אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ב-22 בדצמבר 2015 יצאנו, קבוצה של עיתונאים מ"גלובס", להפגין מול ביתו של בעלי העיתון באותה תקופה, אליעזר פישמן, במחאה על כוונתו לפטר עשרות עובדים מהעיתון.
כשהגענו אל הבית בסביון, הבנו מהר מאוד שהפגנה במקום כזה דומה להפגנה מול קיר.
מולנו ניצב שער ברזל גדול שמאחוריו שטח רחב ידיים וכביש גישה ארוך שהוביל אל בית המגורים, שהיה מרוחק מאוד מהמקום שבו אושר לנו להפגין. בדרך חזרה מההפגנה התבשרנו, שבזמן שאנחנו הבענו מחאה נשלחו עשרות מכתבי הפיטורים לחברינו.
כעת, האחוזה של פישמן - מי שחתום על פשיטת הרגל הגדולה בתולדות המשק הישראלי - ושל רעייתו, טובה, עומדת להימכר במסגרת הסדר הנושים שאליו הגיעו הבנקים ורשות המסים עם בני המשפחה. אל דאגה - לפי הסדר הנושים שאושר על ידי נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, חלק מסכום המכירה יוחזר לטובה פישמן. לפי ההסדר, במועד קבלת מלוא התמורה בגין מכירת הבית בסביון תשלם טובה פישמן לקופת פשיטת הרגל מחצית מסכום התמורה נטו, פחות מחצית סכום התמורה בסך 7.2 מיליון שקל שהתקבלה בגין מכירה שכבר בוצעה של דירת הזוג פישמן ברחוב חיסין בתל אביב.
חשוב להבהיר: את החלטת נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, לאשר את הסדר הנושים עם משפחת פישמן יש לכבד כפי שיש לכבד כל החלטה שיפוטית אחרת. בנוסף, ראוי לציין כי ההסדר הושג בתום הליך גישור ארוך שנערך בפני נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, אשר גרוניס, וכי הוא מגלם שיפור בהחזר החוב של פישמן ביחס להצעות קודמות.
עם זאת, גם היום - ואולי ביתר שאת - הציבור לא יכול שלא להישאר עם טעם מר בפה נוכח היחס המלטף של המערכת הבנקאית לפישמן. בעיקר כשמשווים אותו ליחס הנוקשה של הבנקים לאנשים "רגילים" שיש להם חובות לבנק; ואפילו ליחס שניתן על ידי הבנקים לאנשי עסקים אחרים שקרסו, כמו נוחי דנקנר ומוטי זיסר ז"ל. במקרה של פישמן מדובר לאורך כל הדרך ביחס מיטיב, כזה שלו זוכה משפחתו גם היום.
מסמכים שהציבור לא זכה לראות
הגורם היחיד שניסה למנוע את אישור ההסדר היה הנאמן מטעם בית המשפט, עו"ד יוסי בנקל. ימים ספורים לפני שהובא ההסדר לאישור בית המשפט, הגיש בנקל מסמך התנגדות חריף לשופט אורנשטיין. ואולם, לבקשת משפחת פישמן, אסר אורנשטיין על פרסומו, ולמעשה התיר לנו להציג אותו לציבור רק לאחר שההסדר כבר מנוי וגמור. עיתוי מוזר, בלשון המעטה. אם לא די בכך, גם עצם הדיון בבקשה היה אמור להתבצע במחשכים, בדלתיים סגורות ותחת חיסיון. למעשה, אלמלא עתרה מערכת "גלובס" לפני מספר שבועות לבית המשפט בעניין, גם הדיון הציבורי המוגבל שכן התקיים בבית המשפט, כלל לא היה בא אל העולם.
בנקל היטיב לבטא את הביקורת כשכינה את ההסדר עם משפחת פישמן, "עיר מקלט לנכסיו המוברחים והמוסתרים של פישמן". לדברי הנאמן, בהתנגדות להסדר שהגיש לאורנשטיין, מדובר בהסדר שהוא "בלתי ראוי, בלתי סביר בעליל ובעיקר בלתי מידתי".
בנקל טוען כי צריך היה לדחות את ההסדר "בראש ובראשונה בשל העובדה כי כנגד קבלת פטור מלא וגורף מפני תביעות הנאמן ובעלי תפקיד אחרים, בעילות שונות ובהיקף מצטבר של למעלה ממיליארד שקל, מציעים בני משפחת החייב פישמן להעמיד לקופת פשיטת הרגל 'תרומה' בסכום מגוחך, הקרוב לאפס, וגם זאת רק לאחר שקופת פשיטת הרגל תעביר לידיהם - שלא כדין - נכסים נוספים שהם אינם זכאים להם".
במסמך שהותר לפרסום, פירט הנאמן שורה של סיבות שבעטיין הוא מתנגד להסדר. הראשונה שבהן היא מה שכינה הנאמן, "העברת נכסים וזכויות המוקנים לקופת פשיטת הרגל של פישמן - לידי בני משפחתו". לפי הנאמן, "הסדר ראוי ליישובן של התביעות הוא אך ורק הסדר כספי במסגרתו ישלמו בני משפחת החייב סכום ראוי, ממקורותיהם הפרטיים. ואולם, זה איננו הגיונו של ההסדר המוצע, שכל כולו נסמך על נכסי וזכויות קופת פשיטת הרגל, תוך ניסיון להעריך את שוויים באופן מלאכותי המיטיב עם בני משפחת פישמן".
