שלמה קרעי, הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס
יש פוליטיקאים שהיו זורקים טענה מצלצלת ומשאירים אותה תלויה באוויר. לא ח"כ שלמה קרעי: כשכתבת ה"מרקר" טלי חרותי-סובר לעגה לו על הקביעה ש"ביבי משתכר פחות משכר מינימום", קרעי הרים את הכפפה ופרסם בטוויטר חישוב מדוקדק: "חשבון פשוט: רה"מ עובד לכל הדעות מסביב לשעון, גם בסופי שבוע וזמין גם ב-6 שעות השינה שפרגנתי לו. שכר מינימום יומי ל-18 שעות עבודה = 655.2, מורכב מ: 29.12×8 + 29.12×2×1.25 + 29.12×8×1.5 . שכר המינימום חודשי = 655.2×30 = 19,656 ש"ח. לפי הפרסום, נתניהו מרוויח פחות מ-18,000. מ.ש.ל".
קרעי הוא רואה חשבון מוסמך, והוא ערך תחשיב היפותטי: נניח שפועל פשוט בשכר מינימום שעתי (29 שקל ו-12 אגורות), היה עובד 30 ימים בחודש, 18 שעות ביום, חלקן כמובן בתעריף מוגדל. בסוף החודש הוא היה מקבל קרוב ל-20 אלף שקל. אבל נתניהו, לטענתו, מקבל על אותן שעות רק 18 אלף. כלומר "פחות מהמינימום".
התרגיל הזה מטעה מכמה טעמים. גם אם הפועל הדמיוני יעבוד 18 שעות ביום, חוק שעות עבודה ומנוחה מתיר בדרך כלל לשלם לו רק על עשר. אבל ניחא, נזרום עם ההנחות של קרעי. הבעיה החמורה היא שבחישוב עצמו יש לפחות שתי קביעות שגויות.
הכשל הראשון טמון בטענה שנתניהו משתכר 18 אלף שקל בלבד. קרעי מסתמך כנראה על תלוש השכר שנתניהו פרסם במרץ 2016. שכר היסוד שלו עמד אז על כ-44 אלף שקל. אחרי תוספת יוקר של כ-3,400 שקל, ואחרי תשלום מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי, נתניהו הפקיד בבנק 17,464 שקל.
דא עקא: שכר היסוד שלו עלה מאז. בפברואר הוא עודכן ל-52,937 שקל, כמעט 9,000 שקל יותר מב-2016. כתוצאה מכך גם הנטו גדל.
כאן אנחנו מגיעים לכשל השני: הבלבול בין נטו לברוטו. קרעי משווה בין השכר של נתניהו אחרי מס ובין השכר של פועל רגיל לפני מס. אצל עובד מינימום רגיל, שהברוטו שלו הוא 5,300 שקל, זה לא משנה: אחרי זיכויים הוא ממילא לא ישלם מס. אבל פועל דמיוני עם ברוטו של 19,656 שקל יצטרך לשלם מס הכנסה של כ-3,200 שקל ודמי בריאות וביטוח לאומי של כ-1,500 שקל. הנטו שלו יהיה פחות מ-15 אלף שקל.
בשורה התחתונה: דברי קרעי לא נכונים. פועל בשכר מינימום שעתי, גם לו היה עובד (בניגוד לחוק) 30 ימים של 18 שעות, היה משתכר אחרי מס לפחות 15% מתחת לנטו שפרסם נתניהו ב-2016. שכר רה"מ עלה מאז ביותר מ-20%.