נתב"ג בימי קורונה / צילום: מתן פורטנוי, גלובס
המל"ל, משרד הבריאות, משרד התחבורה - ובתוכו רשויות התעופה - הם הגופים שבהם תלויה פתיחת השמיים - ומעליהם החלטת ראש הממשלה כמובן. הלחץ גובר, תוכניות כבר הוגשו, אלא שעד כה לא הוגש המתווה המיוחל שיעיר את נתב"ג לחיים.
האמירה של פרופ' גרוטו הבוקר בוועדה לענייני לביקורת המדינה, לפיה השבים ממדינות ירוקות לא יידרשו לבידוד כלל, יכולה לסמן את הדרך. עם זאת, המדיניות הזו רצופה בסימני שאלה ואינה יכולה לייתר את הצורך בבדיקות קורונה לנוסעים, בין השאר, משום שזהו תנאי שמציבות מדינות לנוסעים ממדינות אדומות ובכללן ישראל. הבדיקות הללו נעשות רק באופן פרטי משום שמשרד הבריאות עדיין לא מתיר בדיקות לצורכי תיירות. בדיקה כזו עשויה להגיע למחרי של 1,000 שקל לנוסע.
מטרת מתווה המל"ל היא לשחרר את הפקק שסותם מאות אלפי מועסקים בענפי התיירות והתעופה דרך פתיחת הגבולות לאזרחים זרים וויתור על חובת הבידוד בגיבוי של בדיקות. פתיחת השמיים הגיעה לפתחו של נתניהו בפגישה שנערכה בתחילת השבוע עם יו"ר ועד העובדים הכללי בנתב"ג פנחס עידן, שפרסם כי "ראש הממשלה הבטיח כי כבר בימים הקרובים הוא יפעל לסייע לנו. זאת הפעם הראשונה בזמנים לא קלים אלה שאנו חווים, אני רואה אור בקצה המנהרה".
ל"גלובס" אומר עידן כי "ביולי בשנה שעברה עברו בנתב"ג יותר מ-2 מיליון נוסעים והשנה זה יהיה 50 אלף נוסעים. זה מצב קשה נפשית וכלכלית וזה מספיק. נצטרך לחיות לצד המגפה, לאפשר כניסה לזרים ולהסיר את הבידוד זה ויש לי תקווה שהפעם זה יקרה".
בתחילת השבוע, ועוד לפני הצהרה של גרוטו הבוקר, גם שרת התחבורה מירי רגב בישרה על נוסחה שהיא מקדמת באמצעות צוותי העבודה של משרדי הבריאות והתחבורה, "שתאפשר חזרה לשגרת תעופה בצל הקורונה". התוכנית שהציגה רגב למשרד הבריאות כוללת אבחנה בין מדינות אדומות וירוקות, כאשר נוסעים ממדינות ירוקות, כלומר כאלו ששיעורי התחלואה בהן נמוכים, יחויבו לבידוד של חמישה ימים עם נחיתתם, ונוסעים ממדינות אדומות, כלומר מדינות שבהן שיעורי התחלואה גבוהים כמו ישראל, יחויבו גם בביצוע בדיקת קורונה מקדימה.
מדוע נקבע מועד של חמישה ימים? האם מדעית זהו פרק זמן מספק? האם יש הסכמים הדדים בין מדינות שאליהן מכוונת ישראל? מדוברות השרה רגב מציינים כי "במשרד הבריאות בוחנים כעת את התוכנית שהוגשה לאישור וצפויים להעביר בקרוב את ההתייחסות המקצועית על מנת לגבש את המתווה הסופי להפעלת מערך הטיסות בצל הקורונה". במשרד הבריאות אומרים כי "מתווה זה נמצא גם הוא בדיון, צריך לקחת בחשבון שהוא מאוד מורכב לביצוע ואנו מעדיפים פתרונות פשוטים". עם זאת לפי אמירת גרוטו, כאמור ייתכן שבמשרד מצאו את הדרך ליישם את המתווה ואפילו לוותר על ימי הבידוד כלל.
