צעדים לקידום התעסוקה שלפיד קידם רק תרמו להמשך הירידה: 6.2% כשחוק ההסדרים של לפיד אושר ביולי 2013; 5.7% עם פיטוריו בסוף 2014; 5.4% בבחירות 2015; 5% עם השבעת הממשלה החדשה; ו-3.4% רגע לפני שהקורונה נחתה בארץ.
שאלנו את לפיד איך התיאור שלו מתיישב עם הנתונים. "לפי נתוני למ"ס שפורסמו באמצעי התקשורת", ענו לנו, "שיעור האבטלה השנתי ב-2012 עמד על 6.9%, לעומת 5.4% ב-2011. לזה התייחס לפיד כשדיבר על קו עלייה תלול". ואכן: ב-2011 אכן דיווחו בעיתונות הכלכלית על "שפל של כל הזמנים באבטלה". אבל לא זה מה שמראה הגרף שצירפנו.
פתרון התעלומה טמון בשינוי שערכו בלמ"ס בינואר 2012 באופן חישוב האבטלה. המספרים קפצו פתאום באחוז ויותר, מטעמים טכניים לחלוטין. ב"גלובס" הסבירו אז כי "אם ננכה את ההשפעה של החלפת הסדרה, הרי מגמת הירידה באבטלה נמשכת".
בשורה התחתונה: דברי לפיד לא נכונים ברובם. הירידה באבטלה בימי כהונתו כשר אוצר המשיכה מגמה רצופה שהחלה אחרי המשבר הפיננסי העולמי, כמה שנים לפני כניסתו לתפקיד.
תחקיר: ארן רונדל