מימין: רוזן, אלוביץ', בן ארי וחן, השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים. הסנגורים גנבו את ההצגה / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
בתחילת השבוע התקיים דיון מקדמי, השני במספר, ב"תיק האלפים" בו נאשמים ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. את ההצגה גנבו סנגורי אלוביץ', מיכל רוזן וז'ק חן, שחשפו לטענתם הוכחות לכך שהמשטרה ניסתה במהלך החקירה לתקוע טריז בין שאול אלוביץ' לבין חן, כדי לעודד את אלוביץ' לחתום על הסכם עד מדינה ולהפליל את נתניהו. לטענתם, האירוע הוסתר ולא בא לידי ביטוי בתמליל שהועבר להם על ידי המשטרה.
התובעת עו"ד ליאת בן ארי לא הגיבה לטענות בזמן אמת ואמרה שהן ייבדקו, אולם הוסיפה אמירה כללית כי הפרקליטות לא מסתירה דבר מהסנגורים ומסייעת להם ככל יכולתה להתגונן כראוי.
בדיקת "גלובס", המתבססת על כלל חומרי החקירה הרלוונטיים, מחזקת את טענות סנגורי אלוביץ', ומעלה תהיות על התנהלות גורמי אכיפת החוק.
1. בספטמבר 2019 פרשן חדשות 12 עמית סגל פרסם תמליל המוכיח לכאורה כי המשטרה ורשות ניירות ערך שלחו את אור אלוביץ' כדי ללחוץ על אביו שיחליף את עורך דינו ז'ק חן, על מנת שיחתום על הסכם עד מדינה ויפליל את ראש הממשלה בתיק 4000. התמליל הוא של שיחה בין אלוביץ' לאביו, כששניהם בשלב זה היו חשודים בפרשה, שהופגשו על ידי החוקרים בחדר המיועד להיוועצות עם עורכי דין, במטרה לגרום להם לחשוב שהשיחה אינה מוקלטת וכך הם ידברו בחופשיות ויפלילו את עצמם. בשיחה ניסה אלוביץ' לשכנע את אביו להחליף את חן, בטענה כי הוא מסכל את היכולת שלו לחתום על עסקה. ההיגיון של הבן היה שכיוון שחן ייצג בעבר את ראש הממשלה בתיק 1000 הוא לא יחתום על עסקה שמזיקה לנתניהו.
שאול אלוביץ' לא נפל במלכודת והשיב: "אני יכול להיוועץ בעוד 100 עורכי דין וזה לא ישתנה. הם ניסו לעשות אותי עד מדינה. הם הרגו אותי. אני צריך לשקר כדי להיות עד מדינה כי אין לי על מה להעיד".
בעקבות הפרסום, התעוררה סערה גדולה בעולם המשפט. בין המוחים היה ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי שקרא ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לערוך בדיקה מקיפה של האירועים ולנקוט בצעדים כדי "לעקור תופעות אלו מן השורש".
מנדלבליט השיב לחימי קודם כול במתחם הנורמטיבי כי "ניסיון להתערב שלא כדין ובאופן לא ראוי במרחב הייצוג של חשוד עם עורך דינו הוא פסול מכל וכל", אך הוסיף כי לאחר בחינה של הדברים עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, והיחידות החוקרות במשטרת ישראל, הגיע למסקנה כי "מדובר בציטוט מקוטע שלא משקף נאמנה את פני הדברים". לדברי מנדלבליט, מחומר החקירה עולה בבירור כי הדברים שנאמרו על ידי אור אלוביץ' בשיחה ביחס לעו"ד חן, "לא נאמרו בהוראת החוקרים או ביוזמתם".
אך בדיקת "גלובס", מעלה תמונה שונה.
2. לידי "גלובס" הגיע תמליל החקירה של אור אלוביץ' עם החוקרת סיוון סבן לפני שהיא הפגישה בינו לבין אביו, השיחה שפורסמה בחדשות 12. מהתמליל עולה לכאורה כי סבן דוחקת באלוביץ' לדרוש מאביו שידאג לו בכך שיסגור עסקה ויציל גם אותו, וכי היא מבהירה לו שאסור שאביו יחשוד שיש לחוקרים יד בעניין.
