גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מענק לכל קבוצה: האוצר יעניק פיצוי נדיב, אבל לא כל מי שיקבל באמת זקוק לו

מדינת ישראל מציעה פיצוי מסויים לקבוצות ספורט שאיבדו הכנסות בגלל אובדן הקהל ● עם זאת, צריך לזכור אין הרבה מועדונים בישראל שתלויים בהכנסות ממנויים וכרטיסים ● במכבי ת"א בכדורסל הסיפור יותר מורכב, עם אובדן ההכנסות מאירופה

משחק ללא קהל בין מכבי ת"א להפועל חיפה בבלומפילד / צילום: בר לביא, גלובס
משחק ללא קהל בין מכבי ת"א להפועל חיפה בבלומפילד / צילום: בר לביא, גלובס

משבר הקורונה מטלטל את הספורט העולמי והמקומי. עיקר הנפגעים הם הענפים הגדולים שמושכים קהל למגרשים, וכעת נאלצים להתמודד מול יציעים שוממים. כיצד זה משפיע על ההחלטות המקצועיות, מי הקבוצות שדווקא מרוויחות והסיטואציה ומה יעלה בגורל "הקבוצה של המדינה"? 

1. מינוי מאמן הנבחרת: כרוניקה של חוסר ברירה

השבוע הודיעה ההתאחדות לכדורגל על מינויו של המנהל הטכני של נבחרות ישראל, וילי רוטנשטיינר האוסטרי, למאמן הלאומי. לא צריך להבין מה הוביל למינוי הזה. בעולם אידיאלי הסיכוי שלו לקבל את המינוי שואף לאפס. רוטנשטיינר הרי רק לפני כמה שבועות עודכן על ידי ההתאחדות שסמכויותיו יצומצמו ומעכשיו יעסוק אך ורק בפיתוח הכדורגל ולא יתקרב לנבחרת הלאומית.

אבל אלו ימי קורונה. ההתאחדות מגלגלת מחזור שנתי של 99 מיליון שקל (נכון לדוח של 2018) ועומדת בפני צניחה משמעותית בהכנסות. אין משחקים בינלאומיים, אין קהל במשחקי ליגה שמהם גוזרת ההתאחדות עמלה יפה, ורק לאחרונה היא מראה סימנים של עמידה על הרגליים אחרי שעברה מספר שנים של תהליך הבראה כואב. בשקלול הפשוט של עונה ללא הכנסות + סיכויים אפסיים גם ככה העפיל לטורניר גדול + מאמן שכבר נמצא פה תחת חוזה שבעייתי להתנער ממנו - התקבלה ההחלטה הזולה יותר.

ואנחנו נלך ונראה יותר ויותר החלטות של אין ברירה והתפשרויות. מתוך מחשבה של לעבור את המבול בשלום.

2. כולם נפגעים מהקורונה? אל תאמינו לבכי

משבר הנגיף פתח את מנגנון הבכי. לא משנה אם בצדק או לא. פתאום לכולם מגיע משהו. האוצר הכריז על רשת ביטחון של 75 מיליון שקל לקבוצות הכדורגל לעונה הבאה, ונותר עדיין סימן שאלה איך יחולק הכסף בין הקבוצות. אבל כבר עכשיו זועקות חלק גדול מהן שזה לא יספיק. רובן הגדול בוכות כי הן כבר התרגלו לבכות. "מדובר בפגיעה אנושה", "לא נוכל פתוח את העונה", וכו'.

בדיקה פשוטה מראה כי לא באמת מגיע להן. רוב הקבוצות הקטנות נשענות על כספי עירייה ופועלות דרך קבע לפי מודל כלכלי לא ברור. הן מקבצות מכאן ומשם, נהנות מכספי הארנונה של התושבים, מכספי הטוטו. מבחינה עובדתית אין להן זכות קיום אמיתית - הן לא מצליחות להביא קהל ולהגדיל את בסיס האוהדים שלהן. התוצאה: ההכנסות שלהן ממכירת כרטיסים ומנויים הן אפסיות.

