גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה היא רק תירוץ לכשלים של נת"ע ומשרד התחבורה בפרויקט הרכבת הקלה

הדיון בוועדת הכלכלה בדחיית הפעלת הקו האדום ובבקשה להגדיל את התקציב לא הגיע בהפתעה • נוח להאשים את הקורונה, אך "נמל המפרץ" צפוי לעבור בשנה הבאה למפעילה הסינית במועד וללא עיכובים

עבודות על תחנת קרליבך של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר, גלובס
עבודות על תחנת קרליבך של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר, גלובס

שום דבר  מפתיע לא היה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן - לא העיתוי, לא העיכוב ולא החריגות בתקציב. נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) הודיעה על דחיית מועד ההפעלה בשנה (בינתיים) וביקשה תוספת תקציבית של 1.1 מיליארד שקל שנחוצה להשלמת הפרויקט (בינתיים).

העיתוי לא מפתיע, אם ההודעה והבקשה היו מגיעות בתקופה "נורמלית", במונחים ישראליים כמובן, הן היו הופכות לנושא בוער על סדר היום הציבורי. כמו למשל בשנה שעברה כאשר הפקקים במרכז הפכו להיות סיוט מתמשך. משבר הקורונה נפל לידי המתכננים ומקבלי ההחלטות כמו מתנה משמיים: גם תירוץ אולטימטיבי לחריגות בזמנים ובתקציב וגם הסחת דעת ציבורית. חלק גדול מהציבור טרוד בבעיות קיומיות וההאטה במשק מקטינה את עומסי התנועה והנושא כבר לא נכלל, בינתיים, בהגדרה "כיבוי שריפות פוליטי". סוגיית הקורונה חזרה בדברי אנשי נת"ע כחוט השני: "החברה מסתמכת על קבלנים זרים ובמיוחד בקו האדום והקורונה פרצה בראש השנה הסיני".

המבקר התריע כבר לפני שנתיים

גם העיכוב לא מפתיע, כבר בקיץ 2018 פרסם מבקר המדינה דוח, שבו העריך כי ספק אם פרויקט הרכבת הקלה יעמוד בלוח הזמנים ובתקציבו המקורי. הדוח נכתב על בסיס ממצאי חברת הבקרה שמונתה לפרויקט ובדיקה של אנשי משרד המבקר עצמם. "כל היבט, משימה ומקטע בפרויקט הרכבת הקלה נגועים באיחורים... קצב הביצוע שנת"ע התיימרה להציג גבוה בהרבה מהמצב בפועל... מחסור בטווח ביטחון בכמה מרכיבים קריטיים בפרויקט מסכן את תאריך הסיום והתקציב", נכתב בדוח.

לנת"ע הייתה אז תשובה נחרצת: "מאז כניסתה של ההנהלה הנוכחית של נת"ע עברה החברה שינוי ארגוני עמוק, שכלל את תיקון ליקויי העבר, תוך הפקת לקחים והסדרת נהלים לשיפור וייעול הפעילות. הישגי החברה בשנים אלה מדברים בעד עצמם... נכון להיום כריית המנהרות מקדימה את לוחות הזמנים, ותוכניות העבודה לוקחות בחשבון את כלל המשימות הדרושות לשם סיום הפרויקט בזמן. נת"ע מודעת היטב לסיכונים הכרוכים בפרויקט ופועלת כל העת לצמצם אותם".

גם למשרד התחבורה היה מה להגיד באותה עת על דוח המבקר: "מאז שהמיזם הענק יצא לדרך, לפני כשנתיים וחצי, העבודות להקמת הרכבת נמצאות בעיצומן, נחתמו כל החוזים הקבלניים המרכזיים של הפרויקט וחברת נת"ע עומדת בתקציב ובלוחות הזמנים שנקבעו באופן ראוי להערכה. חזון הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, שרבים הטילו ספק לגביו הופך למציאות, צפוי להיחנך לקראת אוקטובר 2021".