עצם התנהלות זו - במסגרתה ביצעה החוקרת מניפולציה רגשית כדי להדיח את הבן נגד אביו, ולהפליל אותו בהאזנת סתר - מנוגדת לכאורה לרציונל של פקודת הראיות הקובעת כי בן לא יעיד נגד אביו. החוק העדיף את שלמות התא המשפחתי על פני ערך גילוי האמת. ואילו כאן החוקרת ניסתה להדיח בן נגד אביו בתקווה לקבל אקדח מעשן, בשיחה שהוקלטה ללא ידיעת האב או הבן בחדר ההיוועצות.
לטעמי, החוקרת סבן הפעילה על אור אלוביץ' לחץ נפשי לא מבוטל בעניין קשריו עם אביו. הנה קטע לדוגמה מתוך השיחה:
סבן: תציל את עצמך.
אור: איך אני יכול.
סבן: שידאג לך, תדרוש ממנו לדאוג לך.
אור: אני לא יודע איך.
סבן: תדרוש ממנו לדאוג לך, אור, אם אבא שלי היה יודע שאני יושבת במעצר בגללו הוא היה עושה כל מה שהוא יכול כדי להוציא אותי משם.
וכן בהמשך השיחה: "אין לך שום דרישה לאבא שלך?... אתה תעמוד מולו ותגיד לו 'אבא, אתה הכנסת אותי לזה, אתה תוציא אותי מזה. אני לא הולך לפרק עכשיו את הבית שלי בגללך, ואני לא הולך להיכנס להוצאות כלכליות כבדות בגללך ולא ייהרסו לי החיים בגללך'".
3. גם לאחר שהתפוצצה הפרשה, התמליל לא הועבר לרשות הסנגורים כדי שיוכלו לעשות בו שימוש במהלך השימוע. כזכור, מנדלבליט השיב לראש לשכת עוה"ד כי בהתבסס על חומר החקירה המלא התמונה העובדתית שונה. מנדלבליט התכוון לתמלול השיחה בין אור אלוביץ' לבין החוקרת שלא הועבר לסנגורים. אולם דווקא תמלול זה הוא קטוע ולא משקף את האמת. השם של ז'ק חן, עורך דינו של אלוביץ', הוזכר בשיחה חמש פעמים ברצף, אך באופן עקבי בכל הפעמים הושמט מהתמליל.
לטענת גורמים משפטיים, הסיבה היא ככל הנראה שהמתמלל לא הבין את המילה ז'ק, ולכן דילג עליה. אולם גם השם של נתניהו הושמט. מעבר לכך, משפט שלם שנשמע בהקלטה בבירור הושמט: "לא יודע, אני עם ז'ק יש לי בעיה. העורכי דין שלי תקשיבי, רק יודע שהעורכי דין שלי אמרו לי שאם תהיה עסקה, ז'ק לא יכול לעשות את זה, אז לא יעשו אותה". גם שאלתה של סבן "וז'ק לא בדעה שלכם?" הושמטה מהתמליל. במקום משפט זה נכתב באופן מוזר: "לא יודע".
4. מהתמליל החסר אפשר לפרש כי החוקרת רק עשתה מניפלוציה רגשית על אלוביץ' כדי שישכנע את אביו לחתום על עסקה. אך מהתמליל המלא עולה שהדרך לכך הייתה החלפת הייצוג.
5. מדובר בהשמטות בעייתיות, אך גורמים משפטיים אומרים כי התמלול לא בוצע על ידי המשטרה אלא על ידי חברה חיצונית וברור שהמתמלל החיצוני לא ידע מה הוא "צריך" לטייח כי הוא כלל לא מכיר את התיק. לדבריהם, מדובר בטעויות שגרתיות לאור העובדה כי פעמים רבות ההקלטות באיכות נמוכה והדוברים נכנסים אחד לדברי השני. לכן גם הפרקליטות וגם הסנגורים משתמשים בתמלולים כחומר עזר בלבד, ופונים להקלטות כאשר הם חושדים שיש טעויות בתמלול. אמנם היועמ"ש עצמו לא שמע את ההקלטה, והתבסס על התמלולים מהמשטרה ומהפרקליטות, אולם כאשר שלח את המכתב לחימי כבר עמד בפניו התמלול המתוקן שהוכן בפרקליטות לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת.
