אביחי מנדלבליט / צילום: אמיל סלמן-הארץ
מדוע מתעכבות שתי החלטות אצל היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לגבי שני מקרים חשובים שעוררו סערה ציבורית? ההחלטות נוגעות לקצינת המשטרה הבכירה, נצ"מ עו"ד שרית פיליפסון, ולרב דב חיון.
לפני כשנה וחצי, בינואר 2019, פנה נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, ליועמ"ש מנדלבליט בבקשה ובהמלצה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש לשכת התביעות במשטרת התנועה, נצ"מ עו"ד שרית פיליפסון. הנציב רוזן לא הסתפק בכך והמליץ להעביר את הקצינה מתפקידה. זאת, "נוכח חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית על ידי מייצגי המדינה בערכאות". החשש לביצוע עבירה פלילית נבע מרשת הסתרה ושקרים של התביעה המשטרתית בבית המשפט, כפי שגם נקבע בפסק דין של בית המשפט שהפך לחלוט.
פרשת נצ"מ פיליפסון החלה בפנייה של סנגור לנציבות, בתלונה נגד התנהלותה של התביעה המשטרתית בתיק פלילי שנוהל בבית משפט השלום בעכו ועסק במצלמות מהירות. לטענת הסנגור, התנהלותה של צוות התביעות בפרשה, במסגרת ההליך המשפטי, הייתה שערורייתית, ועלתה כדי ביצוע עבירות חמורות של טוהר המידות, אם לא למעלה מכך. זאת לדבריו, תוך שהתביעה, בכוונת מכוון, הסתירה מידע חשוב מביהמ"ש ומצוות ההגנה.
הסתרת חומר חקירה מהותי
הנציב רוזן מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי התביעה המשטרתית נמנעה מלמסור חומר חקירה מהותי להגנה ולביהמ"ש. נציג מכון התקנים העיד בבית המשפט, בין היתר, כי נכח ב-10 ניסויים שנערכו בהולנד, ביחס למערכת מצלמות המהירות שמפעילה משטרת ישראל, ובכל יתר הניסויים, כ-490 במספר, נכח העוזר שלו, נציג ממכון התקנים. ניסויים אלו שימשו יסוד ועיקר בחוות דעת, שהוגשה מטעם התביעה לבית המשפט, וכעוגן מרכזי בתשתית הראייתית של התביעה להוכחת כתב האישום.
הנציב רוזן קבע כי לידי התביעה המשטרתית הועבר חומר חקירה מהותי, שיש בו, לכאורה, כדי לקעקע הבסיס הראייתי, שעליו הסתמכה התביעה בבית המשפט להוכחת כתב האישום. לדבריו, חרף זאת, התביעה, בידיעתה המלאה ובהנחייתה של נצ"מ פיליפסון, בחרה שלא לחשוף חומר זה. "התביעה הלכה למעשה, הסתירה לאורך כשנה וחצי את המידע החדש שהובא לפניה - בתקופה שבה נמשכו הדיונים בבית המשפט - עד להתערבותה של פרקליטות המדינה בעניין. מדובר בהסתרה מכוונת של חומר חקירה מהותי, הנושא עימו מידע שיש בו, לכאורה, כדי למוטט את כתב האישום, כפי שאכן קרה", קבע הנציב. לדבריו, "הסתרת חומר חקירה הינה אך מקלעת אחת ברשת השקר והחיפוי שנפרשה על ידי התביעה בבית המשפט".
מספר ימים לאחר החלטת רוזן, הועברה נצ"מ פיליפסון על ידי מ"מ המפכ"ל, ניצב מוטי כהן, מתפקידה הבכיר לתפקיד אחר באגף השיטור. זאת, עד להחלטה בעניינה. בפברואר 2019 פנתה נצ"מ פיליפסון ליועמ"ש בבקשה להורות על חזרתה לתפקיד. עורכות דינה של נצ"מ פיליפסון, איריס ניב-סבאג ונוית נגב, טענו בפנייתן למנדלבליט, כי הממצאים והמסקנות שקבע הנציב לגבי נצ"מ פיליפסון הם במפורש מחוץ לתחום סמכותו. "החלטת הנציב והבירור שנערך בפניו נגועים בחוסר סמכות קיצוני, לוקים בכשלים מהותיים ובחריגה קיצונית מכללי הצדק הטבעי", נטען. בפנייתה של נצ"מ פיליפסון ליועמ"ש פורטו כשלים מהותיים, שעל פני הדברים צריכים להוביל את מנדלבליט להורות על ביטול החלטת הנציב רוזן. כך נטען, בין היתר, כי הליך הבירור שקיים הנציב היה לקוי מיסודו, משלא ניתנה לעו"ד פיליפסון זכות טיעון והתגוננות ראויה.
