גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין תחושות לנתונים במאבק בנגיף הקורונה

ההבדל המהותי בין "אנחנו חושבים ש..." ל"אנחנו יודעים ש..." הוא קריטי כשמנסים להגיע למסקנות אופרטיביות בתקופה המורכבת הזו

 

איתור אנשים דרך נתוני מיקום / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
איתור אנשים דרך נתוני מיקום / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בזמן שגופי מחקר בעולם נמצאים במרוץ יום-יומי למציאת חיסון לנגיף הקורונה, נדרשים ממשלות וגופים עסקיים גדולים לקבל החלטות קשות, המושפעות מלחץ ציבורי ומתנודות כלכליות. כלי נשק מרכזי במלחמה בנגיף הקורונה הוא נתונים, Data.

האמונה כי "ידע הוא כוח", מביאה להבנה ש-Data (נתונים) הוא כלי אפקטיבי במלחמה בנגיף, שיכול לשפר במידה ניכרת את הדרך שבה יתקבלו החלטות. כלומר, הנתונים יהיו בסיס לניתוח גורמי תחלואה וסיכון, ויסייעו לבניית מודלים לפתיחת עסקים ומוסדות חינוך, ולזיהוי השפעות התנהגותיות של אוכלוסיות שונות. שימוש מושכל במידע יהפוך את קבלת החלטות למדויקת יותר.

שירותי הבריאות, גופי ממשל, מנהיגים, חוקרים ומנהלים עסקיים, ובעצם כולנו, זקוקים לנתונים באיכות גבוהה ובזמן אמת, כדי לקבל החלטות מושכלות, אשר יתוו מדיניות לטיפול הרפואי, מדיניות כלכלית ומדיניות הציבורית.

מידע שלם, מדויק ועדכני - וניתוחו בהתאם - הוא קריטי היום מאי פעם, וככל שהוא זמין יותר, כך השימוש בו נרחב יותר, והדרך למציאת פתרונות מתקצרת.

טבעם של משברים להציף מחדלים למעלה. נגיף הקורונה חשף עובדה שהייתה ידועה לרבים: ארגונים רבים, ובהם גופי ממשל, לא השקיעו בטכנולוגיות מתקדמות לניהול נתונים. זאת, מתוך אי-הבנה של חשיבות האיסוף והניהול הנכון של המידע, ואי-הכרה בפוטנציאל שבקידום מדיניות Data.

אמנם, לגופי ממשל, למוסדות רפואיים ולאחרים, יש מלאי-מאגר נתונים מרשים, ובחלקם אף מונה "אחראי נתונים ארגוני", אבל מסתבר שזה לא מספיק. הגישה למידע הארגוני מסובכת ורצופה ביורוקרטיה וסחבת.

מתברר, שהגופים שאמונים על בריאות הציבור מחזיקים צבא שלם של מומחי ידע, אך הידע לא מסודר ולא מנוהל כך שיוכל לשמש לקבלת החלטות מושכלות.

גופי ממשל אשר לא יודעים לשתף ביניהם מידע, לעולם לא יצליחו במערכה, או שיהפכו אותה לארוכה ולמתישה. המידע קיים, אך היכולות לאסוף אותו ולתרגם אותו לתובנות - מוגבלות.

הקרב על המידע הוא כמעט נצחי. הוא מתבטא בוויכוחים בלתי נגמרים בין משרדי הממשלה, בכך ששיתוף המידע הציבורי מוגבל מאוד, ובשל כך אנו ניצבים בחזית המערכה בלי ציוד קרב ראוי לנצחו.

על הממשלה לקבל החלטה נחושה, שלפיה את המידע הציבורי ינהל גוף מרכזי אחד, שבמקביל להיותו כפוף לרגולציה בנושא צנעת הפרט, יפעל לקידום ידע, באמצעות "ממשל נתונים" (Data Governance), דמוקרטיזציה של נתונים (Data Democratization), וסטנדרטיזציה של נתונים (Data Quality). גוף-על שיחשוף מידע לבעלי עניין, במטרה למפות דרכי פעולה מבוססות נתונים.