הנאמן טען, כי "בני משפחת פישמן ניצלו את העובדה שהמגשר, הנשיא גרוניס, ומרבית הנושים אינם בקיאים במצבת זכויות ונכסי קופת פשיטת הרגל ושוויים, ואף אינם מעורים דיים בתיקי חדלות הפירעון של קבוצת פישמן, בכדי לשלב בהסדר המוצע תנאים שנועדו להפחית את שיעור תרומתם (הזעום גם כך) לפחות מאפס, תוך גזילת נכסים נוספים מידי הנושים".
לשיטת הנאמן, "למרבה התדהמה, משקף ההסדר המוצע מצב בו כנגד 'התרומה' האפסית המוצעת על ידי בני משפחת החייב, מועברים לידיהם, מקופת פשיטת הרגל, נכסים וזכויות בשווי של עשרות מיליוני שקלים". לדברי בנקל, מדובר בין היתר בהפקעת 5.5% מהמניות המוחזקות על ידי קופת פשיטת הרגל בחברת 'פישמן רשתות', והעברתן, ללא תמורה, לילדי החייב, "וזאת לצד תשלום במזומן שישולם להם מקופתה של פישמן רשתות".
בנקל ציין כי חברת "פישמן רשתות" מצויה בשליטתו של הנאמן, והיא הנכס המשמעותי ביותר המוחזק על ידי קופת פשיטת הרגל, מכוח החזקת פישמן ב - 55.5% מהון מניותיה, כאשר יתר מחזיקי המניות בחברה הם שלושת ילדיו (המחזיקים יחדיו ב-44.5% מהון מניות החברה).
לדבריו, "חברה זו מהווה למעשה 'תת קבוצה' בפני עצמה, בתוך קבוצת פישמן, המחזיקה ביותר מתריסר חברות בנות ונכדות, ומרכזת את מרבית הפעילות הריאלית קמעונאית של הקבוצה. בכלל זאת, מחזיקה ושולטת פישמן רשתות בחברות: טלפארמה בית המרקחת הישיר הראשון (1999), היפר טוי מרכז צעצועים, זר פור יו (2000), פאואר כארד 2000, ועוד".
"טובות הנאה בשווי 20 מיליון שקל"
לדברי הנאמן, החזקת בני משפחתו של אליעזר פישמן במניות "פישמן רשתות" נובעת מכך "שבמהלך השנים נהג פישמן להקצות, חינם אין כסף, מניות בחברות השונות - הן לרעייתו והן לילדיו (עוד מעת שאלה היו צעירים מאוד, לעיתים אף קטינים) - כאשר פישמן, הוא לבדו, מזרים להן את האמצעים הכספיים להשקעותיהן ופעילותן, והוא לבדו ערב לכלל חובותיהן והתחייבויותיהן, תוך שילדיו ורעייתו 'שוחררו' מן הצורך לשאת בעול או בחבות כלשהם".
"עם היקלעות החייב להליך פשיטת הרגל, כל שנותר לילדיו, הוא ליהנות מן הזכויות שהוקנו להם ב'פישמן רשתות', וכן לנקוט במהלכים שונים לצורך ביצור שליטתם בחברה. על רקע האמור, ננקט על ידי ילדי החייב מהלך במסגרתו התקבלו על ידי פישמן החלטות שנועדו, הלכה למעשה, להעביר את השליטה בחברה לידי ילדיו, על דרך דילול החזקותיו בחברה", כתב הנאמן.
הנאמן כתב כי במסגרת ההסדר המוצע מבקשים ילדי פישמן לא רק לקבוע כי המניות המוחזקות על ידם כיום יוותרו בידיהם, אלא אף להורות כי האופציה שניתנה לאייל פישמן, לרכישת מניות החברה, כמו גם "הסכם ההלוואה ההמירה", בו נקשרו ילדי פישמן והחברה, שרירים וקיימים, באורח שיאפשר לא רק לקבע את מעמדם בחברה, אלא אף יקנה להם את הזכות לדלל את החזקות קופת פשיטת הרגל ב"פישמן רשתות". לטענת בנקל, "מדובר בטובות הנאה אשר שוויין הכספי מוערך על ידי הנאמן בסך של קרוב ל-20 מיליון שקל".
לפי הנאמן, "דוגמה מובהקת במיוחד לאבסורד הטמון בהצעת ההסדר, הינה העובדה כי אף על פי שבהתאם להצעה זו, פישמן אינו מופטר מחובותיו (כך, שההליכים בעניינו עתידים להימשך כביכול כסדרם, תוך שכל נכסיו וזכויותיו מוקנים לקופת פשיטת הרגל), הרי שהאופן בו נוסח 'סעיף הפטור' מאפשר לבני משפחתו המורחבת לטעון כי כוונת הסעיף הינה להקנות להם חסינות מוחלטת מתביעות".
במלים אחרות, אומר הנאמן: ההסדר עם בני משפחת פישמן כמעט ומחסל את הסיכויים להיפרע עוד מפישמן עצמו. והוא מחסל כמעט סופית את הסיכויים לעקוב אחרי נכסים של פישמן, שיש חשש כי הועברו אליהם ממנו שלא כדין.
חן מענית היה חבר ועד עיתונאי "גלובס" בעת שהוביל מחאה נגד פישמן ב-2015
***גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם ב"גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות, מצויים בסכסוך מתמשך.