במרץ 2019 הודיע היועמ"ש כי התיק הועבר לבחינת פרקליט המדינה. ביולי 2019 הודיעב מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי כלל החומרים שהיו בבסיס החלטת הנציב רוזן, הועברו לבחינת הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות.
כאמור, כשנה וחצי חלפו מאז פניית הנציב רוזן ליועמ"ש בעניינה של נצ"מ פיליפסון.
בדיקת "גלובס" מעלה כי חרף דבריו החמורים של הנציב רוזן, חקירה פלילית נגד נצ"מ פיליפסון לא נפתחה. עד היום לא נשלח מענה כלשהו מצד היועמ"ש לנציב רוזן בעניין זה ולא התקבלה בפרקליטות או אצל היועמ"ש החלטה כיצד לנהוג במקרה הזה - האם לסגור את התיק או לנהל חקירה פלילית. גם פנייתה של נצ"מ פיליפסון ליועמ"ש בבקשה לבטל את החלטת הנציב לא נענתה. לאורך התקופה נמסר ממשרד המשפטים כי התיק עודנו נבחן, וכעת נמסר כי "החלטה בעניין זה צפויה להתקבל בזמן קרוב ביותר".
הימשכות הטיפול בעניינה של פיליפסון מתמיהה. זאת, לאור כך שהעובדות כבר התבררו על ידי בית המשפט ולאחר מכן על ידי הנציב רוזן. רוזן הוא שופט מחוזי בדימוס שדן בתיקים פליליים במשך למעלה משני עשורים, ובין היתר הרשיע את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת הולילנד.
הרב דב חיון לא התייצב לחקירה
תיק נוסף שמעלה אבק על שולחנו של היועמ"ש הוא פרשת הרב דב חיון, רב קהילהקונסרבטיבית בחיפה, שנחשד כי ערך חופות באופן פיראטי ובניגוד לחוק.
לפני כשנתיים הורה בית הדין הרבני האזורי בחיפה למשטרה כי יש לחקור את חיון בחשד לביצוע עבירה של עריכת חופה ללא רישום ברבנות הראשית. הרב חיון סירב להתייצב לחקירת משטרה, ובעקבות כך נעצר. לאחר שהתחייב להתייצב לחקירה, שוחרר. חיון פרסם פוסט זועם, והמדינה כולה סערה.
בהמשך חברת הכנסת דאז יעל כהן-פארן שלחה מכתב ליועמ"ש, בדרישה כי יבטל את החקירה נגד הרב הקונסרבטיבי. שעה קלה לאחר מכן הגיעה תשובת היועמ"ש באמצעות עוזרו הבכיר, ד"ר גיל לימון. במכתב צוין כי "כפי שנמסר לנו, בבדיקה שערך אגף חקירות ומודיעין במשטרה, עולה כי זימונו של הרב לחקירה נבע מצו שיפוטי שהוציא בית הדין הרבני בחיפה, המורה למשטרה לחקור את הרב חיון בגין חשד לביצוע עבירה פלילית שעניינה עריכת טקס נישואין כביכול שלא על פי הדין".
לדברי ד"ר לימון, "לאחר שהדבר נודע ליועמ"ש ולאחר שערך בירור ראשוני בעניין, הנחה היועמ"ש כי לעת הזו הרב חיון לא יזומן לחקירה פלילית, עד להשלמת הבירור אם מעשיו אכן מעלים חשד לביצוע עבירה פלילית".
ההוראה להשהות את הטיפול בתיק התקבלה בתוך שעה. אולם מאז חלפו, כאמור, לא פחות משנתיים ימים. התיק מעלה אבק ללא הכרעה של היועמ"ש אם לסגור את התיק או לאפשר למשטרה לקיים את צו בית הדין הרבני.
הרב חיון מסר בתגובה: " עורך דיני, אורי רגב, פנה ליועמ"ש לפני למעלה משנה וביקש החלטה - או לסגור את התיק או להעמיד אותי לדין. לא התקבל שום מענה".
ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה בעניין הרב חיון עד ירידת הגיליון לדפוס.
***חזקת חפות: נצ"מ שרית פיליפסון אינה חשודה. הרב דב חיון הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. הרב לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.