עכשיו הבלוף הזה מתגלה. מאחר שרשת הביטחון של האוצר נוגעת לפיצוי בגין אובדן הכנסות ממכירת כרטיסים - הן לא יראו ממנו יותר מדי. הבכי לא יישר את המספרים. אם לוקחים כדוגמה את הפועל רעננה, לפי הדוח האחרון שהוגש לרשם התאגידים בשנת 2018 מחזור הפעילות של הקבוצה עמד על 19.3 מיליון שקל. מתוך זה רק 1.18 מיליון שקל הגיעו ממכירת כרטיסים מנויים. אם מורידים מזה את ההוצאות עבור אבטחה, שיטור וסדרנות במהלך משחקים (746 אלף שקל) שרובן לא רלוונטיות כשהמשחק מתקיים ללא קהל - הרי שהנזק האמיתי של הפועל רעננה בגין אי כניסת קהל למשחקים הוא מאות אלפי שקלים בודדים.

הנה עוד דוגמה: עירוני קריית שמונה של איזי שירצקי העמידה תקציב של 24.2 מיליון שקל בשנת 2018 (שנת הדיווח האחרונה). מה "הנזק" שהיא יכולה לטעון אליו בגין אי הגעת קהל? הקבוצה מכרה מינויים וכרטיסים ב-847 אלף שקל. תורידו מזה הוצאת אבטחה בסך 606 אלף שקל, שרובן יפחתו כמעט לאפס בגלל היעדרות הקהל. נשארנו כמעט ללא נזק.

מכבי פתח תקווה? בשנת 2019 הכניס המועדון 24.8 מיליון שקל. כמה מתוך זה ממכירת כרטיסים ומנויים - 854 אלף שקל. במילים אחרות, נזק "עצום" של 3.5% מהמחזור.

מכאן שהבכי של כמעט כל הקבוצות בארץ שאינן קבוצות גדולות ומושכות קהל - שזה רוב הקבוצות - הוא בסך הכל ניסיון להשיג כמה שקלים על גב הקורונה. עם צמצום הוצאות אבטחה וקיצוץ שכר שחקנים שיגיע במקרים מסוימים ל-30%, והסכמה של העיריות לתת להן הנחה בדמי השימוש באצטדיונים ועוד כמה קווצ'ים שהקבוצות יעשו עכשיו - עבור הקבוצות הקטנות הקורונה היא חסרת משמעות לחלוטין.

אולי אפילו להיפך, היא תסדר להן עונה פחות גרועה מבחינה כלכלית ותקרב אותן מבחינה תקציבית אל הקבוצות הגדולות יותר, שייאלצו לספוג את עיקר הנזק מאי הגעת קהל.

3. המקרה של מכבי ת"א כדורסל: זה הולך להיות כואב

מכבי ת"א בכדורסל בנתה את עצמה במהלך כל השנים על אירופה ובמקביל הלכה והתנתקה מהליגה הישראלית. ערבי היורוליג הפכו מגנט למשיכת ספונסרים, זכויות שידור. המגנט האירופי מאפשר למועדון למכור כרטיסים יקרים ותאי צפייה יוקרתיים בהיכל - שם גם נמצא הכסף הגדול של המועדון.

המודל האירופי שנשען בעיקר על קהל מאפשר למועדון לגייס הכנסה מובטחת שנתית שנעה סביב 75 מיליון שקל. את היתרה משלימים הבעלים מכיסם. בזכות מבנה בעלות שמורכב מחמש קבוצות שונות - רקנאטי, פדרמן, שמעון מזרחי, איל הנדל"ן האמריקאי בן אשכנזי, והכלכלן ואיש העסקים האמריקאי ריצ'רד דייץ' - הדלתא הנדרשת להשלמה מהכיס של הבעלים מתפזרת בין כולם (כל אחד על פי חלקו) ויוצרת מנגנון חסכוני יחסית עבור הבעלים. גם עונה מורכבת/בעייתית שבה הבעלים נאלצים להזרים יחד 10 מיליון שקל מהכיס (2 מיליון שקל בממוצע לכל קבוצת בעלות) היא לא נוראית במונחים של בעלות פרטית - ודאי לא בהשוואה לכדורגל.