אלא ששנה מאוחר יותר במרץ 2019 שוב הקדיש מבקר המדינה פרק לנושא במסגרת דוח של 600 עמודים שזיהה כשל מערכתי מתמשך ביצירת פתרונות תחבורתיים. כאן כבר הגיב ישראל כ"ץ לנושא ישירות: "אני לא בא בטענות למבקר, בשנה שעברה הוא הוציא דוח, הוא כתב שהוא חושש שהרכבת הקלה בתל אביב לא תהיה במועד, עכשיו הוא כבר לא כותב את זה כי היא תהיה במועד. הרכבת הזו תסיע 70 מיליון נוסעים בשנה, תפתור את בעיית הפקקים, יש עוד שני קווים שאנחנו בונים. המבקר יכול כל היום למצוא ליקויים. למה ללכת אחורה עשר שנים, שילך אחורה מאה שנה".

והחריגות בתקציב מפתיעות? בינואר 2020, כאשר הווירוס עוד היה הרחק בסין, נפגשו מנהלי נת"ע עם נציגי הממשלה כדי להציג את ההתקדמות בפרויקט הרכבת הקלה במהלך הפגישות עלו הערכות שהפרויקט לא יושלם במועדו למרות ההבטחות ונרמז, שקופת המדינה תתבקש להוסיף לפרויקט, בשלב זה, בסביבות חצי מיליארד שקל. על פי מה שנכתב אז באותה עת גם קיבלו חברי דירקטוריון נת"ע עדכון על כך "שייתכן עיכוב בפרויקט, שעוד מוקדם לדבר על ממדיו או לאמוד אותו כספית".

אל תפילו את התיק על כמה פועלים מסין

ומה לגבי אותם כמה עשרות או כמה מאות פועלים סיניים של הקבלנית שמקימה את הרכבת הקלה, שהיעדרם "תקע" כביכול את העבודות והביא לעיכוב? התירוץ נשמע קצת קלוש אבל בהחלט לא מפתיע.

קחו, למשל, את פרויקט "נמל המפרץ" החדש בחיפה, עוד פרויקט דגל של ישראל כ"ץ, שהשבוע התבשרנו שהוא עתיד לעמוד במדויק בלוח הזמנים ויעבור בשנה הבאה ללא כל עיכוב למפעילה הסינית, למרות הקורונה. בסוף השבוע האחרון הגיעו לישראל מנופי הענק שישרתו את הנמל בליווי צוותים של עשרות פועלים סיניים שירכיבו אותם. מי שיעיין בעיתונות הסינית ימצא שם את סיפור הרואי שמתאר כיצד הצליחה יצרנית המנופים הסינית להמשיך את הייצור שלהם תוך הקצאת משאבי חירום ולספק אותם במועד למרות עיכובי הקורונה. בקיצור, מדובר במעצמת על עם משאבים בלתי נדלים אז אל תפילו את התיק של הרכבת הקלה על כמה פועלים מסין. גם עזות המצח שדרושה כיום כדי לבקש מהאוצר סכומים כאלה - כאשר הקופה ניצבת על סף פשיטת רגל - לא אמורה להפתיע.

אפילו השתיקה הטוטאלית של נציג אגף החשב הכללי, למרות הנזיפות שספג מחברי הוועדה, לא אמורה להפתיע. האגף הזה לא היסס בעבר לצאת לקרב נגד מדיניות הממשלה ושר האוצר, אבל כמו במשרד התחבורה בזמנו גם אנשי האוצר מבטלים את עצמם לנוכח סגנונו הכוחני של שר התחבורה לשעבר. וגם זה היה ידוע מראש. אז באוקטובר 2021 לא תהיה פתיחה חגיגית של הרכבת הקלה, ולא מצאנו שום גורם רשמי שמוכן להמר על המוניטין שלו שזו אכן תופעל בנובמבר 2022 וכמה תעלה הסאגה לקופת המדינה.

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%