אם יש מדינה אחת שהיא מקור השראה למדיניות בישראל במשך שנים, זו ארצות הברית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, למשל, למד שם בתיכון, קיבל תואר ראשון ושני מ-MIT, ומדבר על מילטון פרידמן כמורו ורבו. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לימד עד לא מכבר בבית הספר וורטון למנהל עסקים, ובכירי המגזר הציבורי נוסעים להשתלם בהרווארד. מדובר בהשפעה ארוכת טווח, עוד מהימים שבהם פרופ' סטנלי פישר נחת כאן ככלכלן צעיר, בשנת 85', כדי לסייע בתוכנית הייצוב. ואולי זה גם עניין מתבקש של ידיעת השפה: אנחנו קוראים אנגלית.
מהצד השני ניצבת אירופה: היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של מדינת ישראל, קרובה אליה פיזית וגם תרבותית. לישראל יש גישה יוצאת דופן לשוק המשותף האירופי, בין אם בתחום המחקר והפיתוח ובין אם בשיתופי הפעולה האקדמיים. יש לה גם כמה בעלות ברית ביבשת. אבל מבחינה כלכלית נראה כי התפיסה בישראל מרוחקת מאוד מזו באירופה - למרות, ואולי בגלל, שבשנותיה הראשונות ישראל התבססה במידה ניכרת על מודל אירופי בניחוח סוציאליסטי.
כיום, מול ההיקסמות מהכלכלה האמריקאית עומדת רתיעה מהמודלים האירופיים השונים. אבל בימים של משבר כה חמור, שבו ארצות הברית משלמת מחיר כבד על פילוג חברתי, מערכת בריאות מופרטת וכושלת וחוסר תמיכה ציבורית - כדאי לשקול מחדש את הרתיעה הזו.
מי שמחפש המחשה טרייה יחסית לזרימת הרעיונות מארצות הברית לכאן יכול למצוא אותה בתוכנית המענק לחג (500 שקל לילדים ולקשישים) שעליה הכריז נתניהו רגע לפני הפסח. רק שבוע מוקדם יותר עברה בקונגרס האמריקאי יוזמה דומה ברוחה: המחאות סיוע לכל אמריקאי שמרוויח מתחת לרף מסוים. האם נתניהו שאב השראה מתוכנית הצ'קים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ? תשפטו אתם. מה שבטוח הוא שבשבוע שעבר, כשהוכרזה היוזמה החדשה למענק לכל אזרח, הוזכרו רק שתי מדינות: יפן ודרום קוריאה.
באירופה הגישה היא שונה. הפעם "הצוללת של גלובס" יוצאת בעקבות הפתרונות הכלכליים של היבשת הישנה למשבר הקורונה - והלקחים שאנחנו יכולים להפיק מהם.
מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס, בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם
1 מה מצב האבטלה בארצות הברית?
כיום ארצות הברית לא נראית כמקור לחיקוי והשראה: האבטלה שם עמדה לפי הנתונים הרשמיים על 11.1% בחודש שעבר (אם כי עקב קשיי מדידה נראה ששיעור האבטלה האמיתי כנראה גבוה יותר, ועומד על כ-12%), ויש סיבות להאמין שהמצב הידרדר מאז.
ארצות הברית שוברת שיאי הידבקות בקורונה מדי יום, מספר מקרי המוות שוב בעלייה, וגם הקיטוב החברתי כבר הגיע לרתיחה. האמריקאים הגדילו (עד כה) את דמי האבטלה, מציעים תוכניות שימור עובדים, מפצים עסקים ומעמידים אשראי וערבויות בטריליונים, אך נאלצים להתמודד עם מגפה שאינה פוסקת ואי ודאות בשוק העבודה.
2 ומה מצב האבטלה באירופה?