קברניטי המערכה אינם יכולים לנהל אותה בלי תמונת מצב ברורה בזמן אמת. בלי "ממשל נתונים" אנו מסתכנים בהזנת המערכת במידע באיכות ירודה, בספירה לא מדויקת של מקרי הדבקות, במידע לא חד-משמעי לגבי טיפולים מוצלחים או כושלים, ובזיהוי שגוי של אוכלוסיות וקהילות בסיכון.

במילים אחרות, בלי ממשל נתונים אנחנו מסתכנים באובדן חיי אדם ובפגיעה בחוסן הכלכלי, החברתי והלאומי. ריכוז המידע תחת גוף מסודר אחד, תחת הנהגה אחת, יכול לתקן ולשפר את המצב.

היכולת הטכנולוגית לזיהוי ולחשיפת מידע חדש על הנגיף, קיימת. כעת על הממשלה וקברניטי המלחמה להבטיח שמידע שלם ומדויק יגיע לאנשים, שיוכלו להפיק ממנו ערך ובאמצעותו להילחם נכון במגפה.

לכן, על הממשלה לתת עדיפות למימון מיזמי DATA. זו הדרך היעילה שבה ארגונים כמו "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", יוכלו לבנות תשתית חזקה לניהול נתונים שיהיו בסיס איתן לפענוח ולחיזוי מצבים.

ערכו של מידע איכותי חשוב היום במיוחד. כי מידע שלם ונכון הוא הבסיס שיתרום לבריאותנו ולרווחתנו הכלכלית. 

הכותב הוא יועץ טכנולוגי לשותפים במזרח אירופה וישראל בחברת אינפורמטיקה

עוד כתבות

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

הקמפוס המתוכנן של אנבידיה בקריית טבעון. איך העובדים יגיעו? / הדמיה: באדיבות אנבידיה

הקמפוס אושר, אבל איך העובדים יצליחו להגיע למרכז החדש של אנבידיה בטבעון?

הקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בקריית טבעון היא אחד המהלכים המשמעותיים ביותר לחיזוק התעסוקה בצפון בעשור האחרון ● אלא שהיעדר קישוריות למסילות הרכבת ותכנון ששם את הרכב הפרטי במרכז, מאיימים להשאיר את העובדים תקועים בכביש 6 ● האם המדינה תשכיל לייצר פתרון הוליסטי לפני שהקמפוס ייפתח ב־2031?

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הדרישה של סמוטריץ' שהביאה לדיון סוער בוועדת הכספים

ביום האחרון לשנת התקציב התלהטו הרוחות בוועדת הכספים לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט להתנות את מענקי האיזון השנתיים בהעברה של כספיים קואליציוניים ליהודה ושומרון ● ההליך, שבימים כתיקונם אמור לקחת לפחות 48 שעות, התקצר לאחר שהייעוץ המשפטי איפשר לחרוג מהנוהל הקיים

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

שדה התעופה בהרצליה / צילום: Shutterstock

אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?

8 מכרזים ל־991 דירות במתחם שדה התעופה בהרצליה נסגרו בהכנסות של כ־1.35 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ־1.4 מיליון שקל לקרקע לדירה ● במקביל, מכרזי רמ"י במתחם השלישות ברמת גן הניבו כ־1.23 מיליארד שקל

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

נתב''ג. יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים / צילום: Shutterstock

משבר זמני? ירידה בקצב גידול האוכלוסייה, שעדיין הגבוה במערב

לפי הלמ"ס ומחקרי מרכז טאוב, שיעור הגידול הכולל באוכלוסייה היה נמוך מהרגיל, בעיקר בשל הגירה החוצה ● במקביל, התחזיות מנבאות ירידה בפריון בשנים הבאות. כיצד הדבר ישפיע על המשק?

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

ח''כ גלית דיסטל אטבריאן יו''ר ועדת התקשורת, נועה בירן דדון מנהלת הוועדה, ואלעד מקדסי מנכ''ל משרד התקשורת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כאוס, פגמים ודהירה קדימה: תמונת מצב מוועדת התקשורת החדשה

שבע פעמים התכנסה ועדת חוק השידורים שיצאה החודש לדרך, והבעיות נערמות: פגמים מהותיים בתהליך, מתקפה על פקידים, מטרות לא ברורות לחוק והיעדר החלטות מהותיות

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם