ב-21 בנובמבר 1783 העלו האחים ז'וזף וז'אק מונגולפייה לאוויר את הכדור הפורח המאויש הראשון. הכדור שט במשך כ-25 דקות למרחק של 9 קילומטרים ובגובה של 100 מטר מעל לפריז. נפחו היה כ-2,200 מטר מעוקבים והוא נחת לבסוף ברובע ה-13 של העיר. חיתוך שקי החול שקיבעו את הכדור לקרקע, סימן תקופה חדשה בתולדות האנושות ויצר, למעשה, את ענף התעופה.
בימים אלה נחתכים גם שקי החול של הבנקים בעולם - והשאלה היא אם הם יצליחו להמריא באוויר לאופקים חדשים, או שיוחלפו על ידי מתחרים חדשים.
במהלך המאה ה-20 נהפכו הבנקים לגופים מורכבים ומסורבלים. המגמה הייתה התרחבות וצמיחה, עד כדי ניפוח. הבנקים נטו להתפשט גיאוגרפית, לצבור שטחים וסניפים, להוסיף עוד ועוד שירותים ולהצמיח בקרבם עוד ועוד יכולות, תפקידים ותיפקודים. בהמשך הוסיפה מהפכת המחשוב לבנקים מחלקות IT גדולות. בימינו נראה כי רוב העבודה המתנהלת בעסק הבנקאי אינו עוד עבודת כספים מהותית, אלא אוסף תפקידי משנה תומכי בנקאות תחת קורת גג עצומה אחת.
מהפכת הפינטק מאפשרת לבנקים המראה לעבר עולמות עסקיים חדשים באמצעות חיתוך שקי החול המגבילים אותם. כמו הכדור הממריא של האחים מונגולפייה, גם הבנקים יכולים להתעלות לקראת תקופה חדשה באמצעות השארה מאחור של חלקים לא בנקאיים של העסק שלהם - החל בנדל"ן, דרך מחשוב ואפילו עד לניהול ההון.
סגירת סניפים אינה שינוי מהותי
השלב הראשון של מהפכת הפינטק שינה מבנים עסקיים ברמה השטחית והעליונה. מחשובם של עשרות שירותים בנקאיים, יצירת אתרים מתפקדים ואפליקציות בנקאיות מייתר חלק גדול מהסניפים. סגירת סניפים מצמצמת את הממד הנדל"ני של העסק הבנקאי ומקטינה את מצבת כוח האדם העוסקת בשירות ללקוח. ואולם, היא אינה משנה את מהות הבנק.
שינוי נוסף המצמצם את הפעילות הבנקאית הלא מהותית, מתרחש עם המעבר לענן. התפיסה הבסיסית של העבודה בענן, המכונה "תשתית כשירות", מאפשרת לצמצם את הבעלות על תשתיות המחשוב והתחזוקה שלהן לטובת עבודה בענן. מהלך של העברת פעולות המחשוב לענן משחרר את הבנקים מעוד תפקודים שאינם חיוניים לעבודת הליבה הבנקאית.
ואולם, עיקר השינוי מגיע בשלב השני של המהפכה הדיגיטלית. בשלב הזה נוצרים מבנים עסקיים חדשים, נולדות בריתות ונוצרים מערכי שיתופי פעולה חדשים. את אחת הדוגמאות המסקרנות ביותר מציגה חברת הפינטק הישראלית Capitolis.
הטכנולוגיה של קפיטוליס מאפשרת לבנקים לעמוד בקלות רבה יותר בתנאי הלימות ההון שלהם. החברה עוזרת לבנקים לאתר עסקאות מיותרות באמצעות קיזוז עסקאות המתבצעות בין שני גופים. כאשר בנק א' חייב להעביר סכום גדול לבנק ב', ואילו בנק ב' צריך להעביר סכום דומה בגודלו לבנק א', חייבים כיום שני הבנקים להחזיק בהון מתאים לטובת תהליך ההעברה שאותו ניתן לקזז. התהליך הזה של איפוס עסקאות כפולות מנקה את מאזני הבנקים מפעולות הון מכבידות וחוסך כסף רב.
אבל החידוש הגדול של קפיטוליס הוא ביצירה של פלטפורמה להסטה של פוזיציות בנקאיות מבנקים שאינם מעוניינים בהן אל בנקים אחרים, שלהם אינטרס להחזיק בהן. למעשה, החברה יוצרת שוק משתף, בין-בנקאי, שבו זז ההון הבנקאי אל המקום המתאים ביותר והכדאי ביותר להחזקה. וכך, בנק בינלאומי גדול, שלו פוזיציה כספית גדולה שלא כדאית לו מבחינת עלותה, יכול להניע אותו אל בנקים אחרים שירוויחו ממנה.
נוסף על כך, הפלטפורמה של החברה, שעליה מתנהל למעשה שוק ההון הבין-בנקאי המשותף, מאפשרת גם לגופי השקעה מוסדיים שאינם בנקאיים להיכנס לשוק הזה, ולמעשה, לספק לבנקים הון עצום שלא היה זמין להם באופן ישיר ודינמי עד כה. משקיעים מוסדיים שלהם הון זמין, יוכלו להזרים אותו באמצעות הפלטפורמה של קפיטוליס אל שוק ההון הבין-בנקאי, לטובת בנקים הזקוקים לו בשעות או ימים מסוימים. שוק ההון הבין-בנקאי שיוצרת החברה, יוכל להוזיל את עלות ההון בעולם ולייצר היצע גדול יותר שלו.
מי יוביל את העולם הבנקאי החדש?
פלטפורמה ברוח זו, המפרידה בין הרכיב השירותי שנשאר אצל הבנקים לבין הרכיב ההוני, משרתת חלק גדול מהשחקנים בשוק. הבנקים הגדולים יגדילו את ההחזרים שלהם על ההון, בנקים מקומיים יוכלו להגדיל את הקשרים שלהם מול הבנקים הבינלאומיים הגדולים, והיזמים ירוויחו בעקבות הזרמת הון מאסיבית מצד משקיעים מוסדיים והירידה בעלותו. הרגולציה והציבור ירוויחו מהקטנת הסיכון הבנקאי ומייצובה ושכלולה של המערכת.
גזירת החבלים שחיברו את שקי החול לכדור הפורח של האחים מונגולפייה, הביאה לא רק להמראתם של כדורים פורחים, אלא גם לנטישתם לטובת כלי תעופה יעילים יותר עם התפתחות הענף. צמצום סניפים וביטול פונקציות המחשוב של העסק הבנקאי משחררים את הבנק לעוף למעלה ולפרוח.
אבל הכדורים הפורחים כזכור לא הפכו לאמצעי התעופה הנפוץ והמקובל, והם הוחלפו בכלי טיס יעילים ואפקטיביים יותר. השאלה העומדת בפני הבנקים היא האם הם יוכלו להפוך לשחקנים יעילים ומובילים בעולם החדש, או שהם יוחלפו על ידי שחקנים יעילים וזריזים יותר.
הכותב הוא הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחום הפינטק