זה לא המצב השנה. כשנפרסה רשת הביטחון של האוצר על קבוצות הכדורסל התברר שהבעלים של המועדון עומדים בפני צרה גדולה. רשת הביטחון לכדורסל לעונה הבאה מסתכמת ב-35 מיליון שקל. הרוב המוחלט של הכסף יילך לשתי מושכות הקהל הגדולות - מכבי ת"א והפועל ירושלים. גם אם חלקה של מכבי ת"א ברשת הביטחון יעמוד לפי תרחיש אופטימי על מחצית מהסכום, 17-18 מיליון שקל, זה לא יסגור לה את הבור.

המועדון מכניס ממכירת כרטיסים ומנויים בעונה כ-40 מיליון שקל. אל הסכום הזה מתווספים תאי הצפייה שמכניסים נטו עוד 4-5 מיליון שקל בקירוב. מנויים וכרטיסים לא יימכרו במצב הזה של הקורונה, וכמובן שאף חברה מסחרית, שגם ככה סביר שחטפה מכה בקורונה, לא תרוץ לשלם 400 אלף שקל לתא צפייה כשחל איסור להכניס קהל.

עכשיו המתמטיקה הפשוטה: אובדן הכנסה של 45 מיליון שקל ממכירת כרטיסים ומנויים ועוד אובדן הכנסות מתמלוגי היורוליג אל מול רשת ביטחון של 17 מיליון שקל - תשאיר בור תקציבי של לפחות 30 מיליון שקל, כנראה גם יותר.

בפועל המכה היא קשה הרבה יותר. בהתחשב בכך שכל התזרים של מכבי ת"א נשען על מכירת כרטיסים ומנויים מאסיבית בתחילת העונה שמאפשרת את ההחתמות הגדולות ואת בניית התקציב להמשך העונה. העונה התזרים הוא אפס אחד גדול.

הלוואת גישור לפתור את הבעיה התזרימית? לא ממש. בעיקר כי גם על המשך העונה אי אפשר לבנות. היורוליג תתקשה להתניע לאור העובדה שמדובר בליגה המורכבת מקבוצות מ-10 מדינות. גם אם מצב התחלואה בישראל ישתפר, מי יודע מה יהיה בספרד, באיטליה, בטורקיה, ברוסיה, בליטא. הגבלות הטיסות בין מדינות משתנות כל הזמן, ובאופק אי-הוודאות והזהירות שתידרש מפני היקף התחלואה בחורף.

הטבות רגולטוריות? תשכחו מזה. אנחנו כבר לא בשנות השבעים או השמונים, מכבי היא כבר לא "הקבוצה של המדינה". אף אחד בקרב מקבלי ההחלטות לא ימהר לתת הקלות למועדון פרטי שמשחק בליגה פרטית ויאפשר נחיתה של קבוצות מחו"ל - לא משנה תחת איזה הגבלות של בידוד.

בעלי המועדון? אין סיכוי שייצאו להרפתקה. הם חטפו מכה בעסקים הפרטיים שלהם ולהוציא יותר כסף מהכיס דווקא על עסקי הכדורסל - סוג של כסף מיותר - היא מחשבה לא הגיונית. המטרה של הבעלים תהיה לצמצם את הבור כמה שניתן. לוותר על שחקנים יקרים, לעשות קבוצה רזה.

ואם צריך לסמן השלכה אחת עתידית משמעותית על המועדון היא תהיה בגזרת הבעלות. מבנה הבעלות החמש-ראשי מעולם לא היה חף מבעיות: אחד שם את הצ'ק בלי לשאול שאלות, אחד שואל אם זה חשוב באמת, והשלישי עומד על הרגליים האחוריות ולא מוכן לשמוע על הזרמת כסף בטח בתקופה שכזאת.

