עדיף לא למשוך את הכסף מקרנות ההשתלמות / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
אנו שמחים להציג בפניכם את מדריך הצרכנות הפיננסית החדש של "גלובס": "האותיות הקטנות - מדריך מעשי לכיס שלכם". במסגרת המדור ננסה לספק לקוראינו מידע וכלים בגובה העיניים אודות מוצרים ותהליכים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו (ובעיקר מהכיס שלנו). המדור יעסוק במגוון רחב של סוגיות צרכניות וכספיות וישאף להנגיש את המשמעויות ולספק עצות פרקטיות.
חשוב לזכור שמאפייני ההשקעה והחיסכון של כל אחד מאיתנו שונים בתכלית ומושפעים מסוגיות שונות כמו גיל, מצב משפחתי, גובה ההכנסה ועוד, לכן רצוי להיעזר באנשי מקצוע רלוונטיים ובכל מקרה אין לראות באמור במדור זה כהמלצת השקעה. ואחרי הכול, אנו חותרים לכך שתוכלו להבין את המציאות טוב יותר, ולבחור טוב יותר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות עבורכם. קריאה מועילה.
רוצים להפנות אלינו שאלה? מוזמנים לפנות במייל otyot-ktanot@globes.co.il
ועדת הכספים של הכנסת אישרה למשוך כספים מקרנות השתלמות לפני הזמן, ללא תשלום קנס, כחלק מהתוכנית הכלכלית לסיוע לנפגעי קורונה. מדובר במשיכה מקסימלית של 7,500 שקל לחודש במשך כחצי שנה, מאוגוסט עד פברואר 2021 ובסך הכול 45 אלף שקל. ההצעה הקודמת דיברה על משיכה מקסימלית של 10,500 שקל בחודש למשך חצי שנה - 63 אלף שקל בסך הכול - אך חברי הכנסת ביקשו להפחית את הסכום כדי לצמצם את הפגיעה בחסכונות ארוכי הטווח.
בימים כתיקונם, כספים בקרנות השתלמות נחשבים לנזילים ולא מוטל קנס על משיכתם רק כעבור שש שנים ממועד פתיחת החיסכון. אם מושכים את הכספים טרם פרק הזמן הזה, מוטל קנס של קרוב ל-50% על חלק מהרכיבים בחיסכון.
ועדיין נותרת השאלה, בהנחה שאנשים זקוקים כיום לכסף לצורך קיום יומיומי, האם מדובר בהחלטה נבונה. בשבוע שעבר פירסמנו במדור "האותיות הקטנות - מדריך מעשי לכיס שלכם", חישוב שערכה עבורנו היועצת הפנסיונית והפיננסית שרון אלמגור, שנועד להשיב בדיוק על שאלה זו. השאלה מקבלת משנה תוקף, לאור העובדה שקרן השתלמות נחשבת לאחד מאפיקי החיסכון המשתלמים ביותר בשוק, משתי סיבות עיקריות: כל עוד מפקידים עד תקרה מסוימת, לא צריך לשלם מס רווחי הון על הכסף (25%); וכן דמי הניהול זולים מאוד, ונעים סביב 0.6%.
אלמגור בדקה מה קורה לסכום של 50 אלף שקל כאשר הוא נמצא בחמישה אפיקי חיסכון שונים, וכעבור חמש שנים נמשך בסופו של דבר נמשך לחשבון הבנק: קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה, פוליסה פיננסית לחיסכון והשקעה, קרן נאמנות ופיקדון בנקאי שקלי לטווח ארוך. הנחות המוצא בחישוב כללו דמי ניהול ממוצעים בענף, מדד שנתי של 1%, תשואה או ריבית שנתית סבירה לכלי החיסכון (4% לכל אחד מהאפיקים ורבע אחוז לפיקדון שקלי לטווח ארוך) וקיומם של מס רווחי הון בעת פדיון הכסף, התואמים את אפיק החיסכון. השורה התחתונה ברורה: היתרה הכי גבוהה שהתקבלה כעבור חמש שנים הייתה דרך קרן ההשתלמות: 59 אלף שקל. היתרה הכי נמוכה התקבלה מהפיקדון הבנקאי, רק 50.5 אלף שקל, פער של 17%. לכן אם אתם צריכים כסף עכשיו, ויש לכם קרן השתלמות, ולצדה עוד אפיקי חיסכון - עדיף לכם למשוך מהאחרים לפני שתיגעו בה.
אם קרן ההשתלמות היא החיסכון היחיד, ייתכנו גם מקרים שבהם עדיף לקחת הלוואה על חשבון הקרן ולאפשר לכספים שבקרן להמשיך ולצבור תשואה, מאשר למשוך אותם. בשורה התחתונה, התשובה לשאלה אם כדאי או לא כדאי למשוך את כספי קרן ההשתלמות היא לא חד משמעית, אלא תלויה בשאלה אילו אלטרנטיבות ישנן בתחום החיסכון וההלוואות, ומהו האפיק המשתלם ביותר לאורך זמן.