אליעזר פישמן והשופט איתן אורנשטיין/ צילומים: אלון רון ואיל יצהר
בשקט בשקט, בחסות הקורונה וצו איסור פרסום שהוסר לאחר בקשה של "גלובס", אושר השבוע הסדר החוב למשפחתו של אליעזר פישמן, שמגלם תספורת של 95% לציבור ומותיר את אשתו וילדיו מולטי מיליונרים.
לפי הערכות, שווי הנכסים שייוותרו בידי בני משפחת פישמן לאחר ההסדר יעמוד על כ-250 מיליון שקל. יתר על כן, במסגרת ההסדר הם זוכים לפטור גורף ביחס לתביעות שיוגשו נגדם, והבנקים מוותרים על טענות שהועלו כנגד המשפחה להעברת נכסים בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים.
ההסדר למעשה נותן גושפנקא משפטית לנוהל שקיים זה שנים, של יחס מועדף של הבנקים לטייקונים. על הרקע הזה סייענו להקים את ועדת החקירה הפרלמנטרית להלוואות לנושים הגדולים, שזכתה לכינוי ההולם "ועדת פישמן".
משמעות הנוהל היא שהאדם הפשוט נרדף עד חורמה ויכולים לעקל לו את הטלוויזיה מהבית על חוב של אלפי שקלים בודדים, בעוד לטייקונים מוחלים על חובות של מיליארדים, ועוד מותירים אותם עם נכסיהם. לאור העובדה ששני הנושים המרכזיים של פישמן, בנק הפועלים ובנק לאומי, הם בנקים בבעלות הציבור דרך כספי הפנסיות שלו, חשוב להבין שהציבור הוא זה שמממן את מדיניות האיפה ואיפה הזו.
שתיקת הכנ"ר
הנזק באישור ההסדר הוא כפול ומכופל. גם במסר שעובר למגזר העסקי של "תהיו פישמנים": קחו הלוואות, תחתמו על ערבויות אישיות, תהמרו על כספי ציבור ותפסידו חופשי, רק תזכרו להעביר את כל הנכסים לילדים, שיישארו עם הכסף לנצח; וגם במסר שעובר לציבור הרחב, שממשיך לשלם משכנתאות וריביות, בזמן שהעשירים מאוד יישארו עם רכושם, ולא ייתנו את הדין על מעשיהם.
אם כל זה לא מספיק, הרי שהעובדה שהוטל צו איסור פרסום לבקשת משפחת פישמן על תגובת הנאמן שהוגשה לבית המשפט - בה הוא מתנגד נחרצות להסדר המוצע, ואף אומר מפורשות שבני משפחת פישמן ניצלו את חוסר הבקיאות בפרטים של המגשר והנושים, כדי לצמצם את "תרומתם" ולקחת אקטיבית נכסים מן החלק שאמור ללכת לציבור - הוא בלתי נתפס.
המשמעות היא שבית המשפט נתן יד לכך שהציבור כולו, ובכלל זה אנחנו בלובי הציבורי, נחשפנו להתנגדות של הנאמן המבהירה את משמעות ההסדר רק בדיעבד ולאחר קבלת ההחלטה. לכן אנחנו עובדים על הגשת בקשה חריגה להצטרף ולהגיב כידידי בית המשפט בשם הציבור, שקולו לא נשמע בהליך כראוי. לכאורה, כונס הנכסים הראשי, הגוף האמון על ייצוג האינטרס הציבורי בהליכי פשיטת רגל, היה אמור להשמיע את הקול הזה. למעשה, לאורך ההליך נציגי הכונס משכו ידיהם בטענה כי הבנקים הם נושים מתוחכמים, שיודעים לדאוג לעצמם.
אין ספק שהבנקים יודעים לדאוג לעצמם, אלא שיש סתירה בין האינטרס שלהם לבין האינטרס הציבורי, שהוא להשאיר כמה שיותר נכסים בקופת פשיטת הרגל. למנהלי הבנקים, מנגד, יש אינטרס נוסף: לשים סוף לפרשה שעשתה להם יחסי ציבור כה גרועים. יתר על כן, הבנקים כבר מחקו את החוב של פישמן כחוב אבוד, כך שמבחינתם כל שקל שהושג מבני המשפחה הוא רווח נטו. הרי עדיף למנכ"לים הנוכחיים של הבנקים ציפור ביד בקדנציה שלהם, מאשר עוד כמה מיליונים בכהונה של המנכ"ל הבא.
חוסר שוויון זועק
לא בכדי, הנושא הזה מעורר מחאה ציבורית רחבה. פוסטים שהעלנו בנושא בפייסבוק זכו לאלפי שיתופים ומאות אלפי צפיות בפחות מ-24 שעות, ואנו מקבלים אינספור פניות מאזרחים מתוסכלים שרוצים לדעת מה עוד הם יכולים לעשות כדי להילחם בחוסר השוויון הזועק הזה.
אין ספק שהבנקים ומשפחת פישמן קיוו שצו איסור הפרסום ובלגן הקורונה יסייעו להם להעביר מהר את הסיפור מהכותרות, אבל הם התבלבלו. עם קרוב למיליון מובטלים, ומאות אלפי ישראלים שלא יודעים איך יסגרו את החודש, נשמח לדעת אם הבנקים ימחלו גם על חובותיהם של עשרות אלפי עסקים קטנים הנמצאים על סף סגירה, או שימשיכו לגבות מהם ריביות נוספות על דחיית חובותיהם. כנראה שהאפשרות השנייה היא הנכונה, ועל מדיניות האיפה ואיפה הזו אסור לעבור בשתיקה.
עו"ד לינור דויטש היא מנכ"לית ועו"ד זלצמן היא לוביסטית ציבורית בלובי99 - הלובי הציבורי.
***גילוי מלא: איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם ב"גלובס". פישמן ומשפחת בר און, מבעלות השליטה הנוכחיות, מצויים בסכסוך מתמשך.