צבעי המדינות כבר לא רלוונטיים
בענף סבורים שהפתרון יגיע לא דרך הבחנה בין מדינות אלא דרך הקמת עמדות בדיקה בשדה התעופה, כפי שכבר נעשה בנמלי תעופה בעולם לרבות בקרב השכנות ירדן ולבנון. ברש"ת ייצאו בקרוב במכרז בזק להקמת מעבדות פרטיות בשטחי השדה. למכרז מתוכננות לגשת חברות פרטיות, ול"גלובס" נודע כי גם ישראייר מתכננת לגשת ביחד עם גוף פרטי.
המודל שמתגבש יכלול ביצוע בדיקות קורונה בסמוך לטיסה באופן הבא: בדיקה ראשונה שתיעשה בטווח של 72 שעות לפני המראה במרכזים פרטיים במיקומים שונים בארץ, את ממצאיה הנוסע יציג לפני המראה ועם הנחיתה במדינת היעד.
בדיקה שנייה הוא יעשה לאחר הנחיתה וימתין בבית המלון עד לתוצאה. המטרה היא למצוא בדיקה שתספק תוצאה בפרק הזמן הקצר ביותר ותייתר את חובת הבידוד. כך, לכל נוסע יהיה פרוטוקול טיסה שיתועד באפליקציה שתשמש כמעין ויזת נסיעה או דרכון רפואי.
מעבדת הבדיקות שתוקם בנתב"ג תבדוק גם את הנכנסים לישראל. הנוחתים ינותבו לאחת מכ-100 עמדות שיוקמו במטרה שכל נוסע לא יעוכב ליותר מ-15 דקות. את התוצאה יקבלו הנוסעים אחרי שיצאו מנתב"ג בתקווה לעד 12 שעות ממועד הבדיקה. הבדיקות שייעשו לפני המראה ואחרי הנחיתה אמורות לשחרר את חובת הבידוד כאשר ברור שזו מעכבת את פתיחת השמיים באופן הרצוי, ובעיקר ככל שמדובר בנוסעים עסקיים.
לשאלה האם משרד הבריאות יאפשר לנוסעים לחו"ל לבצע בדיקות קורונה, מה שהוא לא אפשר עד כה, נאמר כי "נדון גם המענה לנוסעים לחו"ל המתבקשים לעשות בדיקות". משרד הבריאות אגב, לא מאפשר אמנם לבצע בדיקות לצורכי תיירות אבל מעבדות פרטיות דוגמת הדסה מדיקל, בתמורה למאות שקלים, מציעות את השירות לנוסעים.
לצד הבדיקות, הנוסעים יהיו מחויבים בביטוח נסיעות שמכסה גם הידבקות בקורונה, וכאן, נכון לעכשיו, תהיה בעיה. נוסעים רבים לא יוכלו לטוס משום שחברות הביטוח רבות לא מבטחות נוסעים בעלי סיכון להידבקות בקורונה וכמוהם גם נוסעים בגיל השלישי והרביעי.
בנוסף, אדם שיימצא חולה בבדיקה שתעשה ב-72 השעות לפני טיסה, לא יטוס, ופוליסת הביטוח תכסה עלויות הביטול. הביטוח שהופך להיות נגזרת חובה לנסיעה אמור גם לכסות מקרים שבהם בדיקה שערך נוסע במדינה בה ביקר וממצאיה חיוביים. הנוסע יצטרך לקחת בחשבון שהנסיעה תתייקר, ואל מחיר הביטוח שיתייקר, יש להוסיף את מחיר הבדיקות, נכון לעכשיו מדובר בכ-100 דולר לכל בדיקה בכל כיוון לנוסע כשצפי הוא שככל שמספר הנוסעים יגדל והטכנולוגיה תמשיך לרוץ קדימה, המחיר של בדיקה ירד לכ-20-30 דולר.
בתוך כך, יש מי שסבור שחלוקה למדינות ירוקות ואדומות הוא מתווה שאינו רלוונטי. "העולם השתגע והנכון הוא להגדיר את כל המדינות כאדומות. ההתייחסות צריכה להיות אל הדרכון הרפואי של כל נוסע ולא אל הדרכון של המדינה בה הוא אזרח", כך לפי גורם בענף.
הפרוטוקול של כל נוסע יכלול שתי בדיקות לכל נסיעה, כאשר ברור שגם מספר הנוסעים שהצטמק יאפשר את זרימת הבדיקות. בשנה שעברה חלפו בנתב"ג 24.5 מיליון נוסעים וב-2021 התחזית האופטימית היא שתנועת הנוסעים תגיע ל-10 מיליון בלבד.
