אוטובוס של דן בתל אביב / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
"התחבורה הציבורית בישראל סובלת בראש ובראשונה מ'נימבי' (NIMBY - Not In My Back Yard) קלאסי - כולם רוצים תחבורה ציבורית מצוינת לתושבים שלהם אבל שכל התשתיות יהיו אצל השכנים", כך אמר מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמיר אסרף, בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת ועסק במעקב אחר דו"ח מבקר המדינה על תחבורה ציבורית בישראל שפורסם במרץ 2019.
עוד אמר אסרף כי אחת מהבעיות היום בכל הקשור לתחבורה ציבורית קשורה לעידוד של המגזר הציבורי לשימוש ברכב פרטי ולא בתחבורה ציבורית, נושא שעלה גם בדו"ח המבקר וגם על ידי משתתפים נוספים בדיון. בהקשר זה אמר אסרף כי "אנחנו מנסים לקדם היום שינוי בתקנות מול החשב הכללי. זה אבסורד שהיום אין החזר הוצאות על תח"צ למי שיש רכב צמוד. גם אם הוא בוחר לעלות על אוטובוס או רכבת, ימשיכו לממן לו את הדלק והבלאי והאוטו, ולא יחזירו לו על נסיעה בתחבורה ציבורית. אנחנו מעודדים גודש כמדינה, כי זה הנהלים בחשב הכללי. מקווה שנצליח עכשיו להסדיר את זה".
משתתפת נוספת בדיון הייתה מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב יפו ומחזיקת תיק התחבורה, שהתייחסה אף היא לסוגיה זו: "שיטת המיסוי מעודדת בעלות על רכב. במגזר הציבורי למשל זה הכי בולט. אם יש לך רכב אתה זכאי להטבה, ורק אז. כלומר, אם אין לך רכב אתה מפסיד. זה סותר לגמרי למשל את הורדת תקן החניה. יש החלטות עוד מ-2013 לקבוע אמות מידה ולהוציא לפועל שיטות תגמול חלופיות. הרי אפשר להמיר את זה בסכום זהה למטרה אחרת וזה הרי האינטרס הלאומי. חשוב ליישם את החלטת הממשלה בנשוא הזה, בשיתוף עם ההסתדרות, ולהביא לעידוד הגעה ירוקה לעבודה".
במהלך הדיון פירטו אנשי משרד התחבורה את היקף השימוש בתחבורה הציבורית, שעשוי להפתיע את מי שאינו בקיא בעלייה המתמדת בשימוש הציבור בתח"צ בשנים האחרונות. 780 מיליון נוסעים בשנה רק באוטובוס, 70 מיליון נוסעים ברכבת ועוד 45 מיליון ברכבת הקלה בירושלים. סך הכל מדובר בכ-900 מיליון נוסעים בשנה, כ-3 מיליון ביום. את ההיקפים הללו (שחשוב לציין כי ירדו משמעותית בתקופת הקורונה) פגש דו"ח מבקר המדינה, שהעלה שורה ארוכה של כשלים המתייחסים לתכנון, ביצוע, מחסור בכוח אדם וכלים ועוד.
"פועלים לקביעת חובה לתסקיר תחבורה ציבורית בכל תכנון סטטוטורי"
יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ עופר שלח (יש עתיד-תלם), ניסה להבין מנציגי משרד התחבורה האמונים על התחבורה הציבורית מה חסר להם כדי להביא לשינוי מהותי בתחום. "אתם המשרד הממשלתי - מה חסר לכם?", כך שלח. על כך השיב אסרף - "יש בעיה קשה של מבנה הפעילות במדינה הנובע מריבוי רשויות מקומיות. יש לנו 257 רשויות במדינה במבנה מאוד שונה של אוכלוסיות ועוד גורמים. זה מאוד מורכב. כשכל רשות לא רוצה את התשתיות אצלה - צריך גוף משמעותי שיפסוק בנושא. רשות מטרופולינית זה אולי פתרון חלקי, לא מתאים לכל מקום. זה חלק מהעניין של חוק המטרו המוצע. אני יכול להגיד שאנחנו ביקשנו להכניס תיקונים היום לחוק התכנון והבנייה - כשאתה מגיש תכנון סטטוטורי, שיהיה חובה לתסקיר תחבורה ציבורית. אין את זה היום במדינת ישראל. זה מוביל לכך שיש לך מקומות כמו בית שמש עם שכונות חדשות בגודל של עיר עם בעיה קשה בתחבורה ציבורית".