זה לא יהיה הימור גרוע להניח כי קבוצת הבעלות של מכבי ת"א תיראה אחרת אחרי שהקורונה תעזוב אותנו. 

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם כדאי להיכנס לשוק כשהמדדים בשיא כל הזמנים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כך התהפכה טבלת התשואות בקרנות הפנסיה והגמל ● ראלי חזק יכול להרתיע משקיעים מכניסה לשוק בציפייה לתיקון חד שיוזיל את מחירי המניות, אבל התיקון לא בהכרח מגיע ● כמה הרוויחו המנכ"לים בחברות הנסחרות במדד S&P 500 ● וגם: העצה של רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, למשקיעים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בית המשפט הכריע: למי מהשכנים באמת שייך הגג?

העליון הסדיר את הסוגיה הנוגעת לאופן שבו יש להתחשב בתשלומי משכנתה לאחר הפרידה ● בית המשפט לענייני משפחה קבע בהחלטה עקרונית כי יש לפרסם פסקי דין והחלטות בתחום המשפחה ככלל ● וגם: 48 בעלי דירות מול 3 בעלי פנטהאוזים - מי ניצח בבית המשפט?

אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ

החוקר שמנסה לפרק את המיתוס של אלברט איינשטיין

נתחיל מהסוף: איינשטיין היה גאון. אבל האם הסיפור שהוא שינה לבדו את כל מה שאנחנו יודעים על העולם שבו אנחנו חיים נכון? ספר שיצא לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון מציג מציאות מורכבת יותר ● פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ומחבר משותף של הספר, מסביר מדוע איינשטיין לא פעל בחלל ריק

רכב חשמלי בהטענה / צילום: Shutterstock

בניסיון למלא את הקופה בעוד מאות מיליוני שקלים: באוצר בוחנים גזרה חדשה

משרד האוצר בוחן להעלות את המס על רכבי בנזין, על־ידי הקטנת ההטבה הכספית של "המס הירוק", שמוענקת לכל כלי הרכב המיובאים לארץ, בהתאם לרמת הזיהום שלהם ● וגם: שלושה דגמי פרימיום חדשים של ב.מ.וו, אאודי ו־JEEP הושקו בארץ ● השבוע בענף הרכב

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

איך נקרא הסרט החדש של ג'רי סיינפלד ובאיזה מאכל הוא עוסק?

איפה נשבר השבוע שיא עולמי במספר בעיטות בדו קרב פנדלים בכדורגל, איזו עיר זכתה לכינוי "עיר הקורנפלקס"  ועל מי נכתב השיר American pie? ● הטריוויה השבועית

משרדי משרד העבודה של מדינת ניו יורק. פחות משרות חדשות מהצפוי / צילום: Reuters, Anthony Behar

התופעה החריגה הזו התרחשה רק שש פעמים ב-50 השנים האחרונות. בכל פעם הגיע אחריה מיתון

התופעה החריגה שבה הריבית על אג"ח לטווח קצר גבוהה מהריבית על אג"ח ארוכות התרחשה שש פעמים בלבד ב–50 השנים האחרונות ● העננים מצטברים: הסבירות למיתון בשיא לפי הפד, נתוני התל"ג והתעסוקה מדשדשים ופשיטות הרגל בעלייה ● השינויים המהירים בריבית בעשור זה וההדפסה המסיבית של פרוץ הקורונה מגיעים בקרוב למאני טיים

אולפני הרצליה / צילום: דוד שי, מתוך ויקיפדיה

כשבנק ישראל, הבנקאים והקבלנים מוודאים שלא נפסיק לקנות דירות בכל מחיר

בעוד מחירי הקרקעות ירדו נוכח השינויים בתנאי המימון, המחיר הממוצע של דירה דווקא עלה ב–24% בתוך שנתיים ● הגורם לפער טמון בבנקים, שצריכים לדאוג שהציבור ימשיך לקנות דירות במחירים הישנים