למען הסר ספק: גם אירופה נפגעה קשות במשבר הנוכחי, והיא כנראה תרשום השנה צמיחה שלילית בסדרי גודל דומים לארה"ב. אבל כשמסתכלים על חלק מהמדדים, כמו שיעור האבטלה הנמוך יחסית (6.7%), או מיתון הנמוך יחסית הצפוי בגרמניה (הצטמקות של 6.5% בתוצר), נראה שאולי בכל זאת עלו שם על משהו נכון.
מיד נציג כאן מספר פתרונות שאומצו באירופה במשבר. על אף השונות ביניהם - המכנה המשותף לכולם הוא היותם כרוכים בהתערבות ממשלתית משמעותית, בשינויי חקיקה, בסיוע כספי בהיקפים אדירים ובפעולות חשובות של המגזר הציבורי. "שובה של המדינה החזקה", קוראים לזה באירופה.
3 איך עובד המודל הגרמני?
ה-Short-Time-Work, הקורצארבייט, הוא שיטה שיושמה בגרמניה במשבר הכלכלי של 2008, ומיושמת כעת שוב. זה עובד ככה: אם עסק חייב להפחית את אחוזי המשרה של עובד או אפילו לשלוח אותו הביתה, העובד לא הופך כהגדרה רשמית למובטל או כמי שהוצא לחופשה ללא תשלום.
זה קורה כי המדינה לא משלמת דמי אבטלה אלא מעבירה את הכסף (60%-80% מהשכר) ישירות אל העסק, והוא זה שמשלם אותו לעובד. אם העובד ירד לחצי משרה, העסק ממשיך לשלם לו את חצי המשכורת, ומוסיף את הכסף שהמדינה העבירה לו, כך שהמשכורת שהעובד מקבל היא של כ-70% משכרו.
מהם היתרונות של המודל הזה? מצד אחד, העובד לא "חותם בלשכה", מה שתורם לתחושת הביטחון העצמי, וגם מעלה את הסיכוי שימשיך ויצרוך, ובכך יניע את גלגלי הכלכלה. הוא גם שומר לעצמו את הזכות לדמי אבטלה אם יפוטר אחרי המשבר.
מצד שני, המודל מעניק יותר גמישות למעסיק בניהול העובדים שלו, בהשוואה למצב שבו הוא מפטר אותם או שולח אותם לחופשה. אם הוא צריך אותם לכל שיעור משרה שהוא, הוא פשוט קורא להם לבוא. המודל גם משמר את העובדים, ואמור לשחק תפקיד מפתח בהתאוששות הכלכלית ובצמיחה אחרי המשבר. בזכות הצלחת השיטה היא אומצה בשנים האחרונות במדינות אחרות באירופה, בהן בלגיה, ספרד, צרפת ובריטניה. בקרן המטבע העולמית קבעו כי היא "סטנדרט הזהב" בהתמודדות עם משבר הקורונה.
אגב, בכמחצית ממדינות ארה"ב קיים מודל של שיתוף עבודה, אבל הוא לא נמצא בשימוש נרחב.
מה בישראל: כפי שדיווח עמירם ברקת ב"גלובס", במשרד האוצר פטרו את סיכויי אימוץ המדיניות בכך ש"המודל הגרמני מתאים רק לגרמנים ולא לישראלים", כנראה כי אינם מאמינים שהמעסיקים פה ידווחו להם דיווחי אמת. אלא שלא בטוח שהעסקים בגרמניה מתאפיינים בהכרח ביושרה גבוהה יותר. הרציונל הגרמני היה שהתועלת בתוכנית עולה על הנזקים האפשריים מניצול שלה לרעה.
4 מה עובד אצל הבריטים?