משרד הבריאות מציב תקרת זכוכית
החזון להקמת מעבדות בנתב"ג כבר מוכן. אלא שבמשרד הבריאות לא ממש ששים לקראתו. במענה ל"גלובס" נמסר כי "במרבית המקומות בעולם לא מקימים מעבדות בדיקה בשדות התעופה". ההתנגדות של משרד הבריאות למתווה מוכרת לגורמים המעורבים שמספרים כי "בכל הפגישות המשרד מביע התנגדות נחרצת להוצאת הבדיקות לגופים פרטיים, בטענה למחסור במשאב הלאומי של בדיקות ועובדי מעבדה. הם לא מבינים עדיין שהפתרון לפתיחת השמיים תלוי בגורמים פרטיים וכי החסם הוא לפרוץ את תקרת הזכוכית של אנשי משרד הבריאות".
האם אכן בנמלי תעופה לא מוקמות מעבדות? בכתבה שפרסם כתב "גלובס" אסף אוני השבוע הוא פירט כיצד אירופה מנסה למנוע גל שני, בין השאר, באמצעות בדיקות בשדות תעופה. כך, למשל, בגרמניה הוקמו בנמלי תעופה שונים מרכזי בדיקה לנוסעים הבודדים המורשים להיכנס מ"מדינות אדומות" ולתיירים גרמנים ששבים ממדינות אירופיות בסיכון. בגרמניה בדיקה תיעשה וולונטרית בשלב זה, והחלופה תהיה בידוד של שבועיים. בדיקות מבוצעות גם באוסטריה וגם בצרפת שאימצה את היוזמה.
גם נשיא ומייסד חברת הביטוח דיוידשילד אלון קצף, שמנסה לקדם הקמת מעבדות בנתב"ג סבור ש"הבדיקות בשדה הופכת את צבעי המדינות ללא רלוונטים. המדינות יפסיקו להתייחס לשאלה מאיפה באת אלא האם ערכת בדיקה". תוכנית שגובשה יחד עם מעבדות MyHeritage ומומחים רפואיים הוצגה עוד בחודש מרץ למקבלי ההחלטות ובינתיים היא שוכללה. "אנחנו נמצאים בפיגור של שלושה חודשים מול העולם", אומר קצף, שמעריך שברגע שיינתן אור ירוק, הקמת מעבדות תיארך כשלושה חודשים "ב-1.1.2021 נצטרף לחבר המדינות".
מתווה לפתיחת שמיים גיבשו גם נציגי ענף התיירות. יניב טל מחברת מאסטר טריפ, ממגבשי המתווה, נשען על המתרחש בנמלי תעופה אחרים: "לא מעט מדינות הגיעו למסקנה שצריך לחיות לצד הקורונה. יש קבוצות לחץ לפתוח את השערים ולאפשר לנוסעים לצאת לאומן בראש השנה, אבל אנחנו אומרים שאפשר לפתוח את השמיים לא רק בגלל קבוצות לחץ אלא לאפשר לנוסעים לבחור. אנחנו לא עובדים מאז חודש ינואר ואין לנו צפי או אופק, וכיום ישראלים מפחדים לנסוע לחו"ל בגלל מדיניות ההפחדה או שאולי חוששים שהישראלים יראו במדינות אחרות ששם המציאות היא אחרת. במתווה שלנו אנחנו לוקחים בחשבון כל מיני תרחישים שידרשו אמנות בין מדינות. המתווה שגיבשנו שם את שיטת הצבעים של המדינות בצד והוא מציג ארגז כלים מודולרי. בארה"ב האדומה כולם טסים וגם בישראל האדומה אנשים טסים עם ישראייר לאילת. העיקרון הוא שכבות של בדיקות ומענה לכל תרחיש אפשרי בדרך. בסוף המחסום הוא פסיכולוגי".
האם כעת בעקבות ההצהרה של גרוטו הדברים יזוזו מהר יותר? התקווה היא שכן, ולו מתוך ההבנה שחייבים לגבש מתווה כלשהו לפתיחת השמים על כל המשתמע מכך, לנוסעים העסקיים, לקרובי משפחה ולנוסעי הפנאי.