6. גורמים משפטיים טוענים שגם על פי התמלול המתוקן, החוקרת סבן לא ניסתה לשכנע את אלוביץ' לשכנע אביו להחליף ייצוג. הם טוענים ובצדק כי מי שהעלה את בעיית הייצוג היה דווקא אלוביץ' ולא החוקרת. אולם החוקרת עודדה אותו, ובסופו של דבר הפגישה אותו באופן יזום עם אביו, כשהיא יודעת בוודאות על מה הוא ידבר איתו: החלפת הייצוג כדי שיחתום על ההסדר.
7. בתמלול המלא, אור אלוביץ' מסביר לחוקרת את הסיבה שלדעתו אביו לא חותם על הסכם: הייצוג של ז'ק חן. החוקרת סבן מנהלת איתו שיח על הנושא, ואף שואלת אותו: "אתה רוצה הזדמנות עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?". אלא שהגורמים המשפטיים טוענים שהאזנה מדויקת לאינטונציה של סבן בהקלטה מלמדת כי היא שאלה זאת בתמיהה. גם אם פרשנות זו אפשרית, הרי שנראה שהמשך השיחה סותר זאת. אלוביץ' עונה לה: "אני לא מסוגל". סבן משיבה בשאלה: "למה?" וכך עוד פעמיים. אם כטענת הגורמים המשפטיים, שאלתה הראשונית נאמרה בתמיהה, מדוע כאשר אלוביץ' השיב לה כי הוא לא מסוגל, היא דחקה בו פעמיים ושאלה "למה"?
8. במבחן התוצאה, כאשר אור אלוביץ' הוכנס לדבר עם אביו הדבר היחיד שהוא עשה זה לשכנע אותו להחליף עורך דין. האם גם הוא לא הבין את האינטונציה של החוקרת? לטעמי ברור שהחוקרים מארגנים את התרגיל כשהם יודעים שבמסגרתו אלוביץ' ינסה לשכנע את אביו להחליף ייצוג משפטי. לדעתי טענת האינטונציה לא מחזיקה מים.
9. היועמ"ש השיב לחימי כי העיון במכלול חומרי החקירה הרלוונטיים מלמד כי דבריו של אלוביץ' "לא נאמרו בהוראת החוקרים או ביוזמתם". נכון, אך החוקרים יזמו את המפגש כדי שהוא יוכל לומר את הדברים.
10. לדברי הגורמים המשפטיים, בפרקליטות מיסוי וכלכלה האזינו להקלטה רק לאחר שהפרשה התפוצצה בתקשורת והיועמ"ש ביקש את התייחסותם לטענות של חימי. בשלב זה הם נוכחו שאכן התמלול לא מדויק, אך השתכנעו כי אין לכך משמעות לגופו של עניין. בפרקליטות תיקנו את התמליל, אך כאמור לא העבירו אותו לידי הסנגורים. לא את התמליל המלא, לא את ההקלטה ואפילו לא את התמליל החסר. גורמים משפטיים מסבירים כי על פי חוק, בשלב השימוע הפרקליטות מחויבת להעביר רק את ליבת חומר החקירה, ובפרקליטות סברו שהשיחה אינה עונה להגדרה.
11. לאחר שהוחלט להגיש את כתב האישום, קיבלו הסנגורים את כל חומרי החקירה על פי דין, בהם גם תמליל החקירה של אור אלוביץ' על ידי החוקרת סבן. אך הם קיבלו את התמליל החסר ולא את התמליל המתוקן שהיה בידי הפרקליטות. לטענת גורמים משפטיים, מדובר בטעות תום לב: החומר הועבר בתוך כל חומר המקורי שהועבר מהמשטרה, ובפרקליטות שכחו להוסיף את התמלול המתוקן.
12. אלא שבכך לא תמו הטעויות. בראש תמליל החקירה נכתב התאריך 07.03.2018, בעוד שהחקירה נערכה ב-23.2.2018. שורש הטעות לכאורה נעוץ בטעות אחרת של סבן. כשבועיים לאחר החקירה, ב-8.3.2018, ערכה סבן זכרון דברים (זכ"ד) בו היא מתעדת מהלך חקירתי שקשור בתרגיל החקירה של הפגשת הבן והאב. על פי הפסיקה, זכ"ד צריך להיכתב בסמוך להתרחשות, אולם משום מה הוא נכתב רק שבועיים לאחר מכן. בעקבות הטעות הזו, הדיסק של הקלטת החקירה נרשם בטעות כאילו נערך ב-7.3.18, ובעקבות כך כאמור גם תמליל החקירה מופיע בשגגה כאילו מדובר באירוע מתאריך זה.