בבריטניה, בעלת הכלכלה הניאו-ליברלית, הממשלה הבטיחה עם פרוץ המשבר סיוע מהיר לעצמאים. למרות מדיניות של עידוד תחרות וחיסכון במגזר הציבורי בבריטניה, הממשלה השמרנית הבטיחה לעצמאים בממלכה כבר עם פרוץ המשבר את אותה רשת ביטחון שפרשה לעובדים - תשלום של כ-80% מהכנסתם החודשית למשך חצי שנה (עד תקרה של 2,500 ליש"ט בחודש). מדובר בצעד חסר תקדים שהיה כרוך בהקמת מנגנונים חדשים, אבל אחרי חודשיים העצמאים אכן התחילו לקבל את הכסף.
בגרמניה, הסיוע לעצמאים היה מהיר הרבה יותר. כבר בסוף מרץ, עם הכניסה לסגר, קיבל כל עצמאי - בין אם הוא גרפיקאי פרילנסר או בעל חברה של עשרה עובדים - עד 15 אלף אירו ישירות לחשבון הבנק, שהיו אמורים לכסות את הוצאותיו האישיות לשלושה חודשים. זה קרה יומיים-שלושה בלבד אחרי שהגיש בקשה.
מה בישראל: אצלנו אין דמי אבטלה לעצמאים, אבל הם יכולים למשוך את רכיב הפיצויים שפטור ממס בקרן הפנסיה שלהם, כלומר להשתמש בחיסכון של עצמם. מה כן יש? מענקים שניתנים בפעימות עד יוני 2021 (עד 70% מהמחזור החודשי או עד 15 אלף שקל לחודשיים, לפי הנמוך מביניהם). זו רשת ביטחון בתנאים פחות טובים מאשר שכירים, בעיקר משום שבדמי אבטלה התקרה גבוהה יותר, 10,500 שקל בחודש, ויש פחות אותיות קטנות.
5 מי בחר להוריד מע"מ?
חלק ממדינות אירופה החליטו בשבועות האחרונים לאמץ צעד יקר של הורדת מע"מ זמנית. גרמניה שוב הוכיחה כי היא מורידה את הכפפות בנוגע למשבר הכלכלי, ונקטה צעד של הורדה גורפת ב-2%-3% (עלות של 20 מיליארד אירו); בריטניה החליטה להוריד מע"מ רק בתחומים שנפגעו - תיירות ואירוח (עלות של 5 מיליארד אירו); קפריסין הורידה את המע"מ על התיירות; ואיטליה עדיין מתלבטת אם ואיך לבצע את הצעד.
בגרמניה סבור שר הכלכלה פיטר אלטמאייר כי הצעד יתרום להתאוששות בצורת V, ומשרדו חזה כי כבר החל מהרבעון השלישי של 2020 תשוב המדינה למסלול צמיחה.
מה בישראל: הסוגיה אינה על הפרק.
6 עד כמה הגישה האירופית מוצלחת?
אפשר לבחון, למשל, האם ההבטחה הגרמנית והצרפתית שלפיה אף עסק לא ייפול במשבר הקורונה, היא באמת צעד בכיוון הנכון. הרי יש עסקים לא מוצלחים ולא בני קיימא, שלא בהכרח מגיע להם לשרוד. יש מגזרים שאולי לא ישובו כל כך מהר לפעילות, ויש תהליכים בכלכלה שיואצו בגלל המשבר. כולנו נעבוד יותר מהבית, ופחות מהמשרד. לפי קו המחשבה הזה, הרצון לעטוף את המגזר העסקי בפקעת מגוננת עלול לעכב את ההסתגלות למציאות החדשה.
מבחינה זו, נראה שגם הממשלות באירופה מבינות כי אין מנוס משינויים דרסטיים, ומקבלות פיטורים של עשרות אלפי עובדים בתחומי הרכב, התעופה והתיירות, בזמן שהן מושיטות עזרה ממשלתית לתאגידים שמעסיקים אותם. למרות ההצהרות הרשמיות, בפועל מקבלי ההחלטות באירופה מוכנים להפגין גמישות לנוכח המציאות החדשה.
7 עד כמה ניתן לשמור על שקיפות וסדר?
