גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי ישלם עבור ימי הבידוד? השאלה שנותרה פתוחה

מעל פסק הדין שניתן היום מרחפת כוכבית עצומה עבור העובדים: השאלה מי ישלם להם עבור ימי הבידוד הכפויים אם המעסיק לא חייב לשלם נותרה ללא מענה ● האם המדינה תרים את הכפפה ותודיע כי החל מ-30 לספטמבר היא תישא בנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד? כל תרחיש אחר נדמה כבלתי סביר

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס
פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בג"ץ צעד היום (ב') צעד ענק לטובת המעסיקים במשק הקורסים תחת נטל הקורונה הכלכלית,כאשר ביטל את תעודות המחלה הגורפות שהוציא משרד הבריאות לעובדים השוהים בבידוד כפוי. מימי הבידוד הראשונים זעקו המעסיקים "למה הנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד נופל על כתפינו?", ובית המשפט שמע את זעקתם.

מדובר בהחלטה אמיצה, אם כי גם מתבקשת לאור לשון חוק דמי מחלה, המאפשר הוצאת תעודת מחלה רק במקרים של "מחלה" (כמה מהפכני) ולא בכל מיני גרסאות של מציאות-הבידוד והריחוק החברתי שכפה עלינו נגיף הקורונה.

כבר בדיון שנערך בבג"ץ בשבוע שעבר בעתירות נגד תעודות המחלה הגורפות, היה ברור לאן מנשבות רוחות בג"ץ. השופטים הקשו על המדינה ושאלו את נציגי המדינה (במילים אחרות, ובסגנונם היצירתי) "איך אתם יכולים לומר שחשש למחלה זה מחלה?", ובסופו של דבר דחו את הפרשנות המרחיבה שסיפקה המדינה ללשון החוק ותכליתו. השופטים אמרו בלשון ברורה, כי למנכ"לית משרד הבריאות היוצאת, פרופ' סיגל סדצקי, לא הייתה סמכות לכופף את החוק כדי שיתאים למצב החריג שנוצר.

המעסיקים נאנחו אנחת רווחה, ואימצו את פסק הדין אל ליבם, אבל מהר מאוד התברר כי מעל הפסיקה הפרו-עסקים שניתנה מרחפת כוכבית עצומה עבור העובדים: השאלה מי ישלם להם עבור ימי הבידוד הכפויים - אם המעסיק לא חייב לשלם - נותרה ללא מענה.

השופטים החליטו להכריז על בטלות תעודות המחלה הגורפות ב"הכרזה פרוספקטיבית" - צופה פני עתיד - אשר תיכנס לתוקף ב-30 בספטמבר. כלומר: לא יבוטלו רטרואקטיבית תעודת המחלה שהוצאו עד כה, אשר הטילו את הנטל על המעבידים. ההכרעה הזאת מולידה עוד שאלה, הפעם מהצד של המעסיקים: מי ישפה אותם עבור ימי המחלה שכבר שילמו לעובדים ששהו בבידוד?

בהקשר זה הסבירו השופטים, כי מטעמי "הגנה על אינטרס ההסתמכות" של עובד שכיר, אשר זקוק לשכר למחייתו ולמחייתם של בני ביתו, וכן משיקולי רווחה, הם לא יוציא צו אשר ישלול מעובדים שכירים על לא עוול בכפם את דמי המחלה שכבר שולמו, ויחייבם בהחזר כספים שאלה הוציאו בתום-לב לקיום צרכיהם הבסיסיים בתקופה של דכדוך חברתי ושפל כלכלי.

הסיבה השנייה לביטול העתידי קשור למדיניות הכלכלית בה נוקטת הממשלה בימים אלה, שבמסגרתה "מוענקת תמיכה מאסיבית לחברות ולגופים אחרים שמעסיקים עובדים", כלשון השופט אלכס שטיין שמסביר, כי "תמיכה זו באה מכיסם של משלמי המסים, ויהא זה סביר להניח כי היא מחושבת בשים לב לכך שהמעסיקים אולצו לשלם דמי מחלה לעובדים רבים אשר מצאו את עצמם בבידוד מכוח צו הבידוד". שיקול זה מנע מהשופטים "מלהיכנס להתחשבנות ההטבות שבין משרד האוצר למעסיקים הפרטיים; מה גם שעשיית התחשבנויות כאלה לשם מתן סעדים כספיים אינה ממנהגו של בית משפט זה.

הטעם השלישי והאחרון שהעניקו השופטים להימנעות מביטול רטרואקטיבי או מכאן ואילך של תעודות המחלה הגורפות הוא הצורך להעמיד לרשויות המדינה הנוגעות בדבר זמן סביר להתארגנות ולהתוויית מדיניות חדשה למצב שלאחר ביטול התעודה הגורפת.

וכאן עובר תפוח האדמה הלוהט בחזרה לידיים של המדינה. האם המדינה תרים את הכפפה ותודיע כי החל מה-30 לספטמבר היא תישא בנטל הכלכלי עבור ימי הבידוד? כל תרחיש אחר נדמה כבלתי סביר בעליל, ויוביל משבר כלכלי עמוק הרבה יותר ממה שהמדינה חווה עד כה.

ומה עם המעסיקים? האם הם ימשיכו להילחם גם על ימי הבידוד שעליהם הם כבר שילמו? מתגובות חלק מארגוני המעסיקים עולה כי הם מתכוננים למלחמה על ימי הבידוד ששולמו עד כה, אך לאור הערות השופטים בפסק הדין בהקשר זה (על התמיכה "המאסיבית" שקיבלו מהמדינה. וגם אם לא כולם מסכימים עם ההגדרה הזאת) סיכוייהם לצלוח את המאבק הזה לא גבוהים.

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

הקאמבק של הקרנות האקטיביות: רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר זה עשור

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

הנפיקו בוול סטריט ונחתכו ביותר מחצי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נפלו במעל 50%: ייסורי המנפיקות הישראליות בוול סטריט

שלוש חברות ישראליות שהצליחו לצאת בהנפקה אשתקד, איטורו, ויה ונאבן, התעוררו למציאות שונה מזו שייחלו לה בעת הצילום המסורתי ביום הגדול בניו יורק ● הסיבות לכך: סנטימנט שלילי לחברות התוכנה, בשל חשש מהתחרות שיעוררו שחקנים מבוססי AI ● אצל מי מזהים האנליסטים אפסייד אפשרי?

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

זו תהיה הטעות הכי גדולה לתיק ההשקעות שלכם

בין המתיחות הגאו־פוליטית בעולם לראלי הארוך בשווקים, הניסיון "לתזמן את השוק" הוא טעות שעלולה לעלות ביוקר ולחתוך לכם חלק משמעותי מהתשואה ● וגם: מי שברח ל־S&P 500 גילה שהעוצמה הישראלית השאירה לו אבק ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ"ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: "החפיר של המניות הללו נפרץ"

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