מנכ''ל ביומיקה, ד''ר אלרן חבר / צילום: יח''צ

טיפול בסרטן באמצעות חיידקי המעי הצליח בניסוי קליני ראשון

הניסוי בוצע על־ידי חברת ביומיקה מקבוצת אבוג'ן הבורסאית, ובו השתתפו 11 חולים בסוגי סרטן שונים, שטופלו עד היום באימונותרפיה ללא הצלחה ● בעקבות הפרסום, מניית הקבוצה עלתה ב־6.7%, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 113 מיליון שקל

אין עם מי לדבר בחברות התעופה / צילום: Shutterstock

המכה החדשה שמנחיתות עלינו חברות התעופה

המתנה של שעות על הקו, טיסות שמבוטלות ללא פתרון ופיצויים שמאחרים להגיע ● חברות התעופה הישראליות נשארו לבד במגרש, וללקוחות שצריכים אותן אין עם מי לדבר ● איזה מוקד החליף את הנציגים בבוטים ולמי אין בכלל שירות טלפוני? ● בדיקת גלובס

סם אלטמן וסקרלט גוהנסון / צילומים: AP

על הקלות שבה OpenAI לקחה לסקרלט ג'והנסן את הקול

השקת ChatGPT 4o של OpenAI בשבוע שעבר מזמינה מבט מחודש באחד הסרטים הטובים של המאה ה-21 ● כשבוע אחרי ההשקה הודיעו  OpenAI על החלפת הקול שנבחר לעוזרת הקולית ● הסיבה: השחקנית סקרלט ג'והנסן שלחה לחברה התראה משפטית המורה להחליף מיד את הקול של המערכת, שהיה דומה באופן מחשיד לקולה בסרט HER של ספייק ג'ונז מ-2013

מהמנכ''לים שפרשו / צילומים: איל יצהר, שלומי יוסף, רמי זרנגר, יונתן בלום, יוסי זמיר, ענבל מרמרי, עידן גרוס, קרן בן ציון, גבע טלמור, שרפן לופו, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

53 מנכ"לים עזבו את תפקידם מאז החלה המלחמה. השאלה היא למה

קושי לגייס משקיעים, לחץ גובר והזדמנויות חיצוניות: בשמונה חודשי המלחמה 10% ממנכ"לי חברות בבורסה המקומית עזבו בזה אחר זה את תפקידם ● התופעה, שחוצה ענפי מסחר - החל מנדל"ן, דרך תעשייה ועד תחום הקנאביס - אפילו התפשטה לחברות ישראליות שנסחרות מעבר לים ● מדוע זה קורה דווקא עכשיו ואיך אפשר להסביר את התופעה?

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל עמוק בבוץ: מה יקרה ביום שני הקרוב?

האינפלציה הגואה לא מאפשרת לבנק ישראל להוריד את הריבית, אך כנגדה עומדת האטה בצמיחה ● הגירעון המאמיר, פרמיית הסיכון מהווים מכשול עבור מתווה ההקלות של הבנק ● שפריר מפועלים: העתיד תלוי בתמונה הגיאופוליטית

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה, עם יישות בינה מלאכותית / צילום: ap, Eric Risberg

אנבידיה 2030: השלב הבא של המניה החמה ביותר בוול סטריט

היא עשתה זאת שוב: ענקית הטכנולוגיה הדהימה את וול סטריט, עקפה את התחזיות וסיפקה שלל הבטחות לעתיד ● "המהפכה התעשייתית הבאה החלה", הכריז המנכ"ל והמייסד המיתולוגי ג'נסן הואנג ● מהדור הבא של המעבדים, דרך שירותי התוכנה המתקדמים ועד לענן - מומחים מנתחים איך תיראה המהפכה

משה סעדה, הליכוד / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הצווים מהאג: מאיפה מגיעה הסמכות לתת אותם, ומה אפשר לעשות עכשיו?