צריך לציין את האופק הברור שהצעדים האירופיים משדרים לעובדים ולעסקים. התוכניות אינן מוכרזות מהיום למחר, והלחצים של הגורמים השונים אינם כה גלויים ומשפיעים, עד שהם גורמים לאובדן אמון הציבור, כפי שמסתמן בישראל.
בנושא הזה לא מדובר באיזה מודל אירופי ייחודי, אלא פשוט בממשל מתפקד, שהוא שאיפתן של כל המדינות. המחוקקים בארצות הברית, אגב, עדיין עסקו השבוע בדיונים קדחתניים האם ועד כמה להאריך את דמי האבטלה המוגדלים, למרות שאלה מסתיימים כבר בשבוע הבא.
מה בישראל: ההכרה בצורך בוודאות משתקפת בתוכנית הסיוע שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר, והיא באה לידי ביטוי, למשל, בדמי אבטלה שנה קדימה (כל עוד האבטלה לא תרד מ-10%). אבל לאור הזיגזגים התכופים במדיניות הממשלה מאז, לא ברור כמה התובנה הזאת הופנמה.
8 מה באמת יכול לקרות בישראל?
האופי הישראלי ומציאות ה"שבטים" הישראלית הם דברים שצריך להביא בחשבון כאשר בונים ומתכננים מתווי פעולה מקומיים. עם זאת, האופי הישראלי לא חייב לשמש כסיבה לאי נקיטת צעדים יעילים. עצם היחס לבעלי עסקים או לעובדים כרמאים בפוטנציה רק מזין מעגל שבו הם עשויים להפוך לכאלה.
בסופו של דבר, מדובר באימוץ שיטות ומנגנונים המתפקדים במדינות בעלות כלכלות תחרותיות לא פחות מזו של ישראל וחופשיות לא פחות, שאפילו בהן "עובדים בשחור" ומעלימים מסים (למשל, גרמניה).
9 האם לקחי המשבר הקודם נלמדו?
בקרב הכלכלנים בעולם דובר האנגלית מכירים היטב את לקחי השפל הגדול ואת התובנות של הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס, שלפיהן בעתות משבר הממשלה צריכה להיכנס לתמונה, להוציא יותר ולהשלים את הביקושים החסרים.
באירופה שאחרי המשבר הפיננסי של 2008, לעומת זאת, הגישה הרווחת הייתה יישום צעדי צנע במדינות שהתמודדו עם פשיטת רגל אפשרית - אלא שאלה עבדו בצורה מוגבלת בלבד, אם בכלל. כעת, אולי כתגובת-נגד למשבר שלפני עשור ואולי בגלל האופי השונה של המשבר, אירופה מאמצת צעדים שונים לחלוטין. כדאי לנו לראות אותם בעיניים פקוחות, ולא לפסול אותם על הסף.
פעולות שביצעו באירופה במשבר הקורונה
● סיוע לעצמאים - בבריטניה נקבע כי עצמאים יקבלו 80% מהכנסתם לחצי השנה הקרובה; גרמניה העניקה לכל עצמאי עד 15 אלף אירו לחשבון הבנק
● הורדת מע"מ זמנית - גרמניה נקטה הורדת מע"מ גורפת של 2%-3%, בריטניה הורידה מע"מ על תיירות ואירוח, ומדינות אחרות הפחיתו מע"מ אף הן
● מודל עבודה מופחתת - לפחות עשר מדינות אירופיות החליטו שבמקום פיטורים, העובדים נמצאים בחופשה בבית או עובדים חלקית, ומקבלים 80%-70% משכרם כרגיל מהמעסיק. המדינה משלמת את הכסף ישירות למעסיק, והוא משלם לעובדיו. השיטה מעניקה ביטחון וגמישות לעסקים, וגם הכנסה בטוחה יותר (ואפשרות לדמי אבטלה בעתיד) למי שאינם עובדים בגלל המשבר
