הסמכי גירושים / צילום: שאטרסטוק
בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל באחרונה תביעת פירוק שיתוף שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר, חרף העובדה כי בהסכם הגירושין הסכימו השניים שלא למכור את הנחלה לטובת עתיד בנותיהן.
נסיבות המקרה: בני הזוג חתמו בשנת 2014 על הסכם גירושין שקבע, בין היתר, כי הנחלה המשותפת באחד ממושבי הצפון לא תימכר והשימוש יחולק ביניהם כך שהבית יהא שייך לאיש, והשטחים החקלאיים לאישה. החלוקה נעשתה תוך הסכמה והתחייבות שלא למכור את המשק אלא לשמור עליו לטובת עתידן של 2 הבנות, אלא אם יתעורר בעתיד "מקרה חירום קיצוני, ובהיעדר כל אפשרות אחרת" ובכל מקרה - לא לפני שיחלפו 15 שנים.
אף שההסכם אושר וקיבל תוקף שיפוטי, בחלוף שנתיים וחצי פנתה האישה לבית המשפט וביקשה לפרק את השיתוף בנחלה.
כדי להצדיק את הגשת התביעה טענה האישה שמצבה הכלכלי הורע, כי הנחלה המשותפת היא למעשה מתנה שניתנה רק לה ע"י הוריה וכי הוראות חוק המקרקעין מאפשרות לכל שותף במקרקעין לדרוש את פירוק השיתוף אף ללא נימוקים.
הגרוש טען כי לא זו בלבד שהתביעה מנוגדת להסכם, אלא שהוא הסתמך על ההסכם, פעל להשביח את בית המגורים והמקרקעין ואף העביר את הזכויות שלו בבית לצד שלישי - הכל כפי שהתאפשר לו בהתאם להסכם שבית המשפט אישר.
ההחלטה: בית המשפט קיבל את התביעה. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר שיחזרה את מהלך אישור ההסכם ומצאה שכבר אז הבהירה לצדדים כי ההגבלה על פירוק השיתוף היא בעייתית ובהיעדר הסכמה בעתיד יהא רשאי כל צד לפנות בתביעה מתאימה.
בפסק דין מפורט בחנה השופטת את טענות הצדדים ובחרה להעדיף את גרסתה של האישה על פי גרסתו של הבעל, קרי: הקדמת פירוק השיתוף בנחלה, למרות ההגבלה שהוסכמה על הצדדים שלוש שנים קודם לכן.
כדי לבחון את הדרך הראויה לביצוע פירוק השיתוף לאור הסכמת הצדדים על החלוקה (הבית לאיש והשטח החקלאי לאישה) הורתה השופטת לרשות מקרקעי ישראל להגיש לה הצעות לפיצול הנחלה, ואם יתברר שהדבר איננו אפשרי - הנחלה תימכר למרבה במחיר.
המשמעויות: תוצאת פסק הדין מעניקה מעמד מיוחד לזכותו של כל שותף לדרוש את פירוק השיתוף כפי שקובע חוק המקרקעין. זכות זו גוברת על עקרונות משפטיים חשובים של סופיות הדיון, כיבוד ואכיפת הסכמי גירושין ופסקי דין ואפילו על הסכם בכתב לגבי שותפות במקרקעין. את התוצאה המעשית של פסק הדין כי ניתן להקיש להסכמי שיתוף "רגילים" בין שותפים במקרקעין שאינם בני זוג, לא מן הנמנע כי דרישה לפירוק שיתוף יכולה לגבור על הסכם שיתוף שהגביל אותה מראש, שכן הזכות לדרוש את פירוק השיתוף - זו שקבועה בסעיף 37 לחוק המקרקעין - הוכתרה, גם אם לא ביקשה זאת בעצמה, בכתר של זהב.
תלהמ (טב’) 13513-05-17
הכותבים הם שותפים מייסדים במשרד הופמן ופרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה. לא ייצגו בתיק