עוד נושא שעלה בדיון היה היחס בין הרשות המקומית לבין השלטון המרכזי כמו גם התיאום ביו כלל הגופים. בנושא זה אמרה נציגת עיריית תל אביב-יפו, מיטל להבי , כי: "עיריית תל אביב נותנת יד לנת"ע, כולם רוצים שהפרויקט יקרה. אבל יש לנו נקודות חיבור בין רכבת קלה לרכבת ישראל ליד האוניברסיטה למשל- וצריך גשר. ויש ויכוח ארוך עכשיו על מי מתכנן ומי מממן. זו בעיה חוזרת, כי אין מישהו אחד שמסתכל על הכל מלמעלה. אנחנו לא נשלים ולא נסכים יותר לתחנות מנותקות שאחר כך צריכים למצוא להן פתרונות".
יו"ר הוועדה, ח"כ שלח, תהה על היעדר התכנון המתכלל ולהבי הסבירה: "יש הרבה גופים, והחיבורים בין כל הרכבות והכבישים אלו נקודות בעייתיות. צריך לשים את הדגש על הדברים האלו וגם את הכסף הנדרש. אנחנו הולכים עוד מעט לסגור את רחוב בן יהודה וצריך ליצור אלטרטיבה לאנשים באזור - וצריך לתת על זה את הדעת. צריך להביא את הפתרונות מראש. עוד לא ברור מתי בן יהודה ייסגר, אבל אני אומרת שאנחנו מעדיפים שזה יידחה, כדי להיכנס מאורגנים למהלך הזה. אנחנו מסבירים את הנושא, אבל גם לא רוצים להיות אלו שמעכבים את הפרויקט הלאומי - כי אז יגידו שהרשות המקומית היא זו שמעכבת".
יו"ר נתע: שנה איחור בפעילות הקו האדום של הרכבת הקלה
משתתף נוסף בדיון היה רם בלינקוב, יו"ר נתיבי תחבורה עירונית (נת"ע) שהתייחס למצב העבודות של הרכבת הקלה, העיכובים בלוחות הזמנים וגם השפעת הקורונה על התחום.
"הקו האדום הכי מתקדם נכון להיום", אמר בלינקוב. "מתחיל בפתח תקווה ומסתיים בבת ים. נמצא בשלבי הקמה מתקדמים. במקור היה אמור להסתיים באוקטובר 2021. היה דוח ביקורת בעניין הזה לפני כשלוש שנים והם צפו שלא יסתיים במועד, ואכן לצערי אני מאשר שלא יסתיים באוקטובר 2021 - יותר סביר שבפועל תהיה שנה איחור".
לדברי בלינקוב, אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב היא ביטול מכרז משמעותי בשל טעות באומדנים - "היה אילוץ לבטל מכרז משמעותי ביותר ולערוך חדש - כי האומדן של המכרז היה כ-2 מיליארד שקל אבל ההצעות שהתקבלו בפועל עמדו על כ-4 מיליארד שקל אבל המכרז המתוקן חזר לאומדן המקורי. אז המהלך היה נכון מהבחינה הזו, אבל גרם לדחייה בלוח הזמנים. בנוסף, בעיה קשה שאנחנו מתמודדים איתה בחודשים האחרונים כמו כולם קשורה לקורונה. חלק משמעותי נבנה באמצעות קבלנים לא מקומיים, בעיקר סינים אבל לא רק, והקורונה תפסה את הסינים בדיוק בזמן החגים. החברות שעובדות כאן נתקעו בלי כמה מאות עובדים. אתמול נחתו כאן אחרי חודשים ארוכים עשרות עובדים, וזו בשורה מאוד משמחת".
יו"ר ועדת ביקורת המדינה, שלח, סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו כושלים בראיה קדימה, האסימון נפל רק בשנים האחרונות. ויש בעיה גם במדיניות מיסוי ובנוחות של המשתמש הסופי. גם בעיות סמכות. טוב שעכשיו עוסקים בזה, רע מאוד שבשלב מאוחר. אני חייב לציין שהרוח ששומעים מאנשי משרד התחבורה היא חיובית ויש רצון לפתור הבעיות". נציין כי הדיון שהתקיים היום הוא רק הראשון שיעסוק במעקב אחר דו"ח מבקר המדינה בתחום התחבורה הציבורית, והדיון הנוכחי עסק בכוונת תחילה רק בגוש דן ולא בשאר חלקי הארץ.