הבקשה להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט הסעירה את המערכת הפוליטית בישראל ● רבים זעמו על התערבותו של ה־ICC, למרות שישראל לא חברה בו, אבל הרש"פ פתחה לו דלת אחורית ● אחרים התבלבלו עם ה-ICJ ● המומחים מציעים פתרונות מוועדת חקירה ועד כפירה בסמכות ● המשרוקית של גלובס

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

מהמוסד ועד ראשי ערים: במדינת ישראל כל אחד יכול לבקש לעצמו תחנת רכבת

בניגוד לדעת הדרג המקצועי והתוכניות המאושרות, וגם במחיר של פגיעה בשכונות מגורים והזזת קו מטרו: משרד התחבורה בראשות מירי רגב מקדם בימים אלו הקמת תחנות רכבת במוקדים שונים בארץ, שיפגעו בשירות התחבורה ● הסיבה, לפי גורמים: לחצים ושיקולים פוליטיים

מטולה / צילום: אלה לוי וינריב

שני טילי נ"ט פגעו בשני בתים במטולה, נזק רב במקום

צה"ל חיסל את סגן מפקד הביטחון הלאומי של חמאס בעזה ● דיווח: קצין סורי המקורב לחיזבאללה חוסל בפיצוץ מכונית בדמשק ● בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח • דקות אחרי החלטת בית הדין בהאג: חיל האוויר תקף ברפיח • שני רימונים הושלכו לחצר שגרירות ישראל בבלגיה, אין נפגעים ● עדכונים שוטפים

חיילי צבא אוסטרליה בתרגיל. מדיניות של הרתעה / צילום: Associated Press, Aaron Favila

טילים ארוכי טווח וצוללות מונעות גרעין: אוסטרליה נערכת לאיום הסיני

אוסטרליה אמנם נמנעת מלהגדיר את סין כאיום, אך העיניים בקנברה נשואות כל הזמן לאסיה ● הכוונות הגלויות של סין להשתלט על טייוואן והאימונים רחבי ההיקף של כוחות הצבא הדליקו נורות אזהרה, והובילו את שר ההגנה האוסטרלי להודיע בחודש שעבר על מדיניות ביטחון חדשה: "צבא גדול שיתמקד בחצר האחורית"

מימין: סאטיה נאדלה, ביל גייטס, סם אלטמן, ברק אובמה והשחקנית מרגו רובי. המשתתפים נבחרים בפינצטה / צילום: Associated Press, Stephen Brashear, Jordan Strauss, Jacquelyn Martin, Brynn Anderson

המפגשים של עשירי העולם שהכול קורה בהם - אבל אף אחד לא יודע שהם קורים

הם מגיעים במטוסים פרטיים, יודעים שאף אחד לא יצטט או יצלם אותם וזוכים למינגלינג עם משקיעי ענק או לטיול פרטי עם אילון מאסק וג'ף בזוס ● ברוכים הבאים לכנסי האח"מים שבהם נסגרות העסקאות הגדולות בעולם, ורק מעטים מורשים להיכנס אליהם

את'ריום / צילום: Shutterstock

הביטקוין לא לבד: מטבע קריפטו נוסף מגיע לוול סטריט

רשות ני"ע האמריקאית אישרה השקת קרנות סל שעוקבות אחר מחיר האת'ריום בספוט, מה שהופך אותו למטבע השני שייכנס בדלת הראשית של וול סטריט, אחרי הביטקוין ● מה משמעות המהלך, מה הוביל לשינוי ואיך זה יעבוד בפועל? ● גלובס עושה סדר

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

לנהל 40 מיליארד שקל בשנה? למירי רגב אסור להישאר בתפקיד אפילו עוד יום אחד

תחקיר "המקור" ששודר בערוץ 13 חשף עד כמה שיקולים פוליטיים צרים מושרשים עמוק בתוך התנהלותה המקצועית של השרה רגב ● רגב ואנשיה משתמשים בתקציב המדינה כדי לשמר את כוחה בליכוד, על חשבון קידום פרויקטים לרווחת הציבור - והיא איבדה כל לגיטימציה ציבורית לכהן כשרת תחבורה