13. לא מדובר בטעות זניחה. כשסנגורי אלוביץ' ניסו למצוא את הרקע למפגש בין הבן לאב מ-23 בפברואר, הם לא יכלו לדעת שמדובר במסמך שתוארך בטעות לשבועיים לאחר מכן. כאמור, גם אם היו מוצאים את המסמך ומבינים שהוא קשור, הדבר לא היה עוזר להם - כיון שמדובר בתמלול חסר בו אין כל זכר לעניין הייצוג של ז'ק חן. גם הקלטת החקירה לא אותרה, כיוון שהיא הועברה בתוך כונן יחד עם עוד אלפי הקלטות בנפח כולל של 1 טרהבייט, ושם הקובץ היה שונה מהשם שהחוקרת סבן ציינה בזכ"ד.
14. גם אם אכן מדובר בטעות גמורה בתום לב וברצף טעויות אנוש, איך יכול להיות שכשהסנגורים רוזן וחן פנו לפני שבוע אל הפרקליטות בבקשה שיאתרו עבורם את תמליל החקירה, בפרקליטות הפנו אותם לתמליל השגוי והחסר, ולא ציינו כי יש בידם תמליל שלם ומתוקן? גם כאשר הם פנו לבקש את ההקלטה, בפרקליטות לא נזכרו שבעצם לא הועבר אליהם התמליל המלא. לא רק זאת, אלא גם השבוע בדיון בבית המשפט, כאשר רוזן התלוננה שקיבלה תמלול שגוי - התובעת בן ארי לא זכרה שיש בידיה תמליל מלא מתוקן, ואמרה שהיא צריכה לבדוק את העניין.
15. לאור כל הנקודות, יש טעם לפגם ברמיזתה של בן ארי שכל מטרת בקשת סנגורי אלוביץ' בנושא ובהעלאת טענת התמלול המוסתר היא לדחות את הליך ההוכחות מנימוקים לא ענייניים.
16. התנהלות רשות ניירות ערך, המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש בנושא לא משפיעה על עוצמת הראיות נגד שלושת הנאשמים בפרשה. את השאלה האם בני הזוג אלוביץ' ובנימין נתניהו אשמים או לא יכריע בית המשפט. מה שאמור להטריד את הציבור הוא עצם השימוש בתרגיל חקירה פסול לכאורה, ותשובה מיתממת כשזה נחשף בתקשורת.
17. בשולי הדברים, שני קטעים מעניינים. כאשר סבן מנסה לשדל את אלוביץ' ללחוץ על אביו לשתף פעולה, היא אומרת: "עם כל הכבוד לשאול הגדול, הוא לא האיש הכי חשוב בתיק". סבן כנראה התעשתה והבינה שהדברים עלולים להישמע כאילו המטרה היא להפליל את נתניהו, ולכן מיד ממשיכה ואומרת: "אין איש הכי חשוב בתיק הזה. יש את האמת". סבן, אגב, הייתה מנהלת הלשכה של ח"כ גדעון סער. בסמול-טוק של פתיחת החקירה, שואל אותה אלוביץ' אם סער יכול להיות ראש ממשלה והיא משיבה: "בגדול, בענק".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "קביעתו של היועמ"ש לפיה 'הדברים שנטען כי נאמרו מפיו של אור אלוביץ' בשיחה עם אביו שאול אלוביץ' בקשר לעורך דינו של האב, לא נאמרו בהוראת החוקרים או ביוזמתם' נסמכה על בדיקה של חומרי החקירה הרלוונטיים. בכל מקרה, יודגש כי לא נמצא בסיס לטענה שהועלתה בעבר על כך שהופעל כביכול לחץ על עדים למסור גרסאות שאינן אמת. מעבר לכך, אין באמור לגבי שיחת החוקרת עם אור אלוביץ' כדי להשליך על מהימנות הראיות בתיק. התייחסות התביעה לטענות החדשות שהועלו בדיון בבית המשפט תימסר בקרוב לבית המשפט, כפי שנקבע".
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה, כי תגובת "החקירה נוהלה במסגרת צוות חקירה משותף של רשות ניירות ערך ומשטרת ישראל על פי הדין. טענות מסוג זה נבדקו בעבר על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולא נמצא בהן ממש. בימים אלה, התיק מתנהל בבית המשפט, שם תתברר כל טענה לרבות לגבי מהלכי החקירה".