גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני מנסה לגייס עובדים ונהגים וזה קשה מאוד, כי יש דמי אבטלה מובטחים לשנה"

מנכ"ל אסם-נסטלה, אבי בן אסאייג, מציע לממשלה לעשות את מה שהוא עשה אצלו: לייצר תוכניות הסבה לעובדים, להגדיל את ההשקעה בחדשנות ולהימנע מקיצוצים ● "גלובס" מארח מומחים בניסיון לסייע במציאת פתרונות יצירתיים לקורונה הכלכלית ● סוגרים את הוואקום 

באיזה צעדים כלכליים יש לנקוט במהירות, איך אפשר לסייע לעסקים ומה יציל את שוק העבודה? המנהיגות הכלכלית של ישראל מתמהמהת, אבל רעיונות יצירתיים דווקא לא חסרים. בניסיון לסייע בסגירת הפער ומתוך רצון להעלות לדיון מגוון רחב של פתרונות, "גלובס" יפנה מדי יום למומחים בעלי רקע כלכלי, עסקי, חברתי או אקדמאי רלוונטי. רוצים לקחת חלק בשיח? פנו אלינו i-can-help@globes.co.il

1. לגבש תוכנית כלכלית רב שנתית

"העולם נמצא בפתחו של משבר כלכלי-חברתי-גלובלי מהעמוקים ביותר שהיו כאן במאה השנים האחרונות. אני כבר לא ילד, ובכל 30 שנות הקריירה שלי לא פגשתי משהו כזה. זה יתבטא במשברים כלכליים-פוליטיים בכל העולם, וגם אצלנו, אם כי אנחנו בני מזל במידת מה. נכנסנו עם יחס חוב תוצר מאוד אטרקטיבי ועם יחס גירעון יחסית סביר, אז יש לנו קצת שומן ואוויר.

"יש לנו שנתיים-שלוש לחיות על השומנים שצברנו, אבל זו תהיה שגיאה חמורה לחיות על השומנים הללו ולא לעשות פעולות מיידיות. המשבר הוא בסדר גודל כזה שמבלי שהממשלה תגבש תוכנית כלכלית רב שנתית, למינימום שלוש-חמש שנים, יהיה קשה להחזיר את המשק לפסי הצמיחה הבריאים מאוד שמהם הוא נהנה בשנים האחרונות. זו הדרך להגדיל את התוצר של מדינת ישראל.

"אנחנו נכנסים למשבר באופן יחסי ככלכלה חזקה, אבל כמו כל דבר - כשאתה לא מתנהל נכון, ההידרדרות לתהום יכולה להיות מאוד מהירה".

2. להוביל קמפיינים להסבות מקצועיות

"צריך לדאוג באופן מיידי ובלתי מותנה לכל אותן אוכלוסיות שלקחו מהן את הפרנסה, ואין להן לחם להניח על השולחן. זה דבר שהיה צריך לעשות בשבוע הראשון. לצד זאת, צריך להפנים: יש תעשיות שלמות, כמו תיירות, תעופה, מלונאות, תיאטראות, קניונים ונדל"ן מניב - שייקח זמן לא קצר עד שהם ישובו למקומן מחדש, וכעת השאלה היא מה עושים איתם.

"גם בקבוצת אסם יש עסקים שנפגעו מאוד קשה, וברור לי שהם יחזרו מתישהו - אך אינני יודע כמה זמן זה ייקח, והשאלה היא מה עושים עד אז, איך משלבים אותם אצלנו ומכשירים אותם בתחומי עיסוק אחרים. הפתרון שלי היה לקחת אנשים מהעסקים שנפגעו, ולהעביר אותם לעסקים שלא נפגעו. הכשרתי אותם לעשות פעולות חדשות.

"אותו דבר צריך לעשות בישראל - הממשלה צריכה להוביל פה קמפיינים שלמים להסבות מקצועיות. מי שהיה שחקן או טייס ונגדע מטה לחמו, אנחנו חייבים להיות כנים עמו ולהבהיר שזמן ההבראה וההתאוששות יימשכו זמן לא קצר. הממשלה לא יכולה להעביר במשך שנתיים כסף לאנשים, זה בלתי אפשרי - זו פשיטת רגל אמיתית. הממשלה חייבת להתגייס יחד עם הסקטור העסקי וארגוני התעשייה כדי למצוא את כל הדרכים האפשריות לעודד אנשים לצאת לעבודה".

3. להעשיר את המשק במורים

"היום, אם אני מחליט להעביר כסף למישהו, אני יודע לעשות את זה בלחיצת כפתור. אני רוצה להאמין שגם לממשלת ישראל יש את היכולת הזו - לקבל רשימה של אנשים שכרגע לא מתפרנסים. ואם אין, זה עצוב, וצריך לתקן את זה ומיד. יש רשימות שלמות של עובדים שאפשר להשיג מיידית, ולבצע להם תוכנית הסבה. בתכנון נכון אפשר להוריד 200 אלף מובטלים.

"לדוגמה - יעברו לפחות שלוש שנים עד שענף התעופה יחזור לממדיו ב-2019. זה אומר ששליש מהטייסים ועובדי הקרקע זקוקים לחלופות, וזו הזדמנות נדירה להעשיר את המשק במורים שחסרים לו, או להעביר חשמלאים, מסגרים ומכונאים לתעשייה או להייטק.

"בימים אלה אני מנסה לגייס עובדים ונהגים ממקומות שונים שהיו בהם פיטורים, וזה קשה מאוד כי יש דמי אבטלה מובטחים לתקופה של שנה. זו סוגיה שחייבים לתת עליה את הדעת. צריך להכניס מיידית לתוך המהלך הזה צעדים שיעודדו עובדים לחפש משרות אחרות, לתת תמריצים כמו 'תלך לעבוד במקום אחר, ואז יהיו לך גם דמי אבטלה וגם 30% פרמיה על זה'. מנגד, צריך לתת למגזר העסקי תמריצים לקלוט את אותם עובדים שנפלטו ממעגלי העבודה".

4. לחבר את הפריפריה למרכז

"כדאי להגדיל את ההשקעה הממשלתית באופן ניכר במקומות שייצרו את ההזדמנויות של המחר, ובתשתיות ובנכסים שיניעו צמיחה לעתיד. צריך לנצל את השנים הקשות האלה שבהן נאכל מהשומן, והגירעון הממשלתי יהיה גבוה יותר, כדי לייצר את התשתיות שעליהן תיבנה הצמיחה העתידית - תחבורה שתקרב את הפריפריה למרכז, ותאפשר לעשות את הדרך הזו ב-30 דקות, ובניית כבישים ומסילות רכבת.

"חשוב גם לשפר את הפריסה של הגז הטבעי בישראל, תהליך שנמשך כבר למעלה מעשור ולא נגמר. התחלנו את המהפכה התקשורתית בפור ענק, ונכנסנו לפיגור מאוד גדול. אנחנו חייבים להשלים רשתות פריסה של סיבים אופטיים ושל הדור החמישי.

"בנוסף, צריך להגדיל את ההשקעה בחדשנות ובהון בסיכון. אחד היתרונות היחסיים של ישראל הוא ההון האנושי והרקע שלנו, דוגמת השירות הצבאי, שגורם לנו להיות יותר יזמים ולעשות פעולות שאחרים עושים פחות - להשקיע בחדשנות. בואו נשקיע בזה יותר, ונוציא מזה עשייה חדשה ועסקים חדשים, דווקא בתקופה שהקרנות קצת יותר זהירות מאשר בתקופת שפע".

5. לא להישאר בבונקר

"אין לי ספק שכולנו כמגזר העסקי צריכים ללבוש שכפ"ץ, אבל אסור לנו להישאר בבונקר. נכון, בתקופה של חוסר ודאות צריך לשמור על תזרים מזומנים ומי שיעז לצאת מהבונקר החוצה יחטוף, אבל אם נישאר בבונקר - נעמיק את המיתון. זה דבר קריטי. זה נכון להתייעל, אבל צריך גם להאיץ את ההשקעות.

"אצלנו בחברה לא ביטלתי ולו חצי השקעה ממה שתכננתי בתקופה הזו. בעיניי, רק בדרך הזו נצליח לייצר ביקושים חדשים, והם אלה שיוציאו את המשק מתוך המיתון שכולנו גולשים לתוכו באופן הדרגתי.

"ההחלטה שלנו היא לעשות הכול להגדיל את התוצר, ולהגדיל את בסיס העסקים שלנו. בחרנו שלא להתמקד בצמצומים, פיטורים וחל"תים. הפנים הם לצמיחה. את ההמלצות שאני נותן לממשלת ישראל אני מיישם פה בבית".

6. לא להטיל מסים

"לממשלה יש מרחב פעולה מאוד גדול מבלי שבסיס המס ישתנה. העלאת שיעור המס היום לשם צמצום הגירעון תהיה שגיאה. בעיניי, הטלת מסים תהיה מהלך לא נכון לתקופה הנוכחית כי היא תביא לדיכוי ביקושים. המפתח ליציאה מהתקופה הנוכחית הוא לא הטלת מסים אלא הגדלת ביקושים. כלומר - להביא למצב שלכולם תהיה עבודה והם ייצרו תוצר, וכך הביקושים יגדלו.

"גם אם יחס חוב התוצר יעלה ל-80%-90%, בטווח הקצר הדגש שלנו צריך להיות בפעולות להגדלת התוצר שיביא להגדלת בסיס המס. הצמחת התוצר בשיעור של 5%-6% בשנה תחזיר את רמת החוב תוצר לזו שהייתה ערב פרוץ המשבר כ-60%. גם אצלי בחברה אני מעדיף גישה שאומרת, 'בואו נפעל בצורה מרחיבה כדי להגדיל את התוצר', מאשר לנקוט בצמצומים שיביאו להקטנת התוצר ודיכויו. התרופה למצב הכלכלי כעת היא לא קיצוצים". 

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות של יותר מ-30% בחודש: מניות ה-IT המקומיות משלמות את מחיר הטלטלה העולמית

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

"השקל החזק תואם את התנאים המאקרו כלכליים. בנק ישראל לא צריך להתערב"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום